לכולנו יש חברים וכולנו שמחים על כך. כל ילד וכל מבוגר יעשה הכל כדי לשמור על החברות מבלי לפגוע ומבלי להיפגע. השבוע כשקראתי את הספר לסיפור שלי יש חבר נזכרתי כמה מרכזי ערך החברות בחייו של כל אדם.
שֶׁהִגִּיעַ עִדּוֹ, הַיֶּלֶד הֶחָדָשׁ, לַגַּן,
הִזְמַנְתִּי אוֹתוֹ לְשַׂחֵק מִשְׂחָק קָטָן.
רָצִיתִי לְשַׂחֵק אִתּוֹ בְּפִנַּת הַבִּשּׁוּל
וְעָשִׂיתִי לוֹ, סְתָם בִּצְחוֹק, תַּעֲלוּל.
הוּא זָעַף וְשָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ אוֹמֵר:
"אֲנִי לֹא חָבֵר".
לֹא הָיָה לִי כֵּיף וּמַמָּשׁ לֹא נֶחְמָד,
כְּשֶׁהוּא הָלַךְ וְהִשְׁאִיר אוֹתִי לְבַד.
קָרָאתִי לוֹ שֶׁיַּחֲזֹר לְשַׂחֵק,
אָז הוּא עָשָׂה לִי פַּרְצוּף
וְעוֹד יוֹתֵר הִתְרַחֵק.
לַסִּפּוּר שֶׁלִּי יֵשׁ חָבֵר מדגיש את הנחיצות בחברות ואת ה"מסע" להשגתה.
הספור בנוי מאוסף של מצבים חברתיים/התנהגותיים, המתוארים בקצרה ואשר רוב הילדים חווים. הספור מתחיל בקטעים, אשר בהם הילד המספר נעלב, כועס, רוגז ומתקשה בהכלת הסובב ומימוש צרכיו, כמו גם בבלימת תגובותיו למצבים חברתיים שהוא חלק מהם. בהמשך, הוא מתבונן בחבריו המתנהגים כמוהו ואשר מפתחים אצלו את ההבנה שמשהו חייב להשתנות מה שמוביל להרמוניה החברתית. הסיפור הוא מובנה ומותאם לגילאי הגן וביה"ס היסודי. לאורכו של הספר מתכתב הטקסט עם איוריה המעניינים של יונת קציר.
קציר שןזרת באיורים מוטיב כובעים יצירתי, המשקף היטב את המצבים ההתנהגותיים לאורכו של הסיפור. העלילה נדבכית, ובסופה מגלים הקוראים שלהיות חבר זה טוב, רצוי ונעים.
חלי לוי אלדר כותבת פרוזה, שירה וספרי ילדים. בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה והמזרח התיכון ובעלת תואר שני בניהול ציבורי למנהלים. עוסקת בדוברות, ברעיונאות ובתרבות לילדים ולנוער.
לסיפור שלי יש חבר, כתבה: חלי לוי-אלדר, איורים: יונת קציר הוצאת פלפלת, לרכישה לחצו כאן
הספר מיועד לבני 2-7. הספר מלווה בדפי פעילות.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה