חמלה - ספר חדש לסופרת רונית ידעיה.

"בערב ישבתי בגינה וניסיתי לעבוד בלהעריך את מה שיש לי. ולמרות העבודה על ההערכה, אני עדיין חושבת שזאת הייתה טעות לעבור לגבעת אולגה; פרובינציה. משעמם. בבוקר לוקח שעה להגיע לעבודה - לא לאדם, שנוסע ממילא בכל רחבי הארץ, והוא מרוצה, הוא אוהב את הפסטורליה, הוא אוהב לשבת ולעשן על הספסל בגינה ."

שרון עוברת עם בעלה אדם ובנם הפעוט עומרי מתל אביב לגבעת אולגה. בזמן שהיא מנסה למצוא את מקומה בחיים הפרובינציאלים ומצטרפת ליוזמה החברתית המקומית "כריך למי שצריך", בעלה מפרפר בתור איש שיווק כושל בעולם ההייטק, ולבסוף נפלט משם ומנסה לחזור עם משפחתו לקיבוץ שממנו בא. הנישואים, שבין כה וכה עמדו על כרעי תרנגולת, מתערערים עוד יותר כששרון מגייסת את אלמז האריתראית בתור מושיעה אפשרית. תוכניתה הגרוטסקית תוביל בסופו של דבר לתוצאות שאף אחד לא ציפה להן.

באירוניה חדה ונשכנית חושפת רונית ידעיה תמונה עכשווית של החיים בישראל השבעה והמהוגנת לכאורה. חרף כוונותיהן הטובות של דמויותיה, אף אחת מהן אינה חסינה מפני מילותיה הנוקבות וחיצי ההומור העוקצני שהיא משלחת בהן בכישרון מדויק. ידעיה פוגעת בול בבטן הרכה ומפוצצת בתחכום – וברגישות - בלוני יומרנות מוכרים. בסגנון הכתיבה הישיר האופייני לה היא מזכירה לכל מי ששכחה, את מחיר חיי הנוחות שאינם נוחים ואת פניו האמיתיות של ניוון מוסרי.
"חמלה" היא נובלה מבריקה, מהנה, ומצחיקה עד דמעות, שכל קוראת תזדעזע ממנה ותזדהה עמה בו זמנית.

"אחרי שצילה מתה, ועל הדרך זכתה בפרס האישה המתה הטובה, ראיתי את החלק הטוב של נשמתה מרחף מעל הגופה הענקית, צופה בשוטרים שמנחמים את בעלה הרוצח. אז אחרי שבוע צפוף בשיט ולפני חודש של ציפה בשיט אחר, אני מבקשת, אם אפשר, תשימו לב למה שקורה לכם מתחת לאף ותגלו קצת יותר מודעות.

בגן התרימו את ההורים לקנות זר יפה להלוויה של צילה. הבנות שלה היו שם, ילדות שמנות של אמא. תאומות סיאמיות שהופרדו במספריים חלודים ומאז הן פרומות בקצוות. כמו אמא צילה." (מתוך עמוד 11 בספר)

רונית ידעיה- שפר, היא סופרת ישראלית. נשואה לסופר ולצלם עודד ידעיה, ולזוג שתי בנות: אלה וקרן ידעיה. למדה בבית הספר לאמנות חזותית בניו יורק ושבה לישראל. בשנת 2005 הקימה יחד עם בעלה את בית ספר מנשר לאמנות בו היא משמשת ראש המחלקה ללימודי כתיבה. מתגוררת בתל אביב.

רונית פרסמה ספרים וסיפורים קצרים, "חמלה" הוא ספרה השמיני.

לעתים קרובות מנתחת ידעיה חברה מושחתת וצבועה ומנסה בכתיבתה לחדור אל תוך המקומות השנויים במחלוקת, אל תוך האמביוולנטי שבו הדברים אינם כפי שהם נראים. גם את הרע מציגה על כל מאפייניו האנושיים.
ספרה "עור" עובד לתסריט לתוכנית הטלוויזיה "סיפור מהסרטים" על ידי הסופרת שהם סמיט.
אביה הקים את ארגון ייצרני היהלומים, והיה מראשוני החברים בבורסת היהלומים. היא עצמה עדיין חברת בורסה.

"חמלה" מאת רונית ידעיה, הוצאת אפיק, 168 עמודים לרכישה לחצו כאן

ריקי ברוך

המדריך השלם למחלות לב - רומן חדש מאת נועה וכטנברג

"רובנו מחזיקים בבית ארון תרופות מפואר, מצויד בהרבה תכשירים וקרמים וגלולות. זה בסדר, כמובן (אם כי אפשר גם לדבר על היפוכונדריה) אבל אני שואל: מה עם ארון תרופות רגשי?

יבואו החכמים ויטענו ש"אי־אפשר להשתיק את העצב עם גלולה, כמו שעושים עם כאב ראש" (אף שלמרבה העצב, אפשר). בואו נודה באמת – רובנו פשוט לא פתוחים מספיק לרעיון שנטפל בעצמנו. אנחנו חולים בעצירות רגשית המונית, ובאופן תמידי איננו קשובים לרגשותינו." (עמוד 15, מתוך פרק ראשון בספר)

נועה וכטנברג, רק בת 24, ומשיקה בימים אלה את רומן הביכורים "המדריך השלם למחלות לב" בהוצאת אוריון. הספר כתוב מנקודת מבט חצי ריאליסטית וחצי דמיונית, מצליח לתאר בדיוק מכאיב שלל רגשות ותחושות על סקאלת הנשמה שלנו ומלווה בהמון הומור. הקשר המיוחד בין שני גיבורי הסיפור הוא שמזין את העלילה שמצליחה לסחוף את הקורא אל נבכי נפשותיהם של גיבורי הספר, שמצליחים לפתוח צוהר גם לנפשו של הקורא.

"אני חייב לצאת מנקודת הנחה כזאת – כל הרגשות מועברים בצורה הדבקתית מאדם לאדם."
כמובן, יבואו אנשים ויטענו ש'אבא שלו היה בדיכאון, ולכן גם הוא'. הם יטענו שהכל גנטי. אבל ככל שאני חוקר את העניין אני רואה שהדיכאון הוא למעשה אוסף של הרגלי הרגש – הרגשים, אני מוכרח לזכור לקרוא להם ככה – שמצטברים ואינם מטופלים.

(עד כה זיהיתי שנאה עצמית וציניות כהרגשים מרכזיים, כלומר - אי היכולת לסלוח לעצמך, האמונה ש'אנשים לא משתנים', ועוד כל מיני הצדקות פסבדו-רפואיות לכך ש'הכל במוח, הכל בגנים. אין מה לעשות עם זה').

וככל שאני חוקר את העניין, אני רואה שאי אפשר לדעת, באמת לא ניתן – האם הרגש הועבר בצורה גנטית או אפידימיולוגית? אי לכך ובהתאם לזאת – אני מעדיף לתת מקום לתקווה.

ד"ר ברוך גרשנבאום הוא כל מה שסיוון חולמת להיות. חוקר הרגשות הנודע, שזכה בפרס נובל, קנה את עולמו כשהיה הראשון לקבוע שרגשות הם לא יותר מאשר וירוסים של הנפש, ושבעזרת טיפול נכון ניתן להירפא מהם. עבור סיוון, המחקר שלו הוא האור בקצה המנהרה החשוכה לש הדיכאון.

אולם, כאשר היא מגיעה לעבוד אצלו, סיוון מגלה גבר מזדקן הספון בדירתו האפרורית, ואשר ליבו התקבע משנים של אי-שימוש. במאמציה להתקרב אליו היא מגלה אסופת יומנים ישנה שכתב בצעירותו. פרק אחר פרק, סיוון מתוודעת לילדותו כבן לזוג הורים שסבלו מציניות סופנית, לכאבי הנפש שאיכלו אותו עד שהיה לצל של אדם, ולמחלת אהבתו הנצחית והבלתי אפשרית לרחל היפה. מבלי להבחין, מחלות הרגש של החוקר הנערץ מתלפפות סביבה, עד שהדיכאון הבלתי נמנע מאיים לשוב ולהשתלט עליה.

ככל שסיוון מעמיקה להכיר את ברוך, כן היא משתכנעת כי שניהם תלויים זה בנפשו של זה. צעירה ומלאת תקווה, היא מבינה שרק אם תצליח לחלץ את ברוך מאפלת חייו, תוכל לרפא את עצמה וכך לענות אחת ולתמיד על השאלה- האם יש תקווה למי שאפסו כל תקוותיו.

 המדריך השלם למחלות לב מאת  נועה וכטנברג 208 עמודים/ 65 שקל להשיג באתר עברית ובחנויות.

ריקי ברוך

"במדבר האורבני" ספר חדש מאת יוסי עובדיה

 

כולנו חלק מהמדבר הזה. בניגוד גמור למהותה ופרשה של המילה "מדבר" (ישימון, ציה, יובש וצחיחות) חיבר הכותב בספרו החדש "במדבר האורבני" את המונח ההפוך - "אורבני", (עיור) כמו רצה לומר: כולנו יחד אבל כל אחד לחוד במקום/בעולם הסואן הזה. אהבתי את השם לא פחות מאשר אהבתי את הסיפור. מהרגע שהגיע לידי צללתי לתוכו בסקרנות רבה כמהה להכיר את גיבור הספר ולהיפגש שוב עם "הילד הפנימי" על אף גילי המקדם. (אף פעם לא מפסיקה לחזור לשם).

בימים אלו רואה אור הספר במדבר האורבני מאת יוסי עובדיה. הספר, "רומן פסיכולוגי" בהגדרתו הרחבה, מביא את סיפורו של בוני, רווק בן ארבעים וחמש, דוקטור לספרות עברית, קצין במילואים בשייטת 13, ננטש על־ידי הוריו בהיותו בן תשע ונאלץ להתמודד עם המציאות המאיימת בשלב מוקדם בגיבוש אישיותו. כיאה לגיבור אמיתי מהאגדות, הוא מסרב לוותר על חלומות ילדותו ועל השאיפה הכֵּנה לחיי חופש.

במסע חייו בין הטבע הפראי בעולם הגשמי לבין טבעו הפנימי, האישי והחד־פעמי פוגש בוני שלל דמויות שמסמנות בעבורו את הדרך ליעדו.

"אני שוב בורח אך הפעם במודע, מבחירה. אני בוחר לברוח עם הטבע האישי שלי אל הטבע של הכלל. אני משליך את עצמי אל ים האין־סוף באמונה שהוא יישא אותי לחוף המבטחים שלי, רק שלי, אי־שם באי החלומות המשותפים לכל אחד ואחד."

יוסי עובדיה הוא סופר ושחקן, בוגר לימודי משחק ותיאטרון ובעל תארים בתנ”ך, מתמטיקה ומדעי החיים. לאחר שנים בהם עסק בתחום המדע, במעבדות ביופיזיקה באוניברסיטת בר־אילן ובגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן, החליט להתמקד דווקא באומנות, בדגש על כתיבה ומשחק.

במהלך השנים כתב רומנים, סיפורים קצרים, מחזות, שירים ותסריטים, ובחר ב־”בַּמִּדְבָּר הָאוּרְבָּנִי” להיות ספרו הראשון שיוצא לאור. כתיבתו של יוסי מתאפיינת בהתבוננות פסיכולוגית פילוסופית בנפש האדם, בטבע ובחברה האנושית. סגנון כתיבתו משלב בין לשון העברית הקלאסית ובין העברית המודרנית, בין תיאורים ספרותיים פיוטיים לסצנות תיאטרליות פרוזאיות.

כולנו “מחפשים את עצמנו” מתוך ניסיון למצוא ייחודיות ומשמעות בשאלות יום־יומיות כמו: מה ללמוד, במה לעסוק, מהם הגורמים שמסבים לנו נחת ומה הם אלו המעכבים את התפתחותנו האישית.

“בַּמִּדְבָּר הָאוּרְבָּנִי” הוא ספר הפותח את הראש ומספק מעיין של מחשבות ומאיץ התבוננות פנימה מתוך המקום הילדי (מתוך החוויה שלי) מספק מסע, אותו עוברים יחד עם גיבור הספר באותו מדבר אורבני שהוא עולמנו, והניסיון למציאת ה”אני” הטבעי והחופשי שמתנהל בקושי רב בסביבה הגשמית. המסע מתחיל ונגמר בילד שהיינו, אותו נטשנו מאחור כשם שהוריו של גיבור הספר נטשו אותו בילדותו. החזרה לחוויות הילדות כואבת ומפרכת אך מרפאת וחיונית. דרך האנשים אותם פוגש הגיבור במהלך חייו הבוגרים, הוא לומד כי הדרך המיטבית לשרוד את החיים המאתגרים היא בהגשמת אותם חלומות ילדות מודחקים. 

המדבר האורבני מאת יוסי עובדיה, הוצאת ניב, לרכישה ישירה לחצו כאן.

ריקי ברוך

עוגיות או לא להיות - פרנקל'ס

זה לא משנה שיש עוגה טרייה ונימוחה על השולחן, אצלנו תמיד אוהבים עוגיות, כאלו שמנשנשים בין לבין או טובלים בקפה ונהנים מהרגע שהן נמסות בפה עד הלגימה הבאה. פעם אצלם לכם את בעלי חוגג על עוגיות ומאושר מכל רגע... (רק אם הוא יסכים...)😀

בחגי תשרי, מציעה יצרנית העוגיות "פרנקל'ס" להתענג עם מטעמים מפנקים, מתוקים ומלוחים - ללא גלוטן, המתאימים לאירוח ולנשנוש לנמנעים מגלוטן ובעצם לכולם, כי... אף אחד לא ישים לב שהם ללא גלוטן!

המוצרים כוללים את "פינגרס" – עוגיות מתוקות ונימוחות שילדים אוהבים, ואת סדרת "מקלונש" - מקלות מלוחים ופריכים. המוצרים הם פרווה, נהדרים להגשה כקינוח או כנשנוש ליד הקפה, לאירוח בסוכה, בסיום ארוחה חלבית או בשרית ועוד.

חברת "פרנקל'ס" הוותיקה (משנת 1990), המתמחה בעוגיות ומאפים ללא גלוטן, חרטה על דגלה את הרצון לפנק ולשמח את כל בני המשפחה והחברים, כך שיוכלו ליהנות מאותם מוצרים - מבלי שמישהו ירגיש שונה!
עוד אציין כי המוצרים מיוצרים תחת תנאי ייצור קפדניים, במפעל נקי מקמחים ומגלוטן עפ"י מתכונים ייחודיים, ללא תוספות של חומרים משמרים או צבעי מאכל.


"פינגרס": עוגיות מתוקות נהדרות, נמסות בפה, אהובות על ילדים. מכילות בין השאר עמילן טפיוקה, סוכר וביצים. האריזה כוללת 2 אריזות פנימיות, לשמירת הטריות. משקל אריזה: 260 גרם. מחיר: 12.90 – 16.90 ש"ח.

סדרת "מקלונש": מקלונים אפויים, מלוחים ופריכים. מכילים בין השאר עמילן טפיוקה, עמילן תפוח אדמה ותבלינים. בסדרה: "מקלונש מלוח" ו"מקלונש עם בצל". נהדרים להגשה לצד חומוס, סלסה, טחינה, גבינות ועוד. משקל אריזה: 200 גרם. מחיר: 12.90 – 16.90 ש"ח.

כשרות: פרווה בהשגחת בד"ץ העדה החרדית ירושלים/רבנות נחל שורק.
להשיג באתר החברה ובחנויות: שערי רווחה – ירושלים

https://bnd.co.il/ B&D

פינוקיצ'ן – נס ציונה https://pinukitchen.co.il/

טנג'וי - מודיעין https://tenjoy.co.il/

גלולס - ירושלים https://gluless-shop.co.il/

גולוטן - נתניה https://guluten.co.il/

מקור הטבע - ירושלים https://www.d.co.il/9190500/24800/

הפי גלוטי – הוד השרון חדרה https://happygluty.co.il/

מוצרים ללא גלוטן - בני ברק https://www.d.co.il/80033185/40030056/

חג שמח שנה טובה

ריקי ברוך