מחברת הסיפורים של יואב ספר חדש מאת עליזה ויעלה אברהם

 

לְיוֹאָב הָיוּ הַרְבֵּה סִפּוּרִים בָּרֹאשׁ - עַל חַיּוֹת מְיֻחָדוֹת, עַל יְלָדִים גִּבּוֹרִים עַל מְקוֹמוֹת מֻפְלָאִים... אַךְ מְכַוֵּן שֶׁהוּא בְּגַן וַעֲדַיִן לֹא יוֹדֵעַ לִכְתֹּב - הוּא חָשַׁשׁ שֶׁכָּל הַסִּפּוּרִים יֵלְכוּ לְאִבּוּד. יוֹאָב נִסָּה לְצַיֵּר אֶת הַסִּפּוּרִים אֲבָל הוּא לֹא תָּמִיד זָכַר אַחַר כָּךְ, עַל מָה הָיָה כָּל סִפּוּר רַק מֵהִסְתַּכְּלוּת בַּצִּיּוּר...

ליואב יש דמיון עשיר. הוא מצייר את הסיפורים שדמיין, אך עדיין לא יודע לכתוב, ולכן דודתו רותי מעניקה לו מחברת, שבה בני המשפחה כותבים לו את הסיפורים שהמציא, והוא מעטר אותם בציוריו.
אך מה קורה כשהדמיון מתערבב עם המציאות?
היכן נורית מגלה אותיות, ואיזו הפתעה היא מקבלת מאימא?
מתי המורה יושבת בכיסאו של ירון הביישן, והוא מעביר במקומה שיעור מיוחד במינו?
למי יוני מוכן לתת את בובת האריה שלו?
ואיך יעלי לומדת לקבל את מיכל אחותה החדשה?

הספר "מחברת הסיפורים של יואב" כולל לקט סיפורים מעולמם של ילדים בגילאי הגן וכיתה א'. בתוך הסיפורים מופיעים רעיונות הפעלה, משחקי קריאה או מספרים. משחקים עם חברים בבית ובחצר, פעילות יצירה והתנדבות. הספר מציע התייחסות יצירתית להתמודדות עם מצבים שונים, חששות וקשיים חברתיים, רגשיים ולימודיים, ובמיוחד – עם המעבר המשמעותי ממסגרת לימודית אחת לאחרת.

בין הסיפורים הנפלאים והמרגשים המעוררים מחשבה ודיון (זמן איכות עם הילדים): 

נורית מגלה אותיות, 

חומה הכלבה, 

הפתעה (נהדרת) ליום ההולדת של אורן, 

קייטנה ביתית (רעיון מצויין לקראת בא הקיץ!)

 דנה מתחילה מחדש, 

מתן מגיע לגן בזמן! ואחרים.

ישבתי עם נכדי הבכור תומס, קראנו את הסיפורים ותומס שיתף מיוזמתו על אירועים שחווה בגן ואחר הצהריים. אין ספק שהספר מעודד ומעורר שיח וזמן איכות עם הילדים. 

הסיפורים, משלבים איורים בסגנון ציורי ילדים, מנוקדים ומותאמים להקראה וגם לראשית הקריאה, ובין השורות מציעים טיפים ודרכים יצירתיות להתמודדות עם הבעיות המּועלות.
הספר מומלץ לילדים, להורים, לגננות/ים, למורות/י כיתה א,' ולמטפלים/ות בביבליותרפיה.

מצטרפת להמלצה@!

"מחברת הסיפורים של יואב" מאת עליזה ויעלה אברהם, הוצאת חיפושית יצירה, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך

"סבתא שלי ואני" ספר ילדים למדליסטית מורן סמואל

 

כְּשֶׁסָּבְתָא מְבַשֶּׁלֶת
אֲנִי רוֹאֶה לָהּ רַק אֶת הַגַּב -
וְהִיא לֹא יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי עַל הַסַּפָּה
קוֹפֵץ כְּמוֹ אַרְנָב,
מִשְׁתּוֹלֵל,
מִתְגַּלְגֵּל-
אֲבָל מַצְלִיחַ מַהֵר לָשֶׁבֶת
בָּרֶגַע שֶׁהִיא מִסְתּוֹבֶבֶת.

אני סבתא של תומס (4), של אורן (2) ושל רובין (שנה וחצי) שני נכדים ונכדה שמאז שהגיעו לעולם הפכו אותי לסבתא כשהקשר המיוחד הצומח בינינו הוא חם, טהור וחזק. אני מרבה להיות אתם ביום יום ובסופי שבוע, בטיולים, בחול, בגן המשחקים, וכמובן בשעות הרחצה לקראת השינה עם ספר ודיאלוגים שמפרים את היחד שלנו עוד ועוד.

השבוע הגיע לידיי הספר המקסים "סבתא שלי ואני" מאת מורן סמואל, ספר שנכתב לזכרו של אלעד הנכד של סבתא נורית (דודתה של הכותבת) שהלך לעולמו והוא רק בן 3.

בספר המקסים מספר אלעד על טיב הקשר שנרקם בינו ובין סבתא שמתגוררת בקיבוץ. ממש כמוני, סבתא של אלעד מרשה לו הכל, ואלעד "מנצל" כל הזדמנות, ללמוד, ליהנות ולהשתולל.

ישבתי עם נכדי וקראנו יחד את הספר. תומס אמר שסבתא של אלעד ממש כמוני כי אני מרשה להם הכל. גם אני לוקחת אותם למושב לבית של סבתא (רבא) עדינה ושם אפשר לשבת על הטרקטור, להשקות את העצים, לאפות עוגיות ולטייל בין השדות והבתים. 

אֵצֶל סַבְתָּא אֵין אַחַר כָּךְ,
אין מָחָר וְאֵין אוּלַי.
יֵשׁ רַק אוֹתִי – וְדַי.

מורן סמואל, ספורטאית ומדליסטית פראלימפית בענף החתירה בסירה. פיזיותרפיסטית התפתחותית ובעלת תואר שני בחינוך והתפתחות בגיל הרך. נשואה ללימור ואמא לארד, רום ושגב. 

זהו ספרה הראשון, והוא נכתב בהשראת הזיכרונות של דודתה.

"סבתא שלי ואני" מאת מורן סמואל, הוצאת ספר לכל, איורים יעלי סגל, עריכה עטרה אופק, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך

מחשבות על הבלתי מוסבר, מנוכרים בלי כוונה, כבוד האמת, אין לי דם על הידיים והמיוחדים שלי

 

מחשבות על הבלתי מוסבר מאת יורם סעד
"מחשבות על הבלתי מוסבר" מאת יורם סעד בהוצאת "ספרי ניב", הוא ספר עיון מרתק העוסק בפרשנויות ובמשמעויות הניתנות לממצאים בתחומי המחקר ארכיאולוגיה, היסטוריה, פיזיקה ותיאולוגיה. מטרתו העיקרית היא הנגשת מידע לציבור הכללי, בשפה פשוטה ככל האפשר, תוך הצגת נתונים ודיון על פרשנויות, כולל כאלה הנחשבות כאלטרנטיביות. הספר מיועד למתעניינים בשאלות היסוד המוצגות בו, ויש בו כדי להעשיר את ידיעות הקוראים.
אם אתם כבר יודעים את התשובות לשאלות הבאות, אל תקראו את הספר הזה: מי אנחנו ומניין באנו? מה ההבדל בין מדע לדת? יש כוח עליון? מי בנה את הפירמידות/הספינקס בגיזה? האם הייתה יציאת מצרים? יש באמת עב"מים? אם אינכם יודעים את התשובות, הספר הזה מיועד לכם.

התחושה הכללית האופפת אותנו כיום שהכול כבר ידוע, הכול כבר מובן, וחידושים ייתכנו רק בפרטים, מאפשרת לנו תחושת שליטה ורוגע. אבל תחושה זו היא אשליה. השאלות הגדולות ביותר לגבי המין האנושי נותרו כחידות. התקדמנו הלאה אבל לא באמת סיפקנו מענה להרבה מן התעלומות בחיינו.

שתיים מן השאלות הגדולות ביותר בעת המודרנית, ואולי מן החשובות ביותר, שבכוחן להשפיע על כל הבנת המציאות והחיים שלנו, הן מה קורה אחרי המוות ואם אנו לבד ביקום. מי שיודע לענות על השאלות הללו יודע לענות על רוב השאלות בחיי המין האנושי. איננו מתיימרים לדעת את התשובות כמובן, אבל לפחות נוכל לבחון כאן קצות חוט ורמזים שעשויים להצביע על כיוונים אפשריים.
בספר יש ניסיון להציג את השאלות: מהי עובדה? מהי השערה? מהי ספקולציה? עד כמה ההסברים הקיימים בכל תחום מספקים מענה לשאלות עקרוניות?

יורם סעד הוא משמר עתיקות שבמהלך שלושים השנים האחרונות עוסק בשימור אתרי העתיקות של מדינת ישראל. תחומי העניין שלו נוגעים בארכיאולוגיה, היסטוריה, פיזיקה ותיאולוגיה וניתן להגדיר אותו כאוטודידקט. "מחשבות על הבלתי מוסבר" הוא ספרו הראשון.

"מחשבות על הבלתי מוסבר" מאת יורם סעד. הוצאת ספרי ניב, 541 עמודים. מחיר לצרכן 88 ₪. להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה

מנוכרים בלי כוונה מאת ישראל דרן
בספר "מנוכרים בלי כוונה" בהוצאת "ספרי ניב" מציג ישראל דרן את התמונה החברתית כהווייתה בלי משקעים שאנו נושאים לפעמים. הוא מתאר את הכוחות החברתיים שפועלים עלינו כאנשים בחברה, עוסק במקומנו בחברה ועד כמה היא משפיעה עלינו. מטרתו בספר לשחרר מתח ולשפר את הקשרים בין זרים.

המחבר עוסק בדקויות בין אנשים, מציין את מה שאנו פחות שמים עליו דגש. נגלה בספר עד כמה החברה משפיעה עלינו בלי שנבחר בכך וכמה אנחנו עשויים להשפיע בלי שנעשה דבר, זאת כדי לעורר ולגלות כמה כולנו מחוברים אחד אל השני.

מתוך הספר: "יש משהו שאולי מעולם לא חשבנו עליו בהקשר אנשים. מה הסיפור של אנשים. מה הרעיון של הקשר האישי שלנו, עם מי שחי סביבנו. איך הגענו לזה שאנחנו כאן, כל אחד עם ההזיות שלו, חיים תחת כפיפה אחת כולם, וזה נראה לנו איכשהו תקין, מה המזימה פה? כי בפועל מרגיש שהניכור ששורר בין אנשים משפיע יותר בהוויה, והאם לא אנחנו אלה שדווקא אמורים לחיות יחד? אז מה הקטע של הימצאותם של אנשים אחרים יחדיו בעולם הזה? מה בעצם הסיפור של הסיפור הזה? מה אנחנו מפספסים?"

"מנוכרים בלי כוונה" הוא ספרו הראשון של ישראל דרן.

ישראל דרן: ''אין תחליף למחוות שלום של חברות פשוטה או לאיחול בין-אישי מנומס על הדרך כי גם אם לפעמים זה נראה משהו סתמי ללא עניין, זה מה שבעצם שמחולל את המחויבות ואת קשר החברות, מחבר למעשה בין האנשים. אנשים כמהים בתוכם שייצרו עימם קשר, שיימשו אותם מהסבך של עצמם, ממעגל שסובב סביבם. יכולים הם לחיות תקופות ארוכות, במחשבות שסובבות אותם סחור סחור ובדמיונות משום מקום. כן לעיתים הם בונים חומות הגנה שחוצצות בינם לבין זולתם, מחיצות עבותות כאלה שמסתירות אותם ממש מחבריהם, חומות אלה מתפוגגות מאליהן ברגע שאדם אחר פותח עימם בשיחה קלה".

"מנוכרים בלי כוונה" מאת ישראל דרן. הוצאת ספרי ניב, 139 עמודים. מחיר לצרכן 68 ₪. להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה.





אין לי דם על הידיים מאת נירה פדה
"אין לי דם על הידיים" מאת נירה פדה בהוצאת "ספרי ניב", הוא מותחן פסיכולוגי- הומוריסטי, בעל הרבה טוויסטים וסיום לא צפוי ומפתיע.
בתחילת הספר מוצאים עורך-דין שוכב מת על רצפת חדרו ליד שולחן עבודתו -
אין דם, אין חתכים, אין כלום. הבלש לא בטוח שמדובר ברצח והוא מתחיל לחקור מה קרה. מהרגע שנמצאה הגופה התחילו החשדות ולכל אורך הספר נוספים עוד ועוד חשודים אפשריים שלכל אחד מהם הייתה סיבה לרצות לחסלו.
המת הוא בעלה של חברתה הטובה ביותר של גיבורת הספר והיות שהיא סקרנית ויש גם לה סיבה לחשוד במישהו ספציפי, היא נצמדת לחברתה ולבלש, אבל קשה לה להמשיך כי מה שהיא שומעת מעורר בה זיכרונות, אסוציאציות וגם בדיחות.

מי מוצא מי האשם כשיש כל כך הרבה חשודים? איך יצליח הבלש לפתור את התעלומה?

מתוך הספר: "אז יש לנו כבר אוסף חשודים מגוון ולכל אחד מהם סיבה להיפטר מהנפטר. ‘החיים הם כמו משחק שחמט, אמר הפילוסוף האמריקאי וילסון, 'אפשר להתקדם על ידי זריקת האחר מהלוח, או להסכים להפסיד כדי לא לפגוע בזולת'. כלומר השאלה היא איך מגיב אדם למצב מציאותי שאינו מוצא חן בעיניו. הוא יכול לוותר, או לקבלו בהבנה גם אם לא משמחת, או להישאר עם רגשות טינה וחלומות על נקמה. בסך הכול יש בכולנו גם צד טוב וגם צד רע, והשאלה היחידה היא עד כמה אכפת לאדם מזולתו".

נירה פדה למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת ירושלים עם התמחות בהומור וסאטירה. עבדה כעוזרת מחקר באקדמיה למדעים בפענוח הגניזה הקהירית, כמזכירת נעמ"ת, כעיתונאית וגם כמורה לפסנתר. מתנדבת 25 שנים בעזרה לקשישות, חולי תסמונת דאון וחולי אלצהיימר.

"אין לי דם על הידיים" הוא ספרה הרביעי. ספריה הקודמים: "איך לדעתך נראה פושע?" (2004), "נשברתי באיים הקנאריים" (2008) ו"היומן שלא כתבתי" (2014) .

"אין לי דם על הידיים" מאת נירה פדה. הוצאת ספרי ניב, 233 עמודים. מחיר לצרכן 75 ₪. להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה 





כבוד האמת מאת אריאלה בק פרסקי
"כבוד האמת" מאת אריאלה בק פרסקי בהוצאת "ספרי ניב", הוא רומן מרתק ומרגש שעוסק באינטראקציה בין דמויות בעלות רקע ותרבות שונים שמשפיעים על דרכי התנהגות ברגעי משבר. מי יגבר על מי ובאיזה מחיר? מה קורה כשערכים כמו אמת, יושרה וכבוד מתנגשים זה בזה?

הספר מתאר חיי משפחה ישראלית. האב בן למשפחת עולים מבריה"מ, איש משרד החוץ, אדם שחשוב לו מאוד הכבוד האישי שלו. האם צברית, עיתונאית, אמונה על יושרה ואמת. להם שלושה ילדים: בן ובת תאומים - הבן קצין בצבא, הבת נשואה לבחור דתי ואימא לתינוק ובן צעיר בעל נפש של אמן.

סוד שנחשף מערער את יציבות המשפחה וגורם להתאבדות ולרצח, כששני הערכים זה של האמת וזה של הכבוד מתנגשים זה בזה.

אריאלה בק פרסקי עסקה שנים רבות בחינוך במסגרות הוראה והתנדבות מגוונות, נחשפה לתרבויות שונות בארץ ובחו״ל, תמכה בנערות בסיכון וביוצאי האוכלוסייה החרדית והחילונית כאחד וסייעה להם. כחברה בהנהלת הפורום הישראלי הייתה ממונה על פרויקט "רעות" בירושלים שטיפח את העולים החדשים. במשך שבע שנים כיהנה אריאלה כיושבת ראש סניף ויצו בירושלים ולאחר מכן כחברה בוועד המנהל של ויצו העולמית כאחראית הקוד האתי בארגון.

"כבוד האמת" הוא ספרה הרביעי. ספרה הראשון "שנים אשר אין בהן חפץ" יצא לאור בשנת 2020 והוא עוסק בקשיים ובהתמודדות של אוכלוסייה לקראת יציאה לגמלאות, ספרה השני "הדרך למחילה" עוסק באינטראקציה בין דמויות באוכלוסייה החרדית לדמויות בחברה החילונית וספרה השלישי "לובן השקר" עוסק גם הוא באינטראקציה בין האוכלוסייה החרדית לחברה החילונית.

"כבוד האמת" מאת אריאלה בק פרסקי. הוצאת "ספרי ניב", 275 עמודים. מחיר לצרכן 82 ש"ח, ניתן להשיג באתר ההוצאה או ברכישה ישירה מאריאלה בפנייה: https://ariela-beck-persky.cashcow.co.il/






המיוחדים שלי מאת שלמה פרץ
"המיוחדים שלי" מאת שלמה פרץ, בהוצאת ספרי ניב, הוא סיפור מיוחד ומרגש, ראשון בסדרת הספרים מעוררת ההשראה "המיוחדים של שלמה".

הקוראים מוזמנים להיכנס באמצעות הספר לסיפורה המיוחד והמטלטל של משפחה בטיפול; זוג הורים המתמודדים עם שני ילדים בעלי צרכים מיוחדים - ילד על הרצף האוטיסטי וילדה עם תסמונת דאון, והורות שנאבקת לשמור את מקומה על רצף השפיות.

פרקי הספר מספקים מבט אישי וממוקד למציאות שונה ומאתגרת, והתמודדות חיצונית מתמשכת מול דעות קדומות, בדידות ובידול חברתי. לצד זאת כמובן התמודדות פנים-ביתית מול חוסר שקט תמידי, והתקפי זעם בלתי נשלטים.

ההורים מממנים ונעזרים במערך תמיכה רב-תחומי הכולל טיפול פסיכולוגי, מעקב נוירולוגי, ריפוי בעיסוק, רכיבה טיפולית, טיפול בעזרת בעלי חיים, פיזיותרפיה, חדר-חוּשים ועוד ועוד, ולמעשה מנסים לסירוגין מה שמתאים לאותו רגע נתון. החשיפה לעולמם המיוחד של הילדים המיוחדים חושפת גם את הצדדים האופטימיים; אמונה, תקווה והמון יצירתיות.

בספר תמצאו פרק מיוחד ארגז כלים שבו טיפים ועצות לכל הורה על בסיס סיפור אמיתי שעדיין מתרחש במציאות חיינו.

"המיוחדים שלי" הוא ספרו הראשון של שלמה פרץ. "אני מקווה שספר זה יעורר בקוראיו את החשיבות של שינוי גישה, הבנה וחמלה, וראיה קצת שונה מזו האינסטינקטיבית - נוכח ילדים ואנשים בעלי צרכים מיוחדים, שכל-כך נחוצה למשפחות מיוחדות שכמונו להתמודד בשבילי החיים. ספר זה מפנה אלומה חזקה אל החיים בעין הסערה, על המאבק מול החרדות המאיימות לנהל את חיינו, ועל הדילמות בין ההעדפה להישאר באזור הנוחות לבין נטילת יוזמה וקבלת אחריות על הפעולות שיש לעשותן. יש להודות כי במקרים רבים אנו פונים לקבל עצה מהאדם הלא נכון, רק משום שהוא הכי נגיש לנו, אך לאו דווקא האדם המתאים. עקב כך רבות מהן, הן עצות אחיתופל. אך דווקא בעזרתן אפשר ללמוד להאזין לאני הפנימי של ההורה ולהאמין בו. החיים קצרים מדי, ואסור לנו ליפול בכל משבר".

"קוראים לי ילד מיוחד" הוא הספר השני בסדרה, המנגיש לכל ילד בגובה העיניים את נושא המיוחדים, סיפור קצר מתוך חייו של ילד מיוחד. "אם נצליח להטמיע ערך זה ולו במעט הרי שנצליח לגדל דור מלא בהבנה וברגישות. אני מאחל לכם קריאה נעימה"

"המיוחדים שלי" מאת שלמה פרץ. הוצאת ספרי ניב, 124 עמודים. מחיר לצרכן 82 ש"ח, להשיג בחנויות הספרים המקוונות או באתר ההוצאה 














ריקי ברוך

כניסת אמנים, אילו רק היית, והמתנה - ספרים חדשים בהוצאת מטר.

 

אילו רק הייתָ מאת רותי יוליוס
בשבת הראשונה שכבר לא הייתָ, עינת ואני הבטנו זו בזו והיא שאלה אם אני רוצה שהיא תקרא את ההוראות של מכונת האספרסו שלך, אבל לא רציתי. גם היא לא ממש רצתה. התחבקנו ובכינו. מאז אנחנו שותות רק נס קפה.

בכתיבתה הרגישה לוקחת אותנו רותי יוליוס למסע מרתק בעולמן ובנפשן של דמויותיה. בנובלה ובארבעה סיפורים קצרים היא משרטטת רגעים מדויקים ובהירים של התבגרות, התמודדות, אהבה, כמיהה והתפכחות.

אם ושתי בנותיה כותבות לאב המשפחה שנפטר. כל אחת מהדמויות מציגה את סיפורה, ולאט-לאט מתקבלת תמונה שלמה, מורכבת ומרגשת של משפחה שמתמודדת עם אובדן ובו בזמן בוחרת להמשיך לחיות; שתי ילדות, החברות הכי טובות, נקרעות ברגע אחד מהעולם התמים שבו גדלו; אישה צעירה יושבת ליד מיטתו של בעלה הפצוע ובוחנת את בחירותיה בחיים; אישה נוסעת בזמן במסע מטלטל אל עברה ואל עתידה; קשיש בודד מביט פנימה אל חייו.
רותי יוליוס היא עורכת ספרות ומרצה בתוכנית ללימודי תרגום בבית ברל. אילו רק הייתָ הוא ספרה הראשון.

"אילו רק הייתָ" מאת רותי יוליוס, עורכת: שירה אביעד, עטיפה: נורית וינד קדרון (פרט מתוך הציור "פרגים" של מונה)מטר הוצאה לאור. לרכישה לחצו כאן.





המתנה - 12 שיעורים שיצילו את חייכם מאת ד"ר אדית אווה אגר
ד"ר אדית אגר, פסיכותרפיסטית וניצולת שואה, מעניקה לנו מתנה: מדריך מעשי המעודד אותנו בעדינות לשנות את המחשבות הכולאות את התפתחותנו ולחדול מההתנהגויות ההרסניות שמעכבות אותנו.

בספרה הראשון והעוצמתי, רב המכר הבינלאומי – הבחירה – סיפרה לנו אדית אגר את סיפור הישרדותה במחנות המוות, הצלתה, שיקומה והדרך שלה לחירות. אלפי אנשים ברחבי העולם כתבו לאגר עד כמה ריגש אותם ספרה וכיצד עזר להם בהתמודדות עם עברם ובריפוי כאבם. רבים פנו אליה בבקשה לכתוב ספר נוסף, הפעם ספר עזרה עצמית.

בספר "המתנה" מסבירה אגר שהכלא הנורא ביותר ששהתה בו היה מוחה. היא מתארת שתים־עשרה אמונות כולאות המוכרות לה, בין השאר: פחד, צער, כעס, סודות, לחץ, אשמה, בושה והימנעות – ואת הכלים שגילתה להתמודדות עם הרגשות הללו. כל פרק, המלווה בסיפורים מחייה של אגר ומחיי מטופליה, כולל שאלות מעוררות מחשבה ומוסר השכל:

האם הייתם רוצים להיות נשואים לעצמכם?
האם אתם מתפתחים או שאתם מסתובבים סביב עצמכם?
מהי המורשת שברצונכם להעביר הלאה?
הכירו בכעס ובשנאה שלכם, אל תיתנו להם להפוך לכלא. שחררו אותם.

"המתנה" הוא מדריך מעשי הגדוש בתובנות מאירות עיניים, אמפתיה והומור, המלמד אותנו איך לבלום דפוסי התנהגות הרסניים ומחשבות כולאות, למצוא חירות ולחיות את חיינו כאילו כל יום הוא מתנה.

"בסופו של דבר מה שחשוב זה לא מה שקרה לנו, אלא מה אנחנו בוחרים לעשות עם זה. כולנו מתמודדים עם סבל – עצב, אובדן, ייאוש, פחד, מצוקה, כישלון. אבל יש בידנו בחירה: להיכנע ולוותר נוכח טראומה או קשיים, או לחיות כל רגע כמתנה."

"סיפורה של אדית אגר שינה את חיי." – אופרה ווינפרי

 

"המתנה - 12 שיעורים שיצילו את חייכם" מאת ד"ר אדית אווה אגר מחברת רב המכר הבחירה, תרגום: דרורה בלישה (ז"ל), עריכת התרגום: רינה גרינוולד, מטר הוצאה לאור, לרכישה לחצו כאן

כניסת אמנים מאת נעם סמל
בשנת1967 נדבק נעם סמל, כיום מבכירי אנשי התרבות בישראל ומי שניהל את תיאטרון חיפה, הקאמרי והבימה, בסוג מיוחד של חיידק במה; לא אור הזרקורים, אלא חיים שלמים של עמידה בצד הבמה ומאחורי הקלעים. מאז ועד היום, הוא שותף לרגעי מפתח בתרבות הישראלית.

כשאריק איינשטיין ואורי זוהר כתבו בדרכים את "סע לאט"; כששלמה ארצי הפתיע עם "גבר הולך לאיבוד"; כשנינה סימון הפציעה בארץ לשתי הופעות מיתולוגיות – סמל היה שם. מניע, יוזם, הוגה. גם כשתיאטרון חיפה נולד מחדש עם "גטו", "פלשתינאית" והבמה הערבית־יהודית; כשענת גוב ועדנה מזי"א עשו מהפכה נשית בתיאטרון הישראלי; כשחנוך לוין ירה מחזות מופתיים בצרורות; וכשאלן גינסברג ויבגני יבטושנקו עשו קבלת שבת בניו יורק, סמל נמצא, נוכח, לא מהסס לערער על הקונצנזוס – מתוך אמונה שלמה שזהו תפקידה של אמנות.

האמת היא שניגשתי לספר בתחושה שאני חווה סוג של מציצנות. לא שמרתי על סדר הפרקים. בררתי את אלו שסקרנו אותי וקראתי אותם מתוך ידע מוקדם שהיה לי באותן שנים ש"גדלתי" לצד הצמיחה וההתפתחות של חלקם בארץ ובחו"ל.

בסיפור של גדי יגיל קבלתי "אישור" למה שידעתי שנים קודם לכן, בפרק על מתי כספי וחוה אלברשטיין הבנתי יותר ממה שהייתי מודעת שנים קודם, למרות שברור היה שמתי כספי שהתחיל בלהקת פיקוד דרום (שם ראיתיו לראשונה על דמה עם שלישיית "לא איכפת להם") הוא אחד הכישרונות הכי מבורכים שיצרו כאן. 

דומה כי הספר מביא גם אסופה של סיפורים שלא פורסמו כאן גם לא בעיתוני הרכילות וניתן היה לקבל מהם תמונה כוללת על העשייה הברוכה ומה שבשוליה, של גדולי היוצרים והאומנים המוכרים לנו בעשורים המדוברים. 

בכניסת אמנים מרים נעם סמל מסך מעל עולם התרבות בארץ, משתף במסלולו המסחרר בין שלל תפקידי ניהול, ומספק מבט נדיר מבפנים על דמויות, יצירות ואירועים שהם חלק בלתי נפרד מהארץ הזו, ומאתנו, החיים בה.

הספר יצא לאור בסיוע קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, תל-אביב.

שווה קריאה!

"כניסת אמנים" מאת נעם סמל, מטר הוצאה לאור, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך

טעם של מלח - ספר ביכורים לסופרת איריס קאופמן

 

"הן היו נכנסות לרכב ונוסעות סתם כך, מסתובבות ברחובות ללא תכלית, לפעמים שותקות, לפעמים מדברות,, מנסות לעבור עוד שלב באבל הפרידה, להעביר את הזמן מהר" (מתוך עמוד 45 בספר).

בימים אלו רואה אור הספר "טעם של מלח" מאת איריס קאופמן, ספר ביכורים משובח שקראתי ואני ממליצה!.

ימי חג השבועות הגיעו אלי ממש בזמן כשזמנו לי שעות של שקט.  בין האירוח והארוחות מצאתי את עצמי שקועה בכורסה והספר בידי.

"אחרי שעזב היא חשבה שלא תצליח לנשום בשקט הזה בלעדיו. הבלעדיו הזה היה בכל מקום. במוסך, כשידעה שהבוחן משקר לה שהיא צריכה לעשות כיוון פרונט רק כי היא אישה, ולבד. כשקיבלה סוף־סוף בדואר את המינוי של סגל זוטר, על נייר מכתבים רשמי של החוג לספרות השוואתית, ולא היה לה למי להשוויץ. כשחלתה בדלקת ריאות, ולא היה ממי לבקש שיביא לה עוד אופטלגין מהסופר־פארם בתשע בערב, כי בדיוק נגמר. כשהחליטה אחרי כמה שבועות לא לחכות יותר שיחזור אליה וכבר לא יכלה לומר לו."

מה קורה כשאהבה מסתיימת? מה קורה כשהיא מתחילה? איך נראית אהבה בין אמא לילד שלה? ובין חברות? איך אפשר לאחוז בה? והאם בכלל אפשר?
שתי נובלות בטעם של מלח ובשתיהן עולות השאלות הללו, ועוד רבות אחרות. שאלות ותשובות, סיפורים של חיים ושל מוות, וכל הזמן – האהבה. הריקוד איתה ונגדה וסביבה. האפשרות לשהות בה. הפחד לאבד אותה. ההתנגדות. ההשלמה. הנחמה.
טעם של מלח הוא ספרה הראשון של איריס קאופמן.

יש משהו בנובלה שתמיד מהפנט אותי, כמו שובה את ליבי ולא מרפה. אני מבינה היטיב את מהות התשוקה הזו בכל שקשור לספר "טעם של מלח" ספר מרגש הכתוב נפלא. לא האמנתי אבל זהו ספר הביכורים של קאופמן המטיבה לנסח בהומור לצד כאב ואותנטיות עם כתיבה רהוטה עד שכובשת את ליבו של הקורא כמו אינה מאפשרת לו להרפות. 

"טעם של מלח" הוא ספר נוגע ללב, רגיש ומרגש, הדמויות מתוארות בדיוק מופתי מאפשרות הזדהות וריחוק מדוד. יש בספר עצב ושמחה, חוסן וחולשה מה שהופכים אותו לספר משובח שקשה להניח מהיד.

זוכרים ש"שבוע הספר" ממש כבר כאן?

רוצו לקרא!

"טעם של מלח" מאת איריס קאופמן, הוצאת שתיים, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך

לונדון, חכי לי - ספר חדש לסופרת דנה שניידר

 

ועכשיו יש לי שנה לחשוב על כל החיים. נשמתי עמוק דרך האף ומילאתי את בית החזה באוויר דחוס של שדה תעופה. אני בדרך להשלים דוקטורט ביחסים בין־לאומיים בלונדון, בבית הספר ללימודי דמוקרטיה הטוב באירופה. חייכתי לעצמי וניסיתי להירגע בזמן שהרהרתי בשאלת המחקר שלי: "האם אפשר לנצח במלחמה בטרור? רקונסטרוקציה של מלחמות."

"איך תגדירי את נושא הליבה של התזה?" שאל אותי הפרופסור ליחסים בין־לאומיים באימייל מנוסח לעילא כמיטב המסורת הבריטית.

גבוה, חשבתי, לא רזה מדי, בעל חיוך כובש ועיניים נוצצות. וכך, בלי לגלות לפרופסור לנגלי, הגדרתי שתי מטרות לחיי החדשים בלונדון: למגר טרור ולהצית אהבה.

כן, היו לי שתי אשליות בקשר ללונדון. (מתוך פרק ראשון בספר)

החיים של מור פריאל הגיעו לנקודת אל־חזור. בגיל שלושים ושבע. עם קריירה מצליחה למדי של חוקרת טרור, אך עם דוקטורט תקוע, זוגיות מקרטעת ואימא שמתחננת לנכדים – מור רק רוצה לברוח. מה שהיא לא יודעת הוא שהמעבר ללונדון ישנה את חייה לחלוטין. בזמן שהיא מנסה להתקדם בשאלת התזה שלה – ״האם ניתן לנצח את המלחמה בטרור?״ – היא מכירה את יוגב, סטודנט ישראלי הצעיר ממנה בעשור, שמטלטל את עולמה ומעמת אותה עם כל מה שידעה על עצמה.
לונדון, חכי לי! הוא רומן מסחרר, סוער ומשעשע הנטוע ברחובותיה של לונדון המשמשים תפאורה מענגת ומפתיעה. מתח, רומנטיקה, טרור ואומנות שזורים זה בזה על רקע שאלות זהות, הגדרה עצמית וחיפוש מתמיד אחר ביטחון ושייכות.

"לונדון פיתתה אותי וסחררה את ראשי כמו מאהב צעיר חלונות הראווה ברחובות האלגנטיים היו לי כקרב אבוד מראש. שלטי ההנחות קראו י לבוא אליהם, לראות, לגעת, למדוד, לקנות. ואני קניתי. לא יכולתי לעמוד בזה... נשאבתי אל עולם הקניות שמעולם לא הייתי חלק ממנו, והכסף אזל לי בין האצבעות. " (מתוך buy me עמוד 48 בספר)

אני אוהבת את הכתיבה הישראלית של דנה שניידר. קראתי את שני ספריה הקודמים והתחברתי באחת כך גם לספרה החדש "לונדון, חכי לי". אני אוהבת את לונדון יותר מכל בירה אירופית עד שהתמלאתי געגועים לכל מקום, רחוב, תחנת רכבת או בית קפה שהוזכרו בספר והחזירו אותי לביקורים הנפלאים בעיר האפרורית.

הספר כתוב נפלא, בלשון מקרבת עם הומור, דיוק ומתח מדוד. (לא, זה לא ספר מתח אבל יש בו גם יש) אהבתי מאוד את מור אהבתי גם את יוגב  (הוא גם עיצבן אותי) שיחות בנושא הטרור הכניסו אותי לאי שקט אבל היות שהיו חלק מהעלילה הצלחתי לזרום איתם בשלום כמהה לקרא את הפרק הבא.

לונדון מחכה לי מתאים מאוד לימים אלו שצעירים רבים חושבים על הייאוש הנוח מחוץ לגבולות הארץ גם כשהספר אינו מעודד לעזוב מחד ולא מבטיח שלונדון היא התשובה הבלעדית מאידך.

ספר סוחף !

ממליצה מאוד!

דנה שניידר, ילידת תל אביב, זוכת פרס מרגרט קול מאוניברסיטת ווסטמינסטר, לונדון, בנושא טרור בין־לאומי, מביאה בספרה החדש דמויות כמהות, מצחיקות, רגישות ושאפתניות שייכנסו לכם ללב לצד הקסם האנגלי הנוכח כדמות בסיפור.
ספריה הקודמים: לא יכול לאהוב יותר וגרעין אֱדום נמכרו באלפי עותקים, זכו לביקורות נלהבות והוקלטו כספרי שמע.

"לונדון, חכי לי" מאת דנה שניידר, הוצאת אגדה, לרכישה לחצו כאן

ריקי ברוך

בגידות ובגדים ספר שלישי לסופרת רינה גרינולד

 

השבת, כשחזרתי מקפה של בקר בנווה אביבים חיכה לי בתיבת הדואר ספרה החדש של רינה גרינולד זוכת פרס ראש הממשלה לסופרי ביכורים על ספרה הראשון, החלום והבית ותמיכת קרן רבינוביץ לספרה השני פעמונים של מאי. מהרתי לסיים המעט שתכננתי לי ומיהרתי לשקוע עם הספר בכורסא הרכה. התחברתי לגיבורת הסיפור ולא הסרתי אותו מידי עד לדף האחרון.

"כמו תמיד הצלחתי להתעלם מהמבטים של חברותי, שתמיד מודדות אותי מכף רגל ועד ראש, וכבר התייאשו מלהעיר לי על הופעתי. הצלחתי להתעלם גם מהפנים המאופרות יתר על המידה של דליה, מהמחשוף העמוק מדי בחולצתה של חגית וממצבור תכשיטי הזהב של ענת שנראה כי גדל מאז הפעם האחרונה שנפגשנו. אצל מרב לא היה משהו מיוחד שהייתי צריכה להתעלם ממנו." (עמודים 19-20 בספר)

החברות שלה חושבות שהיא צריכה להקפיד יותר על מה שהיא לובשת. הן חושבות שהגיע הזמן שהיא תעשה איזה שיפוץ קטן בפנים, כמוהן. וכדאי גם שתחשוב מחשבות חיוביות, שתהיה קצת פחות צינית.

אבל לה לא אכפת. טוב לה בבגדים הנוחים שלה, עם הבעל הטוב, הנאמן שלה, נעמן, שאוהב אותה בדיוק כמו שהיא: קצת מרושעת, קצת מרושלת ומאוד דעתנית. ככה מתמיד.

רק שבזמן האחרון נעמן מתנהג בצורה משונה. הוא יוצא מהבית בשעות מוזרות. הוא לובש בגדים אחרים. הוא קם ונוסע באמצע הלילה ולא אומר לה לאן. האם נעמן בוגד בה? האם כולם סביבה בוגדים? מה בדיוק היא לא מבינה?

"אחרי דין ודברים עם עצמי, ואחרי ששקלתי את כל הבעד והנגד, והגעתי למסקנה אני לא רוצה ולא צריכה להתאמץ, לא עשיתי כל רע. העובדה שבעלי קם מוקדם בבוקר, חוזר לפעמים מאוחר ולובש חולצות לבנות, לא צריכה להפוך לי את החיים, הרי אין לי שום הוכחה ודאית להתאהבות שלו בשלומית, כנראה מתחולל בו איזה שינוי. אני לא יכולה למנוע את זה. לא בעזרת לנז'רי ולא בעזרת שינויים קוסמטיים. הבעיה היא לגמרי שלו. אני אתן לו להתבשל קצת במיץ של עצמו, ונראה, כן, זה מה שאעשה" (עמוד 71 בספר)

גיבורת הסיפור "בגדים ובגידות" הכותבת בגוף ראשון, היא רופאת משפחה (נטולת שם) החווה את "נפלאות" גיל המעבר על כל השלכותיו, מתנחמת בהבנה שלמרות ועל אף שאינה מטפחת את עצמה בשום דרך, עדיין גברים מתעניינים בה ומה באשר לבעלה? (לא יהיה כאן ספויילר)

אהבתי את הספר ואת הגיבורה. הכתיבה שנונה, קולחת, אינטליגנטית ומסקרנת. לצד הומור וישירות שומרת הכותבת על עמימות מכוונת ורף מתח מהשורה הראשונה ועד לאחרונה.  

ועוד אומר: שם הספר לא יכל היה להיות מדויק יותר, כאשר תמונת הכריכה הקדמית משלימה את העטיפה, תרתי משמע, ומעצימה את מה שאהבתי ונהניתי כל כך לקרא.

ממליצה בחום ספר מפתיע ונהדר.

"בגדים ובגידות" מאת רינה גרינולד, הוצאת שתיים, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך

דברים במדבר רומן חדש לסופרת מיכל שטייניץ-ניסן

 

בימים אלו רואה אור ספרה החדש של מיכל שטייניץ-ניסן, הספר דברים במדבר.

"אז מה אתה אומר על הספר?" נבו ממשיך בשלו. "נשמע מגניב."
"מה מגניב?! תתעורר אח שלי. הספר הזה הולך לעשות שמח אצלכם בחוג. הדברים שעשינו כשהיינו סטודנטים צעירים, והתגאינו בכינוי ארכי־פרחים, היום נחשבים להטרדה מינית, תקיפה, ניצול."
"אבל כאן מדובר בסתם מותחן דמיוני," אני אומר ומרים את כוס הקפה לשפתיי, ובדיוק כשאני לוגם ממנה, משהו חובט בגבי, והנוזל הרותח ניתז על לשוני.

"אאוץ'!" אני מביט לאחור ומבחין בתיק כחול שמתרחק ממני על גבו של סטודנט ארוך שיער. "היי! אולי תיזהר?!" אני קורא אחריו, אבל הוא כבר נעלם בין חבריו.

נבו לא שם לב. הוא עסוק במלאכת חפינת האטריות וגלגולן על מזלגו. "פיקשן זה לא, אחי! כתוב במפורש שזה מבוסס על סיפור אמיתי." את הפרט הזה כנראה פספסתי. "אבל גם אם זה לא היה, הסיפור נשמע לי ריאלי לגמרי. שנינו מכירים את מורשת הקרב של החוג, ושנינו זוכרים את השנים שבהן הבנות היו הפרס לבחורינו המצוינים. מה שבטוח, זה נגמר." (מתוך עמוד 6 בספר)

דומה כי מה שהיה מותר בעבר כבר איננו עוד מאז מהפכת ה me too

בספר דברים במדבר עולה מהאוב אונס שהיה לפני 20 שנה. או לא היה. גבר יוצא להגן על שמו הטוב ועל חייו. 

"גומת החן והעיניים, הסיור לעין שפן – הכול מסתדר. אני הייתי המתרגל בקורס ההוא, ולאורך הסמסטר נוצרה בינינו ידידות. גם כי הייתה השכנה של יעל במעונות, והיה לי חשוב שיעל תשמע ממנה טובות עליי.
הצלמית שמצאנו, והאונס... היא אמרה שזה קרה במהלך אותו סיור.
הידיד שפגע בה... המתרגל שבדק את המבחנים...
רגע, זה אני.
אז היא כתבה עליי?
הזוי."

ד"ר ארי גוטמן הוא מרצה מבטיח בחוג לארכיאולוגיה, נשוי ליעל ואבא פעיל לשתי מתבגרות (שמוציאות אותו מדעתו). הוא מייסד הבלוג "הצילו! בישול לאבות אבודים", ורואה עצמו כאדם מוסרי ופמיניסט, שמקפיד לדבר בלשון זכר ונקבה לסירוגין.
בימים אלה הוא ממתין לקבלת הפרופסורה המיוחלת, ובלי קשר גם מזיל דמעות בקביעות בגלל דלקת עיניים כרונית שנגרמה לו מהאבק בחפירות.
כשבחוג שלו מתגלגלת שמועה על ספר שעומד לראות אור, שבו מסופר על אונס שאירע בסיור ארכיאולוגי לפני כעשרים שנה, אין לו זמן להתעניין בזה. אבל אז הוא צופה במקרה בריאיון טלוויזיוני עם מחברת הספר, שטוענת שהסיפור אמיתי.
ולא רק שהוא אמיתי אלא שהוא בעצם סיפורה שלה בסיור של המחלקה שלו.
ארי גוטמן לא זוכר כלום, כי לא היה כלום. הרי אם היה משהו, ודאי שהיה זוכר. האומנם? 

אבל למה שהיא תמציא? 

ודווקא עליו? 

ואיזה סיכוי יש לו להיות פרופסור בחוג לארכיאולוגיה – אם יגידו עליו שהוא האנס?

ארי גוטמן יוצא להגן על חייו.

ומה יעלה בגורלו של ארי גוטמן? האם ייתן את הדין על מה שהוא לא זוכר בכלל שעולל?

דברים במדבר הוא רומן מתח פסיכולוגי מרתק שבוחן את תעתועי הזיכרון והמוסר האנושי ואת התמורות שחוללה מהפכת המי־טו. דמויות במצוקה, גבריות שעומדת במבחן הזוגיות ולא רק, הרבה כאב, מתח, אי וודאות כמו בשבר של אמצע החיים. הקריאה בספר קולחת, הוא כתוב בגובה העיניים, בלשון מקרבת ומעניק לקורא הרגשה שהוא חלק מהיצירה. הסוף אכן הפתיע אבל לא יהיה כאן ספוילר.

לכו לקרא

אני ממליצה!

"דברים במדבר" מאת מיכל שטייניץ-ניסן, הוצאת שתיים, לרכישה לחצו כאן

ריקי ברוך

קצוות שרופים רומן ביכורים לסופרת מיכל קרייטלר

 

איך אפשר לגנוב תינוקת? חשבתי לעצמי. איזה אם יכולה לעשות זאת למי שילדה זה מכבר ומרגישה בטוחה תחת קורת הגג של בית היולדות? האמת היא מאז שקרה מקרה אמיתי שכזה במציאות של ישראל ותינוק נחטף, הוחמרו סדרי הנגישות אל ובתוך חדרי התינוקות בביתי החולים והשמירה הפכה מבוקרת ואדוקה שבעתיים. (בלי צמיד על היד לא ניתן להגיע את הילוד ובטח שלא להוציאו.)

"יום שני בצהריים, אתי עושה ספונג'ה, כשהטלפון מצלצל. על הקו: דגנית ממשטרת ישראל. היא אומרת לאתי להגיע בדחיפות. זה בקשר לתלונה שהגישה לפני שש־עשרה שנים. על גנבת תינוקת."

כך מתחיל קצוות שרופים, רומן הביכורים הסוחף של מיכל קרייטלר, שבמרכזו אתי, אישה, אמא, ששנים קודם לכן קרה לה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות: מישהו גנב לה את התינוקת שזה עתה ילדה. אבל עכשיו אומרים שיכול להיות שהתינוקת חזרה. האם זאת באמת היא? ואם היא חזרה – האם גם תישאר? ומה תגיד לה אתי אם תשאל אותה איך גנבו אותה? הרי אפילו אתי בעצמה לא בטוחה איך זה קרה. אם גנבו לה את התינוקת או שאולי היא בעצם אשמה...

הימים האלה, הימים הנוראים האלה, עולים למעלה כמו אוכל מטוגן מדי שאכלת ועושה לך צרבת שעות אחר כך. צורב לי הלב וצורב לי המוח וצורבות לי העיניים מרוב דמעות שאני לא מעיזה לשפוך. צורבת לי התקווה בלב וצורב לי הפחד. ואם זאת לא היא? ואם זאת כן היא והיא לא תרצה אותי? ואם היא תחשוב שאני טיפשה? שלא שמרתי עליה טוב?
לא שמרתי עליה טוב. הייתי בטוחה שבבית חולים הכול בסדר. מי יכול לחשוב שיגנבו לו תינוקת בבית חולים?
תפסיקי עם התירוצים! אני צועקת על עצמי. זה לא משנה מה חשבת. את הלכת לישון, וגנבו לך את התינוקת.

"התחלתי לחשוב מה אני צריכה לעשות. בדקתי את לוח הטיסות. מאז הבוקר יצאו כבר שתי טיסות לארץ. היא בטח היתה על אחת מהן. כדי לנסוע אחריה אצטרך להוציא דרכון חדש. זה ייקח לפחות יומיים. סיבה, הסבר, רעיונות איפה לחפש אותה. לאן היא תלך? היא לא מכירה שם איש. בטח תלך לבית החולים שבו נולדה. אמרתי לה את שם בית החולים? לא. היא לא יודעת איפה נולדה. משטרה. היא תלך למשטרה. זה יתפרסם 
בעיתון, אולי כבר מחר. ברגע שאנחת בארץ, גם עם הדרכון האיטלקי שלי והשם המפוברק, יעצרו אותי ללא ספק. אני לא יכולה לנסוע אחריה.
היא כבר לעולם לא תהיה שלי.

עד הערב אארוז את כל החפצים שלה. מחר אצבע את החדר בצבע בהיר וניטרלי, אולי צהוב. בשבוע הבא אתחיל לטייל במחלקות יולדות כאן בסביבה. אני את הלקח שלי למדתי: צריך לחכות לפחות עד גיל עשרים ואחת לפני שמספרים." (מתוך פרק ראשון בספר)

אז מה בספר?

יש בו התחלה חדשה, הרבה נקיפות מצפון, פחדים ומתח. "קצוות שרופים" הוא רומן נוגע ללב, מותח ושובה לב הכתוב ברגישות רבה על אהבת אם, געגוע ורגשות אשם קשים. זהו ספורה של אתי אמסלם היוצאת למסע בלתי נשכח של החיים אל עבר הזיכרון והסליחה. התחברתי לאתי אל דמותה העיקשת, החזקה והחמה. דמות של אם מסורה, ספרית מסורה שעושה ככל שביכולתה לאחד שוב את התא המשפחתי ולהשיב את ביתה לחיקה. 

אהבתי את הכתיבה הקולחת, הניסוח בגוף ראשון וההתמודדות הנוקבת. הקושי לעמוד מול ייסורי המצפון וההלקאה ששבה ועלתה בה קרבו אותי אל אתי ובו בזמן עוררו בי פחדים שמא זה יכל לקרות לכל אחת. שוב ושוב הרהרתי בסוגיה האם אסון שכזה היה יכל לקרות גם לי לפני 38 שנה כשילדתי את בכורתי והייתי שרויה באופוריה כמו תחת שכרון חושים של אם צעירה שעדין לא מכירה את מלא הדאגות והפחדים. 

הספר המיוחד הזה מתאים לכולם ובעיקר לכל מי שילדה ולא האמינה, שגם חטיפה היא אופציה.

ספר נוגע ללב

אני ממליצה בחום!

"קצוות שרופים" מאת מיכל קרייטלר, הוצאת שתיים, פרוזה מקור, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך

יש מקום ובית עוגות הדבש ספרים חדשים בהוצאת כנרת.

 

יש מקום מאת אדיבה גפן
בימים אלו רואה אור ספר חדש מאת אדיבה גפן, הספר ה-21. - "יש מקום".
שני סיפורי חיים החוצים זה את נתיבו של זה, שני גיבורים, הזדמנות שנייה ועיר אחת.
רות בורחת. נמלטת עם אקדח מוסתר בבגדיה ועם סכום כסף גדול במזומן. היא מתכננת את ההיעלמות שלה בדקדקנות ולא מותירה דבר ליד המקרה.
אורי אבוד. מחפש מקלט, מפלט מהחיים שהרס, מהאשמה החונקת אותו. הוא לא יודע לאן מועדות פניו, נסחף כמו עלה ברוח הסערה שטלטלה את חייו.
שניהם מוצאים את עצמם באותו מקום בעיר ירוחם, עיר ששמה מבטא נחמה והבטחה – בין זרים שהופכים במהרה לחברים, למשפחה.

"התקדמתי לעבר החניה. המרצדס של שוקה עומדת שם. לא משערת את תפקידה הלילה. עורה הכחול בוהק מתחת לפנס שמעליה. אפה מורם. ישבנה פנסים חדישים שרכש עבורה, מתנשאת על המכוניות האחרות. אני מנסה לייצב את היד. לוחצת על השלט. היא משמיעה צליל הסכמה. הדלתות נפתחות, וכבר אני שוקעת במושב העור הלבן. תיזהרי, אני שומעת אותו, לבל תשרטי או תלכלכי. אלוהים, אתה כאן? בראש שלי? די, צא כבר.

אני פותחת את החלון, שיראה. שיהיה לו קל לעקוב אחרי. בני אדם חשדנים מטבעם זקוקים שנרגיע, נפריך להם את ההוכחות הניצחות. ולפעמים גם זה לא מספיק.

אני מסדרת את המראה, מדליקה אורות, מגביהה את המושב. ושוב מחכה.

רסיסים מהחלום חוזרים ננעצים בי. האם אתעורר ואגלה שגם זה רק עוד חלום?" (מתוך עמוד 14 בספר)

סיפוריהם של רות ושל אורי מתנהלים במקביל עד שעברה של רות מדביק אותה ודוחף אותה למסלולו של אורי. ההתנגשות מרסקת את השלווה השברירית שהצליחו לבנות בעמל רב ומעמידה למבחן את בחירותיהם ואת חירותם.
יש מקום הוא סיפור על הסתרה ועל כפרה, על כוחנו להושיע את עצמנו ועל כוחה של קהילה לגאול אותנו.

אדיבה גפן, ילידת חיפה. מתגוררת כיום בלב תל אביב. מילאה תפקידים שונים במערכת החינוך, הקימה וניהלה את בית הספר 'דקלים' בבאר שבע. הייתה אשת תקשורת ועיתונאית, ושימשה דוברת "תיאטרון באר שבע" ותיאטרון "הבימה". כיום סופרת, מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה. רבים מספריה להיו לרבי-מכר כל ספריה של אדיבה ראו אור בהוצאת כנרת, זמורה.

בספרה העשרים ואחד, מחברת רבי־המכר אדיבה גפן רותמת את כישרונה ואת ניסיונה לרקימת עלילות, ופורשת בפני קוראיה דרמה אנושית רבת תהפוכות ורגש.

ספר מרגש שעורר בי מחשבות רבות, החזיק אותי על "אש קטנה" לאורך כל הקריאה עד שלא יכולתי להסירו מידיי.

אהבתי מאוד.

ממליצה!

"יש מקום" מאת אדיבה גפו הוצאת כנרת-זמורה לרכישה לחצו כאן

בית עוגות הדבש מאת תהל רן

גילי כותבת סיפורי חיים. במשך שנים סיפוריהם של ניצולי שואה מילאו את ימיה ולילותיה, סיפורים אנושיים של אובדן וקרע. אבל עכשיו, אחרי עשרים שנים של כתיבה, היא החליטה שמספיק, והיא לא תכתוב יותר סיפורים כאלו. בגיל חמישים וחמש, היא רוצה לנוח, לכתוב את ספר הילדים שתמיד חלמה עליו, לדאוג לשתי בנותיה הגרות בלונדון, ולהמשיך לרוץ כל יום בשדות שליד ביתה עם כלבהּ האהוב, שון.

"אל תיכנסי לזה, אמרתי לעצמי לאחר שהנחתי את השפופרת, שלא תעזי, הרמתי בדמיוני שלט ״סכנת מפולת כאן בונים״ מאתר בנייה נטוש, שלא תעזי להתקרב לסיפורי שואה יותר, המשכתי לדבר אל עצמי תוך כדי שאני שוטפת כלים ונכנסת למערבולת של ניקיון, לא מבחינה אפילו שאני מוציאה את המדפים מהמקרר ומנקה אותו, מוציאה דברים מהארונות ומנקה. הבטחת לעצמך שאת הולכת לכתוב ספר ילדים, ספר ילדים על נסיכה בלונדינית שחולמת להיות נסיכה כושית, או על חבורת ילדים שמוצאת גור כלבים בבית נטוש, אני רוצה לכתוב על ילדים, זה הזמן שלי לכתוב את הספר הזה." (עמוד 17 בספר)

על אף רצונה במנוחה, נכנסת לחייה מיכאלה. מיכאלה חזרה עכשיו לארץ לאחר עשור שבו חיה עם בת זוגתה, אנדה, באמסטרדם. הבית הישן של הוריה עומד לפני הריסה, ועולה במיכאלה צורך בוער לספר את סיפורם, את סיפורהּ. היא פונה אל גילי ומבקשת ממנה לכתוב את הסיפור, ולעזור לה לנבור בעבר השותת שפצעיו מאיימים לבלוע אותה. תוך כדי כתיבת סיפורה של מיכאלה, גילי מעזה לראשונה לכתוב גם את סודותיה שלה.

אני אוהבת ספרים על נשים. משהו בעלילה הזאת גורם לי להיות מרותקת לעלילה ושומר על כל העת בציפייה למשהו חדש שיתרגש ממש בקרוב. 
בית עוגות הדבש הוא ספר על קשר עמוק ואינטנסיבי בין שתי נשים, שבה בעת מצילות זו את זו וגוררות זו את זו אל מערבולת של זיכרונות, צער ועונג. זהו סיפור על כוחה המהפנט של הכתיבה, השולחת אותן לגלות את עברן.
כתיבתה של תהל רן עזה ורבת ניגודים, והיא לוקחת את הקורא אל מעמקי נפשן של הדמויות ובונה להן בכתיבתה קורת גג ומחסה. זהו סיפור על מפגש משנה חיים בין שתי נשים שכוח הכתיבה והזיכרונות מחבר ביניהן. סיפור על כתיבה שפוצעת אבל גם מרפאת.
זהו ספרה החמישי של תהל רן, אומנית ויוצרת, כלת פרס ראש הממשלה לספרות (2010), פרס מגן הילד (2000), ופרס רוזנבלום לאומנויות הבמה (2018). ספרה הקודם, בשם אחותי, ראה אור בהוצאת מודן (2011).

"בית עוגות הדבש" מאת תהל רן, הוצאת כנרת-זמורה, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך

מלאכיות עליון: שער הצללים הספר השני בסדרת "מלאכיות עליון" מאת: נעמה בר שירה

 

סופסוף הוא יוצא לאור!

לאחר ציפייה דרוכה של אלפי הקוראות והקוראים הנאמנים של "מעיין הנשמות", הספר הראשון בסדרת "מלאכיות עליון", מגיע הספר השני בסדרת עלילותיהן המסעירות של האחיות הירושלמיות מיקה, גבי ואור, וכל קבוצת המלאכים והשדים המקיפים אותן בחאן בירושלים.

"כל ערב בשמונה ניגן מלאך אדום שיער בנבל ברחבת החאן. גבי הייתה שבויה במנגינה. צלילי המוזיקה שנבעו מהנבל מילאו את האוויר בסמיכות, שאפשרה לרגשות שלה ושל כל המלאכים לצוף בקלות, קוראת לעצב לעלות ולנוע על גלי המוזיקה.
מלאכים סיפרו סיפורים על המלאכים שנהרגו, וקולות הבכי והמנגינה נדחקו בין החריצים בדלתות לתוך החדרים". (מתוך פרק ראשון בספר)

מלאכיות עליון שהן בעצם ארבע אחיות, מתאוששות מקרב עם אחד השדים החזקים בשאול. על אף ניצחונן עדיין יש "צרות".
אחת האחיות, אור שמה, מאוהבת בחצי שדה ושאר המלאכים מנדים אותה ובו זמנית גם מנסים להציל אותה מעצמה. כדי להרוס עוד יותר את החגיגה, אור מפתחת ״תסמינים שדיים״ שלא ברור מה מקורם והחשד נופל על אהובתה חצי השדה.
אחרי שגבי, מלאכית עליון עם יכולת שליטה בזמן, חווה עתיד נורא וחוזרת כדי להזהיר את כולם מהאסון המתקרב, מתארגנים קרוביה של אור למצוא פיתרון לבעיית ה״דיבוק״ שאחזה בה.
העלילה ממשיכה עם מלחמה בין השדים למלאכים ומסע אל תוך השאול.
שילוב של הקרבה, גאווה, אהבה וקנאה משתלבים יחד כדי לייצר תמונה אמיתית ולא זוהרת של עולם המלאכים בה הם מנצחים בזכות כוחם וגם מפסידים בגלל החסרונות שלהם.

לאחר הקרב האפי שניהלה עם נסיך השאול סמואל ועם השד ע'ול מתחוללת סערה בנפשה של אור, או בזהותה המלאכית - המלאך העליון אוריאל. קול מתגבר בתוכה, משתלט עליה, ולמרות שהייתה רוצה להסתיר את זה מהסובבים אותה הם מתחילים להיפגע.

המלאכים חייבים להפריד בינה ובין השדה שכבשה את ליבה, גם אם בכוח, ואור נאלצת לרדת אל מעמקי השאול כדי להציל לא רק את עצמה, אלא גם את כל מי שהיא אוהבת.

בעוד היא מנווטת בעולם הבוגדני של מטה, אחיותיה צוללות לעולמות המטושטשים של חצאי השדים, כשגורל השמיים והאדמה מונח על הכף. גבי, מיקה וריף חייבות למצוא דרך לשתף פעולה ולהציל את נפשה של אור לפני שיהיה מאוחר מדי. אך השבר ביניהן הולך וגובר, מאיים לקרוע אותן.

הגבולות בין טוב ורע אינם ברורים כפי שחשבו פעם.
"שער הצללים" חוקר את הנושאים של אהבה והקרבה, ובוחן את הגבולות האפורים של האמת האחת בספר מרגש ומלא הרפתקאות, שמשאיר טעם של עוד לספר הבא בסדרה.

נעמה בר שירה היא סופרת, מנהלת תיאטרון ומחזאית. מתגוררת בתל אביב ומגדלת בה את שתי בנותיה עם בן זוגה, ינון.

הספר הראשון בסדרת הפנטזיה "מעיין הנשמות", מכר אלפי עותקים וזכה לשבחים רבים. בימים אלה הוא מתורגם לאנגלית.

מלאכיות עליון: שער הצללים, מאת: נעמה בר שירה480 עמודים, 110 שקל ,להשיג באתר עברית ובסניפי רשת סטימצקי. לרכישה ישירה לחצו כאן.

ריקי ברוך

המקום שבו הכול התחיל, טיול חריז בפריז ונעים מאוד, אושר - כיצד ליצור את מציאות חייך ספרים חדשים בהמלצה

 

נעים מאוד, אושר - כיצד ליצור את מציאות חייך

"נעים מאוד, אושר." מאת משה אומידי בהוצאת "ספרי ניב", הוא סיפור מרגש ומעורר ההשראה של ילד מבית עני, שגדל להיות איש עסקים מצליח ומאושר. תוך כדי הסיפור המגולל את מסע החיים המרתק של משה, שמצליח להעביר את הקורא מסע אל עצמו, אל חייו הפרטיים, אל בחירותיו והחלטותיו היומיומיות

אושר הוא דבר חמקמק, כולנו חפצים בו אבל לא תמיד יודעים היכן למצוא אותו.

משה אומידי הוא חוקר אושר ומרצה שנותן כלים מעשיים ומשמעותיים למי שרוצה למצוא את האושר האמיתי שלו ולהחזיק בו באופן עקבי, גם בזמן שספינת החיים מטלטלת אותו למקומות מורכבים או קשים. האושר אינו תלוי בנסיבות החיים של האדם, במצבו הכלכלי ואף לא בסובבים אותו. אושר הוא הסיפור הפנימי והמחויבות שיש לאדם כלפי עצמו.

"הסיפור שלי הוא לא סיפור סינדרלה. הוא יכול לקרות גם לכם – ובקלות! אם רק תיישמו את העצות הכתובות בו ולא תסתפקו בקריאתן בלבד. בשנים האחרונות הייתה לי הזכות ללמד ולהרצות בפני אלפי אנשים, שבעזרת תרגילים פשוטים הצליחו לשנות את חייהם לטובה ולהיות מאושרים. לא סתם, לא בכאילו, לא בשביל סלפי טוב - באמת מאושרים." (מתוך פרק ראשון בספר)

הספר מגולל את מסע החיים המרתק של משה אומידי, סיפורו המרגש ומעורר ההשראה של ילד מבית עני, שגדל להיות איש עסקים מצליח ומאושר. תוך כדי הסיפור מצליח המחבר להעביר את הקורא מסע אל עצמו, אל חייו הפרטיים, אל בחירותיו והחלטותיו היומיומיות.

"על מנת להיות מאושרים באמת, אנחנו קודם כל צריכים להכיר את עצמנו. עד גיל שלושים לא הכרתי את עצמי. אף פעם לא נתתי לעצמי מקום להרגיש את הרגשות האמיתיים והאותנטיים שלי, לא ידעתי מה החלומות שלי, מה השאיפות שלי בחיים, מה אני אוהב, מה עושה לי טוב, מה מרגש אותי, מה משמח אותי כשאני עצוב. לא הבנתי מה המשמעות שלי בעולם הזה. פתאום הגעתי לגיל שלושים והבנתי – שאני לא מכיר את עצמי, מי אני בכלל. שאלות קיומיות כאלה ואחרות התפרצו לחיי פתאום, ולי לא היה כל מענה באותה התקופה".

בספר תמצאו אוסף של תרגילים שמטרתם לעורר אתכם להתבוננות מעמיקה בחייכם. לעורר אתכם לבחון את ההרגלים, את ההתנהלות ואת דרכי החשיבה שהתקבעו לאורך השנים, לשנותם ולבחור פעם אחר פעם באושר. להיות מאושר זאת יצירה יומיומית שמורכבת מהבחירות הקטנות שעושות הבדל עצום בחייו של אדם.
ההכרה שאפשר להיות מאושר מבלי להיות תלוי באירועים חיצוניים, משחררת את הקורא לצאת למסע אל תוך עצמו ולמצוא את האושר האמיתי, היציב והמתמשך בחייו האישיים.

משה אומידי (34) הוא חוקר אושר ומרצה שנותן כלים מעשיים ומשמעותיים למי שרוצה למצוא את האושר האמיתי שלו ולהחזיק בו באופן עקבי, גם בזמן שספינת החיים מטלטלת אותו למקומות מורכבים או קשים. האושר אינו תלוי בנסיבות החיים של האדם, במצבו הכלכלי ואף לא בסובבים אותו. אושר הוא הסיפור הפנימי והמחויבות שיש לאדם כלפי עצמו. "נעים מאוד, אושר." הוא ספרו הראשון.

משה אומידי: בספרי אני מבקש לשתף אתכם בכל מה שעזר לי להפוך לאדם שחש עצמו חופשי ומאושר באופן עקבי, גם כשהמציאות שבחוץ היא לא בהכרח מה שחלמתי או קיוויתי שתהיה. השאיפה הגדולה שלי מכתיבת ספר זה היא לתת השראה לכל מי שחפץ באושר אמיתי. לשם כך, הנגשתי לכם את מיטב הכלים שאני מיישם בחיי היומיום שלי, הכלים שעזרו לי להיות לאדם מאושר. אני סמוך ובטוח שלאחר שתקראו את הספר תקבלו כלים פרקטיים, השראה ומוטיבציה לחיים טובים יותר. ואם לא? אין דבר כזה. מי שמעוניין באושר – מוצא אותו, גם בחושך הכי גדול. מי כמוני יודע. בואו נצא לדרך.

"נעים מאוד, אושר. – כיצד ליצור את מציאות חייך" מאת משה אומידי. הוצאת ספרי ניב, 234 עמודים. מחיר לצרכן 127 ₪. להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה 

המקום שבו הכול התחיל מאת אדלה פילובסקי
"המקום שבו הכול התחיל" מאת אדלה פילובסקי בהוצאת "איפאבליש", הוא רומן יצרי, עז וססגוני, הפותח בפני הקוראים עולם תרבותי נרחב ומצליח לפרוט על נימיה העדינים ביותר של הנפש. אדלה קושרת ביד אמן בין גורלם הפרטי של גיבוריה לגורל הלאומי, היהודי והישראלי, ומשקפת את האירוניה הכואבת המתרחשת כשהאישי והלאומי נפגשים.

קלרה ויינרייט, פסנתרנית, בת לאב ניצול שואה, גדלה בצל טרגדיה המתרחשת במשפחתה במלחמת יום הכיפורים. לאחר מות אמה היא מקבלת לידיה יומן ונחשפת לסוד משפחתי שהתרחש בעבר הרחוק ושמזעזע אותה ומערער את כל עולמה. היא עוזבת את חייה הנוחים בתל אביב ויוצאת לחפש אחר האמת בצי'לה, ארץ מוצאם של בני משפחתה. בחיפושיה היא מרחיקה עד לאזור האגמים שבדרום המדינה, ושם על חופו של אגם כל הקדושים, המקום שבו הכול התחיל, קלרה מנסה להשלים את המצרף ולצקת תוכן חדש לחייה.


אדלה פילובסקי, ילידת צ'ילה, החלה את דרכה כפסנתרנית והופיעה על בימות שונות. אחרי עלייתה לישראל עסקה בהוראת פסנתר. בנוסף להתמסרותה למוזיקה, היא מציירת בסגנון אבסטרקטי ובצבעוניות עזה. בעשור הראשון של שנות האלפיים החלה לכתוב סיפורים קצרים על חייהם של הצ'יליאנים. זהו ספרה השני. ספרה הראשון "זה קרה בליקאן" עוסק בקורותיה של משפחת כורי נחושת בצפון המדברי של צ'ילה, על רקע ההפיכה הצבאית שחולל פינושה.

"המקום שבו הכול התחיל" מאת אדלה פילובסקי. הוצאת איפאבליש, 251 עמודים. מחיר לצרכן 98 ₪. להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת.

טיול חריז בפריז מאת יוסי נחמני
"טיול חריז בפריז" מאת יוסי נחמני בהוצאת "ספרי ניב", הוא ספר מקסים ומהנה שהוא כולו שיר אהבה לפריז - מעין מדריך בחרוזים למטייל בעיר.
בספר רצף של פסקאות שכל אחת מתארת אתר מיוחד בפריז - חדש, ישן ואף עתיק, רובם מוכרים, חלקם פחות מפורסמים. כולם מוצגים במבט מיוחד שמאפיין ראיה מבחינת אדריכלות וגם היסטוריה.

יש בספר כמה אתרים שלמרות ייחודם כמעט שאינם מוכרים בציבור, למשל "בית פאיווה" בשדרות שאנז אליזה או "בית הזכוכית" בגדה השמאלית ואחרים שגם לגביהם מספק המחבר מידע מעניין שלא מוכר, למשל - במרתף בניין האופרה, עד היום נובע מעיין!.

בספר יש גם "אתנחתאות" שעוסקות בנושאים שונים - לאו דווקא כאלה שקשורים ישירות לפריז, והם נותנים רקע היסטורי למקומות ולאתרים שונים, למשל עתיקות מצרים בה ביקר נפוליאון במסעו למזרח התיכון בראש צבאו.
הספר כתוב כולו בחרוזים פשוטים ומדויקים הן בהיבטי התוכן והן בהקשר לשפה העברית שנותנת נופך מעניין נוסף לספר המיוחד הזה.
בספר משולבים איוריה המרהיבים של ליאורה קרן-נחמני.

יוסי נחמני, אדריכל ומתכנן ערים. בן למשפחה מראשוני רחובות ודור רביעי בה. פועל זה שנים רבות הן בתחום הציבורי - בין השאר כמהנדס העיר, והן בתחום הפרטי. חתן פרס ע"ש פנחס אילון לתכנון ערים על עבודתו "רחובות - עיר אוניברסיטאית". כותב ומרצה בנושאים מקצועיים ובנושאים מגוונים אחרים. פריז בעיניו של יוסי היא עיר נפלאה ואולי הנפלאה מכל הערים, למרות שככל עיר היא לא חפה מבעיות אורבניות. יוסי אוהב את השפה העברית - בפרוזה, בחריזה ובשירה. בספר זה הוא משלב בין שתי אהבותיו אלה.

ליאורה קרן-נחמני, אומנית רב-תחומית, ציירת ומאיירת. תערוכות של ציוריה הוצגו בבית יד-לבנים ברחובות ובתל אביב. תערוכה של צילומיה הוצגה בגלריה "הוראס ריכטר" ביפו. ליאורה מחברת ספרי ילדים, מתכונאית ומחברת ספרי בישול ואירוח. בעלת ידע רב בתחום התרבות הקולינרית ושותפה יחד עם אילן שבדרון בבלוג theisraelifrenchblog.com על טיולים, מקומות מיוחדים וקולינריה בצרפת.

ליאורה ויוסי, אוהביה של העיר פריז שמבקרים בה רבות, מעבירים את אהבתם לעיר באמצעות ספר שירנין ודאי את ליבם של אוהבי-פריז ושל רבים אחרים - כולם יוכלו לראות בו תוכן נאה בכלי נאה.

"טיול חריז בפריז" מאת יוסי נחמני. הוצאת ספרי ניב, 122 עמודים. מחיר לצרכן 75 ₪. להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה 

ריקי ברוך