"
מיסטר נייס גאי מאת ניר שטרן
"היה זה יום קיצי של אוגוסט, חום כבד וניחוח מלוח באוויר. הים נראה שטוח ושקט, ממש כמו מראה. על חוף מושב נווה צוק שממוקם באזור השרון, בין נתניה לחדרה, ישבו זוהר, ישי ושגב. הם היו שלושה חברים שנולדו באותה שנה, שיחקו באותו גן, למדו באותה כיתה וגילו ביחד את כל השבילים שהובילו אל הים ובחזרה. הם היו בלתי נפרדים".בימים אלו רואה אור ספר הביכורים של ניר שטרן מיסטר נייס גאי. אסקפיזם מוחלט לימי המלחמה המתנהלת כאן בימים אלו.
"שגב עצם את עיניו, אבל העיניים לא היו הדבר היחיד שנסגר בו באותו הרגע. שנייה לפני שנרדם, הוא נשבע לעצמו שיום אחד, כשיהיה גדול, הוא יהיה אחר. לא קר כמו אבא ולא שותק כמו אימא. אחר".
לפעמים, אדם זר נכנס לחיים שלך ומשנה אותם לנצח. בלי הסבר, בלי אזהרה, רק עם מחווה קטנה שאי אפשר לשכוח. אף אחד לא יודע מי הוא, אבל כל מי שפגש בו, כבר לא נשאר אותו דבר. זהו סיפור על טוב לב שנוגע בגבול הבלתי אפשרי, על שלושה חברי ילדות שהעבר החזיר אותם זה אל זה, ועל סוד אחד גדול שמחבר בין כולם.
אדם מסתורי, מופיע בחייהם של זרים ומשאיר אחריו מתנות בלתי מוסברות: חיוך מצויר ומספר. כשדפנה, עיתונאית צעירה, נתקלת בתופעה, היא יוצאת למסע לחשוף את זהותו של מיסטר נייס גאי, מסע שיוביל אותה אל גורלה.
"הוא התגעגע אליה, היא תיתן לו כמה ימים להיות אף אחד. שום דבר לא ייפתר שם, הוא ידע את זה מראש, אבל לפעמים צריך להתרחק כדי להפסיק לשמוע את השברים. תל אביב נעלמה מתחת לעננים."
דומה כי הייתה אמורה להיות לי סיבה מוצדקת להניח את הספר מידי בין מטלות היום, הקפיצות המטרידות לממ"ד ועוד כמה התחייבויות שעמדו על הפרק לאותו היום, ויחד איתן אחזתי בו בכל רגע נתון כי הייתי סקרנית ללא גבול.
ספר שפותח בדמותם של שלושה בני מושב שגדלו יחד ולא נפרדו לעולם הוא הבטן הרכה שלי.
נולדתי וגדלתי במושב ועד היום בגילי המתבגר הם חלק ממני. אותם בני קבוצת הגיל, חברי ילדותי ונעורי ששומרים על קשר אמיץ גם כשכל אחד מאיתנו חווה חיים שלמים.
בשלב דיי מוקדם בעלילה מודע הקורא לפתרון תעלומת דמותו של הנייס גאי, בעוד שהדמויות המובילות בעלילה, נכנסות למערבולת ספירלית של מפגשים, אירועים, תהליכים והחלטות שנעים על רצפי זמנים מקבילים ומשיקים לפרקים בנקודות זמן של עבר והווה גם יחד. חשבונות הנעורים שצצו עם השנים ופערו סוגיות לא סגורות, אהבות שלא התממשו ואחרת שחלומה להתגשם.
אהבתי את הכתיבה גם שניכר בה לעיתים שהייתה בוסרית ופחות מתוחכמת.
אהבתי מאד את שגב וחיפשתי את מקומן של תמר ורונה להתפתחות העלילה.
מיסטר נייס גאי הוא רומן שמאיר את מקומם של האנשים שהחברה צמאה תמיד לשכמותם. אנשי החסד והעשייה בסתר שפועלים שלא בכדי לקבל הערכה או תמורה.
קו המתח בעלילה נשמר ומשוחרר בנקודות זמן מדויקות. חייכתי בדיאלוגים המרומזים והישירים בין דפנה לשגב ואת הדמעה היחידה שזלגה מתוכי, קבלתי רק כשסיימתי את שורותיו האחרונות של האפילוג (דווקא!) עם הקפה הראשון של הבקר.
קחו את הספר לחופשה, שבו איתו בממ"ד או בשמש.
מיסטר נייס גאיי הוא אסקפיזם מושלם לכל חווית קריאה.
ממליצה בכייף!
"מיסטר נייס גאיי" מאת ניר שטרן, ספרי קפה לרכישה לחצו כאן
בת הדיין מאת גליה הנוקד
שני עולמות שונים, נפרדים, מרוחקים, נפגשים…
רחל, בת סמינר חרדית, ביתו של דיין חשוב בבית הדין, צנועה וסגורה. וכפיר מושבניק חילוני לפני גיוס המחפש את הקצוות של עצמו והעולם.
כשכפיר, נער חילוני ופרוע, רואה לראשונה את רחל, נערה חרדית ועדינה שעוברת לגור בבית ממולו, היא ההפך מכל מה שהוא מכיר והיא מחוץ להישג יד.
כשרחל פוגשת את כפיר לראשונה, משהו בו מסקרן אותה, היא לא יודעת בדיוק למה. אבל שום קשר ביניהם לא יעלה על הדעת, היא הרי חרדית, והוא חילוני.
האם כפיר ורחל יצליחו להתגבר על המכשולים שמציבים בפניהם החיים והמשפחה?
אין ספק שגרעין העלילה פותח צוהר לסוגייה שמתרחשת שוב ושוב בקרב משפחות שונות בוורסיות כאלו ואחרות. בבתים רבים מובעת התנגדות של הורים או סבים דומיננטיים שחושבים שיש להם את הזכות והיכולת לבחור ולהחליט לטובת הדור הצעיר.
גם אני הייתי במקום של כפיר ורחל. ההורים שלי התנגדו ואמא ניסתה לעשות הכל כדי למנוע ממני להינשא. אנו זוג חילונים וכבר נשואים 42 שנה. יש לנו ילדים ונכדים והנחישות שלנו ניצחה.
"בת הדיין" הוא רומן חביב שבמרכזו סיפור אהבה בלתי אפשרי בין חרדית לחילוני. (כבר קראתי עלילות משובחות יותר שנגעו בסוגיה). עפתי על כפיר. דמותו הישראלית שבה והחזירה אותי לשורשיי וערכיי כבת מושב ציונית.
הספר רווי בתכנים מהעולם הדתי שהכבידו לעיתים יותר משתרמו להתפתחות העלילה שהתארכה והתארכה מבלי שהתחדשה כפיצוי וגם לאור קיצור התהליכים והאירועים באחריתו שהורגשו כמו מרוץ לסיים את הספר.
מצאתי בכתיבה רגישות, אמפטיה וחמלה ברגעים המאתגרים איתם התמודדו השניים. המפגש בין העולמות הרחוקים תמיד מעורר במתבונן מהצד רצון לשפוט או לבחור צד, וזה אך טבעי שחוויתי גם אני ברגעים לא מעטים לאורך הספר.סיפור אהבה כמו שבחרה נוקד להביא כאן אמור היה להביא נגיעות של אינטימיות שבלטו בחסרונן.
ועוד אומר אני לא מבינה אידיש!
בהצלחה
גליה הנוקד היא חוזרת בתשובה מזה כעשרים שנה, חסידת ברסלב, מורה לאומנות בתיכון, נשואה ואמא לחמישה. זהו ספרה השני.
"בת הדיין" מאת גליה נוקד הוצאת אוריון לרכישה לחצו כאן.
ריקי ברוך
.jpeg)
