"ריפוי טראומה קולקטיבית" ספר פורץ דרך מאת תומס הובל - אקטואלי היום יותר מאי פעם.

 

בימים אלו, כאשר מדינת ישראל והמזרח התיכון ברובו, חווים את מלחמת "שאגת הארי" והמתקפות על ריכוזי אוכלוסייה הפכו למציאות חיים של תושבים רבים גם מחוץ לגבולות ישראל, הגיע לידיי הספר "ריפוי טראומה קולקטיבית" מאת תומס הובל. 

כותב הובל בפתיח לספר

הנפש הקולקטיבית היא הולוגרפית: אנחנו גם יחיד וגם רבים, גם ייחודיים וגם מאוחדים, גם פרטים וגם הכלל. כל אחד מאיתנו אחראי כלפי האחר, כלפי אבותינו וכלפי צאצאינו, כמו גם כלפי כדור הארץ, שהוא ביתנו. אני מאמין שיחד אנו יכולים וחייבים לרפא את "פצע הנשמה" המאפיין את כולנו. בעשותנו זאת, נתעורר לאפשרות המוארת ולפוטנציאל העמוק של טבענו האמיתי וההדדי כבני אנוש, מין קולקטיבי בתוך סדר קוסמי גדול יותר.

טראומה אינה יכולה להצטמצם אך ורק למשפחה או אפילו לאילן היוחסין הרחב יותר. השלכות הטראומה המצטברות של טראומות אישיות, משפחתיות והיסטוריות מחלחלות לקהילות, למחוזות, לארצות ולאומות. המשא שנושאים אדם אחד, משפחה אחת או קהילה אחת מגיע בהכרח גם לחברה הרחבה ונוגע אפילו באלה החולקים מעט מאוד במונחים של זהות או מנהגים משותפים. השפעתו של הסבל שמחוללים בני האדם מתפשטת מעבר למושא הסבל המקורי או לקבוצה המשועבדת; מורשת הטראומה אורגת ומחווטת את עולמנו, ומשקפת את אורחות חיינו ואת תפיסתנו, את הדרך שבה אנו רואים ומבינים איש את רעהו.

"ריפוי טראומה קולקטיבית" הוא ספר מעורר השראה ופורץ דרך, החושף כיצד טראומות היסטוריות וחברתיות ממשיכות להשפיע על חיינו בהווה – באופן אישי וקולקטיבי. הובל מציע דרך חדשה להבין טראומה לא רק כפצע נפשי פרטי, אלא כתופעה עמוקה החיה בתוך תרבות, קהילה, מערכות יחסים ומבנים חברתיים.

לעיתים קרובות טראומה איננה ניתנת לביטוי, ואף בלתי נראית. מטבעה היא מעוררת הכחשה - אצל השורד העשוי להתנתק מהחוויה, אצל המדכא העלול לנסות להתחמק מאשמתו, למזער אותה או להתרחק ממנה. 

גם אם היא מתבטאת בהכחשה, כדחייה, כניתוק או כבורות, הימנעות מהטראומה מופיעה כאי יכולת לפגוש את החיים כשהיא התסמין הבולט ביותר של הפרדה. 

ריפוי טראומה קולקטיבית הוא תהליך חברתי-נפשי מקיף שמטרתו לעבד פצעים היסטוריים ותרבותיים המשותפים לקהילה. גישה זו משלבת עבודה מודעת, שיח פתוח, וכלים מעשיים ליצירת חוסן משותף, אינטגרציה של אנרגיות תקועות וצמיחה פוסט-טראומטית, תוך חיבור בין ריפוי אישי לקולקטיבי.

בספר מובאים עקרונות ודרכי ריפוי לטראומה קולקטיבית: 

מודעות והכרה בהן: הבנת הטראומה כאירוע המשפיע על המערכת כולה, ולא רק כפצע אישי, והכרה בהשפעתה. 

יצירת מרחב בטוח: פיתוח "מרחב שקוף" המאפשר עיבוד, שיח פתוח ומתן מקום לחוויות אישיות בתוך ההקשר הרחב. 

אינטגרציה של אנרגיה תקועה: טכניקות להפיכת רגשות ואנרגיות טראומטיות למשאבים של חוסן, כפי שמתואר בספר. 

צמיחה משותפת: חיזוק הקהילה ויצירת משמעות חדשה ותקווה מתוך האסון. 

וכלים פרקטיים: שילוב עבודה גופנית, נפשית וחברתית לשחרור טראומות שעוברות מדור לדור.
התהליך דורש הקשבה עמוקה, סבלנות, והתגייסות קהילתית, כאשר מטרתו הסופית היא לבנות חברה בריאה וגמישה יותר.

הספר מסייע לנו לראות את ממדי הטראומה הקולקטיבית המצויה בבסיס תחלואי העולם ומדגיש את ההזדמנויות העומדות לפנינו לרפא את קהילותינו ואת עצמנו.
כתופעה מורכבת שקשה להבינה במלואה, טראומה קולקטיבית יוצאת נשכרת מהמנעד הרחב של נקודות מבט שמציע הספר תוך שהוא משלב סקרנות פסיכולוגית ומדעית נלהבת בהבנה רוחנית עמוקה. התוצאה היא תובנה רחבה יותר, שכולנו יכולים להפיק ממנה תועלת.

באמצעות שילוב ייחודי של עומק רגשי, בהירות אינטלקטואלית וכלים מעשיים, הספר פותח בפני הקוראים שער לתהליך של ריפוי, התפתחות וצמיחה. זהו מסע שמחבר בין גוף, נפש, תודעה וחברה – ומציע גישה אנושית, נגישה ומעוררת תקווה לריפוי פצעים אישיים וחברתיים כאחד.

באחרית הספר מצורפים תרגולים מודרכים ומדיטציות שבחרתי לתרגל ואהבתי. (268 בספר)

 
הספר מיועד לכל מי שמבקש להבין את המציאות האנושית לעומק בהם אנשי טיפול, חינוך, מנהיגות וקהילה, לצד קוראים מהקהל הרחב המחפשים משמעות, חוסן פנימי וכלים לבניית חיים וחברה בריאים יותר. זהו ספר לכל מי שמבין שהריפוי האישי והחברתי שלובים זה בזה, ושהשינוי מתחיל בהבנה עמוקה של מה שנמצא מתחת לפני השטח.

היום יותר מתמיד כאשר הקולקטיב הישראלי מבית ומחוץ שרוי בשיאה של מלחמה מול איראן מביא הספר נקודת מבט חשובה וכלים באמצעותם ניתן להתמיר את הריפוי הקולקטיבי ולקדמו.

המלצה חמה!

"ריפוי טראומה קולקטיבית" מאת תומס הובל. תרגום יגאל הרמלין, הוצאת פראג, לרכישה לחצו כאן

ריקי ברוך

יין, שקרים והייטק, אדם גדול במגירה קטנה והצופן הלא נסתר - ספרים חדשים בהמלצה

יין, שקרים והייטק מאת קטי סול
"יין, שקרים והייטק" מאת קטי סול בהוצאת ספרי ניב, הוא ספר מתנה נפלא המתאים גם לכל מי שמרגיש שהוא תקוע בחיים או בקריירה. הוא יעורר בכם חשיבה ובאמצעותו תקבלו כלים לבנייה של חיים מלאים במימוש ובהתלהבות.

הספר משלב בין הסיפורי למקצועי. הוא נכתב כסיפור קליל וסוחף עם דמות מרכזית שהקוראים יכולים להזדהות איתה, אבל בתוכו טמונים תובנות מעשיות וכלים לחשיבה על קריירה וחיים.

לאורך הסיפור משולבים רגעי תובנה וכלים לחשיבה מחדש. הספר לא נותן תשובות מוכנות, אלא מעודד את הקורא לשאול את השאלות הנכונות ולמצוא את הדרך שלו.

בוא לקבל זווית חדשה על קריירה וחיים!!

בוקר אחד, נועה, אשת קריירה, מבינה שחלום ההייטק מתפוצץ לה ושהאקזיט היחיד שיהיה פה הוא שלה מחלון המשרד, בקצב שבו הדברים מתדרדרים. נראה שהחיים שלה הפכו למאוסים בעיניה והיא מוצאת את עצמה במצב של עייפות כרונית מהולה בהתמוטטות עצבים. נמאס לה מהעבודה שלה, מהאנשים שעובדים איתה, מהבית שלה, מהמשפחה שלה, מהמחשבות הטורדניות שמסתובבות לה כל היום בראש, ולא פחות מכך מהמשקל העודף שנדבק אליה כמו יזם צעיר למשקיע ומסרב לשחרר. ברור לה שמשהו כאן חייב להשתנות. כשהמחשבות הבלתי פוסקות הופכות למשבר של ממש, היא מחליטה לעשות ריסטרט, לעצמה.

העניקו לכם את תהליך השינוי ההדרגתי:

דרך המסע של נועה גם הקוראים יוצא למסע משלהם של היכרות עצמית מחודשת, במטרה לבנות את החיים האידיאליים עבורם. הספר מתובל בהומור שנועד להקל על הקוראים את התחושות הקשות שהם עשויים להיתקל בהן בעבודת היום-יום עם לקוחות, אך כל הצעה מוגשת בצורה חיננית, ללא התפשרות על התוכן המועיל והיישומי.

הספר מצחיק, מדייק פוגע, נוגע ומעניק כיוון נכון להתבוננות על הקריירה שלנו. אגב- ממש בכל גיל.

קטי סול, בעלת עסק מצליח בתחום השיווק הדיגיטלי ויועצת עסקית, הגיעה למקום הזה אחרי אינספור מסעות, היא הספיקה להשלים שני תארים שונים, לעבוד בהייטק, לעצב תכשיטים, להתבטל לרגע כאשתו של איש עשיר ברילוקיישן, ולבסוף חזרה לאהבה שלה בתחום השיווק הדיגיטלי. מתוך הניסיון הרחב האישי, ומהידע שצברה מהייעוץ העסקי לשכירים ולבעלי עסקים, נוצר המסע של נועה, שמשלב את אבני הדרך למציאת הכיוון האישי של כל אחד. "יין, שקרים והייטק" הוא ספרה הראשון.

"יין, שקרים והייטק" מאת קטי סול. הוצאת ספרי ניב, להשיג בחנויות הספרים המקוונות ובאתר ההוצאה.





אדם גדול במגירה קטנה מאת רות פסדר

"אדם גדול במגירה קטנה" מאת רות פסדר בהוצאת ספרי ניב, הוא הוא רומן רב קולי, רגיש ומרגש, הכתוב בשפה קולחת ונוגעת ללב.
משולבים בו סיפור עם קשר היסטורי-חברתי. זה רומן ישראלי עשיר ומעמיק שמציג רוחב של החברה הארץ ישראלית מתוך מבט אינטימי של צעירים המחפשים משמעות. הדמיות בספר הינן מורכבות, אמינות ומעוררות הזדהות.

נדב דור רביעי לשואה, הוא קצין משוחרר שחולם על התחלה חדשה ובינתיים על המרחבים של דרום אמריקה. אבל משהו בתוכו מסרב להמשיך הלאה. בעוד חבריו מתכננים את "הטיול הגדול", הוא מוצא את עצמו נשאב למסע מסוג אחר לגמרי, מסע בסמטאות הנסתרות של הלב הישראלי.
בין ירושלים לצפת, בין השקט של קיבוץ ניר דוד, לרעש של הזיכרונות, נדב פוגש את יוספה, צעירה שקטה, לבושה בטורקיז, שנושאת עמה סיפור משפחתי מורכב. המסע בשבילי הארץ הופך למסע בשבילי הנפש: נדב ויוספה פותחים בשיח בין-דורי ומגלה שזיכרונות העבר שקולם לא נשמע עד כה, הם חלק בלתי נפרד מההווה.

בלב הרומן "אדם גדול במגירה קטנה" עומדת נעמי. אישה חזקה, דומיננטית, אך כזו מסוכסכת עם עברה. הכל התחיל שם. בחלל שנפער בילדות והפך בשתיקות, לצל שמלווה את חייה של נעמי כבוגרת, כאם וכסבתא. נדב ויוספה מחליטים לפצח את השתיקות הרועמות שעיצבו סיפורי חיים שלמים.

זהו רומן ארץ-ישראלי מלא חוכמת חיים ואופטימיות, הנע בין נופים מרהיבים שמתכתבים עם נפש הדמויות: מסמטאותיה המיסטיות של צפת, דרך מים הזכים של ניר דוד ועד חומות ירושלים.
"אדם גדול במגירה קטנה" הוא רומן הבוחן ביד אמן את הקשרים הנסתרים שבין זהות, כאב ואהבה. זהו סיפור על האומץ להביט בעבר בעיניים פקוחות ולמצוא בתוכו את השביל לחיים פשוטים ומשמעותיים יותר.

רות פסדר בספרה עוסקת באופן שבו צעירים בישראל מתמודדים עם הזיכרון הקולקטיבי של השואה, מלחמות ושכול. היא בוחנת כיצד העבר עובר מדור לדור ומעלה שאלות עמוקות אודות חיפוש עצמי וזהות. היא נוגעת במציאות בין אהבה לצלקות ובין ההתלבטויות לרצון, הקריאה בספר תשאיר בקורא תהודה שנמשכת הרבה אחרי העמוד האחרון.
רות פסדר גדלה בצרפת, עוסקת באומנות חזותית ובאוצרוּת תערוכות, מטפלת באומנות ובפסיכודרמה. לאחר שנים של עיסוק באוצרוּת וציור, גילתה בתקופת הקורונה קול כתיבה חדש. "אדם גדול במגירה קטנה", ספרה הראשון, הוא פרי אותו מעיין יצירתי, המשקף את אהבתהּ העמוקה לאדם לספרות ולאומנות.

"אדם גדול במגירה קטנה" מאת רות פסדר הוצאת ספרי ניב, להשיג בחנויות הספרים המקוונות ובאתר ההוצאה 

הצופן הלא נסתר מאת ציון והב-זהבי
הספר "הצופן הלא נסתר" מאת ציון והב-זהבי בהוצאת ספרי ניב, נולד מתוך פסוק אחד בתורה: "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה" לוקח ציון והב-זהבי את הקורא למסע רוחני אינטלקטואלי - למסע של חידה ותעלומה אל תוך נבכי התודעה האנושית.

הספר מתחיל מסדק בתודעה - רגע בו ניצב המחבר מול הר נבו, המקום ממנו צפה משה אל הארץ המובטחת לפני מותו. שם בין אבני מדבר ונוף קדום מתגלה אבן חרוטה בפסוק המוכר, אך הפסוק אינו עוד טקסט תנ"כי ידוע, אלא הוא הופך לנקודת פתיחה למסע של חיפוש. לא חיפוש ארכיאולוגי אחר קבר אבוד, אלא חיפוש אחר משמעות יותר עמוקה: מהי אותה היעדרות? מהו אותו ריק? והאם ייתכן שהריק עצמו אינו חוסר, אלא מלאות נסתרת?

מכאן יוצאים הקוראים למסע כפול - חיצוני ופנימי. חיצונית - המחבר נע בין הר נבו, סמטאות ירושלים העתיקה, מערות נסתרות, ספריות אפופות אבק ומדבריות שקטים. הוא פוגש דמויות מסתוריות כמו זקן בהר, אישה בשם מרים ורועה במדבר שמכוונות אותו בעדינות לרבדים יותר עמוקים של המציאות.
עיקר המסע מתרחש בתוך התודעה דרך עיון בספר הזוהר, בכתבי האר"י, ברעיונות קבלה של צמצום, שבירת הכלים ותיקון ובהמשך גם דרך מחשבה קיומית מודרנית.

ציון והב-זהבי מציע בספרו קריאה חדשה לפסוק על קבורתו של משה. במקום לראות בהסתרת הקבר אמצעי למניעת עבודה זרה בלבד או פרט היסטורי שאבד עם הזמן, הוא מציע לראות בו עיקרון רוחני. אם קברו של משה היה ידוע הוא היה מוגבל למקום אחד, אך דווקא היות שהוא לא ידוע נוכחותו אינה תחומה. היעדרותו הפיזית מאפשרת נוכחות רוחנית חובקת כל. זהו רעיון ה"ריק המלא" - הריק אינו חלל של חוסר, אלא מרחב של פוטנציאל.

ציון והב-זהבי הוא עובד סוציאלי קהילתי ומגשר בקהילה ובבתי משפט לתביעות קטנות. הוא למד לימודים רוחניים אצל שלושה מורים ברי סמכא בתחום הזה. זהו ספרו הראשון בו הוא מציג את השקפת עולמו בראייה רוחנית על אודות "הצופן הלא נסתר" שקיים בחיינו.

ציון והב-זהבי: "קבורתו הלא נודעת של משה רבנו שהייתה נקודת המוצא לחיפושיי הנואשים הפסיקה להיות חידה או תעלומה טורדנית ובלתי פתורה. היא הפכה למקור השראה עמוק, למגדלור רוחני שמאיר את דרכי. משה גדול המנהיגים והאישים הראה לי שבמקומות הריקים ביותר אליהם אנו מתייחסים באופן אינסטינקטיבי כאל אובדן, חוסר או כישלון דווקא בהם טמונה האמת העמוקה ביותר על המשמעות הקיומית. שם נמצאת ההזמנה הגדולה ביותר לברוא עולם ומלואו, לפתוח דף חדש ומרגש. לאורך הדרך הבנתי שזוהי ליבת העיקרון של "המשמעות כבריאה אנושית" - היכולת שלנו לא רק לגלות משמעות, אלא לצקת אותה בעצמנו לתוך המרחב הפנוי של חיינו. מתוך עיון בספר ודרך המסע האישי שלי - מסע אל האמת שאינה נחבאת מאחורי דלתות נעולות תוכלו לזהות את הרִיק בחייכם שלא מניח לכם כלל בחיי היום יום ולהתבונן בו כעל הזדמנות עצומה -צוהר דרכו אפשר לגלות את המשמעות העמוקה ביותר של חייכם. כך תמצאו את החופש ואת הכוח למלא את חייכם במלֵאוּת אינסופית".

"הצופן הלא נסתר" מאת ציון והב-זהבי. הוצאת ספרי ניב, 115 עמודים. מחיר לצרכן 88 ₪ להשיג בחנויות הספרים המקוונות ובאתר ההוצאה 






















ריקי ברוך

"לא רק דחליל" מאת אורנה טל - קסם של סיפור ילדים.

בוקר אחד, בעיצומה של המלחמה, ישבה אורנה טל במושב צופר שבערבה ורצתה לכתוב. לא עבור עצמה הפעם, אלא עבור הילדים. “ידעתי שאני רוצה לכתוב על דמות שתיתן משמעות לכל שיח שיתקיים איתה,” היא מספרת. וכשעלה אצלי רעיון הדחליל ידעתי שהוא יהיה דחליל שונה. הוא לא נמצא בגן ירק ולא בין שתילי גינה, אלא בתוך נוף מדברי, בגובה עיניהם של ילדים שנושאים בתוכם שאלות גדולות מגילם. כך נולד הספר “לא רק דחליל”.

"בכפר קטן במדבר, ליד מחסן הגרוטאות הישן, עמד לו דחליל לגמרי לא רגיל. הוא לא שמר על ערוגות הגינה, וגם לא הבריח ציפורים... הדחליל ידע להקשיב ולשמוע את קולותיהם של הילדים שביקרו אותו. הוא שמע אותם צוחקים, ושמע אותם בוכים. הוא שמע אותם כועסים, מתפלאים וחוששים, ואפילו שמע את הסודות הכי כמוסים שהיו בתוך הלב שלהם."

הדחליל שנמצא ליד מחסן הגרוטאות מנהל שיחות עם ילדים צעירים שמגיעים אליו. הם מתייעצים איתו ומספרים לו את אשר על ליבם. בדרכו הייחודית הוא מעניק להם מענה שיש בו לעיתים מחשבה חדשה ולעיתים זווית ראייה חדשה. לעיתים הוא רק מקשיב.

בסופו של דבר ילדי הגן מבינים שכל ילד או ילדה צריכים חבר דחליל שיודע להקשיב ולדבר איתם.

אורנה טל מתגוררת במושב צופר. היא אם לשתי בנות וסבתא לשישה נכדים, ונכד אחד שמתגורר בשמיים. טל היא מחנכת, מורה ומדריכה לכתיבה יצירתית בבית הספר היסודי "שיטים" שבערבה.

ספרים קודמים שלה הם "יפה כמו שברא אלוהים", "מתקן ההורים", "הבית של איתי", "שיחות עם השכן שלי" ו"אימא שלה הולכת לאיבוד".

בימים אלה אורנה אינה עסוקה בכתיבת ספר חדש. “אני בעיקר רוצה להושיט יד ארוכה לדחליל שלי,” היא אומרת בחיוך, “כדי לעזור לספר לפגוש עוד ועוד ילדים ובני אדם שימצאו בו את הידיעה שתמיד עלינו לבקש ולמצוא דמות בחיינו שיכולה להיות עבורנו משענת ומענה.”

הכתיבה שלה, כך היא מדגישה, אינה דידקטית. “אך נדמה לי שבספריי אני מבקשת לתת לקוראים שלי כמו גם לעצמי את הידיעה שיש דרך שהיא רכה ומיטיבה, ועלינו מוטלת הזכות וגם החובה למצוא אותה.”

ישבתי עם הנכדים קראנו ושוחחנו על מה שעולה ומאתגר.

דומה כי לא רק הילדים צריכים את הדחליל הזה ששומע אותם. כולנו ובעיקר בימים אלו, שהמלחמה מול איראן לא מאפשרת לנו אורח חיים של שגרה, הילדים, בדיוק כמו אבשלום, רני עמוס, מיקה ויהלי וכמותם המבוגרים זקוקים לכתף, אוזן קשבת ובעיקר לתמיכה כדי לראות את הטוב שעוד קיים. ואכן קיים.

ספר חשוב לניהול שיח והבנת הקושי.

המלצה להורים, לסבים ולכל מסגרת חינוכית בגן ובחברה.

"לא רק דחליל" מאת אורנה טל איורים עוזי בנימין הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן
















ריקי ברוך

בנשמתי מאת זהבה אסיאג- ספר שירים אישי ומרגש

"בנשמתי" מאת זהבה אסיאג בהוצאת ספרי ניב, הוא אוסף שירים אישי, מרגש ואינטימי בו מתארת זהבה מסע חיים פנימי שנמשך יותר מעשור. השירים עוסקים בחיים עצמם ממש כך, על כל החוויות והרגשות שכל אחד מאתנו יכול לחוות.
באמצעות השירים מתארת זהבה את הדרך שעברה משנות העשרים המוקדמות לחייה כשהייתה סטודנטית לפסיכולוגיה עד השנים האחרונות בהן היא אם לילדה קטנה ועובדת כפסיכולוגית חינוכית. זהבה מציגה בספר תהליך מתמשך של התבגרות ושל התפתחות בעזרתו יכולים הקוראים לעקוב אחר השינויים שחלו בחייה, בתחושותיה ובמחשבותיה לאורך השנים.


לידה
רֶגַע אַחֲרֵי שֶׁיָּצָאת מִמֶּנִּי
הָיְתָה לִי אַנְחַת
רְוָחָה גְּדוֹלָה.
חָשַׁבְתִּי
שֶׁזֶּהוּ,
הַכֹּל
נִגְמַר.

לְמַעֲשֶׁה
לֹא יָדַעְתִּי
שֶׁבְּזֶה הָרֶגַע מַמָּשׁ,
הַכֹּל רַק מַתְחִיל.

השירים בספר מסודרים לפי סדר כתיבתם, לכן הקריאה בהם יוצרת תחושה של מסע כרונולוגי. בתחילת הדרך מופיעים שירים שמשקפים תקופות יותר מורכבות של חיפוש עצמי, של התמודדות עם מחשבות קשות ושל שאלות עמוקות על משמעות החיים. בהמשך אפשר להבחין בשינוי הדרגתי בתפיסת העולם שלה - תהליך של בניית ביטחון עצמי, התבגרות רגשית ולמידה כיצד למצוא משמעות גם ברגעים הקטנים והפשוטים של חיי היום יום.

בית
מַכְנִיסָה זִכְרוֹנוֹת
לְאַרְגָּזִים וּלְשַׂקִּיּוֹת
וּפוֹרֶקֶת בְּמָקוֹם אַחֵר
בְּתִקְוָה שֶׁהוּא יִהְיֶה לִי
בַּיִת.

מִבֵּין כָּל הַחֲפָצִים,
מָה לָקַחַת?
מָה לְהַשְׁאִיר?
צָרִיךְ כָּל הַזְּמַן לְקַבֵּל הַחְלָטוֹת,
הַחְלָטוֹת מְהִירוֹת.
כִּי אֵין זְמַן
צָרִיךְ לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ

בַּיִת.
וְהִנֵּה אֲנִי בְּחָלָל רֵיק
וְאַט־אַט עוֹשָׂה שֶׁיִּהְיֶה לִי בּוֹ נָעִים
עוֹד רָהִיט וְעוֹד שְׂמִיכָה
וְיֵשׁ גַּם שָׁטִיחַ.
חֵלֶק מַרְכִּיבָה בְּעַצְמִי
עוֹשָׂה בְּעַצְמִי
כִּי כָּכָה פָּחוֹת מַרְגִּישָׁה
וְכָכָה הֲכִי מַהֵר יָכוֹל לִהְיוֹת לִי

בַּיִת.
וּבַסּוֹף הַכֹּל שָׁלֵם
וַאֲנִי לְרֶגַע יוֹשֶׁבֶת עַל הַסַּפָּה הַחֲדָשָׁה
חוֹשֶׁבֶת שֶׁיָּצָא יָפֶה
וְהִנֵּה יֵשׁ לִי

בַּיִת.
וַעֲדַיִן מַשֶּׁהוּ חָסֵר –
מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי חֲסַר-שֶׁקֶט
בִּתְנוּדָתִיּוּת אֵינְסוֹפִית
לְלֹא מְנוּחָה
עוֹד וְעוֹד עֲשִׂיָּה
שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת
כִּי כָּכָה פָּחוֹת מַרְגִּישָׁה
שֶׁעֲדַיִן לֹא מָצָאתִי

בַּיִת.
וּבַסּוֹף מֻתֶּשֶׁת
וְנוֹפֶלֶת
וְנִשְׁבֶּרֶת
הַגּוּף צָרִיךְ רֶגַע מְנוּחָה.
וּבִרְגָעִים אֲפֹרִים
כְּשֶׁבּוֹכָה מֵעַצְבוּת
מַצְלִיחָה לִמְצֹא אֶת הַשְּׁפִיּוּת
וּמִזֶּה זְמַן רַב מַרְגִּישָׁה בְּתוֹכִי
בַּיִת.

אחד הנושאים המרכזיים בספר הוא ההתמודדות עם שגרה ועם עומס נפשי. ימי העבודה של זהבה מתחילים מוקדם בבוקר ומסתיימים בשעות הקטנות של הלילה. לוח זמנים צפוף כל כך לא מותיר זמן למנוחה או למחשבה, אבל במקרה של זהבה שניחנה בנפש רגישה השגרה הזאת הופכת למפלט כי היא מאפשרת לה להימנע מהתמודדות עם מחשבות שמטרידות אותה.

רעש
יֵשׁ מָלֵא רַעַשׁ
מִחוּץ לַבַּיִת
בְּתוֹךְ הַבַּיִת
בְּתוֹךְ הַנֶּפֶשׁ


וַאֲנִי כְּמוֹ קְלִפָּה
לֹא עָבָה בִּמְיֻחָד
מְנַסָּה לְהַחְזִיק
אֶת הָעוֹצְמוֹת

וְנִשְׁבֶּרֶת
וְצוֹעֶקֶת
וְיוֹצֶרֶת רַעַשׁ בְּעַצְמִי

מִתְפַּלֶּלֶת לַשֶּׁקֶט
שֶׁיָּבוֹא
מִתּוֹכִי.

זהבה נוגעת בספר בשאלות עמוקות שמעסיקות רבים: שאלות של זהות אישית, של התפתחות פנימית, של אהבות ואכזבות, ושל חיפוש אחר משמעות בתוך החיים עצמם. לצד רגעי הקושי מתקיים בשירים גם תהליך של צמיחה ושל השלמה. הכותבת מתארת כיצד לאורך השנים היא למדה בהדרגה להעריך את הדברים הפשוטים והקטנים - יום שמש, פריחה, מוזיקה או הצחוק של בתה.

ספר נוגע מרגש ומעורר השראה ומחשבה.

הוספתי למארג הספרים לצד המיטה.

המלצה מרגשת.

זהבה אסיאג בת 36, אימא של אלמה, אוהבת את הים ואת הטבע. בזמנה הפנוי היא לומדת לנגן בפסנתר ונהנית מכתיבה. בהכשרתה היא פסיכולוגית חינוכית שעובדת בשירות הפסיכולוגי חינוכי ב־מ.א. שדות נגב ובקליניקה פרטית בבאר שבע. היא מתגוררת בעיר אופקים ועובדת כרכזת קלינית ב"מרכז חוסן" בעיר, חברת מערכת בגיליון "פסיכואקטואליה" ועורכת את "עמדת קריאה". זהבה כותבת למגירה במשך שנים וספר השירה "בנשמתי" הוא ספרה הראשון.

זהבה אסיאג: "אני מזמינה אתכם לצאת יחד איתי למסע בין דפי הספר, בין השורות ולצלול לעולם הפנימי של מחשבותיי".

"בנשמתי" מאת זהבה אסיאג. הוצאת ספרי ניב. להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה.

ניתן לרכוש בהנחה עם קוד קופון Zehava

ועכשיו באתר של ספרי ניב יש גם משלוח חינם עד הבית!

ריקי ברוך

לוליינית - ספר שירים אישי ונוגע מאת נגה אולמרט

 

בימים אלו רואה אור ספר שירים מאת נגה אולמרט - הספר לוליינית.

במרכזו של הספר נמצאת מחלתה הקשה איתה מתמודדת אולמרט שנים ממושכות.

לב הספר שב ומקדם את הרצון העז לחיות חיי תשוקה ויצירה לצד המחלה.

אולמרט בוחרת שוב ושוב בחיים וזה ניכר בשירים, בעומקם, בישירותם ובאופן שהם ממלאים את השורות.

בּוֹאִי צִפּוֹר
הַבֹּקֶר לֹא שָׁמַעְתִּי
אֶת הַצִּפּוֹרִים,
לֹא שָׁמַעְתִּי אוֹתָן, וְלִבִּי נִסְדַּק. הִרְגַּשְׁתִּי
רֵיקָה. נוֹפַפְתִּי בְּיָדִי
בְּעוֹדִי שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה,
חַסְרַת אוֹנִים וּמְפֻחֶדֶת,
מַבִּיטָה אֶל הַחַלּוֹן,
כְּמֵהָה לְצִיּוּץ שֶׁל שִׁגְרָה,
צִיּוּץ שֶׁל שִׁגְרָה,
צִיּוּץ שֶׁל שִׁגְרָה.

מעדותה של אולמרט למדתי כי שירתו של אלתרמן  (ציטוט בפתיח לספר) נתנה לה רוח גבית ברגעי משבר וקושי. בהן השורות האלמותיות של המשורר המובאות במוטו ומקועקעות על גופה. 

גם אולמרט כמו אלתרמן בקשה באומץ ונחישות ללכת בדרך הגדולה מה שמהווה מוטו וקו מחבר בין השירים.

סִפְרֵי שֶׁזַּרְחַת שֶׁמֶשׁ
עַל שָׁמַיִם שֶׁהֵגֵנּוּ
סַפְּרִי עֲנָנִים שֶׁנָּגַעְתָּ
בְּדַרְכְּךָ לַחֲלוֹמוֹת
סִפְרֵי קֶשֶׁת שֶׁנִּתְלֵית בָּהּ
סִפְרֵי תִּקְרוֹת זְכוּכִית
שֶׁנָּתַצְתְּ

חמישה שערים לספר:

ספרי שזרחת שמש: יום אחד, תקווה, כמעט, שותקת, בודדה...

שערי צדק: מרחפת, יום אפס, נתיב, לב אדום...

שער אני באה הודו מביא שירים המוקדשים להודו בה שהתה אולמרט שלושה חודשים במרכז איורוודי. 

כישוף אינדיאני: ילדות, ספרנית, חברים, צלפים, בלי קול, הפתעה...

לוליינית: חיבוק, היא, הפוך, שמחות קטנות, לוליינית... 

כמתרגלת מיינדפולנס ויוגה  יכולתי לחבור אל נגה בשער אני באה הודו. הגורו סוניל בישיבת הלוטוס המוכרת לי, אננדו שמניע את כסא בגלגלים ועוצר לתצלום שהופך את נגה לשחקנית בליוודית, הטיפול המסור של שמי שהפכה לסוג של אמא פולניה, מנו הצעיר שהפך לאח חומל, אמבילי שהטיבה לרחוץ את גופה והעניקה לה את תחושת הנסיכה ההודית האמיתית. המטפלות שינה ואנידה שעשו כלל יכולתן להטיב את הטיפול תוך שהן שרות בקול פעמונים (עמ 58 בספר) מאנוז מגרשת היתושים בעשן, וטקס הפוג'ה המרגש לקראת העזיבה: הייתי קוץ בתחת היא אמרה. 

 

אֲנִי בָּאָה הֹדּוּ
אֲנִי בָּאָה לִנְשֹׁם
לַחֲשֹׂף כּוֹחוֹת חֲדָשִׁים
לְגַלּוֹת אֶת פִּלְאֵי הַגּוּף
מַשְׁאִירָה מֵאָחוֹר מְדִינָה
מְדַמֶּמֶת, רוּחוֹת מִלְחָמָה
מְנַשְּׁבוֹת, שְׁתֵּי בָּנוֹת מִתְבַּגְּרוֹת

שער כישוף אינדיאני שהביא את סיפור לידתה של נגה בגואטמלה בשבת 21 בדצמבר. שער הזה חוזרת נגה לאפיזודות מילדותה ולא פוסחת על הימים של "מחנה ירדנה" ו"מחנה עופרה". החלום להיות ספרנית (חלום משותף לנגה ולי) חוגי ההתעמלות, ימי הקלאס לא יודעת אם כולם מבינים על מה נגה מדברת, ילדים משחקים היום קלאס? הייתה גם השכנה ציפורה והסבא שגר בבית בו שוטטו רוחות רפאים, הצעת החברות של עדי, וממש כמוני חווית הירי ברובה אויר בגיל ממש ממש צעיר. (אצלי זה היה נשק יותר מפחיד) החלילית ויונתן הקטן בדיוק כמו הניגון היחיד שאני זוכרת עד היום מלימודי החלילית במושב.

השירה במקהלה גם ללא כשרון - אני דווקא הייתי סולנית, חווית השימוש בגז מדמיע. וגם הסיפור הקצר על אמא בכלא...

יש מי שלא יבין את מילת הקוד "נחש צפע" אבל כאשר נגה משווה את נעוריה במלחמת המפרץ אל מול בנותיה המתבגרות בימי מלחמת איראן היום חזרתי מיד לימים ש"נחש הצפע" ברדיו הקפיץ את כולנו לחדרים האטומים בניילון ודבק והאמנו בתמימות שאנו מוגנים.

שער נוגע, אישי וחשוף שקרב אותי אל נגה וגרם לי שוב ושוב להתרגש.

את שער צדק כאבתי לקרא. כל שיר נסך בי תחושת אמפטיה וחמלה ובה בעת קרב אותי למחשבות שלא רציתי. לחשוב. 

השירים כולם אישיים נוגים ונוגעים. מבטאים ציוני דרך בהתמודדות עם הטרשת הנפוצה עמה מתמודדת אולמרט לאורך 29 שנה. הספר מביא לידי ביטוי גם את האירועים הקשים שעברנו ועודנו עוברים בשנתיים האחרונות. בעוצמתה וכישורה הרב של אולמרט מגיעה הכתיבה אודות המחלה ממקום עוצמתי ללא סינון או ייפוי המציאות שמפגישה אותה המציאות היומית.

אֲנִי עֲדַיִן כָּאן
אוֹחֶזֶת בַּפִּסּוֹת
שְׁקוּפוֹת, נִתְלֵית
עֲלֵיהֶן, מַמְרִיאָה
כְּמוֹ לוּלְיָנִית.
זוֹחֶלֶת עַל קוֹצִים
בְּדֶרֶךְ לֹא סְלוּלָה
מַקְשִׁיבָה לַקּוֹל שֶׁלִּי -
הֶמְיָה צְלוּלָה
שֶׁל תִּקְוָה

נגה אלמרט: "אני כותבת בשביל להעלות את המודעות למחלה. מצאתי שפעמים רבות אני משקפת עבור מתמודדים אחרים, לאו דווקא עם טרשת, את הרגשות הקשים והמביכים שקשה להם לדבר אותם. אני גם כותבת בכל פעם שאני במצוקה ובשבילי זה הטיפול הכי טוב"

אני אוהבת את כתיבתה של נגה ועוקבת אחריה ברשת. לומדת ממה דרכה של התמודדות אמיצה ורואה בה אישה עוצמתית משוררת עם עומק וייחוד. כתיבה מופלאה שילוב מילים היוצר מסר שמשאיר את הקורא להתבוננות פנימה גם אחרי שתמה הקריאה.

המלצה עם חיבוק והערכה!

לוליינית - שירים מאת נגה אולמרט לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך

המדע מחפש משמעות- מסע להבנת המוח, התודעה והרצון החופשי מאת ד"ר דני גליק

 

"הפרויקט המדעי להבין את העולם התרחב לתחומים נוספים, אך תקוותם של אנשי המדע למצוא בעולם משמעות נכזבה. היקום כולו, החיים עצמם, ולאחרונה אפילו התודעה הפרטית שלנו - כולם נתגלו, כפי שעוד נראה, כמנגנונים מכניים ותו לא. אבל איננו יכולים לחיות בעולם בלי משמעות, בלי טוב ורע.

החיפוש המדעי אחרי משמעות, והמסקנות שניתן להסיק ממנו אודות משמעות ומוסר - אלה הם נושאיו של ספר זה. ראשית, נראה מה מאפשר למדע המודרני את כוחו: מה נותן לו את היכולת לסתור אמיתות שנראו פעם מובנות מאליהן, אינטואיציות בסיסיות (כמו: האדמה נייחת), ולהחליף אותן בתמונת עולם חדשה (הארץ מסתובבת); ומתי נכון להעדיף את המסקנות המדעיות על פני האינטואיציות הראשוניות שלנו". (מתוך פרק ראשון בספר)

מהי תודעה? מהו רצון חופשי? מדעי המוח שופכים אור על התעלומות ארוכות השנים הללו, אבל התשובות המתקבלות מטרידות מאוד. נראה שהתודעה אינה אלא אוסף של אותות חשמליים וכימיים, והרצון החופשי הוא אשליה ותו לא. אם זה נכון, כיצד אפשר לחיות חיים בעלי משמעות? אם כל מה שאנחנו עושים נקבע לפי חוקי הטבע, איזה ערך יכול להיות להתנהגות מוסרית, ואפילו להבחנה בין טוב ורע?

ספרו המעמיק והמקיף של דני גליק סוקר את הידע העדכני בתחום; הוא מציע גישה חדשה ומרעננת לשאלות הללו – לצד כמה תשובות מפתיעות. בין השאר עוסק הספר בשאלות הבאות:

● האם ייתכנו מחשבים עם תודעה, ואיך ייראו מחשבים כאלה?
● באיזו מידה ניתן לראות על מה אדם אחר חולם, לחזות מה הוא מתכנן לעשות, או להשתיל במוחו רצונות – וזאת מבלי שהוא עצמו ידע על כך?
● אילו מעגלי קסמים מנהלים את רגשותינו, ולעיתים גורמים לנו להתפרץ בזעם או לשקוע בדכדוך?
● מהם הפתרונות שהציעו פרויד, ולפניו בודהה, למעגלי הקסמים האלה, ועד כמה הפתרונות הללו מבוססים מבחינה מדעית?
● מה חיות יכולות לחשוב ולהרגיש, איך נראית ידידות בין שתי כבשים, ואילו ערכים מוסריים יש לגמלים ולזאבים?
● מהו המקור האפשרי לערכים המוסריים של בני האדם – ומה המחקר המודרני אומר על כך?

המדע מחפש משמעות מציע הגדרה מדויקת למושג החמקמק של תודעה, וכן הגדרה חדשה לרצון חופשי, שמאפשרת לשמור על מה שחשוב בו עבורנו מבלי לסתור את ממצאי המחקר המדעי. כיצד גישה חדשה זו להבנת הרצון החופשי אמורה להשפיע על התפיסות המוסריות שלנו? שאלה זו עומדת במוקד חלקו האחרון של הספר.

מסע מרתק אל סודות המוח האנושי.

דני גליק הוא דוקטור לפיזיקה תיאורטית, בעל ניסיון רב-שנים בראייה ממוחשבת ובמחקר ביו-רפואי, לצד ידע נרחב בפסיכולוגיה ופילוסופיה.

האזינו לפודקאסט 

לרכישה לחצו כאן

ריקי ברוך

מכנען - מהשיכון לתיקון מאת גבי סיבוני ועוד כלי לארגז - הדרך שלך לשיווק אולטימטיבי מאת רועי ריבק: ספרים חדשים

 

לימונים חמוצים במיוחד במלח הם סימן ההיכר שלי. זרעי החינוך ההישרדותי של הוריי בשיכון כנען בצפת הם הלימון, והמסלול שעברתי בגולני הוא המלח. לגיטימי ואנושי בעיניי שלעתים הדעת נטרפת גם אצל מפקדים, בעיקר אם בשם האיפוק נשמר שקט, שיכול להזיק למטרה ולמערכה. מבחינתי, אם צריך לריב, תהיה מריבה.

"ברחובות התלולים של שיכון כנען הייתה אימי הלן מהלכת בשמלות האלגנטיות שלה, שהביאה עימה מקזבלנקה. דבר לא הכין אותה להתבוסס בנעלי העקב שלה בבוץ הצפתי. רבים מבני משפחתנו שעלו ארצה התגוררו גם הם בשיכון כנען. התגוררנו בשכנות למשפחות שעלו ממרוקו ומרומניה, והחוק הבלתי כתוב בביתנו היה שעדיף שלא נדבר מרוקנית במרחב הציבורי. אחיי ואני חזרנו מהגן ומבית הספר ולימדנו את הורינו עברית, אך אני דיברתי עם סבתא אך ורק מרוקנית. הודות לה אני שולט ברזי שפה זו עד היום".

בגולני אומרים: "אין חיילים עייפים, יש מפקדים עייפים". ואכן, ערב ה- 7 באוקטובר התאפיין המטה הכללי של צה"ל בחשיבת עדר חדגונית ובלתי התקפית בעליל. הספר שלי מתחקה אחר הכשלים שבעטיים ספגנו את המהלומה הגדולה בתולדותינו, ובה בעת, גם אני, כקצין בכיר במיל' וכמי שהיה יועץ לצה"ל ולמערכת הביטחון, איני מסיר מעצמי אחריות למחדל.

אלא שמלחמה היא לא רק אירוע צבאי. ביטחוננו מאותגר בשיח יומיומי קשה ומקוטב. עובדה היא שגם אויבינו זיהו חולשה בלכידות החברתית שלנו וידעו לנצל זאת. היעדר שותפות מלאה יוצר מצב שבו חלקים רבים בחברה הישראלית מודרים מהמגרש הפוליטי. גם אני מרבה להתראיין ומוזמן לשטוח את משנתי מעל במות מסוימות, בעוד אני מודר כליל מבמות אחרות. אני תנועה של אדם אחד – תנועת סיבוני.

אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני, לשעבר מפקד סיירת גולני, הוא חוקר בנושאי צבא, ביטחון ואסטרטגיה. מהנדס במקצועו ומומחה לביטחון סייבר. סיבוני היה יועץ באגף המבצעים במטה הכללי, היה ממקימי "המעבדה התפיסתית" בצה"ל ויחד עם חברו הקרוב, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, חיבר את המסמך "קווים מנחים לתפיסת ביטחון לישראל". במסגרת שירות המילואים שלו, סיבוני היה ראש מטה חטיבת גולני, ראש מטה אוגדה וחבר בצוות התכנון בפיקוד הצפון. במהלך מלחמת "התקומה" שירת בצוות התכנון של פיקוד הדרום ומונה להיות איש הקשר של הפיקוד מול החברה האמריקאית שחילקה מזון ברצועה. פרט לכל אלה, תמיד יש לו גיטרה חשמלית בתא המטען, כי כידוע, במזרח התיכון אתה תמיד צריך להיות מוכן להופעה הבאה.

האמת היא שאני זוכרת את מאורעות השנים בהם גדל סיבוני בצפת שכן הם מקבילים לחיי שלי. סיבוני יליד 1957 ואני ילידת 1958.

לאורך הקריאה המרתקת בספר, שבו ועלו לנגד עיני אירועים, מקומות ואנשים שזכורים לי באופן ברור מאותם שנים. פיגוע הטרור כנגד תלמידי העיר צפת שלנו במעלות במסגרת טיול שנתי כפי שמובאים בפרק הראשון בספר, חרוטים בי ומציפים את התמונה הכל כך מוכרת של חיל הנושא על כפיו את אחותו הפצועה.

"ברגע הפריצה של סיירת מטכ"ל לבית הספר, המחבלים עמדו, זרקו רימונים וקצרו את הילדים. מכל המראות שראיתי במשך עשרות שנות שירותי בצה"ל, זה היה האירוע המזעזע ביותר שראיתי בחיי: לשמוע את היריות והפיצוצים, כשברקע הצרחות, זעקות השבר, הכאב וחוסר האונים של הילדים ... אני ראיתי מחזה שאי אפשר לשכוח: עשרות תלמידים קרועי איברים שוכבים על הרצפה, צועקים ומתחננים 'תצילו אותנו', 'תעזרו לנו"'.

יש לי חיבה יתרה לעיר צפת. אבא ז"ל, לוחם פלמ"ח בחטיבת יפתח היה בין משחררי העיר במלחמת השחרור וצפת הפכה להיות חלק ערכי ושורשי בנפשנו כולנו בני השבט הגדול (ילדים, נכדים ונינים) שהקימו הורי (גם אמא (95) הייתה בפלמח) במושב הדרומי. 

ספרו של פרופ' סיבוני מביא שילוב מדוד בין סיפור חיים אישי מרתק, ובין גישתו הצבאית - מדינית - ביטחונית, תוך שהוא משלב בכתוב תכנים היסטוריים עובדתיים ולצידם בקורת נוקבת כלפי הדרגים הצבאי והמדיני בנסיבות השבעה באוקטובר.

אין לי ספק כי סיפורו האישי של סיבוני הוא מופת וגאווה של ישראלי ציוני שגדל בעיר קטנה וחצה מסלול צבאי מפואר, משם עשה את דרכו ותרומתו הרבה לעם ולמדינה. 

פרוט המיידע על ההתנהלות הכוללת בקרב הדרגים האחראים: מדיני-צבאי בשנים שקדמו לאירועי השבעה באוקטובר, הפכו לי את הבטן והציפו בי שוב את הכעס הפנימי בנסיבות השאננות וחטא היוהרה שהפכו לאסון הכי גדול שפקד אותנו. (יש לי משפחה ענפה של ניצולים מעוטף עזה באותה השבת וככל שידענו חודשים ושנים קודם הכתובת הייתה על הקיר אבל מי שצריך היה לקרא אותה בחר להתעלם)

התשובות לשאלות  הקשות שטרם נבחנו לעומקן מאז השבת ההיא מובאות בספר באופן נוקב וישיר ולא תמיד נענות.  

גם כאשר ממצה פרופ' סיבוני את כובד האחריות בין הדרגים, הוא מקל על חלקו של הדרג המדיני כמו גם על העומד בראשו. (שימוש במונח מלחמת "התקומה" כפי שמופיע למשל בעמוד 141 בספר ולא רק,  גרם לי תחושה קשה ולא יכולתי להימנע משיפוטיות בנסיבות אלו).

הספר מקדם מעברים בין סיפורו האישי, הצבאי והמדיני תוך התניידות בין עבר-הווה וגם עתיד.  הוא רהוט, קולח,  מדויק, בהיר ומקצועי. השילוב בין היסטוריה קרובה לרחוקה מביא פרקים בהיסטוריה והתבוננות קדימה.

״כנען - מהשיכון לתיקון״ הוא שילוב בין סיפור חיים מרתק המשורג בתולדות המדינה - לבין ביקורת על התנהלות הצבא, מערכת המשפט, על המחאות ועל תופעות ומשברים העוברים על החברה הישראלית בעיניו של מומחה לאסטרטגיה וביטחון.

ספר חשוב ומוטב שיקרא באקדמיה הצבאית ולא רק.

״כנען - מהשיכון לתיקון״ מאת גבי סיבוני הוצאת קוראים, לרכישה לחצו כאן

עוד כלי לארגז  - הדרך שלך לשיווק אולטימטיבי מאת רועי ריבק 

ביל גייטס אמר פעם שכוח מקורו בידע שאתה משתף. אני משתף את הידע הרב שצברתי במטרה להוביל לשינוי בתפיסת עולם המיתוג, השיווק, הפרסום והדיגיטל. שיתוף הידע הזה מחייב אותי ללמוד עוד ועוד. ספר זה נכתב במטרה שכל קוראיו יוכלו להוסיף עוד כלי איכותי לארגז הכלים השיווקי שלהם. "עוד כלי לארגז" מכיל פתרונות יצירתיים וכלים יעילים שעוזרים לפצח את סודות השיווק באופן מונגש וערוך לקריאה וליישום.
ספר זה יכול להתאים לעסקים שנמצאים בשלבי התהוות ורוצים להתנהל באופן מסודר, לכאלה שרבים ממהלכי השיווק שלהם נכשלו ולחברות שאין ביכולתן לתכנן מהלכים אסטרטגיים ארוכי טווח. כמו כן, הוא עשוי לסייע לארגונים שלא מצליחים להבין את הנתונים שמופיעים בדוחותיהם, לעסקים שתקציב השיווק שלהם נקבע 'על פי הרגשה' ולארגונים שרוצים לשפר את מערכת היחסים עם לקוחותיהם.

עוד כלי לארגז": המדריך האסטרטגי לבניית חסינות עסקית בעידן של אי-ודאות
מתיאוריה ל"סיסטם": הספר שמלמד יזמים איך להפסיק לכבות שריפות ולבנות ארכיטקטורה עסקית ששורדת גם בזמן מלחמה
בעוד המשק הישראלי מתמודד עם השלכות מבצע "שאגת הארי", האסטרטג רועי ריבק משיק את ספרו החדש המציע נוסחה יישומית לניהול אוטונומי • "בעשור הקרוב, הצלחה היא לא פונקציה של יצירתיות, אלא של יעילות מבנית," קובע ריבק • הספר, שהפך למדריך החובה של נבחרת ה-BLACK SQUAD, מנגיש לראשונה את הכלים לבניית עסק כנכס עמיד וחסין משברים.


המציאות הכלכלית של השנה האחרונה הוכיחה כי המודל העסקי הישן, המבוסס על נוכחותו המתמדת של המייסד ועל "ניהול משברים" יומיומי, קרס. עם היציאה למבצע "שאגת הארי", אלפי בעלי עסקים מצאו את עצמם בחזית, בעוד העסק שמאחור נכנס לשיתוק תפעולי. בדיוק לתוך הואקום הזה נכנס ספרו החדש של רועי ריבק, "עוד כלי לארגז".


הספר אינו עוד מדריך השראה, אלא מסמך אסטרטגי המבוסס על עקרונות הכלכלה המוסדית (Institutional Economics) והנדסה תהליכית. ריבק, שצמח מתוך משבר כלכלי אישי עמוק ופשיטת רגל, מפרק בספרו את ה"מיתוס היזמי" ומחליף אותו בארכיטקטורה עסקית (Business Architecture), בניית מערכת (System) המבוססת על נהלים (SOPs), אוטומציה ובקרת נתונים קשיחה.


מה בספר?
* המעבר מ"מכבה שריפות" לארכיטקט: איך לבנות עסק שלא תלוי בבעלים שלו ב-100% מהזמן.
* מודל החוסן התפעולי: כלים לשמירה על רציפות עסקית בזמן מילואים, משברים גלובליים או תנודות בשוק האנרגיה וה-AI.
* חירות כלכלית דרך סיסטם: ניתוח המגמות המאקרו-כלכליות (כמו הגירת ההון בארה"ב לטקסס ופלורידה) ויישומן ברמת המיקרו של העסק.
* ניהול מבוסס נתונים: איך להחליף ניחושים ואינטואיציה במדדי ביצוע (KPIs)
שיוצרים ודאות סטטיסטית.
"ב-2026, יזם שאין לו 'סיסטם' משלם 'מס' כבד על כל טעות שלו," מסביר ריבק. "הספר 'עוד כלי לארגז' נולד כדי לתת לבעלי עסקים את היכולת לייצר חירות כלכלית אמיתית. לא כזו שנשענת על המזל, אלא כזו שנובעת מתשתית עסקית יציבה וחסינה לטלטלות".

רועי ריבק הוא יועץ אסטרטגי ושיווקי מוביל, הבעלים של קבוצת RIBAK ומייסד נבחרת ה-BLACK SQUAD.
ריבק מלווה מאות יזמים וסוכנויות דיגיטל בתהליכי Scaling והטמעת מערכות ניהול אוטונומיות.


ספרו "עוד כלי לארגז" מרכז את המתודולוגיה שהפכה עסקים מדשדשים למכונות רווחיות הפועלות ללא תלות במייסד. 

עוד כלי לארגז  - הדרך שלך לשיווק אולטימטיבי מאת רועי ריבק ,לרכישה לחצו כאן

 ריקי ברוך