הרפתקאות געגע בדרכים
"תשוקה מחברת ולוקחת אותנו לממד הגבוה יותר של הסקס, ואהבה פותחת ומחברת אותנו למיניות האמיתית, העמוקה והמדויקת – לממד הבא.
לצד היותי יצור קטן וחושני בורכתי במיומנויות נוספות:
אני משימתית, דייקנית, בעלת חוש עיצובי ובבסיס מטפלת במגע ובנשמה, ועל אף כל שנות לימודיי, בסופו של דבר אני בת אדם אוטודידקטית שפועלת מהלב. ככל שתכירו אותי יותר תאהבו אותי יותר. אני אותנטית, ישירה וחברה אמיתית, לפעמים עד כאב". (מתוך ההקדמה לספר.)
"נשמות טובות" יש בכל מקום והן סביבנו תמיד. אנשים תמיד יראו לנו מי הם אם רק נסתכל, נקשיב ונאמין. המקום שלנו הוא להבחין בכוונה האמיתית, לבודד את עצמנו מהסיטואציה ולהישאר נאמנים למי שאנחנו. גע גע מסמל את הסיטואציה ואת הגעגוע (והוא גם ברווז) .
אני והש"ב לא הספקנו לעוף ממש, וגם לגע גע אין ממש יכולת תעופה, אבל בזמן הקצוב שהיה לנו זכיתי להיזכר שאפשר שוב להרגיש בכזאת עוצמה.
אני והש"ב לא הספקנו לעוף ממש, וגם לגע גע אין ממש יכולת תעופה, אבל בזמן הקצוב שהיה לנו זכיתי להיזכר שאפשר שוב להרגיש בכזאת עוצמה.
געגע מעידה על עצמה: "גע גע הגיע כדי לעזור לי לתקשר אותי בתוך סערה של קשר מלא עוצמות שהוביל אותי לבחור בעצמי."
"אני זו גע גע. גע שם פרטי, גע שם משפחה.
את הספר בחרתי להוציא בעילום שם מכיוון שהוא אינטימי, אותנטי וחשוף, הוא הסיפור שלי.
מעבר לזה, חשוב לי שתתחברו לגע גע חיבור שלא קשור אלי או למה ומי שאני בעולם האמיתי,
חשוב לי המסר והשיח שנוצר בעקבות חווית הקריאה שלו.
גע גע הוא לא לכל לב, הוא שונה ומיוחד בדיוק כך אחד מכם.
כל מי שאני ומהותי מופיעים בין דפי הספר, כל מעמקי ליבי ונבכי נשמתי, כך שאחרי שתקראו כנראה כבר תדעו עלי הרבה יותר (מידי)"
את הספר בחרתי להוציא בעילום שם מכיוון שהוא אינטימי, אותנטי וחשוף, הוא הסיפור שלי.
מעבר לזה, חשוב לי שתתחברו לגע גע חיבור שלא קשור אלי או למה ומי שאני בעולם האמיתי,
חשוב לי המסר והשיח שנוצר בעקבות חווית הקריאה שלו.
גע גע הוא לא לכל לב, הוא שונה ומיוחד בדיוק כך אחד מכם.
כל מי שאני ומהותי מופיעים בין דפי הספר, כל מעמקי ליבי ונבכי נשמתי, כך שאחרי שתקראו כנראה כבר תדעו עלי הרבה יותר (מידי)"
בשנה האחרונה פגשתי לא מעט סיפורים שנגעו בחיפוש והגשמה עצמית. נשים (בעיקר) שהבינו שכל מה שלימדו אותנו בילדותינו באשר ל"מקומנו" בעולם, אינו בהכרח נכון או מתאים להתבוננות שלנו אנו על החיים. דייקת את עצמך במשפט "אף פעם לא הלכתי בתלם, תמיד על ”הקווים האדומים”, בוחנת גבולות ואופקים חדשים". מה שהבהיר לי באחת עד כמה אני זו שהלכתי בתלם. אני מבוגרת ממך בשני עשורים ועודני מתכתבת פנימה, מחפשת את מה שפספסתי בדרך. (לא זוכרת שהעזתי לחצות הרבה קווים אדומים, וחבל!😞)
הרפתקאות געגע בדרכים הוא הראשון מבין שני ספרי ממואר עמוקים, מדויקים, מעוררי מחשבות.
קראתי את הספר כשאני מחזיקה עיפרון ביד, מדגישה לעצמי את רקמת המילים שיצרו משפטים מופלאים עטורי דימויים והנפשות. צללתי לעומק נפשה של געגע. למדתי את עוצמתה והשלכתי לתוך חיי.
אמירות שבו והציבו לי מראה!
הכתיבה בגוף ראשון מדייקת את עוצמת התחנות שבדרך ומותירה מנעד רחב של תובנות על חברות, הורות/אמהות/ילדות ואהבה. מיניות ומערכות יחסים-כלפי חוץ ופנים.
כוחו ועוצמתו של הספר טמונים באותנטיות נטולת השיפוטיות. בכתיבה השנונה המעוטרת בהומור דק וחכם.
עפתי על הספר הישר ל"זרועות" הספר הבא...
מה את מרגישה כשאת מתעוררת מגעגוע – לתוך עצמך?
זה לא סיפור אהבה ולא סיפור על פרֵדה. זה סיפור על חירות.
זו בקיעה של הוויה של אישה שלא הפסיקה לאהוב, אלא רק התחילה להבין את מי.
הרפתקאות גע גע בדרכים הש”ב והסממ”מ זה מסע פנימי־נשי־פרוע בלב, סיפור אמיתי של קשר בלתי אפשרי.
הוא נכתב מתוך השבר, נוצר מתוך רגשות ונחתם בנוצה של ברווזה שלמדה לעוף מתוך אמת, לא מתוך אישור אישה שהפכה את השבר לכנפיים.
"הלכנו מחובקים או כשהש"ב אוחז בידי, וכשעמדנו היינו צמודים או קרובים. לא יכולתי לזוז או להתרחק ממנו, הוא היה כמו הסם, משכך הכאבים, המעלה אופוריה, סרוטונין ואדרנלין, ולרגע אחד בזמן לא חשבתי על כלום, לא כאב לי כלום. הוא היה התרופה. הרעל והנוגדן בחבילה אחת מובחרת – ממכרת". 🫡
כאן תמצאו השתקפויות, סצנות ורגעים שנכתבו בלב פתוח, ואולי תמצאו גם את עצמכם, איפשהו בין השורות.
זה ספר שלא בא להסביר, הוא בא לגעת.
גע גע מעיר אותך מהמקום היחיד שממנו אפשר לקום - מבפנים.
התעוררתי, לא מתוך רעש חיצוני, אלא מתוך עצמי.
הוא נכתב מתוך השבר, נוצר מתוך רגשות ונחתם בנוצה של ברווזה שלמדה לעוף מתוך אמת, לא מתוך אישור אישה שהפכה את השבר לכנפיים.
כאן תמצאו השתקפויות, סצנות ורגעים שנכתבו בלב פתוח, ואולי תמצאו גם את עצמכם, איפשהו בין השורות.
זה ספר שלא בא להסביר, הוא בא לגעת.
גע גע מעיר אותך מהמקום היחיד שממנו אפשר לקום - מבפנים.
התעוררתי, לא מתוך רעש חיצוני, אלא מתוך עצמי.
הגעתי לקריאת הספר השני, כמו גם לקודמו ועודני מנתבת את דרכי במסעי שלי, מתמודדת עם האתגרים שבדרך. ההזדהות במהלך הקריאה הייתה רגשית ועמוקה עד לרגעים שהדמעות זלגו מעצמן.
בנסיבות אלו הפכתי לחלק במסעה של געגע במרחב ובנפש.
אהבתי את הכתיבה הישירה כשההומור השתלב בכאב.
נשאבתי אל תוך רכבת ההרים הרגשית מהכאב החשוף, דרך החמלה אל השחרור שנוסחו בכתיבה אמיצה שאינה מהססת להישיר מבט אל תוך הסערה הפנימית והחיצונית כאחד.
ממקומי כאישה הייתי ממליצה על שני חלקי הממואר היוקד הזה, לכל אישה שדרכה בחיים, הפגישה אותה עם מערכות יחסים רוויות פגיעות. כמו גם לבסטי שלי שבחרה ללכת.😔
אני מקדמת המלצה מלב לשני חלקי הספר המהווים מראה סדוקה שמשקפת בבואה והשראה לכוח ושחרור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה