משפחות בכל הצורות כתבה אורטל חביליו מזיג
בִּדְרוֹם הַמְּדִינָה, מַמָּשׁ בְּלֵב הָעֲרָבָה,
יֶשׁנוֹ קִבּוּץ נִפְלָא, מָלֵא צִמְחִיָּה.
שֶׁלֶט גָּדוֹל תָּלוּי בַּכְּנִיסָה:
"בְּרוּכִים הַבָּאִים לְקִבּוּץ אַהֲבָה".
בקבוץ אהבה מתקיימת מסבה לכבוד יום המשפחה, ואליה מזמנות כל המשפחות, בכל הצורות: משפחת גלגל ובה שתי אימהות, משפחת מרבע ובה אמא ושני אבות, משפחת לב אדם שבה יש אמא ובת ועוד ועוד.
"משפחות בכל הצורות" הוא ספור נפלא, מלא קסם ונוגע ללב העוסק במסר החשוב של קבלת השונה ובפרט בהכרות עם מגון רחב של משפחות – שלכולן יש מקום בקבוץ אהבה.
כולנו שונים זה מזה, אולם נושאים גם דמיון רב, ויכולים ליצר משפחה אחת יחד – משפחה מלאה באהבה.
באמצעות קריאה משותפת של הספר יוכלו ההורים לפתח שיחה ולשמוע על ההתנסות של הילדים במסגרת החינוכית האם הם מכירים חברים שמשפחה שלהם שונה מהמשפחה שלו. אילו סוגי משפחה יש בין חבריו ולמה נכון לאהוב כך את כולם, גם כשהם שונים מאתנו.
"משפחות בכל הצורות" כתבה אורטל חביליו מזיג, איורים בועז קריספין, הוצאת צמרת, לרכישה ישירה לחצו כאן***
שאלה במתנה כתבה נורית נגראִיתַי מִתְכּוֹנֵן לְטִיּוּל סְבִיב הָעוֹלָם. הוּא פּוֹנֶה לְשִׁשָּׁה בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וּמְבַקֵּשׁ מֵהֶם בְּרָכָה וְעֵצָה. כָּל אֶחָד מֵהֶם נוֹתֵן לוֹ בְּמַתָּנָה מִלַּת שְׁאֵלָה בְּאַנְגְּלִית (wh-question) וּמְלַוֶּה אוֹתָהּ בִּשְׁאֵלוֹת יֶדַע כְּלָלִי בִּתְחוּמֵי דַּעַת שׁוֹנִים.
הספור כתוב בעברית ונותן הצצה לשפה האנגלית כדי לחשוף את הקורא הצעיר לאנגלית בהדרגה וכבדרך אגב. מטרת הספור היא לתת לילד נקדת פתיחה חיובית ובטחון בשפה, וכן לחשוף אותו למלות השאלה הבסיסיות באנגלית. זהו ספור נעים, מחורז ומעשיר, שגם עולה ממנו תחושה של חמימות, תמיכה ועידוד בין בני משפחה.
שירה נורית נגר היא מורה לאנגלית ולהוראה מתקנת.
"שאלה במתנה" מאת שירה נורית נגד, איורים בועז קריספין, הוצאת צמרת, לרכישה ישירה לחצו כאן. ***
סיפור של קוביות כתב קובי טרבלסי
סיפור של קוביות סיפור ומשחק מאת קובי טרבלסי סיפור פשוט על כוחה של יצירתיות להחזיר ניצוץ לעיניים. הספר משולב באופן קסום וייחודי בשנים עשר משחקי קובייה שונים ומהנים. קובי טרבלסי משמח ילדים בארץ ובעולם יותר מעשרים שנה. זהו ספר המשחק הראשון שלו, ובעצם ספר משחק הקוביות הראשון בעולם. הספר מיועד לגילאי 4+ .
"רַק עוֹד סִפּוּר אֶחָד. אַחֲרוֹן", בִּקַּשְׁתִּי בְּקוֹל חָלָשׁ.
"כְּבָר הִקְרֵאתִי לְךָ שְׁלוֹשָׁה סִפּוּרִים, חָמוּד שֶׁלִּי".
אַבָּא הֵנִיחַ אֶת יָדוֹ עַל מִצְחִי לִבְדֹּק אִם הַחוֹם יָרַד וּפָלַט אֲנָחָה. לְפֶתַע חִיֵּךְ בְּמִסְתּוֹרִיּוּת. "בְּעֶצֶם, יֵשׁ לִי סִפּוּר בִּמְיֻוחָד בִּשְׁבִילְךָ".
דוגמא למשחק-מִשְׂחַק הַמִּשְׂחָקִים
מַעֲבִירִים אֶת הַקֻּבִּיּוֹת בֵּין הַמִּשְׁתַּתְּפִים כְּשֶׁכָּל אֶחָד בְּתוֹרוֹ צָרִיךְ לִמְצֹוא אוֹ לְהַמְצִיא מִשְׂחָק עִם הַקֻּבִּיּוֹת. הַתּוֹר עוֹבֵר לַמִּשְׁתַּתֵּף הַבָּא אַחֲרֵי שֶׁכֻּלָּם הִצְלִיחוּ לְשַׂחֵק לְפָחוֹת פַּעַם אַחַת בַּמִּשְׂחָק שֶׁהִתְגַּלָּה. גִּלִּיתֶם מִשְׂחָק כֵּיפִי בִּמְיֻחָד?
נִתָּן לִכְתֹּב אֶת הַהוֹרָאוֹת שֶׁלּוֹ בְּסוֹף הַסֵּפֶר!
"סיפור של קוביות" כתב קובי טרבלסי, איורים תמרה קרת, הוצאת צמרת, לרכישה ישירה לחצו כאן. ***
לימור והצפרדע כתבה ליאת בן ציון כהן
אני זוכרת את עצמי בילדותי משחקת בשלוליות במושב. בימים ההם הגשם שהיה ממלא את כל החצר בבוץ גדול ואמא דאגה נורא שנכניס את הבוץ הביתה, אבל אני לא נרתעתי ולא ויתרתי. נעלת את מגפי הגומי השחורות ויצאתי עם החברות.
הספור על לימור והצפרדע נולד בדמיון, אך לבסוף התגשם. לימור יוצאת עם אבא לקפץ בשלוליות, ופוגשת צפרדע קטנה בשלולית. השתיים הופכות מיד לחברות טובות. זהו ספור פשוט, נוגע ללב וקסום על הרפתקה דמיונית שיכולה לדבר לכל ילד וילד בגיל הרך. הוא מדגיש את המפגש שלנו עם הטבע ומעודד כבוד וצניעות ביחס אליו, בקשת רשות למשחק משתף ואת ערך החברות.
זוהי הכנה נפלאה לכל הורה שמתכון לקפץ עם ילדיו בשלוליות בחורף הישראלי.
לימור והצפרדע כתבה ליאת בן ציון כהן, איורים שי-לי בלמס, הוצאת צמרת , לרכישה לחצו כאן***
דניאל בלום לא מפחדת מכלום כתבה דר' לילך בוגצ'יק חלפוןכבר פגשתם ילדה שאינה מפחדת מכלום?
נוֹיָה מְפַחֶדֶת מִמֵּדוּזוֹת, בִּגְלַל זֶה הִיא לֹא נִכְנֶסֶת לַיָּם.
אֶרֶז מְפַחֵד מֵהַחֹשֶׁךְ, בְּלִי אוֹר קָטָן הוּא פָּשׁוּט לֹא נִרְדָּם.
יַרְדֵּן צוֹרַחַת כְּשֶׁהִיא רוֹאָה חֲרָקִים, אֲפִילּוּ אִם זֶה רַק פַּרְפַּר,
וּלְאִיתַי יֵשׁ שֵׂעָר אָרֹךְ כִּי הוּא חוֹשֵׁשׁ לָלֶכֶת לַסַּפָּר.
וְרַק דָּנִיאֵל לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ זֶה מַרְגִּישׁ כְּשֶׁהַפַּחַד בָּא לְבַקֵּר.
“דָּנִיאֵל בְּלוּם לֹא מְפַחֶדֶת מִכְּלוּם," כָּכָה שָׁרִים לָהּ כֻּלָּם, עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד הִיא מַגִּיעָה לְמִרְפְּאַת שִׁנַּיִם, וְחוֹוָה לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיֶּיהָ פַּחַד.
רבים מאתנו נרתעים מביקור אצל רופא השינים לא רק ילדים. אני מכירה הרבה מבוגרים שעושים הכל כדי לדחות את הביקור ורק לא לשבת על כיסא המטופל ולפתוח את הפה אצל רופא השינייםגם דנאל שלנו הייתה מי שלא פחדה מכלום עד שפגשה את הפחד והצליחה לנצחו.
ד"ר לילך לוקחת אותה למסע הומוריסטי ומפתיע דרך שלבי הטפול השונים, מצליחה להפיג את חששה ולסיים את הטפול עם תחושת מסגלות וחיוך.
הצטרפו לדניאל בלום ולד"ר לילך, וגלו כיצד ביקור במרפאת שנים יכול להפך לחוויה חיובית ומעצימה.
"דניאל בלום לא מפחדת מכלום" כתבה דר' לילך בוגצ'יק חלפון, איורים אדליה דרובצקי, הוצאת צמרת, לרכישה ישירה לחצו כאן. ***
האפרוח שרצה לנבוח כתב יעקב ביאליק"דִּינָה הַתַּרְנְגֹלֶת
אֲדֻמַּת הַכַּרְבֹּלֶת
הֵטִילָה בֵּיצָה.
הִיא דָּגְרָה וְדָגְרָה וּמָה יָצָא?
מֵהַבֵּיצָה בֶּקַע אֶפְרוֹחַ,
וְהִיא מִיָּד קָרְאָה לוֹ נָח."
האפרוח נח שמע את הכלבלב נובח ורצה את הבלתי אפשרי: לנבח. זהו ספור משעשע בחרוזים נפלאים, שבו אפרוח מחליט להיות התרנגול הראשון בעולם שיודע לנבח באפן משלם. הוא יוצא אל החצר כדי למצוא את הכלבלב, אבל להפתעתו, לכל החיות בחצר יש ארבע רגלים וזנב.
איך יזהה את הכלבלב מבין כל החיות? האם ימצא אותו? ומה יגלה בסוף מסע החיפושים?
הצטרפו לאפרוח בחיפושיו אחר הכלבלב בין חיות החווה המכרות לילדים, שבסופם הוא מוצא דווקא את עצמו ואת זהותו הפנימית ומחליט לא לותר עליה."האפרוח שרצה לנבוח" כתב יעקב ביאליק, איורים ליאה פינטו, הוצאת צמרת, לרכישה ישירה לחצו כאן. ***
אני וארון הבגדים של אמא כתבה לאה נאה
אני זוכרת את בתי שגדלה והפכה לאם בזכות עצמה, פותחת את ארון הבגדים שלי, מוציאה ומודדת, נועלת את נעלי העקב ומטופפת בבית, מרוצה מעצמה ומהרעש שהיא מייצרת בזכות נקישות הנעלים הגדולות.
ארון הבגדים של המבוגרים, הוא אוצר של בדים, ריחות וצבעים המאפשרים לילדים לצאת להרפתקה דמיונית נהדרת. מי לא רוצה למדד את השמלה של אמא ולהתהלך בנעלי עקב? מי לא חולם להרגיש כמו גדול ולהתחפש למלך או למלכה?
הצטרפו לילדה סקרנית במסעה אל ארון הבגדים של אמא, ותחוו עמה הרפתקה צבעונית בארון. הספר "אני וארון הבגדים של אמא" עוסק בכמה הביטים רגשיים בחייהם של ילדים. הוא נותן ביטוי לרצון להתנסות בבגדי אמא ולהתגנדר, ובכך מבטא את הסקרנות שקימת אצל ילדים ואת הצורך שלהם לבדיקת הגבולות. מעבר לכך, יש בספור קונפליקט של עשית מעשה "אסור" ובעקבותיו החשש מתגובת האם, שמיסתים בקבלה, באהבה ובצחוק משותף.
לאה'לה נאה עוסקת בחנוך לגיל הרך זה שנים. לימדה בכתות א' וב' במסגרות פתוחות המשלבות גנים וכתות בלמידה פעילה במכללת דוד ילין, וכן לקחה חלק בהקמת מערך הגיל הרך בגאנה שבאפריקה במסגרת משרד החוץ.
"אני וארון הבגדים של אמא" כתבה לאה נאה, איורים יערה גולדברגר, הוצאת צמרת, לרכישה ישירה לחצו כאן. ***
בקי מאת בן וגון הרצוגלאורך שנים בהיות מורה ומחנכת בחטיבה עסקתי בהוראת הסביבה, גיאוגרפיה וקיימות. חינוך סביבתי מתחיל מבית ומוטב שיתחיל אצל ילדינו כמה שיותר מוקדם כי בזכות הדור הצעיר מקפידים המבוגרים עוד יותר על מחיזור וחלוקת פסולת בהתאם לפחים הקיימים.
"בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַלִּמּוּדִים, אִמָּא שִׁירִי הֵבִיאָה לְיוֹאָב בַּקְבּוּק מַדְהִים. בַּקְבּוּק שָׁקוּף, בַּקְבּוּק גָּדוֹל, שֶׁצֶּבַע פְּקָקוֹ הָיָה כָּחֹל."
מסעו המופלא של בקי מתחיל אצל משפחת אלון הנחמדה. יואב, הצעיר מבין הילדים, לומד שעליו לשים את הבקבוק במחזורית ומשם מתחיל התהליך המיוחד שעובר בקי. הוא עובר בתחנות המחזור השונות, חווה רגשות רבים ופוגש חברים שיעזרו לו לעבור את הדרך. זהו ספור נפלא, אינטליגנטי ומחורז המעביר בצורה נהדרת את החשיבות שבשמירה על הסביבה וכן את העבדה שהילדים הם אלה שיכולים להביא את השנוי.
"בקי" מאת בן וגון הרצוג, איורים רז אבירם, הוצאת צמרת, לרכישה ישירה לחצו כאן.***
אל תקרא לי מפלצת כתבה אהובה כספי
לאהוד הקטן היה יום לא טוב בגן. כל היום הרגיש דחוי ולא רצוי. באותו לילה הוא פוגש מפלצת ליד מיטתו, שמרגישה דחויה אף היא. למחרת שניהם הולכים יחד לגן. איך יגיבו ילדי הגן כשיפגשו את המפלצת בתוכם? האם ימצאו פתרונות לבעיות? ומה הקשר לעכברוש החצוף?
"אֵהוּד שָׁכַב וְהִקְשִׁיב לַשֶּׁקֶט. וּלְפֶתַע שָׁמַע
קוֹלוֹת מוּזָרִים בַּחֶדֶר. הוּא הִדְלִיק אֶת מְנוֹרַת
הַלַּיְלָה שֶׁלְּיַד מִטָּתוֹ, וְרָאָה עַל הַשָּׁטִיחַ מִפְלֶצֶת,
אֵהוּד נִבְהַל וְרָצָה לִצְעֹק, אֲבָל הַמִּפְלֶצֶת
הִתְחִילָה לִבְכּוֹת וּדְמָעוֹת סְגֻלּוֹת זָלְגוּ מֵעֵינֶיהָ"
אל תקרא לי מפלצת הוא ספור רגיש, משעשע ונוגע ללב והנותן לבני הגיל הרך כלים לחזוק הביטחון העצמי והאמונה העצמית, ומלמד אותם שלהיות שונה - זה דווקא טוב. המסע שעוברת המפלצת משתקף גם בתחושותיו של אהוד, ובסוף הספור הוא חווה שמחה וגאווה רבה.
"אל תקרא לי מפלצת" כתבה אהובה כספי, איורים איילת רוזן, הוצאת צמרת לרכישה לחצו כאן.
