פשוט סיפור ישראלי כתבה אורלי גולגשטיין
עולמה של ירדן מתהפך כשאביה נפטר. היא מתקשה לחזור ללימודים ולראות את אימהּ מתמודדת וממשיכה בחייה. ירדן מאמינה שכל העולם יוצא נגדה ושהיא לבדה במערכה. היא כבר לא מסוגלת להיות הנערה החברותית, התלמידה המצטיינת, המדריכה הכי טובה בצופים והבת שכל אחד חולם שתהיה לו. נמאס לה לגלם את התפקיד הזה. מפגש מקרי עם חווה, בערב יום העצמאות מטלטל את מחשבותיה.
"מעבר לגדר נשמעו לפתע צעקות, ריב של השכנים, אבל שום דבר לא הצליח לחדור את השקט שלהן. הן לא שפטו אף אחד אלא הבינו, הרי היו זמנים שהקולות שבקעו מהבית שלהן נשמעו כמו הופעה בזאפה. הן התנחמו בכך שהיום המצב שלהן שונה, והן ביחד, אבל ממש יחד, זו למען זו.
סתיו הגיע וקטע את שלוותן. אימא של ירדן נכנסה הביתה והשאירה אותם לדבר בחצר. שולחן החג נשקף מהחלון הגדול שבסלון, וסתיו הקניט: “אני מבין שיש לך מאהב״.
“מה?״ הופתעה ירדן, לא מבינה לאן הוא חותר.
“הפרחים, יש שני זרים על השולחן״.
ירדן התחכמה ואמרה שזה כנראה מחזר אנונימי של אימא שלה, בטח מישהו מחוג דרמה. אבל לסתיו הייתה תחושה שהוא יודע בדיוק ממי הפרחים. אז מה? ירדן משחקת אותה? או שהיא באמת כזאת תמימה?"(עמוד 15 בספר)
חווה נאבקת לעצמאות בחייה, כמו שנאבקה בצעירותה למען עצמאות המדינה. היא מסרבת בכל תוקף לעבור לדיור מוגן. כבולה בדירתה, היא ממתינה כל השבוע לביקורי משפחתה ולחסדיהם. ההיכרות עם ירדן בת השבע-עשרה מעוררת את סיפוריה של חווה לחיים ומפיחה בה תקווה שלמישהו אכפת ממנה. יחד הן יוצאות למסע מופלא הסוחף לתוכו עוד גיבורות מרתקות וחזקות המתמודדות עם מגוון נושאים לא פתורים בחייהן ‒ זיכרונות מהעבר, רצון תמידי לרצות את ההורים, לבטים בבחירת הזוגיות הנכונה, התמודדות עם משבר הקורונה והמרדף האין-סופי אחר הגשמת החלומות. כל אלה ועוד עומדים לנגד עיניהן כאשר נקודת מבטן מתפתחת ומשתנה יחד עם מערכות היחסים הלא צפויות שנחשפות בהדרגה לאורך הסיפור.
זהו רומן מרתק וסוחף, ישראלי ומרגש, אשר מתחיל בימי הקורונה וחוזר בזמן עד לתקופת קום המדינה. רומן שבו מערכות יחסים, קשרים בתוך המשפחה, קשרי אהבה, אימהות ובנות, אבל ושמחה ובעיקר, התמודדות עם נסיבות החיים. סיפורן של הנשים מתערבב זה בזה באופן מקרי וקסום ועטוף בהווי הישראלי והוא מלווה באנקדוטות מעניינות מההיסטוריה של מדינת ישראל.
לאחר 20 שנה בתחום מערכות מידע בחרה אורלי גולדשטיין להגשים את חלום הילדות שלה, ללכת אחרי הלב ולהפיץ תרבות ישראלית בחוויה ובהנאה.
פשוט סיפור ישראלי כתבה אורלי גולגשטיין, הוצאת צמרת לרכישה היכנסו מכאן
*****
לאייל אערוג כתבה סוניה ליפשיץ
אחת מהדילמות הגדולות ביותר שיכולות לפקוד אדם, ובעיקר הורה, היא הבאת ילד בעקבות אירוע טראומתי וקשה, הדילמה השנייה הקשה, היא מסירת ילד לאימוץ. איך מגיעים להחלטה הרת גורל, והאם היא גם הנכונה?
"תנודה קלה התרחשה ברחמי, אך לא הבנתי מה פשרה. שוב ליטפתי את בטני. ההתרחשות סביבי הקפיאה אותי לרגע. מה, טסים? כבר? אני כלואה פה?
המטוס ננעל, הדיילות החלו בסגירת מתקני אחסון החפצים, וקולו של מנהל הטיסה נשמע ברקע, “ברוכים הבאים לטיסת אל על לניו יורק. אנא הדקו את החגורות. בעוד דקות אחדות נמריא״.
רעש הגלגלים קטע את המונולוג ואת תקוות השווא שליוותה אותו. הנחתי את תיק הצד לרגליי, מביטה במבט מאובן במסלול האספלט.
זהו זה, הכול נשאר מאחור. טסתי אל הלא נודע, אל ארץ זרה ונוכרייה, אל אנשים שאינני מכירה, אל עתיד לוט בערפל, וזאת בשל הטרגדיה שפקדה אותי לפני כשמונה חדשים. וכך זה החל..." עמוד 6 בספר)
רומן אוטוביוגרפי מטלטל וסוער, מגולל את סיפור חייה של מיכל, שבגיל 22 נכנסת להיריון לא רצוי בעקבות אונס ברוטלי. כבת למשפחה דתית ושמרנית, ולהורים מבוגרים, היא נאלצת להתמודד עם החלטות קשות ביותר ביחס לעתידה ולעתידו של העובר שברחמה. האם עליה לבצע הפלה? האם תגדל את הילד לבדה, ללא ידיעת המשפחה וללא תמיכה כלכלית? האם תמסור את הילד לאימוץ באמצעות לשכת השירות למען הילד בירושלים, ותפקיד אותו ליד הגורל, או שמא תפרוץ את גבולות ההיגיון, החוק והארץ?
מיכל בוחרת בהחלטה הקשה ביותר, ומשלמת את מלוא המחיר עבור בנה הבכור, אייל.
בשפה קולחת, נוגעת וכנה, מתארת מיכל את קורותיה הן בישראל והן בארצות הברית, מציאות שגבתה ממנה מחיר כבד מנשוא. סיפור אמיתי.
פרגים של חמס כתב אלי עברון
"פרגים של חמס" היא נובלה ספרותית מותחת ומרגשת העוסקת בסיכול טרור. הנובלה כתובה בשפה עשירה ואותנטית ומתארת אירועים אמתיים מעולם הריגול כנגד הלוחמה בטרור ומהעשייה המשטרתית.
עלילת הספר מתרחשת על רקע מבצע "צוק איתן", תקיפות חיל האוויר, ההפגנות על הגדר, טרור הבלונים והכרזת ארגון החמאס בדבר הנחתת מכת תגובה קשה על "האויב הציוני" בים, ביבשה ובאוויר. הסיפור חושף פן מיוחד ובלתי מוכר של ביצוע פיגועים רצחניים תוך שימוש בסמים מסוכנים, המשמשים כלי נשק של ממש. בחזית המאבק ניצבת דמותו של אורן, צבר מלח הארץ, שנפצע במהלך קורס טיס, מתגבר על פציעתו הקשה, ממשיך בשירות ולימים מוצב באיטליה כקצין איסוף של המוסד לתפקידים מיוחדים. מסביב וביחד עם הגיבור הצעיר, נפרשת במומחיות קשת של דמויות ריאליות מקהילת המודיעין הישראלית, המשטרה, והסוכנים המופעלים על ידם. בד בבד משרטט המחבר ביד אומן את דמויות רבי המחבלים, הטרוריסטים המתאבדים וסוחרי הסמים הבין-לאומיים, החוברים ביחד איתם ליצירת סאגת ה"פרגים של חמס".
לא מדובר בעוד ספר זיכרונות של יוצא השירותים החשאיים הישראליים, אלא ביצירת מופת מרתקת וקולחת, המבוססת על סיפור אמיתי ועל ניסיונו העשיר של המחבר, אלי עברון, בתחומי הריגול והבילוש בכלל וביחידות הארציות של משטרת ישראל בפרט.
עורך הדין אלי עברון נולד כדור שני בירושלים בתחילת שנות החמישים. הינו בעל תארים אקדמאיים במזרחנות וגיאוגרפיה מהאוניברסיטה העברית ובמשפטים מאוניברסיטת תל אביב. דובר ערבית על בוריה כשפת עבודה ושפות נוספות. שירת שנים רבות במגוון תפקידים, ביחידות נבחרות של קהילת המודיעין הישראלית ובזרועות הביטחון השונות של המדינה ופרש לגמלאות כקצין בכיר. המהדורה הראשונה של הספר, שיצאה ב-2009, קיבלה המלצה מידי יועץ רוה"מ למלחמה בטרור לשעבר, תא"ל (מיל') מר יגאל כרמון.
פגישת מחזור כתבה סיגן בן דרור
שלהבת, מורה לחינוך מיוחד, חיה חיים מושלמים ומאושרים, נשואה זה עשרים וחמש שנה לידידיה ואימא לחייל ולשני מתבגרים בבית מטופח ביישוב קטן בצפון. יום אחד היא שמה לב לסדקים שנסדקו באידיליה שבנתה. חייה עם בעלה אינם טובים כפי שחשבה. במשך השנים השניים התרחקו זה מזה והיום הם חיים כמו זוג זרים בבית אחד. היא מוצאת את עצמה בודדה ומתוסכלת.
אפופה במחשבות נרדמה וישנה שינה עמוקה ללא חלומות." (עמוד 9 בספר)
פגישת מחזור של השכבה מהתיכון לציון שלושים שנה לסיום י"ב מפגישה בינה ובין שי, ממארגני פגישת המחזור, ומשנה את חייה מקצה לקצה. מיום ליום הרצון להיות מאושרת גובר, היא רוצה יותר מאשר להיות "אשתו של" ו"אימא של". היא רוצה להיות אישה בפני עצמה, מאושרת, חזקה ואמיצה.
זהו סיפור סוחף ואינטליגנטי על המלחמה בפחדים, על עוצמה נשית ועל אומץ, על הזכות למצוא אהבה ועל הדרך אל האושר. הסיפור הזה הוא בשבילֵך, כי מגיע לָך להיות מאושרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה