רוקסאן, מהגר איראני, סיפור, סיפור, האמת האוניברסלית ובשביל חיי - ספרים חדשים בהמלצה.

מהגר איראני מאת שמשון (קרנדיאן) קורן
"מהגר איראני" מאת שמשון (קרנדיאן) קורן בהוצאת "ספרי ניב", מציג את סיפור חייו המרגש והמרתק של הכותב החל מילדותו באיראן בשנת 1946, דרך עליית המשפחה לישראל והלחימה במדי צה"ל ועד השנים הקשות במעברה וחרפת הרעב שחוותה משפחתו, לאחר שאביו שהיה המפרנס היחיד במשפחה נפצע בתאונה. הוא חוזר בסיפור לימיו כמתופף בלהקה עד ימינו אלה. תחנות חייו של שמשון והחוויות הרבות שצבר נחשפות בגילוי לב ובנועזות יוצאת דופן.

סיפור חייו של שמשון נפרש בספר בצורה סוחפת. בין השאר הוא מתאר את ימי הילדות של אביו כששניים מבני משפחתו – סבו ודודו של שמשון נרצחו בידי שודדים, על התבגרותו המהירה של האב בשל האירוע הנורא, על נישואיו לאימו, על העלייה לארץ, על ההשתתפות במלחמות ישראל, על אהבות ומקרי מוות קשים ביניהם מותה המיוסר של אימו המבוגרת.

התיאורים בספר מצמררים, מרגשים, לעיתים משעשעים ובשום שלב לא משעממים. שמשון מתאר בצורה יפה, אישית וקרובה מאוד את האירועים המרכזיים שעיצבו את חיי המשפחה. הוא מתאר למעשה את מה שעבר על עולים רבים מעדות המזרח במדינות המוצא ובמעברה בה התגורר בבאר שבע. שמשון גם מיטיב לתאר את המצוקה ואת העוני שהיו נחלתם של רבים בארץ.

"בעודי פוסע לעבר מקום המפגש עם החברה שלי, הרגשתי פתאום את הלמות ליבי בעוצמות אדירות. עוצמות שמעולם לא הרגשתי, אפילו באימונים המפרכים בחיל השריון. עצרתי לרגע ודפיקות הלב רק התגברו. המשכתי לעבר התחנה. אחרי דקות אחדות הגיעה החברה שלי, התחבקנו והתנשקנו והכול נרגע. לימים הבנתי שאלה סימפטומים של התרגשות של אדם מאוהב". (מתוך הספר)

שמשון קורן (76), תושב תל אביב, פנסיונר, נשוי באושר יותר מחמישים שנה, אב לארבעה וסבא לתשעה נכדים ונכדות.

"מהגר איראני" מאת שמשון (קרנדיאן) קורן. הוצאת ספרי ניב, 112 עמודים. מחיר לצרכן 86 ₪. להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה.

סיפור, סיפור מאת אביחי שמידט אסופת סיפורים אמיתיים ודמיוניים
הספר "סיפור, סיפור" מאת אביחי (אבי) שמידט שיצא לאור בהוצאת הספרים אוריון הוא קובץ מקסים ומרתק של עשרות סיפורים קצרים בהם ניכר העונג שבפלירטוט עם הקורא והניסיון לראות או לנחש את ההפתעה בפניו בסופו של כל סיפור.
היא יכולה להיות מהולה בתחושות שונות - כאב, צער, עצב, ייאוש, רוגז, תוגה, שמחה, צחוק, תהייה ותימהון ואולי אפילו פחד וערעור. בסופו של דבר, לא משנה מהי התחושה, העיקר להוציא את הקורא משגרת יומו בתקווה שיישא איתו חלק מהסיפורים ומהחוויות - עד שארית חייו.
באופן כללי, רוב הסיפורים בספר הזה, האמתיים ואלה שלקוחים מהדמיון עוסקים במקריות ובהשלכותיה הלא צפויות האפשריות.

על הסיפור "המטרייה": סיפור אמיתי שקרה ברומא. איך קרה שנקנתה חזרה מטרייה שנגנבה מאבי קודם? על הסיפור "התנהלות פיננסית נכונה": מה שנראה בעיני אדם מהיישוב התנהלות מובנת ובוודאי לא רציונאלית, מניעה הרבה מאוד אנשים בעולם. פעולותיהם שנראות לנו באותו רגע לא הגיוניות ואפילו מופרעות גורמות לעיתים לתוצאות משנות חיים. לכאן ולכאן; על הסיפור "אבחנה חדה": סיפור על מקריות - הרבה דברים נקרים בדרכינו ביום-יום שאנחנו דוחקים לקצה התודעה עד שאירוע מסוים, כביכול לא שייך, מעלה בנו זיכרון שיכול בנסיבות המתאימות לפתור בעיה לא פתורה; על הסיפור "שניצל הולנדי": יש הפתעות בחיים – זהו סיפור נוסף על מקריות, והפעם איך טעם (ויש אומרים גם אין ריח) שיכול להעלות זיכרונות;

על הסיפור "רואים שש שש": סיפור מצחיק על תמימות של ילדים ש"לא עושים חשבון" כמו שאומרים, מדמיינים ואומרים מה שהם חושבים, מפרשים דברים כפי שהם רואים או לא רואים אותם, מבינים או לא מבינים אותם וההשלכות המצחיקות או הטרגיות להן הם גורמים; על הסיפור "הבורג": סיפור שנועד להוכיח שתמיד, אבל תמיד כדאי להגיד מה שחושבים באותו רגע בו נדרש להגיד דבר מה - לא להתבייש. איך אומרים במחוזותינו? "נעים לא גר כאן". אנחנו לא תמיד חושבים על זה, אבל לעיתים אם נגיד את מה שחשבנו שנכון להגיד, אנחנו יכולים אפילו להציל חיים או לגדוע אותם; על הסיפור "מים וסבון": הגורל רודף אותנו. האימרה "אורח לרגע רואה כל פגע" היא בדרך כלל נכונה והסיפור הזה ממחיש זאת. עובדה - עשרות שנים שהמקרה הזה רודף את הכותב. למרות שהסיפור יכול להיות משעשע, אם חושבים עליו - הוא לא. השאלה היא רק מה, אם בכלל, יכול הייתי לעשות כדי למנוע אותו; על הסיפור "צייר לי כבשה": סיפור נוסף שמוכיח שמה שאנחנו רואים או חושבים שרואים, מבינים או חושבים שמבינים, היא לא תמיד המציאות כפי שהיא כשאת הסיפור האמיתי שמאחוריה - אפילו אי אפשר לדמיין.

אביחי שמידט, סופר בסוגות מתח, סיפורים קצרים ומדריכי התארגנות לחיים, נמנה במשך שנים רבות עם סגל הערוץ הראשון בטלוויזיה הישראלית, והזדמן בנסיבות שונות למקומות רבים מחוץ לגבולות המדינה. אבי נדד בעולם כבר כשהיה בן תשע, כן התגורר, חי, עבד וביקר בעשרות מדינות. היכרותו עם פינות עולם רבות, שונות ומיוחדות ועם אורחות החיים הנהוגים בהן, הטביעה גם בספרו זה את חותמה על תיאור מצבים, התרחשויות והרפתקאות חובקות עולם ועל מגוון הדמויות האנושיות שמאכלסות את הסיפורים שבספר.

כל הנסיבות האלה כנראה עזרו לו להעלות בזיכרונו את עשרות הסיפורים. שלא כמו בסיפורים הקודמים שכתב, לא כל הסיפורים בספר הזה אמיתיים, נאמנים לעובדות וקרו במציאות, אבל גם אלה שלקוחים מהדמיון מבוססים על עובדות חלקיות או על מצבים אפשריים מסוימים.


סיפור, סיפור הוא ספרו השביעי של אביחי שמידט וספר הסיפורים הקצרים השלישי שכתב . שני ספרים קודמים שלו - סוכן עיוור (מותחן פעולה פוליטי) ואל תעזו למות לא מוכנים (מדריך התארגנות בחיים) - דורגו ב-2016 במקום הראשון באתר הספרים העולמי של "אמזון". ספרים נוספים שלו - צופן בסיסי (מותחן פילוסופי מדעי); הכול סיפורים - מאה ארבעים סיפורים אמיתיים, ואחד לא, הכול כלול - זיכרונות מאֵייר בִּי אֵנד בִּי (סיפורים קצרים על תעשיית האירוח והמלונאות), האיום האחרון (מותחן פעולה מדיני) זכו לעניין רב ולביקורות נלהבות בכל אמצעי התקשורת.

אביחי שמידט: "את הסיפורים שלי כתבתי כדי לחלוק עם אחרים מה שחוויתי אני ותקוותי היא שגם הם, כמוני, ימצאו בסיפורים האלה מפלט מהשגרה היומיומית ויצאו למסע הרפתקאות משחרר בלי לצאת מהבית. גם בספר זה מטרתי היא לשתף את הקוראים במצבים שאני או גיבורי הספר נקלענו אליהם".

"סיפור, סיפור – אסופת סיפורים אמיתיים ודמיוניים" מאת אביחי שמידט. הוצאת הספרים "אוריון", 330 עמודים. מחיר לצרכן 88 ₪. להשיג בחנות ההוצאה בקניון ערי החוף, רחוב סחרוב 19, ראשון לציון, בחנויות הספרים באתר או דרך אתר המחבר.

רוקסאן מאת מאיר כרמון
"רוקסאן" מאת מאיר כרמון בהוצאת "ספרי ניב", הוא מותחן מרתק בו צפים סודות מהעבר שנשזרים באירועי ההווה.
ג'מה הרחיקה עד הודו כדי להתחקות אחר שורשי משפחת אביה. באופן לא צפוי, היא נקלעה למערבולת מטלטלת וסוערת של שרשרת מעשי רצח, תוך שהיא מנסה לעלות גם על עקבות חברתה רוקסאן, שנעלמה במפתיע.

פרחי המורה רודפים אחר רוקסאן כדי שלא תחשוף שבית מחסה הכנסייה שימש כבית בושת של משרתי הקודש ואת היעלמות הנערים. רוקסאן בורחת להודו כדי למצוא את עברה והם רודפים אותה עד שם.

בד בבד, לואיז, חוקרת אפ.בי.אי לשעבר, דמות קשוחה ואפלה, מתערבת בסבך העלילה, מסייעת בדרכה המחוספסת ומגוננת על ג'מה ועל רוקסאן, עד לסיום של העלילה המרתקת.

הגופות נערמו בגלזגו, במומבאי, בירושלים ובוולס שבאנגליה. הסיפור שזור בהבזקים היסטוריים על הכנסייה הסקוטית בגלזגו ובירושלים ועל נדידת יהודי עירק לסין ולהודו.

"שלוש יריות אקדח פילחו את דממת הלילה. שני כמרים, נער מקהלה ושני קברנים ליוו את הארון". (מתוך הספר)

ד"ר מאיר כרמון הוא מרצה בכיר לשעבר במכללות: אשקלון, בית־ברל, גליל מערבי והמכללה האקדמית למנהל. ובאוניברסיטאות: בר־אילן, אריאל, באר-שבע והאוניברסיטה הפתוחה – דיפלומה.


"רוקסאן" הוא ספרו ה- 13. ספריו הקודמים: "רצח בתשרי", "חוקרים נחקרים ומה שביניהם", "חוקרים ונחקרים – משחק המוחות", (מהדורה שלישית). "מסע ללא שם", "שקיעתה של האמת", "השמונה ביוני", "שיגעון מחפש משמעות", "ארץ הילדים הבודדים", "לא רוצה להיות אלוהים", "רצח בבעל-בק", "רצח פקיד השומה", ו"הזקן עם המטאטא" שתורגם לצרפתית. שותף לעריכת הספר "הרשעות שווא" – קובץ מאמרים בנושא הרשעות שווא בפלילים.

"רוקסאן" מאת מאיר כרמון. הוצאת ספרי ניב, 244 עמודים. מחיר לצרכן 86 ₪. להשיג בחנויות הספרים ברחבי הארץ ובחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה.






בשביל חיי מאת אהובה ליפמן בן צור
"בשביל חיי" מאת אהובה ליפמן בן צור בהוצאת "ספרי ניב" מציג את סיפורה האוטוביוגרפי המרגש של הכותבת שיסחף אתכם בנקודות ציון משמעותיות של החברה הישראלית לצד הסיפור האישי ויותיר אתכם מלאי אופטימיות.

אהובה מספרת על ילדותה במושבה תל מונד של שנות החמישים - המשחקים, החינוך, ההשתלבות בקהילה והתמודדות ההורים. היא כותבת על החיים בפנימיית "נחלת יהודה" ולימודים בבית ספר תיכון חקלאי, לימודי סיעוד בבית הספר לאחיות, עזיבת מרכז הארץ לטובת עיירת הפיתוח של אז קריית שמונה, על החיים בצל הקטיושות, על עבודתה כעובדת סוציאלית בלשכת הסעד ובסוכנות היהודית, כמנהלת מרכזי קליטה בהם עבדה עם עולים מאתיופיה, כמנהלת אזורים באצבע הגליל ובגליל המערבי וכשליחה בקהילות היהודיות ברחבי הגלובוס.

מתוך הספר: "בסתיו 1968, בגיל 14, אני עוזבת את הבית, ללא מלווים, עם מזוודה, ברכות של אמא ודמעות בעיניים. נוסעת באוטובוס מתל מונד לתחנה המרכזית בתל אביב. בתחנה לראשון לציון אני גוררת את המזוודה, שהופכת כבדה מרגע לרגע, כמו החששות שמציפים אותי. עולה לאוטובוס וכל הדרך חושבת על העתיד המחכה לי בפנימייה מחוץ לבית, ללא הוריי וללא המסגרות שאני מכירה ואוהבת, ומאידך שמחה שהגשמתי את רצוני ואני הולכת לדרך חדשה".

אהובה ליפמן (בן צור), נשואה, אימא ל-4, סבתא ל-10, ילידת המושבה תל מונד ומתגוררת בקריית שמונה. "בשביל חיי" הוא ספרה הראשון. אהובה היא עובדת סוציאלית, בעלת תואר שני במנהל ציבורי, מאמנת ומגשרת. מתנדבת פעילה בקהילה. זכתה לאות כבוד והערכה על פועלה מעיריית קריית שמונה.

אהובה ליפמן: "בשבילי חיי ידעתי לפעול ללא מורא. החל מבית הוריי שעלו מתימן מייד עם קום המדינה ומצאו את מקומם במושבה תל מונד עד הגיעי לקריית שמונה, בה בניתי את ביתי, ילדתי את ילדיי ופעלתי בקהילה באהבה רבה ובשמחה. ידעתי שעליי לפלס דרכי בכוחותיי והשתדלתי להישאר נאמנה לעצמי. אני מזמינה אתכם הקוראים לצאת עימי למסע בשבילי חיי וליהנות ממנו. סיפור חיי נכתב ברצון ובמחשבה כדי לשמש מודל והשראה להתמודדות בחיים במצבים לא פשוטים וכדי להשאיר חותמי בעולמנו באמצעות הזיכרונות שהם שלי וגם משותפים לישראלים רבים שגדלו כאן בישראל בתחילת שנות קום המדינה כדי שיעזרו לקוראים התחבר להיסטוריה, יעוררו נוסטלגיה וכמובן יבטאו את מסע חיי ששזור בגוונים שונים ורבים".

"בשביל חיי" מאת אהובה ליפמן בן צור. הוצאת ספרי ניב, 239 עמודים. מחיר לצרכן 98 ₪. להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה  וברכישה ישירה באמצעות אהובה 052-3565759





האמת האוניברסלית מאת דנה סיון - 51 מסרים להתעוררות ולהארה
"האמת האוניברסלית" מאת דנה סיון בהוצאת "ספרי ניב", הוא ספר מהפכני שנועד לשנות את החיים של כל מי שקורא אותו מקצה לקצה. זהו ספר הדרכה שכולל 51 מסרים להתעוררות ולהארה.

המסרים עוסקים בהבנה שהקיום שלנו פה הוא זמני וקסום וכי כל רגע בחיים האלה הוא חשוב ביותר. לאורך הקריאה תיחשפו לאמת המדהימה של הקיום כולו ותחוו רמות מודעות גבוהות מאוד שיגרמו לחיים שלכם ולאופן בו אתם רואים וחווים את עצמכם ואת העולם להשתנות ממש לטובה.

ספר זה יפתח אתכם להסתכלות מחודשת על הדרך בה אתם ושאר האנשים סביבכם תופסים את המציאות בתקופת החיים הנוכחית שלנו כאן.

מבין המסרים בספר נזכיר כמה: הסוף להזדהות עם מחשבות, החיים כסרט קסום, יציאה מהתפיסה החברתית, לראות את העולם אחרת, שתי תיאוריות ליצירת קשרים מעולים ושמחה, העושר האמיתי שאינו קשור לכסף, להוריד הילוך ולהתבונן, קסם השוני והייחודיות, אשליית החשיבה, הכול תלוי בנו, איך לשנות את החיים ביום אחד, 10 עצות לחיים רגועים, תפיסת המציאות שתמיד משתנה, תודעה שמתעוררת אל עצמה, להיות אותנטיים ולחיות באמת, הזמן שלכם להתעורר, הקשבה למהות הפנימית שלכם, מיקוד נכון לחיים מדהימים.


מטרת הספר בין היתר היא לשנות את התכנות החברתי השלילי שקיבלנו כשהגענו לעולם לתכנות חיובי ולהבנה שאנחנו כבר חיים בגן עדן ושכבר יש לנו הכול.
אתם מוזמנים לצאת לחוויה בלתי נשכחת ומשנה חיים בה תגלו את הקסם האין-סופי של הבריאה כולה שנמצא ממש בתוככם - עולם של רוגע, אהבה, אמת, אושר והמון כיף מחכה להתגלות לכם כאן ועכשיו.

מתוך הספר: "אנחנו חיים בגן עדן עלי אדמות. עוד לא החכמנו להבין עד כמה בני מזל כולנו על שזכינו לחיות את החיים האלה. ממש כל רגע, ממש כל שנייה".

"האמת האוניברסלית" הוא ספרה הראשון של דנה סיון (40) מראשון לציון. "הספר נכתב דרכי על ידי הכוחות הקוסמיים של היקום שהעבירו לי את החומר בתקשור. אני לא מרגישה שאני באמת כתבתי אותו, אלא ששימשתי צינור להעברת הידע העמוק והגבוה שנמצא בו. זאת הסיבה שבחלק מהספר אני כותבת בגוף ראשון ובחלק אחר לא, כמו במסרים שקיבלתי".

"ערכתי הרצאה שאני מתכוונת להעביר בקרוב בכמה שיותר מקומות בארץ ובעולם שמטרתה להעלות את המודעות של כולם לאמת של הקיום. היא עוסקת בשינוי המיקוד שלנו בחיים משלילי לחיובי, ביצירת חיים מלאים רוגע, שמחה וכיף, בשחרור מפחדים, מכעסים וממחשבות שליליות ובחיבור לאמת הפנימית ולשליחות של כולנו. אני מקימה עכשיו שתי קהילות בפייסבוק 'דנה סיון - קהילת השמחה והרוגע של ישראל' בה אעלה תכנים שמטרתם ליצור גל של רוגע ושמחה בארץ. נוסף ל'קהילת מפיצי האור בעולם' שמטרתה לחבר ולהניע לפעולה כמה שיותר אנשים שרוצים ליצור שינוי חיובי בארץ ובעולם".

"האמת האוניברסלית – 51 מסרים להתעוררות ולהארה" מאת דנה סיון. הוצאת ספרי ניב, 201 עמודים. מחיר לצרכן 79 ₪. להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה.
















ריקי ברוך

" לפעמים לא בא לי" ספר ילדים נפלא מאת טימותי נפמן

 

לפעמים לא בא לי מאת טימותי נפמן

אצל הנכד שלי המשפט הזה חוזר הרבה פעמים: "לא בא לי"!
לא בא לו להתקלח, ולא בא לו ללכת לגן, ולא בא לו לצחצח שינים לפני השינה ולא בא לו חביתה או גבינה אלא רק פינוק מתוק.

דומה כי כולנו מבוגרים וילדים, חשים לפעמים ש"לא בא לנו". אלא שאצל המבוגרים מצטרפת לתחושת העצלות או אי החשק, תחושה של אחריות מה שמאלץ אותנו בכל זאת לעשות את מה שלא בא לנו. אצל ילדים קטנים לעומת זאת, מציף הרגש ומשפיע על הביטוי ההתנהגותי שבא אחריו. 

"לִפְעָמִים אֲנִי הַיֶּלֶד הֲכִי טוֹב בָּעוֹלָם,

שֶׁעוֹזֵר בְּשִׂמְחָה לַאֲחֵרִים.

לִפְעָמִים אֲנִי נֶחְמָד לְכָל מִי שֶׁסְּבִיבִי

וְעוֹשֶׂה בְּדִיּוּק מָה שֶׁאוֹמְרִים.

וְלִפְעָמִים לֹא בָּא לִי, וְדֵי.

וּכְשֶׁאַבָּא אוֹמֵר "כְּבָר מְאֻחָר, צָרִיךְ לָלֶכֶת לִישֹׁן,"

בִּכְלָל לֹא אִכְפַּת לִי שֶׁאֲנִי עָיֵף -

וַאֲנִי יוֹרֵד לַסָּלוֹן

אֲנִי רוֹצֶה לְהַחֲלִיט בְּעַצְמִי!

הַי, גַּם אֲנִי בֶּן אָדָם!

מְעַנְיֵן אֵיךְ הֵם הָיוּ מַרְגִּישִׁים

אִם הָיִיתִי מַחֲלִיט בִּמְקוֹמָם!

השבוע הקראתי לנכדי הנפלא תומס בן הארבע, את הספר "לפעמים לא בא לי", ויכולתי לחוש שתומס מזדהה ומשתף שגם לו לפעמים לא בא לישון, ולא לצחצח שיניים, ולא להתקלח ודווקא לראות טלוויזיה כשצריך ללכת אל הגן. 

לפעמים קל לעשות מה שאומרים לכם. אבל אז אתם נזכרים שלחכות בתור זה משעמם, שאתם לא רוצים לעשות אמבטיה, ושאתם שונאים אפונה. אָז לִפְעָמִים, פָּשׁוּט לֹא בָּא לָכֶם!

ספר מצחיק ומועיל על ההתמודדות עם רגשות חזקים והבנה שיש דברים שאפשר לעשות גם אחרת. ספור נפלא לפעוטות, להורים ולסבים. הספר מעורר שיח ומזמן את הילד לשתף באירועים שבהם "לא בא לו" אבל ההורים החליטו להציב לו גבולות.

"לפעמים לא בא לי" מאת טימותי נפמן, איורים ג'ו ברגר, תרגום מאנגלית גליה אלוני דגן, הוצאת מטר, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך

לחבק ולברך - ברכות סיפורים אמיתיים ותובנות למצבי חיים מאת דורית כהן לב.

מרגישים עייפים ותשושים?
אינכם יודעים חמלה לעצמכם?
חוויתם סוג של כישלון?
מסתכלים במראה ולא אוהבים את מה שאתם רואים?
עברתם בחייכם אתגרים משמעותיים?
קחו ליד את הספר לחבק וברך כדי שירומם את רוחכם במילים ובחיבוקים.

השבוע הגיע לידי הספר ל"חבק ולברך"

הספר "לחבק ולברך" הוא ספר ברכות לסיטואציות יומיומיות. לצד כל ברכה נמצא סיפור אמתי מהחיים מתוך עבודתה של דורית כהן לב כותבת הספר, כעובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית ומתוך מסע חייה. 
זהו ספר ייחודי המביא נחמה , אופטימיות, פרקטיקה ופרספקטיבה נוספת לרגעים הקטנים והגדולים בהם אנו ניצבים מול אתגרים אנושיים ויומיומיים, תוך ראיה מפוכחת של האתגר בדיוק למקומות האנושים האלו בתוכנו. הספר על תחומיו השונים נוגע ברגעים, בהם אנחנו מבקשים שהקושי שלנו יובן , רוצים לקבל נחמה גם אם לא תמיד יש לכך מילים ולא תמיד יש ממי לבקש.

הספר מבקש להחליף ביקורת עצמית ושיפוט לנוכח הפגיעות שבתוכנו, 

לראיה מפוכחת המלווה ברכות מברכת.
זהו ספר ברכות לסיטואציות היומיומיות וגם היותר מאתגרות. 

לצד כל ברכה סיפורים אמתיים מהחיים ומהקליניקה וידע מעולמות תוכן שונים.

אני אוהבת לברך ולא פחות לחבק את מי שאני אוהבת. משהו בברכה מהלב תמיד מרומם את מצב רוחי ואני רואה בו זכות. כשקראתי  בספר "לחבק ולברך" - הרשתי מבורכת.

לחיות בשלמות עם "חוסר המושלמות" היו המילים שלכדו את מבטי ברגע שלקחתי את הספר לידי, הבנתי שלא בכדי הוא הגיע לכאן ופניתי לחפש את עצמי בין הכותרות בתוכן העניינים. היו שם ברכות רבות שסקרנו אותי ונגעו בי ולכן החלטתי שבכל זאת אקרא בו לפי הסדר.

גם אם הספר אישי הוא יכול לדבר אל כולם. עולמה של דורית כהן לב (כשמה כן היא-לב!💓 ) מזמן לכולנו את תודעת ה"לחבק ולברך" מה שמעשיר את מסע חיינו בזמנים מאתגרים, בשגרה וברגעי חסד וחן.

ספר נפלא!

דורית כהן לב מתוך ההקדמה לספר: "הן מסע חיי הפרטי, והן עבודתי רבת השנים כעובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית העניקו לי את האפשרות להכיר ולחקור לעומקם מגוון מצבים אנושיים. הבנתי כי החלק המשמעותי של הכאב נובע בין היתר מהבושה, הביקורת העצמית ומהצורך בהסתרה בעיקר מעצמנו, הסתרה של חלקים והתמודדויות בתוכנו הנתפסים כמביישים. אני נוכחת איך מילים טובות ומקבלות לעצמנו , המגיעות לאט ובהתמדה, עוזרות להקל על מכאובי הנפש ומאפשרות התמודדות מיטבית".

הטקסטים בספר מציעים להסתכל בעיניים טובות באזורי הקושי, לקבל את הפגיעות האנושית שלנו, כי דווקא החלקים הפגיעים בתוכנו זקוקים כי יראו אותם בקבלה מחבקת ומברכת! (קבלת פגיעות זה לא אומר לא להתמודד) ובכך לאפשר לנו לשהות בהם מבלי לטשטשם או לסלקם, תוך דיאלוג כן עם מקומות מאתגרים אלו.
גישה זו מאפשרת הגברת עוצמה, ריפוי, חופש פנימי ופתיחות לשפע בכול הרבדים!
הספר שייך לז'אנר של ספרי התפתחות ומודעות/ פסיכולוגיה/ רוחניות/ מתנה/ עיון.

"לחבק ולברך" - ברכות סיפורים אמיתיים ותובנות למצבי חיים מאת דורית כהן לב, סגול הוצאת ספרים. לרכישה ישירה לחצו כאן.

ריקי ברוך

פילים בגינה, חסדים קטנים, לראות את הים והגופה בספרייה - ספרים חדשים בהוצאת עם עובד.

 

פילים בגינה מאת רומית סמסון

בימים אלו רואה אור הספר פילים בגינה מאת רומית סמסון בהוצאת עם עובד. 

"לוסי בלעה ביס גדול, הניחה את המזלג ליד הצלחת, הושיטה אל שירה את כף ידה והניחה אותה על לחייהּ. "את לא נראית נורא,״ אמרה, "ואת העיגולים השחורים סיוון תסתיר לך בקלות עם קצת קרם בסיס וקונסילר, תוסיף לך סומק וליפסטיק, תאמיני לי שתהיי יותר יפה מאושרית. אבל למה העיגולים? את לא ישנה קצת יותר טוב עכשיו?"
שירה משכה בכתפיה. "לא יודעת. קצת,״ אמרה, "כמה שנים של שינה טובה צריך בשביל למחוק עיגולים שחורים? אוהדי מתעורר כמעט כל לילה ובא לישון איתנו. לא שזה מפריע לי, את יודעת שאני רגילה.״
"לא רק שאת רגילה,״ פסקה לוסי, "את גם אוהבת את זה. השאלה היא מה הוד מעלתו אומר?" לוסי לגמה לגימה ארוכה של קפה בהיר, הצלחת הגדולה שלפניה כבר כמעט התרוקנה." (מתוך פרק ראשון בספר)

בעבר התעמתו שניהם בבית המשפט, ובלי כפפות: שירה היועמ"שית של העירייה ואלעד שייצג את התושבים, אבל כבר אז התייחסו זה לזה מעבר לתפקידיהם במשפט. כיום אלעד עבר צד, וכסגן ראש העיר הוא מתוודע אט־אט לכל סודות המערכת, גם לאפלים שבהם. הקשר ביניהם מתהדק, אף שיהיה קשה מאוד לממש אותו: אם ירצו להקים יחד משפחה – הוא, הרווק, והיא האם לשלושה – יצטרכו להתגבר לא רק על הרגלי הרווקות שלו אלא גם על האובדן הגדול שחוותה עם ילדיה. חברו הטוב של אלעד מפקפק בסיכוייהם, וגם חברותיה של שירה דואגות לה ומעלות ספקות, וברקע כוחות חזקים מנסים להטות בכל דרך את תוצאות המכרז של העירייה ואינם מהססים לשלוח רמזים מאיימים אליה – ודווקא אל מוקד כאבה.

רומית סמסון, ילידת 1962, נולדה בקריית שמונה וגדלה בנצרת עילית. עורכת דין במקצועה ועובדת כבר כ-25 שנה בשירות המשפטי בעיריית נתניה, וכיום המשנה ליועצת המשפטית של העירייה. נשואה, אם לארבעה וסבתא לאחת, מתגוררת בכרכור

"תגלית ספרותית" ו"סינדרלה ספרותית" הכריזו המבקרים על רומית סמסון עוד בספרה הראשון, ושופטי פרס ספיר העניקו לה על המטבח האחורי את הפרס לספרי ביכורים.

הרבה דינמיקה ומעברים בין זמנים מאפיינים את הספר פילים בגינה. כמו קודמו המטבח האחורי הספר נוגע ועצוב, מאוד אנושי עד מהפנט (את הקורא) ומנוע ממנו להפסיק ולקרא עד הסוף.

"פילים בגינה" מאת רומית סמסון, הוצאת עם עובד, לרכישה לחצו כאן.

חסדים קטנים מאת הת'ר גודנקאוף
האם די בטעות אנוש אחת טרגית להסיט חיים שלמים ממסלולם?
אלן היא עובדת סוציאלית מסורה ששמה הטוב הולך לפניה. עשרות משפחות חבות לה תודה, והתובעים המחוזיים נועצים בה מדי שבוע כדי לדעת את מי יש להרחיק ממשפחתו, מי מסוכן לילדיו ומי זקוק לתמיכה. משפחתה שלה מבולגנת ככל המשפחות, בעלה מאמן את קבוצת הנוער המקומית, וילדיה המתוקים מעירים אותה בשאגות בכל בוקר. בחלומותיה הפרועים ביותר לא דמיינה שכל זה יילקח ממנה ברגעים אחדים, שצו הרחקה ימנע אותה מלראות את אהוביה, שעמיתים ומכרים ידונו בעניינה המשפטי בכובד ראש.
בו בזמן...

"חודשים אחרי המשפט, קארן, המפקחת שלי, ג'ו ואפילו בעלי — לא היו מוכנים להקשיב עוד לדיבוריי הבלתי פוסקים אשר לחשדותיי. "הפתולוג לא אמר שהפציעות עולות בקנה אחד עם נפילה כתוצאה מתאונה?" שאל אדם כשהעליתי את חשדותיי בפעם המיליון בערך. ניסיתי להסביר שהפתולוג היה מותש מעבודת יתר באותה תקופה, ושיצא לו שם של מי שבוחר במוצא העצל בקביעת ממצאיו. אדם לא גילה אהדה. "אלן", אמר, "את תהיי חולה מזה בסוף. את מוכרחה להפסיק להתעסק בילדה הזאת. את היחידה שעושה את זה". (מתוך פרק ראשון בספר)

ג'ני בת העשר למדה להיזהר מעובדות סוציאליות. בחייה הקצרים היא נדדה בין מוטלים מרופטים לחניונים שכוחי אל. אביה שותה ונעלם מדי שבוע, ואימהּ נטשה אותה לפני שנים, אך שניהם עדיפים ממשפחות האומנה שייעדה לה מחלקת הרווחה. חששותיה מתגשמים כשאביה נעצר והיא מוצאת את עצמה באוטובוס בנסיעת לילה אל קצה הארץ, נתונה למבטי העוברים ושבים, חשופה ומבודדת. הדבר האחרון שהיא רוצה הוא להיפגש עם עובדת סוציאלית.
המפגש המקרי בין השתיים – שעולמן קורס באחת ועליהן לשרוד בקור רוח רגע אחר רגע – מזמן להן רגעים של חסדים קטנים.

"ג'ני התחילה לאכול בשתיקה — היא לא הייתה בטוחה מתי היא ואביה יאכלו את הארוחה המלאה הבאה. בעוד שמונה שעות הם ַ בטח י ְחלקו שקית צ'יפס ומקל בשר מיובש. בטנה הייתה מלאה עד אפס מקום ולשונה סמיכה מרוב סירופ. אביה לא הפסיק לדבר על איווה ואיזה יופי הולך להיות שם, על "ג'ון דיר" שמשלמים חמישה עשר דולר לשעה ועל איך הם יעברו לגור בדירה, אבל רק לזמן קצר. ברגע שיסתדרו, הם יעברו לבית, עם חדר משלה וחצר. ג'ני רצתה לשאול אם תהיה פינת אוכל קטנה לארוחות הבוקר. זה נשמע נעים וחמים, פינה קטנה במטבח וסביבה חלונות שטופי שמש. אבל בטנה כאבה, והיא לא רצתה שיחשוב שהיא תומכת בתוכנית בשום מובן. היא ליקקה את אצבעותיה הנוטפות סירופ, זו אחר זו. "מתי אנחנו יוצאים?" שאלה מתוך קבלת הדין". (מתוך פרק שני בספר)
רומן מרגש ורב־עוצמה שאינו מרפה לרגע, על אימהוּת וצדק ועל ערעור הביטחון בחסדים הקטנים, המובנים מאליהם.

אהבתי את הספר מאוד, מצאתי את עצמי דומעת ומזדהה עם הכאב, העצב מילא אותי וקרב אותי לדמויות. ספר נוגע, רגיש ומרגש. ממליצה בחום. 

"חסדים קטנים" מאת הת'ר גודנקאוף, תרגום שאול לוין, הוצאת עם עובד, לרכישה לחצו כאן






לראות את הים מאת יוסי סוכרי
שתי נשים ושני גברים מקבלים יום אחד בשורה שמשנה את חייהם מן היסוד. איך יגיב כל אחד מהם? קירה, סטודנטית לתאולוגיה בקיימברידג' שרגילה להצליח בכול ובלי שום עזרה, עומדת למבחן שלא התנסתה בו מעולם; גבריאלה, שעוד מגששת את דרכה בסצנת המוזיקה של תל אביב, מנסה למצוא בבשורה שקיבלה משמעות נוספת; ז'אן מישל, כדורסלן עבר שנחלץ מחיי עוני בפריז אל ליגת הכדורסל הטובה בעולם, יודע שתהילתו כבר מאחוריו ותוהה אם יצליח להתמודד עם מה שבפתח; ואילו רון, עורך דין תל־אביבי שכל חייו התחבט בשאלות קיומיות ומוסריות, יתמודד עכשיו עם השאלה הגדולה מכולן.

"היא החלה צועדת באיטיות לעבר דירתה, מתאמצת לנוד בראשה לתלמידים ולתלמידות שבירכו אותה לשלום. כאשר ראתה כעבור חמש דקות את פרופסור איימיס, ניסתה להשפיל את מבטה כדי שלא תבחין בה. אבל פרופסור איימיס כבר התקדמה לעברה בהליכה זקופה שהדגישה את גובהה ואת רזונה, וכשהתקרבה כדי מטרים אחדים ממנה אמרה לה, בלא להבחין בדבר ממה שעובר עליה: "היי קירה, בדיוק חיפשתי אותך, מה שלומך? את הולכת להיות עוזרת הוראה שלי, תמיד רציתי עוזרת הוראה כמוך. מבריקה ומעמיקה. כבר דיברתי על זה עם ראש החוג. בשנה הבאה את תהיי בקטגוריה אחרת לגמרי." קירה הסיטה את שערה השחור מעיניה, הרימה את פניה המושפלות, שהיו לבנות מתמיד, וחילצה מעצמה בכוח מלמול: "תודה רבה... פרופסור איימיס," ובליבה זחלו המילים: רק לא קטגוריה אחרת לגמרי. אלוהים, בבקשה, תעשה שהיא טועה". (מתוך פרק ראשון בספר) 

גיבוריו של הספר הזה, כל אחד ממקומו, מגילו ומניסיון חייו, עסוקים בשאלה מה עשו בחייהם עד כה ומה עוד ירצו לעשות. האם תשנה הבשורה את מסלול חייהם או שהם ישובו לשלוט בו? לבסוף הם יגיעו לבוסטון, ושם תלווה אותם ג'יין האוסטרלית - עדיין אין לדעת עד מתי ולאן בדיוק ומי מכולם יראה את הים.

יוסי סוכרי, הוא סופר ישראלי. היה כדורסלן בצעירותו בנבחרת הקדטים של ישראל ובנבחרת הנוער של מכבי תל אביב. למד בחוג לפילוסופיה ובמכון להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל אביב. במהלך השנים לימד במוסדות שונים: במכללה למנהל, בצלאל, קמרה אובסקורה, אוניברסיטת בן-גוריון ובית הספר לאמנויות מנשר. מרצה לפרנסתו בחברות ובארגונים. פרסם מאמרים פובליציסטיים בנושאים פוליטיים, מדיניים וחינוכיים בעיתונים שונים, בעיקר בעיתון הארץ.זוכה פרס ברנר ופרס ראש הממשלה, מעז להתמודד עם נושא אוניברסלי מן החשובים שיש ומאיר אותו ביד בוטחת מחמש זוויות בלתי נשכחות.

"לראות את הים" מאת יוסי סוכרי, הוצאת עם עובד לרכישה לחצו כאן






הגופה בספרייה מאת אגטה כריסטי

אני אוהבת ספרי מתח וברגע שאני מתחילה לקרא כבר קשה לי להפסיק והכל הופך שולי ולא חשוב.

"מצחה של גברת בנטרי התקמט בשנתה. משהו מטריד הסתנן לתוך החלום, משהו שאינו בעיתו. צעדים במסדרון, צעדים חפוזים ומוקדמים מדי. אוזניה האזינו בלי ידיעתה והמתינו לצלצול החרסינה של כלי התה, אך הכלים לא הצטלצלו.
נשמעה הדפיקה על הדלת. מעומק חלומה אמרה גברת בנטרי: "יבוא". הדלת נפתחה — עכשיו יישמע קרקוש הווילונות המוסטים.
אבל טבעות הווילון לא קרקשו. מתוך האפלולית הירקרקה נשמע קולה של מרי — קול מתנשף, היסטרי: "אוי, גברתי, אוי, גברתי, יש גופה בספרייה".
ואז, בפרץ יבבות, יצאה מרי מהחדר בריצה". (מתוך פרק ראשון בספר)

בוקר אחד מוצאים קולונל בנטרי ואשתו גופת צעירה בלונדינית בספריית ביתם. היא לבושה שמלת ערב יפה ומאופרת בכבדות. מיהי האישה הזאת? כיצד הגיעה לספרייה שלהם? וכיצד מותה קשור לגופת נערה אחרת, שמתגלה כעבור זמן קצר במכונית שרופה?
גברת בנטרי מזעיקה את מיס מארפל לפתור את התעלומה, לפני שהלשונות הרעות בכפר יתחילו לרנן.

"הגופה בספרייה", אחד מספריה הנודעים והאהובים של אגתה כריסטי, ראה אור במהדורות רבות ועוּבד לטלוויזיה כמה פעמים. אגתה מרי קלאריסה כריסטי (1890 –1976) הייתה סופרת ומחזאית בריטית, שהתפרסמה בעיקר בשל עשרות סיפורי הבלשים שכתבה. היא חיברה 78 רומנים בלשיים, רומן ריגול אחד, 19 מחזות והרבה סיפורי מתח קצרים.
נוהגים לכנותה מלכת ספרי המסתורין, ותפוצת ספריה בעולם עצומה: 78 ספריה תורגמו ל-44 שפות ונמכרו בכ-2 מיליארד עותקים, המקנים לה את שיא גינס במכירות לסופר. בשנת 1971 הוענק לכריסטי תואר אבירות מתאם מסדר האימפריה הבריטית.

אוהבת את אגטה כריסטי וקוראת אותה שנים. ללא ספק היא אשת המתח בספרות ואין מי שישווה לה בתחום. קראתי את הגופה בספרייה בעודי שבויה ומרותקת. ללא ספק עוד סיפורת מתח של אגטה, במיטבה!

"הגופה בספרייה" מאת אגטה כריסטי, תרגום מיכל אלפון, הוצאת עם עובד, לרכישה לחצו כאן























ריקי ברוך

נטע מתגעגע ספר ילדים חדש מאת נעמה מוזס

 

"יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן! אֲנִי אֶבְנֶה שַׁלָּט מְיֻחָד לְגַעְגּוּעַ!" אָמַר נֶטַע.

"שַׁלָּט לְגַעְגּוּעַ? לְמָה אַתָּה מִתְכַּוֵּן?" שָׁאַל סַבָּא.

"בְּכָל פַּעַם שֶׁיֶּלֶד אוֹ יַלְדָּה מַרְגִּישִׁים בַּגּוּף שֶׁדַּי כְּבָר וְהִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁהַהוֹרִים יַחְזְרוּ,

הֵם לוֹחֲצִים עַל הַכַּפְתּוֹר בְּשַׁלַּט הַגַּעְגּוּעַ ו...הוֹפּ! אַבָּא וְאִמָּא עוֹמְדִים בַּדֶּלֶת!"

ההורים נוסעים לחופשה ונטע נשאר אצל סבא וסבתא ומגלה דרכים חדשות להתמודד עם רגש הגעגוע.

בימים אלו ממש כאשר אורן נכדי בן השנתיים נשאר אצלנו סבתא וסבא כי הוריו יצאו לסופשבוע זוגי, הגיע הספר "נטע מתגעגע" מאת נעמה מוזס. שבנו אורן ואני אחרי המקלחת החמה, פתחנו את הספר וקראנו ביחד.

שעת הקושי אכן הגיע, ממש לפני השינה כשאורן נכנס ל"מיטה זרה" התחיל הגעגוע לצוף והדמעות בהתאם...

ליבי נחמץ!

"לְאָן נוֹסְעִים?" קָרָא נֶטַע כְּשֶׁאַבָּא הוֹרִיד אֶת הַמִּזְוָדָה מֵהַמַּדָּף הָעֶלְיוֹן.
"אִמָּא וַאֲנִי יוֹצְאִים לְחֻפְשָׁה בִּירוּשָׁלַיִם," הֵשִׁיב אַבָּא.
"אֲנִי רוֹצֶה לָבוֹא אִתְּכֶם!" קָרָא נֶטַע.
"נֶטַע, חָמוּד, לִפְעָמִים אַבָּא וְאִמָּא זְקוּקִים לִזְמַן רַק שֶׁלָּהֶם..."
נֶטַע הִתְיַשֵּׁב בְּתוֹךְ הַמִּזְוָדָה, "תִּרְאֶה, יֵשׁ מָקוֹם גַּם בִּשְׁבִילִי!"
"אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה מְאֻכְזָב," אַבָּא לִטֵּף אֶת רֹאשׁוֹ, "אֲבָל הַפַּעַם רַק אִמָּא וַאֲנִי נִסַּע, וְאַתָּה תְּבַלֶּה עִם סַבָּא וְעִם סָבְתָא. מָה תִּרְצֶה לָקַחַת אִתְּךָ?"
"מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם, פִּיגָ'מָה וְסִימְבָּה!" עָנָה נֶטַע וְרָץ לְהָבִיא אֶת סִימְבָּה שֶׁלּוֹ.


אִמָּא נִכְנְסָה לַחֶדֶר וְרָאֲתָה אֶת אַבָּא וְנֶטַע אוֹרְזִים לַחֻפְשָׁה, "אַל תִּשְׁכְּחוּ לָקַחַת בְּגָדִים לְאַרְבָּעָה יָמִים!" הִיא הוֹסִיפָה.
"אַרְבָּעָה יָמִים?" צָעַק נֶטַע, "אֲבָל זֶה הָמוֹן!"

דומה כי געגוע הוא אחד האתגרים היותר משמעותיים לכל אדם ובטח שלילד בן שנתיים כמו נכדי אורן. 

בעלילה שלנו גיבור הספר, נטע, הוא ילד בוגר יותר (לא מצוין בן כמה בדיוק) ויש לו את היכולת לשתף ולדברר את תחושותיו ובו זמנית קיים הקושי שסבא וסבתא מנסים לגשר על פניו בכל פעם שנטע נזכר שאבא ואמא נמצאים כרגע רחוק. 

הספר נטע מתגעגע מציע דרכים מגוונות כדי להתמודד עם רגש הגעגוע. והוא מתאים לגילאי 3-10. (וגם לגדולים יותר שעדיין מתגעגעים...) הספר מאפשר למבוגר השותף (הורים, סבים, גננת) להעשיר את ארגז הכלים בעבודה רגשית עם ילדים והוא משלב בתוכו כלים מעשיים מעולם ה CBT (טיפול קוגניטיבי- התנהגותי).

אורן מתגעגע...

 

נעמה מוזס היא אם לארבע בנות וסבתא של נטע. מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת בעלת קליניקה בכפר סבא, מדריכת הורים, מטפלת קוגניטיבית-התנהגותית CBT, יועצת בתיכון, מרצה ומנחת סדנאות, מחברת ספר הפרוזה- "חפשי עיניים טובות", שירים וסיפורים קצרים פרי עטי פורסמו באנתולוגיות, כתבי עת וברחבי הרשת החברתית.

אמש כשהשכבתי את אורן לישון והרגשתי את הגעגועים בבכי החרישי של אורן פניתי לפסיכולוגית שרון צונץ שתרמה מניסיונה המקצועי בכתיבת הספר (אנו בעלות הכרות מוקדמת) ובקשתי טיפ אישי שיסיע בידי להרגיע את אורן לשינה טובה.

שרון צונץ: "רבים מאתנו מכירים את הרגע הבא - מגיע זמן השינה, נפרדים מהיום, ופתאום- הלב מתכווץ, העיניים מתמלאות דמעות... נזכרים באדם יקר שכרגע לא נמצא. מה עושים?

ילדים רוצים וצריכים להגיד לנו איך הם מרגישים. כל כך הרבה פעמים אנחנו כהורים חווים איתם רגשות שקשה לנו להכיל (כי הם מציפים אותנו, כי לנו קשה כרגע). מתוך ניסיון 'להעלים' את הרגש הזה אנחנו מטשטשים את הרגע - בהסחת דעת, בנתינת צ'ופר, בהכחשה של הרגש או בכעס עליו. 

כזה הוא הגעגוע. רגש חמקמק שנוטה לחשוף את עצמו בתחפושת שבד"כ לא נעימה למבוגר האחראי - בכי, היצמדות להורה, וכד'

הספר 'נטע והגעגוע' מאפשר לנו להתקרב אל אחד מהרגשות האלה - געגוע, להתיידד ולהתמודד איתו ובכך לחזק את החוסן הנפשי להתמודדויות דומות בעתיד."

אהבתי את הספר מאוד והעברתי אותו לקריאה לבתי שילדיה בני ארבע ושנה ורבע והיא אינה נפרדת מהם גם לא ללילה אחד. הספר מביא סיפור מרגש, מציף את נושא הגעגוע, אגב לא רק לקטנים... ונותן כלים מעשיים להתמודדות עם הקושי הזמני. ממליצה מתנה ערכית לאנשי חינוך בגנים ובכיתות הנמוכות וכמובן להורי ולסבים. כל ילד יוכל למצו את הרגש שלו בתוך הסיפור הנפלא הזה. 

"נטע מתגעגע" מאת נעמה מוזס, איורים ינון פתחיה. לרכישה ישירה לחצו כאן.

ריקי ברוך

מתחת לסכין והילדה האנגלייה האבודה - ספרי מתח חדשים בהוצאת פן ידיעות אחרונות.

"מתחת לסכין" מאתג'ק ג'ורדן

בימים אלו רואה אור מתחת לסכין, מותחן פסיכולוגי חדש ועוצר נשימה מאת סופר המתח האנגלי ג'ק ג'ורדן
רב מכר בינלאומי שסחף את קוראים וכבש מייד עם צאתו לאור את מצעדי מכירות ספרי המתח בעולם.

"אני לא יודעת כמה זמן עבר- דקה, עשר דקות- אבל כשאני מרימה את מבטי מחלל החזה בפנים נוצצות מזיעה ונושמת בכבדות מאחורי המסיכה, אני מבינה שכל הצוות נועץ בי מבטים בעיניים מוצפות רחמים. ואז זה סוף־סוף מכה בי.
הלב הזה לעולם לא ישוב לפעום.

כאב של מתח הולם מאחורי עיני, עווית חולפת בשרירי כתפַי המכווצים. אני מביטה מטה בידי. הן כואבות ורועדות מאחיזתי החזקה בלב, ואני משחררת אנחה קטנטנה.

"... מכונת הלב־ריאה עוצרת את פעולתה. הצינורות נקיים מדם, שחוזר לוורידיו ולעורקיו של המטופל. ואז קורה הדבר הבלתי־נמנע: הקו השטוח של לב שאינו פועם. הצליל זועק בתוך כולנו, מפלח את חלל חדר הניתוח בהדים צווחניים, מצטלצל מכל מכשיר וכלי מפלדת אלחלד.

אני מביטה בשעון שעל הקיר.

"שעת המוות: 16:53." (מתוך פרק ראשון בספר)

אנה ג'ונס היא רופאה מוכשרת, מנתחת לב עם אחוזי הצלחה גבוהים בהצלת חולים. היא גם אמא עובדת במשרה מלאה שעוברת תהליך גירושין מבלבל ומלחיץ ומרגישה אשמה שאינה מבלה מספיק זמן עם הבן שלה.זאק בנה בן ה-8 נחטף וכעת אנה ניצבת בפני ברירה בלתי אפשרית: היא חייבת להרוג בכוונה חולה במהלך ניתוח מעקפים מסוכן ולגרום למעשה הזה להיראות כמו תאונה. אחרת, החוטפים ירצחו את הילד היחיד שלה.

אנה חייבת עכשיו לקבל את ההחלטה האיומה:
הבן שלי נחטף, וניתנת לי בחירה...
גבר שרוע על השולחן מולי.
כמנתחת, עבודתי היא להציל אותו.
כאם, אני יודעת שעלי להרוג אותו.
אולי תחשבו שאני מפלצת.
אבל אין לי שום ברירה.
עלי להצליח לרצוח.
ולא, לא אראה את בני שוב לעולם!
הצלתי חיים רבים. הייתם מפקידים בידי את חייכם?

מתח! מתח! מתח! קראתי וסירבתי להניח את הספר מידי. בכל פעם שהגעתי לנקודת שיא במתח חשבתי שלא יהיה יותר מורט עצבים מזה אבל טעיתי בגדול. הספר סוחף. הכתיבה רהוטה, נוקבת ואמיצה!

*"למזלו של זאק, אימו - גיבורה מורכבת ומסקרנת - היא אישה אינטליגנטית ביותר, בעלת כישורים גבוהים, שמוכנה לעשות מאמצים רבים כדי להציל אותו, וליצור מותחן סוחף ומורט עצבים." - Observer
מותחן החודש של הגרדיאן

*"מותח באופן עוצר נשימה ומעלה דופק. כשליוויתי בקריאה את מנתחת הלב אנה בעודה מתמודדת עם דילמה מוסרית בלתי אפשרית, הרגשתי כאילו אני זאת שנמצאת תחת סכין המנתחים." – לואיז קנדליש, מחברת "הבית שלנו" 
*

"יוצא מן הכלל. עלילה מעולה ודמויות נהדרות. אתם תשבו על קצה הכיסא מרוב מתח ממש לעד לסוף המבריק!" My Weekley

"מתחת לסכין" מאתג'ק ג'ורדן, תרגום רחל פן,  פן הוצאה לאור - ידיעות ספרים. לרכישה לחצו כאן

"הילדה האנגלייה האבודה" מאת ג'וליה קלי

"היא הכירה את הכללים מאז ומעולם: ניאוף הוא חטא, אבל אם כבר לנאוף, שיהיה עם בחור קתולי טוב בעל שכל ישר שיבין שעליו להתחתן איתה, או לפחות עם בן למשפחה שתדע לכפות עליו להתייצב בכנסייה. לעשות מה שנדרש כדי להעניק לוויו ולילדם מראית עין של מכובדות.

בעיני אמא שלה, ג'ושוע לא עמד באף אחד מהתנאים האלה. לא רק שהוא הכניס את בתה להיריון, הוא גם לא היה קתולי. הוא היה יהודי, ובעיני אמה זה היה גרוע כמו פרוטסטנטי, כי הוא לא היה אחד מהם.

במשך כל הנסיעה מורטת העצבים ברחוב ריפּוֹן לאולם סנט ג'ורג' שבלב העיר, ויו החניקה בגרונה צווחה. היא רצתה לפתוח לרווחה את דלת המכונית ולרוץ בכל המהירות הרחק משם. הרחק מהבושה ומהחרטה." (מתוך פרק ראשון בספר)

ליברפול, 1935. ויו בַּיירְן שנולדה למשפחה קתולית שמרנית, יודעת מה מצופה ממנה: להתחתן עם גבר קתולי משכונת הפועלים שבה היא מתגוררת וללדת לו ילדים. אך כשהיא מגלה שהיא בהיריון בעקבות רומן קצר עם ג'ושוע לווינסון, גבר יהודי שחולם להיות נגן ג'אז, ברור לוויו שחתונה חפוזה היא הפיתרון היחיד. הנחמה היחידה שלה היא שחתונה עם ג'ושוע תמלט אותה מחקירת שתי וערב של אמה הקפדנית. אולם כשביום חתונתם ג'ושוע מחליט החלטה משנת חיים, ויו נאלצת לשוב לחיק משפחתה הביקורתית.

חמש שנים לאחר מכן, ערב מלחמת העולם השנייה, ויו מוצאת את עצמה נאלצת להחליט החלטה קשה: האם לפנות את בתה מגי לאחוזה הכפרית של משפחת תומפסון העשירה? באותה העת, ג'ושוע, שוויתר על קריירה כמוזיקאי בניו יורק, מתגייס לחיל האוויר המלכותי כדי להילחם למען מדינתו ומנסה גם לברר את רגשותיו כלפי משפחתו, אשתו והבת שהשאיר מאחור כשהיה בן שמונה-עשרה. אך טרגדיה מתרחשת כשוויו מגלה שהמקלט שאליו שלחה את בתה באזור הכפרי לא חסין מפני זוועות המלחמה. רק שנים מאוחר יותר, בעזרת ג'ושוע, תגלה ויו את הסודות שטומן בחובו עברם המשותף ומה נדרש על מנת לאחד משפחה.

רומן אהבה משפחתי - היסטורי, נוגע ללב בתקופת מלחמת העולם השנייה. הספר מרתק, קולח ומרגש מאוד אהבתי, גיליתי חמלה ונכבשתי בקסמי הכתיבה של קלי.

ממליצה בחום.

הילדה האנגלייה האבודה חוקר כיצד החלטה פשוטה אחת יכולה להסיט חיים שלמים ממסלולם, ועל מה אנחנו מוכנים לסלוח כדי למצוא את הדרך חזרה אל אלה שאהבנו ונלחמנו למענם.
זהו רומן אפי על אהבה, אמהוּת ובגידה, המתרחש על רקע מלחמת העולם השנייה, מאת הסופרת המוערכת ג'וליה קלי, מחברת רב-המכר "האור מעל לונדון".

"הקוראים עומדים להתאהב במיוחד בדמותה של ויו הצנועה, שמתמודדת באומץ בלתי רגיל עם אירועים שוברי לב." – Publishers Weekly (starred review)

"הילדה האנגלייה האבודה" מאת ג'וליה קלי, תרגום אילן פן, הוצאת פן ידיעות ספרים.

ריקי ברוך 

הסודות של מרטין ספר מתח מעולה מאת חרות אוסובסקי

יש משהו מדוייק בספרי המתח האלו, שמרתקים אותי ולא מאפשרים לי להפסיק לקרא. השבוע הגיע לידי ספר המתח המושלם של חרות אוסובסקי, הספר "הסודות של מרטין". 

"...שנייה לפני שהכלב ניגש אליה, מישל התכופפה לקחת את התיק שלה, מרטין לוקחת את התיק של מישל ומתחמקת מהתור. מישל נתפסת ונוצרת מהומה קטנה, זה נותן למרטין את הרגע שהיא צריכה כדי להגיע ולעמוד בסופו של תור אחר בלי שיבחינו בה. היא גם מספיקה להחליף לכובע שונה ולמשקפי שמש בהירים שהיא שמרה בכיס הפנימי של הז'קט. היא חושבת לעצמה שהיא לא מבינה איך הם לא עלו על התרגיל הזה עד עכשיו.
השוטר עם הכלב ממשיך ללכת ושתי שוטרות גבוהות עם מבט קר בעיניים ומדים מגוהצים, שעומדות בצד, ניגשות למישל בצעדים מהירים. הן מבקשות ממנה להתלוות אליהן כי יש להן כמה שאלות לשאול אותה. הקירות הגבוהים והחומים באולם הגדול סוגרים עליה והיא מתחילה לבכות." (מתוך פרק ראשון בספר)

כמו מה זה נשמע לכם?

נדמה לכם שאתם מסוגלים לנחש?  ...כי גם אני הייתי אופטימית בפרק הראשון עד ש...

לקחתי את הספר לידי והתנתקתי מהסביבה. (האמת היא שגם שכבתי חולה...) שקעתי באמוק של קריאה ונבהלתי מהחוויות שעוברות השתיים. סחר בסמים, סחר בבני אדם, כל כך מפחיד שמה שבדרך כלל רחוק ולא שייך, הופך באחת למשהו מרכזי בחיי צעירה שמוצאת את עצמה עצורה מבלי שהבינה למה ואיך.

העלילה סוחפת ולעתים רב הנסתר על הגלוי (טיבו של מתח אמיתי). הספר כתוב נפלא, קולח, סוחף מסקרן מאד ורווי מתח וצפייה להתפתחות הבאה בעלילה. אהבתי את מישל, כעסתי על מרטין. נבהלתי מהדיון סביב סמים וסחר בבני אדם עד שניסיתי להתחקות אחר מלאכתם של השוטרים. הכל היה צפוי ובלתי צפוי בו זמנית. אל תצפו לסוף בנאלי! 

אהבתי מאוד. ממליצה בחום!

"בדמיון עשיר ותפאורה צבעונית טווה חרות אוסובסקי עלילה פתלתלה המהתלת בקוראים ומשאירה אותם כמהים לתשובות עד לסופו המפתיע של הספר. הסודות של מרטין מסחררים ומתירים אט-אט את הפאזל המרתק של חיי הגיבורים, וכך הם מותירים אותנו צמאים לעוד."
(אורלי סיגל, מחברת רבי המכר "ניסויים פתוחים", "בואי" ו-"ועכשיו אהבה".)

חרות אוסובסקי, אימא לנער בן 18, גרה במושב כפר נטר שבשרון. זהו ספר המתח הראשון שכתבה.

הסודות של מרטין מאת חרות אוסובסקי הוצאת ניב, לרכישה לחצו כאן או כאן.

ריקי ברוך

חשש לקרה במקומות המועדים, ספר שירים חדש מאת אבי דבש

 

בימים אלו רואה אור ספרו החדש ל אבי דבש "חשש לקרה במקומות המועדים". בספר שירי אהבה מרגשים, מקרבים ונוגעים בכל אחד מהם מצאתי את דרכו אלי. 

שִׁמְרִי עָלַי מִשֶּׁקֶט מִתְמַשֵּׁךְ.
שִׁמְרִי מִפְּנֵי הָאֲפֵלָה
כְּשֶׁהִיא זוֹחֶלֶת בְּגוּפִי,
שִׁמְרִי מֵהֶעָבָר הָרָץ אֵלַי
וּבְיָדוֹ סַכִּין.
שִׁמְרִי מִפְּנֵי עָתִיד לוֹבֵשׁ שְׁחֹרִים,
שִׁמְרִי מִפְּנֵי שָׁמַיִם בְּלִי הַצִּפּוֹרִים
בלפור חקק
יו"ר אגודת הסופרים העברים
(2011-2005)

הקול של אבי דבש אמין בפשטותו ובישירותו. השירים מביעים השתוקקות לאהבה בצד פחדים מפני ניכור ואכזבה. נופיה של ירושלים כמו מלווים את הספר ואת השירים, דומה כי השירים מתכתבים אִתה. ירושלים היא הנוכחות הרוחנית המנוגדת לתל אביב. בדו־שיח עם התל אביבית הוא כותב:

אֲנִי בְּרוּחוֹת חֹרֶף
וְהִיא בְּרוּחוֹת חוֹף.
אֲנִי בְּבָתֵּי אֶבֶן
וְהִיא בְּעוֹלָם הַבָּאוּהָאוּס.
הִיא מְדַבֶּרֶת בִּשְׂפַת הַחוֹל
וְאֵינֶנִּי מַצְלִיחַ לְתַרְגֵּם אֶת דְּבָרֶיהָ
לִשְׂפַת קֹדֶשׁ.

בֵּין שְׁתֵּי עָרִים

שָׁפַר עָלַי גּוֹרָלִי
לִירוּשָׁלַיִם וּלְתֵל־אָבִיב
אֵין גְּבוּל מְשֻׁתָּף.
אֲנִי גַּם כָּךְ
שְׂבַע מִלְחָמוֹת
מִמָּה שֶׁסִּפְּרוּ לִי אִמִּי וְאָבִי
וּמִכַּמָּה אֲהָבוֹת
שֶׁהָפְכוּ לִשְׂדֵה קְרָב.
לוּ הָיִיתִי נֶאֱלָץ
לִצְפּוֹת בְּמִגְדַּל דָּוִד
שׁוֹקֵעַ בְּחוֹף בּוֹגְרָשׁוֹב
בְּגַן מֵאִיר שׁוֹלֵחַ יְדֵי עֲנָפִים
לְעֵמֶק הַמַּצְלֵבָה
אוֹ בְּמִגְדַּל הָעִיר
וְאַחַד מִמִּגְדְּלֵי עַזְרִיאֵלִי
חוֹבְטִים זֶה בְּזֶה
הָיָה מַכְנִיעַ אוֹתִי הַצַּעַר.
מוּטָב שֶׁלֹּא יֵדְעוּ
זוֹ עַל קִיּוּמָהּ שֶׁל זוֹ
לְעוֹלָם.

טעימה מרגשת מערב ההשקה

נהניתי מאוד מהשירים. הזדהיתי עם מרביתם כמו הייתי מושא לכתיבה האישית, החווייתית והמרַגשת. מצאתי בין השירים דיאלוגים של בינו לבינה. כתיבה חושנית אך גם מטלטלת. לעיתים יכולתי לחוש שאני בסוג של מסע של אהבה. 


אבי דבש הוא משורר, פזמונאי וחוקר מוסיקה  חשש לקרה במקומות המועדים הוא ספר שיריו השני.

" חשש לקרה במקומות המועדים" מאת אבי דבש, הוצאת פיוטית, 2022 לרכישה לחצו כאן

ריקי ברוך

עד שתדעי לכתוב אהבה, הגורם הבלתי סביר, קרדיט וסיפורים מבית הקפה - ספרים חדשים בהמלצה חמה.

עד שתדעי לכתוב אהבה מאת גבריאלה אביגדור-רותם
קיץ אחד בחייה של ילדה בת כמעט שבע, בקיבוץ צעיר בדרום הארץ. קיבוץ ללא עץ וללא צל, שמקימיו, חלוצים מדרום אמריקה, שעלו ארצה ב־1949, הקימוהו על אדמת לס בהירה, קרוב מאוד לרצועת עזה ולעיר אשקלון, שנקראה אז בפי כול מג'דל־אשקלון.

"ראשונה יורדת מעל הנדנדה ברגליים נוקשות. אני שונאת אותך, היא אומרת לה, אני לא אתנדנד עלייך יותר בחיים! הנדנדה שסיימה להסתחרר ולשחרר את השרשראות הקלועות, נעה־נדה, חורקת־לוחשת, ממש מתחנפת. ראשונה נעתרת, מתיישבת על הקרש, מטה גופה לאחור ומרימה רגליים עד שהיא אופקית אל מול שמים הנעים קלות כאילו כל השמים עשויים עננים. האוויר מתחת לגוף מתנדנד וזז והאוויר מעל לגוף רך ורוחף, מזל שאבא של רותי בנה את הנדנדה הזאת לבית־ילדים בגלל שהוא עובד בנגרייה." (מתוך פרק ראשון בספר)

הילדה ששמה "ראשונה", בהיותה הילדה הראשונה של הקיבוץ, היא סקרנית, דעתנית ועצמאית. בשל תכונותיה אלו ובשל דמיונה העשיר, שניזון מקריאה של ספרים לגילה ושלא לגילה, ובשל המציאות החברתית המורכבת שבה היא חיה, היא נקלעת לפרשה של ניסיון בריחה וגנבה לכאורה, ומאמציה להיחלץ מהפרשה רק מסבכים אותה יותר.

הרומן עד שתדעי לכתוב אהבה, שטמונים בו פרטים מחייה של הסופרת גבריאלה אביגור־רותם, מוגש לנו דרך תודעתה ושפתה של הילדה ראשונה. זו בוראת עבורנו מציאות המושפעת מגיבורי ספרות ילדים וממשפטים תמוהים של חברים, מעברית גבוהה ונמלצת של ספרים מתורגמים ומזו השגויה והמשובשת של הילדים ושל חברי הקיבוץ. וגם מאור הסנוורים של הקיץ ומסיוטי הלילה בבית הילדים ומשלל חוויותיה של ראשונה.
ראשונה מתנסה בקנאה, במבוכה, בעלבון, בתחרותיות, ברגשות אשמה, ומגלה שהאהבה עוברת לפעמים כמו פרפר מפרח לפרח, וכנראה שייקח זמן עד שתדע לכתוב אהבה.

גבריאלה אביגור־רותם, שקנתה לעצמה משכבר מוניטין של סופרת משובחת, העושה פלאות בשפה העברית, מתמודדת כאן, לראשונה בקריירה הספרותית העשירה שלה, עם תקופת ילדותה, שהיא גם תקופת ילדותה של מדינת ישראל. בית הילדים בקיבוץ הבדיוני שלה, הוא בית גידול גם לילדי הקיבוץ, שהוריהם חיים בו בנפרד מהם, וגם ל"ילדי חוץ"; ילדים שהגיעו לקיבוץ בעל כורחם, ממשפחות הרוסות, ממקומות ומרקעים שונים, ואחד מהם, שכתר עוקצני מעטר את ראשו, נופל קורבן לאי־הבנות ולדעות קדומות.

גם הורי שלי היו ממקימי קיבוץ מיד עם שחרורם מהפלמ"ח. אחותי הבכורה סמדר היתה הבת ראשונה של קיבוץ בית גוברין הדרומי ותמונתה התנוססה על גבי עיתון "למרחב" של אותן שנים. התחברתי לספר ממקום אישי. אהבתי את העלילה גם אם הייתה דמיונית מביאה סיפורים מרגשים, שאינם רחוקים מאותה מציאות של אותם שנים ואולי גם בשל כך הרגשתי חלק ואמפטיה גדולה לסיפור.

הכתיבה קולחת, נוגעת ומקדמת עניין. אהבתי.

"עד שתדעי לכתוב אהבה" מאת גבריאלה אביגדור-רותם, פרוזה-מקור, הוצאת כנרת זמורה דביר. לרכישה לחצו כאן.

הגורם הבלתי סביר מאת מיכל לוי-שלו

"התיק הזה מקולל," אמר לבסוף בקול סדוק. "כל מי שנוגע בו נפגע, מת... גם אני שילמתי מחיר אישי יקר. התקרבתי מדי, לא ראיתי דברים..."
איש לא שיער בנפשו שהסרקופג, ארון הקבורה הנדיר והיפהפה שקיבל מוזיאון בניו יורק בהשאלה מרשות העתיקות הישראלית, יטמון בחובו סוד אפל ומצמרר. במהלך שיקוף פשוט בשדה התעופה, נפתחת קופת שרצים של הסתרות ושקרים השולחים זרועות הרחק אל העבר.
מיהי הגופה המסתורית בארון הקבורה המרהיב, וכיצד הגיעה לשם?

מה שמתחיל עבור רב פקד שולי ברזני, ראש הצוות ביאחב"ל, כהסחת דעת מחקירת פשע מאורגן, הופך עד מהרה לתעלומה מסובכת ותובענית. ראיות שהתקררו זה מכבר, כתבי חידה עתיקים, מאבקי אגו ויוקרה ואמיתות היסטוריות המבקשות לראות אור, אך מוסתרות היטב תחת תלי־תלים של הטעיות; כמרים, אקדמאים, הוזים ומטורפים, נזירות, שודדי עתיקות ובחורה אחת צופנת סוד — כולם מציפים ומסחררים את שולי וצוותו. ככל שהחקירה מתקדמת ושולי מתקרב עד כדי אובדן האובייקטיביות, כמעט, נדמה שהסרקופג על רזיו הרבים, רק הולך ומתרחק ממנו...

"פרנק עיין במהירות במסמכים. "סַרְקוֹפָג אבן, ארון קבורה עתיק מהמאה הרביעית לספירה," מילמל תוך כדי קריאה. אחר כך בדק את הגודל והמשקל. "קרוב לשלושה טון! חתיכת קבר." תמונות מודפסות של הסרקופג לפני אריזתו ובזמן האריזה התלוו לניירת. פרנק ראה גילופים עדינים של מלאכים מכונפים אוחזים שרשראות עלים צפופות ומכסה דמוי גגון משולש בעל קרניים מעוגלות בארבע הפינות שסגר את הארון. המכסה והארון היו מהודקים זה לזה ברצועות מתכת סגורות בחותם. "רק המכסה שוקל יותר מחצי טון," המשיך לקרוא. שוב עילעל בניירות קדימה ואחורה. "אני רואה שעשו בישראל את כל הבדיקות הנדרשות. תא לחץ, בדיקת תכולת הארגז, אבל... אין פה שיקוף. לא העבירו את המשלוח הזה במכונת שיקוף." הוא הרים את ראשו וראה את רוב מנסה למצוא תשובה מתאימה. "ממש לא ברור לי," הודה, "נראה שהם הסתפקו בבדיקה חיצונית בלבד." (מתוך פרק ראשון בספר) 

הגורם הבלתי סביר, הספר השני בעלילותיו של רב פקד שולי ברזני, הזאב הבודד והרגיש, המכור לעבודתו ביאחב"ל, ניחן בעלילה קצבית, מקורית ומפתיעה. לוי־שלו ממשיכה לשרטט ביד יציבה ובוטחת עלילת מתח נפתלת, הנטועה היטב במציאות הישראלית, אך בה בעת מרחיקה עוף אל מעבר לזמן ולמקום, ומגלה שכולנו, בני האדם, רק פיונים במשחק האקראי והגדול שנקרא "החיים".

הספר מצויין! אמנם אודה שלא קראתי את ספרה הראשון אבל מהקצב, המתח והעניין שגדשו את "הגורם הבלתי סביר" יכולתי ללמוד רבות על הכותבת המופלאה. הספר מותח, קצבי, נוקב ומחזיק את הקורא על רף גבוה של ציפייה לעתיד להתרחש. אל תוותרו על הספר. 

מיכל לוי-שלו נולדה בתל אביב וגדלה בשכונת מעוז אביב. בתחילת שנות השמונים סיימה לימודי עיצוב טקסטיל ב"שנקר" ועבדה שנים כמעצבת. הגורם הבלתי סביר הוא ספרה השני; קדם לו ידי הכובסת, המגולל אף הוא את עלילותיו של שולי ברזני, וראה גם הוא אור בהוצאת כנרת, זמורה, דביר.

"הגורם הבלתי סביר" מאת מיכל לוי-שלו, פרוזה-מקור, מתח ופעולה, הוצאת כנרת זמורה דביר, לרכישה לחצו כאן 






קרדיט מאת ליעד שהם

אצבע כרותה שמתגלה במקרה ביער ראש העין מובילה את פקד ענת נחמיאס, החוקרת האהובה של שהם, לחקירה נפתלת ורבת תהפוכות, שמתנהלת בין חברות הייטק שמגלגלות סכומי עתק, לאולפני טלוויזיה זוהרים. בהיריון מתקדם וכשהיא מתמודדת עם משבר בחייה האישיים, היא מוצאת את עצמה רודפת אחרי רודפי חלומות.

יש מי שלא מספיקה להם אצבע. הם רוצים את כל היד.

לפקד ענת נחמיאס נמאס: מהאגו הפגוע של המפקד שלה, מהמשטרה, שלא סולחת לה על טעויות העבר, מבעלה שמתעניין רק בסטרטאפ שלו, מלהרגיש ענקית ומגושמת.
כשהיא נקראת לבחון ממצא יוצא דופן ביער ראש העין, ענת מקווה להסחת דעת מכל זה, אבל חושדת שמתחת לפני השטח מחכים סודות אפלים. כדי לחשוף אותם יהיה עליה לפענח פשעים שהועלמו, לצרף רסיסי חלומות שהתרסקו ולפרום שקרים שהסתבכו.
בהריון מתקדם וכשהיא מתמודדת עם משבר בחייה האישיים, ענת יוצאת לחקירה שתיקח אותה מחברות ביוטק שמגלגלות סכומי עתק לחדרי מיון, מאולפני טלוויזיה נוצצים לחדרי מתים, ומזוהר לזיוף.
החוקרת האהובה חוזרת ביצירה מורכבת ומתעתעת הבוחנת את המחיר שאנו נדרשים לשלם כדי לספר את הסיפור שלנו.

"לפני שלושה ימים התקשר והעיר אותה בשתיים בלילה כדי להגיד לה שיש לו פיצוח: הוא מצא סיפור מושלם, כזה שיש בו כל מה שחיפשו. לאחר שתיאר לה בהתרגשות את הנרטיב שבנה, היא הודתה שהסיפור מוצלח, אבל באותה נשימה גם הודיעה לו שאין סיכוי שתספר אותו. היא לא מוכנה לעוות את האמת עד כדי כך, ובוודאי לא לקחת חוויה כל כך טראומטית ולהפוך אותה לכלי שיווקי.

מאז הוא אינו מפסיק ללחוץ עליה. כדי להצליח צריך לשקר, אפילו להרוג, זה ג'ונגל שם. אנחנו לא ממציאים את החוקים, הם נקבעו כבר לפנינו. אנחנו רק משחקים את המשחק כדי לשרוד." (עמוד 13 בספר) 

מתח, מתח, ושוב מתח. אוהבת את הסגנון הזה שמשאיר אותי כל הזמן על "אש קטנה" (שלא לומר אש בוערת...) ומעורר בי את הסקרנות לקרא כבר את השלב הבא בעלילה.  קרדיט הוא ספר מתח סוחף וקולח הבנוי כהלכה. השפה קולחת, מקרבת, יש בה הומור, נחישות, תחכום, שנינות וישראליות שאני כל כך מתחברת אליה תמיד. 

קרדיט הוא ספר המתח השניים עשר של ליעד שהם, מחבר רבי־המכר עד מפתח, משפט חוזר, מראית עין ועיר מקלט, שהפך לסדרת טלוויזיה. ספריו של ליעד שהם עובדו לטלוויזיה ותיאטרון, תורגמו לשפות רבות וזכו להצלחה בינלאומית.

"קרדיט" מאת ליעד שהם, מתח ופעולה, הוצאת כנרת זמורה דביר, לרכישה לחצו כאן.

סיפורים מבית הקפה מאת טושיקאזו קאוואגוצ'י
אילו יכולתם לחזור אחורה בזמן, את מי הייתם רוצה לפגוש?

בבית קפה בסמטה אחורית בטוקיו מרחף באוויר, משעות הבוקר המוקדמות, ניחוחו המתוק של קפה. כבר יותר ממאה שנה מגישים שם קפה מבושל בקפידה. האגדה המקומית מספרת, שהמקום מציע משהו נוסף מלבד קפה - הזדמנות למסע בזמן.


"קיוקו דיברה כאילו זכות ההחלטה בנוגע לחזרה לעבר שייכת לה ולקאזו בלבד. אבל קאזו לא ענתה. תחת זאת היא דיברה בנימה קרירה ונוקשה.

"אתה יודע שגם אם תחזור לעבר, המציאות לא תשתנה, נכון?"

מה שהתכוונה אליו הוא, אתה יודע שאינך יכול למנוע מחברך למות!

לקוחות רבים כל כך באו לבית הקפה בתקווה לחזור לעבר ולמנוע ממישהו למות. בכל אחת מן הפעמים האלה קאזו הסבירה את הכלל.

היא לא היתה אטומה לצערם של אנשים שאיבדו מישהו יקר להם. פשוט לא היתה שום דרך לעקוף את הכלל הזה - לא חשוב מי היית, לא חשוב מה הסיבה" (עמוד 21 בספר)

עם פרצופים מוכרים וחדשים כאחד, סיפורים מבית הקפה עוקב אחר סיפורם של ארבעה לקוחות שמבקשים לנצל את המסע בזמן ולחוות שוב רגעים עם משפחה, חברים ואוהבים שאינם עוד. על כל אחד מהם להתמודד עם העבר כדי להמשיך בחייו. אבל למסע בזמן יש מגבלות, והוא כרוך בסיכונים. ודבר לא ישנה את ההווה.

הרומן החדש, הנוגה ומחמם הלב, של קאוואגוצ'י מזמין שוב את הקורא לשאול את עצמו, "מה הייתם עושים אילו יכולתם לנסוע אחורה בזמן?״

בסמטה אחורית בטוקיו עומד בית קפה שמגיש קפה מבושל בקפידה כבר יותר ממאה שנה. האגדה המקומית מספרת, שהמקום מציע משהו נוסף מלבד קפה ־ הזדמנות למסע בזמן, אך ללא יכולת לשנות את ההווה. עם כמה דמויות שהכרנו בלפני שקפה יתקרר, לצד חדשות, סיפורים מבית הקפה עוקב אחר סיפורם של ארבעה לקוחות שמבקשים לנצל את המסע בזמן ולחוות שוב רגעים עם משפחה, חברים ואוהבים שאינם עוד. על כל אחד מהם להתמודד עם העבר כדי להמשיך בחייו.

טושיקאזו קאוואגוצ'י, יליד אוסקה, יפן, הוא מחזאי וסופר שהפיק, ביים וכתב לקבוצת תיאטרון. ספר ביכוריו, לפני שהקפה יתקרר, עובד ממחזה עטור פרסים שכתב, ונמכר עד כה במיליוני עותקים ברחבי העולם. הספר עובד לקולנוע ביפן, ומעובד בימים אלה לסדרת טלוויזיה אמריקנית.

בסיפורים מבית הקפה חוזר קאוואגוצ'י לבית הקפה פוּניקוּלי פוּניקוּלה, וממשיך לרתק בסיפוריו על הפלא שמסתתר באירועים הבלתי צפויים של החיים ובמתנות הגורל. "קסמו המהדהד של הספר מספק מזור רגשי מתמשך." בוקליסט

אני מכורה לקפה של בית קפה ופוקדת את מקומי הקבוע בקפה השכונתי בכל בוקר. דומה כי יש משהו במקום החמים והדחוס הזה שתמיד כייף לי לחזור אליו, וזו גם הסיבה שהספר "סיפורים מבית הקפה" ליווה אותי לאותו בית קפה בו גמעתי בימים האחרונים תוך כדי קריאה.

האמת היא שהרבה דמיונות או פנטזיה יש בספר ואולי זה ייחודו של הסיפור. הוא עדין, נוגע ללב מותיר את הקורא במחשבות ויש בו הומור לצד ציניות, תמימות שאולי מכאן נובע ייחודו.

ספר מצוין לצד הקפה שלך בבית הקפה. 

"כמו הטיפול הטוב ביותר שניתן להשיג: עיבוד מחדש של החיים ושל אירועי העבר, במבט מפוכח... נדיר להיתקל בנרטיבים כאלה שמסתיימים בדמעות של שמחה." הניו יורק טיימס

"קאוואגוצ'י מצא דרך ייחודית לתמרן ז'אנר נפוץ כמו מסע בזמן, ומתמקד בכוחם של החיים והאופטימיות." לייבררי ג'ורנל

"סיפורים מבית הקפה" מאת טושיקאזו קאוואגוצ'י, פרוזה, תרגום מאת שאול לוין, הוצאת כנרת, זמורה דביר, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך