דפים

יום שלישי, 20 בינואר 2026

לנהוג בתוך הים ובוכה ובוכה ובוכה - ספרים חדשים בהמלצה

 

לנהוג בתוך הים מאת מוריה דיין קודיש
לנהוג בתוך הים הוא סיפור אישי מאוד וחריף מאוד על האופן שבו החיים תובעים מאיתנו להשתנות. יום אחד, במהלך נסיעה שגרתית, עשתה מוריה דיין קודיש תאונת דרכים שבה נפצע קשה רוכב אופנוע, ובעקבותיה הוגש נגדה כתב אישום. אבל הספר הזה איננו רק ממואר, הוא חקירה אישית, רגשית וספרותית, בנבכי הנפש האנושית – על הפרוצדורות, החוקים, העבירות והתשוקות שבה.

זהו ספר מתעתע. הוא מספר על אירועים שקורים במציאות, אבל עם התקדמות הקריאה מתחוור לנו שלא ברור כלל מהי המציאות, מי קובע אותה, ומהן הסכנות האמיתיות שאורבות לנו.


"בסרטון שצילמה הנהגת שהגיעה ראשונה למקום התאונה רואים רכב, את הרכב שלי, ושומעים צרחה איומה, מודלקת. שומעים אותי עוצרת רק לנשום אוויר, ושוב צורחת, פרודות קול שנתפסות בשורשי העצים כמו זיעה, ניגרות עליהם, מטנפות אותם, ממלאות את החלל, אין אוויר למי שבכביש, למי שבכפר, למי שבעיר, כל האוויר לכוד בתוך הצרחה של האישה. צרחה שלא תיגמר לעולם. אישה מטורפת. כשצפיתי בסרטון, שהגיע אליי במקרה, לא האמנתי למראה הדמות הזו. הבעתה יורדת ומרסקת את החיפושית, מוחקת את העיגולים השחורים הקטנים והמושלמים, דופקת את צורתה הקעורה, הפלאית, משטחת אותה, הופכת אותה לדף, לא היו מילים. נכבשתי בידי הגוף שלי, לעולם לא אהיה עוד צורה פלאית, מעתה אהיה דף".


יש משהו בממואר שמסקרן אותי תמיד. השאלה היכן עובר הגבול שבין האמת כפי שהתרחשה במציאות לבין ההשלמות פרי דמיונה של הכותבת. אלו איך שהוא שבים ומכרסמים בי ברגעים שהספר לוכד אותי לתוכו.
בממואר לנהוג בתוך הים, הרגשתי את זה יותר מתמיד. הכתיבה הקצבית שנעטפה בדימויים, בחוצפה ובחוכמה שבו אותי לקריאה רצופה. 

השנינות, התעוזה להשתמש במילים נוקבות, חזקות וכאלו שלא נתפסות (אצלי) כספרותיות, יצרו בְּיַחַד שֶׁלָּהֶם, סיפור נפש מאוד אינטימי גם כשביכול לא נתפס שכזה. 
לכאורה מדובר בסיפור על המעטה הדק של הנורמליות והשגרה שבחיינו, מעטה שעלול להישבר בכל רגע. אך למעשה זהו סיפור אהבה: לשפה, ליכולת לספר בה סיפור, ליכולת להבין את החיים כסיפור. לַחיים.
  
לנהוג בתוך הים הוא מסמך לא שגרתי, מלא תנופה וברק, המכיל תועפות של כאב לצד הומור חד ומושחז. הוא מזמין אותנו להסתכל על הקרום שעוטף את החיים, ולקלף אותו מעט.

מוריה דיין קודיש היא ד"ר לספרות, עורכת וחוקרת ספרות. לנהוג בתוך הים הוא ספרה השני.

"לנהוג בתוך הים" מאת מוריה דיין קודיש, הוצאת שתיים לרכישה לחצו כאן.




בוכה ובוכה ובוכה מאת אלה אילון

שִׁירָה בּוֹכָה כָּל הַזְּמַן. בּוֹכָה וּבוֹכָה וּבוֹכָה. יוֹם אֶחָד הַגַּנֶּנֶת מוֹדִיעָה לָהּ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לִהְיוֹת אִמָּא שֶׁל שַׁבָּת, אֲבָל אַף אִמָּא שֶׁל שַׁבָּת לֹא בּוֹכָה! מָה תַּעֲשֶׂה שִׁירָה?

סִפּוּר מְלֵא חָכְמָה, הוּמוֹר וָקֶסֶם עַל טוּשִׁים, עַל דְּרָקוֹנִית וּבְעִקָּר – עַל חֲבֵרוּת שֶׁיְּכוֹלָה לַכֹּל. וּדְמָעוֹת, כַּמּוּבָן. הֲמוֹן הֲמוֹן דְּמָעוֹת.







הספר מפגיש את הילדים עם שירה שבוכה הרבה, ומגלה דרך חברות ודמות דרקונית, שהבכי יכול להיות גם מקור לכוח, בעיקר כשנבחרה להיות 'אמא של שבת' למרות שאימהות של שבת לא אמורות לבכות.

דומה כי זהו ספר הילדים הראשון שיצא בהוצאת "שתיים" השוקדת על פרסום והגשת ספרי איכות שמביעים קולות על קשת רחבה של פרוזה והופכים להיות רבי מכר שנקראים שוב ושוב.
כבוד על הראשוניות!

אהבתי את השילוב המדויק בין טקס לאיורים בספר בוכה בוכה בוכה. ישבתי עם נכדיי וכל אחד מהם סיפר על מקרי בכי שמתרחשים בגן. רובין ספרה על חווית מקבלת השבת ולוקא הקטן שב והתלהב מציורי הדרקונים שפגש תוך כדי הקריאה.
בוכה בוכה בוכה הוא ספר מצחיק ויחד ועדיין יש בו מידה של קבלה ונחמה אולי גם חמלה ממקום מעצים.
ממליצה בחום לכל הורה וכל גננת במערכת החינוכית.
בשורה התחתונה - מותר ואף רצוי לבכות! (אגב לא רק לילדים מותר....)

אלה אילון, שכתבה את הספר, היא היסטוריונית של טפול בילדים בתקופת הישוב ובמדינת ישראל. זהו ספרה הראשון לילדים.
בלה פוטשבוצקי, שאירה את הספר, היא אמנית בוגרת שנקר. היא כתבה ואירה גם את "גנה להשכיר" – מדריך ביתי לגדול עציצים שהיה לרב-מכר.

"בוכה ובוכה ובוכה" מאת אלה אילון, איורים בלה פוטשבוצקי, הוצאת שתיים לרכישה לחצו כאן.























ריקי ברוך

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה