אתה עוד תיגע בשמים והממ"ד של אלעד ספרי ילדים בהמלצת סופשבוע גשום וחמים

אתה עוד תיגע בשמים מאת דורית הופמן מיוחס

איך אתם עם חלומות?

לא כאלו שחולמים בלילה ומתעוררים כדי לשכוח בבקר

חלומות מהסוג שהראש חולם והלב רוצה מאד להגשים

פעם היו לי המון חלומות. את חלקם כבר זכיתי להגשים ואת האחרים אני עדיין בדרך... 

יוֹנָתָן גָּרַר כִּסֵּא, הֶעֱמִיד עָלָיו עוֹד כִּסֵּא וְעוֹד אֶחָד.
הַמִּגְדָּל הִתְנַדְנֵד, אֲבָל יוֹנָתָן עָמַד עָלָיו בְּגַאֲוָה.
"מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?!" שָׁאֲלָה הַגַּנֶּנֶת וְרָצָה לְעֶבְרוֹ.
"מִגְדָּל!" הִכְרִיז. "כְּדֵי שֶׁאוּכַל לָגַעַת בַּשָּׁמַיִם!"

אַתָּה עוֹד תִּגַּע בַּשָּׁמַיִם נִפְתַּח בְּשִׂיחָה עִם סָבְתָא שֶׁמַּצִּיתָה בְּיוֹנָתָן, יֶלֶד סַקְרָן וְחָכָם, חֲלוֹם גָּדוֹל – לָגַעַת בַּשָּׁמַיִם. הוּא מְנַסֶּה לְטַפֵּס, לִבְנוֹת, לְדַמְיֵן, אֲבָל לֹא מַצְלִיחַ. עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה שֶׁהַשָּׁמַיִם לֹא תָּמִיד נִמְצָאִים שָׁם לְמַעְלָה.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהֵצִיץ יוֹנָתָן לְתוֹךְ מְגֵרָה יְשָׁנָה בַּבַּיִת שֶׁל סָבְתָא,
הוּא גִּלָּה קֻפְסָה אֲדֻמָּה.
"מָה יֵשׁ כָּאן?" שָׁאַל בְּסַקְרָנוּת.
"אֵלֶּה מֵדַלְיוֹת," חִיְּכָה סָבְתָא, "מֵדַלְיוֹת מִצְּלִיחַת הַכִּנֶּרֶת."
"צְלִיחַת הַכִּנֶּרֶת? מָה זֶה אוֹמֵר?"
"לִצְלֹחַ אֶת הַכִּנֶּרֶת," הִסְבִּירָה סָבְתָא, "זֶה לִשְׂחוֹת מִצַּד אֶחָד שֶׁל שְׂפַת הַמַּיִם עַד הַצַּד הַשֵּׁנִי. כְּמוֹ לַעֲבֹר יָם קָטָן – בְּלִי לַעֲצֹר."
"גַּם אֲנִי רוֹצֶה!" קָרָא יוֹנָתָן.
הוּא דִּמְיֵן אֶת עַצְמוֹ חוֹתֵר בֵּין הַגַּלִּים, עִם מִשְׁקֶפֶת וּשְׁנוֹרְקֶל, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְצַיֶּרֶת לוֹ שְׁבִיל זָהָב עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
סָבְתָא חִבְּקָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה:
"אַתָּה יֶלֶד מֻכְשָׁר וְסַקְרָן, יוֹנָתָן.
אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁתַּגְשִׁים כָּל מָה שֶׁתַּחְלֹם.
וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן – אַתָּה עוֹד תִּגַּע בַּשָּׁמַיִם."

זֶהוּ סִפּוּר מְרַגֵּשׁ עַל נְחִישׁוּת, עַל חֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים שֶׁל יְלָדִים קְטַנִּים וְעַל הַדֶּרֶךְ, שֶׁלִּפְעָמִים מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ יוֹתֵר מֵהַמַּטָּרָה עַצְמָהּ.

זוכרת את עצמי שומרת אותן. את המדליות והכובעים מצליחת הכנרת. 

כן, גם אני סבתא שצלחה את הכנרת לא פעם ולא פעמים. זו הייתה מסורת. כולנו הילדים והנערים שגדלנו במושב השתתפנו בפעילויות עממיות שהפכו לזיכרון מרחיב לב.

חווית הסופ"ש של צליחת הכנרת לקראת ראש השנה בכל שנה, התחילה ביציאה משותפת באוטובוס בשישי בצהרים עד לחוף צמח. התמקמות על פיסת הדשא הקבועה שלנו, כניסה למופע האומנים באמפיתיאטרון, לינה תחת כיפת השמים בשקי שינה ויציאה השכם בבקר לקיבוץ האון שם הוזנקנו לצליחת הכנרת. כל אחי וגם אבא צלחו את הכנרת מידי שנה. זו הייתה רק אחת מתוך שפע החוויות נפלאות שזכורות לי מחיי הקהילה במושב.

ואלו הם כובעי צליחת הכנרת שלי!

חלומות אכן מתגשמים.
בהגשמת חלומות אנחנו הופכים את השאיפות שלנו למציאות. 

ילדים כבוגרים כל אחד בדרכו יכול לחלום, להציב לעצמו מטרה ולהשיג אותה.

בדרך של צעדים קטנים בסיוע סביבה תומכת תוך התמודדות עם פחדים ומכשולים.

בסיפור שלנו יונתן נחוש להגשים ולהגיע עד השמיים.

ואתם ילדים, על מה אתם חולמים?

"אתה עוד תיגע בשמים" מאת דורית הופמן מיוחס, איורים טל גרפי, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן

הממ"ד של אלעד מאת ציפי כהן

איך נראה יומו של ילד שהחדר שלו בבית הוא ממ"ד?

אלעד אוהב לשחק, ליצור ולבלות עם חברים בחדר המיוחד שלו, אבל הממ"ד הוא לא רק מקום למשחקים – הוא גם מרחב שמספק ביטחון ורוגע כשנשמעת אזעקה.

הילדים שלנו חיים במציאות שהממ"ד הפך כבר מזמן לחלק מהחיים. 

בבית של נכדיי משמש הממ"ד לחדר צעצועים ומשחקים. התכולה והפעילות שבו, הם ההפך הגמור מהיעוד שלשמו נבנה. גם במצב של אזעקות וישיבה בממ"ד סגור נמצאים הילדים בסביבה המאפשרת להם להתנהג בנינוחות וטבעיות ככל שניתן. 

גם בסיפור המקסים של אלעד הוא סיפור על ביטחון, על משפחה, על חברות ושגרה מתוקה במציאות יום־יומית מורכבת, שבה הממ"ד הוא גם מרחב מוגן וגם מקום של יצירה, משחק וחוויה.

ציפי כהן, גננת בגמלאות, עם ותק של יותר מחצי יובל במסגרות לילדים בגיל הרך, שאיתם אהבה לעבוד, מבקשת להאיר את הצד החיובי של הממ"ד, שלרוב מיוחס על ידינו למצבי חירום.

הממ"ד של אלעד מאת ציפי כהן, איורים עוזי בנימין, הוצאת צמרת לרכישה לחצו כאן