יומנה של רניה 1942-1939 רניה שפיגל
רניה שפיגל נמלטה מהגטו, הסתתרה בעליית גג עם הורי בן זוגה ואיתם גם נתפסה ונרצחה. בימים אלו רואה אור יומנה החושף ימים של געגוע וכאב של נערה מאוהבת המבקשת להיאחז בחיים.
לקחתי את הספר לידיי ולא יכולתי להימנע מההקבלה ליומנה של אנה פרנק. משהוא בתוכי החזיר אותי לשם וככל ששקעתי בקריאה העמקתי בכאב.
אני רק רוצה חברה. מישהי שאוכל לספר לה על הדאגות והשמחות של היום־יום...
"מרגש ומרתק... סיפור הישרדות אפי המשמש מסמך חשוב על השואה".
– Publishers Weekly
"יומנה של רניה 1942-1939 רניה שפיגל", תרגום ענת זיידמן, הוצאת מטר, לרכישה לחצו כאן
ניפגש בשוליים מאת מליסה פרגוסון
ובהחלט שלא היתה שום סיבה לחשוב שאני אמעד באמצע פגישה של כל העובדים, אתרסק על הפנים ואחשוף את התחת. ( עמוד 18 בספר)
חלומותיה של סוואנה קייד עומדים להתגשם. קלייר דונובן, העורכת הראשית המפורסמת של הוצאת הרומנטיקה הגדולה במדינה, ביקשה לקרוא את כתב היד שסוואנה עובדת עליו בחשאי. הבעיה היחידה: סוואנה עובדת בהוצאה אחרת, ולפי הבוסית שלה, רק ספרים "איכותיים" ראויים לצאת לאור, וספרי הרומנטיקה שייכים למעגל הנמוך ביותר בתופת של דנטה.
אבל כשסוואנה שומטת בטעות את כתב היד שלה בישיבת מערכת וכמעט חושפת את סודה לכל אנשי ההוצאה – כולל ויליאם פנינגטון, הבוס החדש ובנה של המנכ"לית שונאת הרומנטיקה – אין לה ברירה אלא להטמין את כתב היד בחדר סודי.
כשהיא חוזרת לשם, היא נדהמת לגלות שמישהו מצא את מקום המסתור שלה, ולא סתם מצא אותו, אלא כתב הערות בשולי כתב היד הערות ביקורתיות ביותר. למרבה התדהמה של סוואנה, התגובה של קלייר זהה כמעט לגמרי להערות האלה וחמור מכך, היא מודיעה לסוואנה שיש לה שישה שבועות בלבד להגיש תיקונים לפני שהיא יוצאת לגמלאות. לסוואנה אין ברירה, והיא מבקשת עזרה מהעורך המסתורי שלה.
התכתובת שלהם ממלאת אט־אט את שולי הדפים, וסוואנה מגלה שהוא הפך לדמות מרכזית, לא רק בעבודתה אלא גם בחייה. ופתאום זה ברור לה: היא מתאהבת בעורך המסתורי. רק חבל שהיא לא יודעת מי הוא.
מליסה פרגוסון היא סופרת רבי מכר של הקומדיות הרומנטיות The Perfect Rom-Com, How to Plot a Payback. מתגוררת בטנסי עם בעלה וילדיה בבית החווה שלהם, ומנהלת אורח חיים כפרי.
"פרגוסון מצליחה לכבוש בסיפור קליל ושנון על עולם ההוצאה לאור, שהוא גם מחווה אוהבת לכוחם של סיפורים טובים. הספר הזה כנראה יביא לפרגוסון עוד הרבה קוראים חדשים." – Publishers Weekly
”נינה, החדר שלך נראה כמו שדה קרב.״ כמה פעמים ההורים שלי נזפו בי כך? אני חושבת עליהם הבוקר, בזמן
שאני מנקה את החצר בבית הספר לקסמים אבאלון... הם כנראה אף פעם לא ראו שדה קרב אמיתי!
הטירה שלנו הותקפה על ידי הצבא של מורגן. למרבה המזל, רוז, מֶ רלין ואני הצלחנו להציל את בית הספר
סערה בבית הספר אבאלון! תלמידים מבית ספר סיני לקסמים מגיעים להתארח לכמה שבועות.
אבל את נינה זה לא מעניין. סבתה נעלמה בזמן שדיברה איתה בבאר הקסומה. האם סכנה חדשה מרחפת מעל האי אבאלון?
נינה תוכל לסמוך על חברותיה, רוז ומרלין, ועל החתולים המכשפים שלהן, שיעזרו לה לגלות מה קורה... ולהציל את המצב!
אספתי את אורן נכדי מהגן הגענו הביתה וישבנו לקרא את הספר. אורן ידע לספר לי על השגרה שלו מידי בוקר ומידי ערב אבל סיפר שכל יום קורים דברים חדשים בגן ובחוגים ושזה דווקא ממש טוב שלא כל הימים הם אותו הדבר.
"יצור ההרגלים" מאת ג'ניפר א' סמית הוא סיפור חכם ומלא הומור על גמישות, קבלה, סקרנות והיכולת ללמוד מאחרים. הסיפור מתאר את אי ההרגל, שבו חי יצור גדול מאוד, שכאשר מגיע יצור קטן מאוד, הוא מפתה את כל העולם סביבו עם רעיונות משלו. הספר מציע חוויה קריאה בלתי נשכחת ומסביר כי יש מקום להצלחה גם כאשר אנחנו לא נוכל להבטיח את זה.
אני רק רוצה חברה. מישהי שאוכל לספר לה על הדאגות והשמחות של היום־יום...
מישהי שלא תסגיר את סודותיי. בן אדם לעולם לא יוכל להיות חברה כזאת, לכן בחרתי ביומן.
כך נולד ב־1939, על רקע אימת מלחמת העולם השנייה, מסמך תמים וטהור הכתוב בכישרון גדול, המנצנץ מתוך החשכה ומהדהד את התבגרותה, תקוותיה וחלומותיה של נערה. את היומן כתבה רניה שפיגל שנולדה ב־1924 למשפחה יהודית בדרום־מזרח פולין.
כך נולד ב־1939, על רקע אימת מלחמת העולם השנייה, מסמך תמים וטהור הכתוב בכישרון גדול, המנצנץ מתוך החשכה ומהדהד את התבגרותה, תקוותיה וחלומותיה של נערה. את היומן כתבה רניה שפיגל שנולדה ב־1924 למשפחה יהודית בדרום־מזרח פולין.
עם פרוץ המלחמה עוברת רניה עם אחותה הצעירה אליזבת אל סבן וסבתן בפשמישל שבדרום פולין, בעוד אימם נותרת בוורשה. הניתוק מן האם ומציאות הכיבוש הגרמני הופכים את היומן לתיעוד חי של ימי ההתבגרות בצל מלחמה: שיעורים וחברות; התאהבות בנער זיגוֹ; כמיהה בלתי פוסקת לאם שנקרעה ממנה והכול בין פצצות וצבאות פולשים. רניה חלמה להיות סופרת, ועמודי היומן שזורים בשירה חדה ומרגשת.
את העדכון האחרון ביומנה כתבה רניה שפיגל ב–25 ביולי 1942. היא היתה אז בת 18. "הגיעו ימים קשים נורא. אימוש, את אפילו לא יודעת עד כמה. אבל אלוהים עומד על המשמר, ואני, למרות שאני פוחדת נורא, סומכת עליו", כתבה כפנייה לאמה, שחיה אז תחת זהות בדויה בוורשה. "התפללי למעננו. אני מנשקת אותך חזק",
האחיות רניה ואליזבט עם אמן רוזה באוקראינה , 1935 צילום: באדיבות המשפחה
חמישה ימים לאחר מכן פשטו הגרמנים על מקום המסתור הורדו את רניה ואת הורי בן הזוג לרחוב וירו בהם למוות. בן הזוג זיגמונט שוורצר שהיה פעיל מחתרת הוא שמצא את יומנה וחתם אותו בשורות הבאות
31.7.1942
"שלוש יריות!
אובדן של שלושה יצורים חיים!
זה קרה אתמול בשעה 10:30 בלילה.
נגזר עלי משמיים לאבד את שלושת יקיריי.
תמו חיי.
אני שומע רק יריות, יריות... יריות...
רנושקה האהובה, הפרק האחרון של יומך הושלם." (עמי 335 בספר)
כמו אצל אנה פרנק, תהפוכות המלחמה וחיי האימה של היהודים תחת שלטון הנאצים גולשים לכתיבה הפרטית, היומיומית של רניה. עם הקמת הגטו בפשמישל נכפית על רניה הכניסה אליו. זיגוֹ מצליח להבריח אותה ולהסתירה בבית הוריו, אך לא מצליח להצילה. ביולי 1942 נקטעים כתביה. השורות האחרונות נכתבות בידי זיגו, לאחר שרניה נרצחה בידי הגסטפו.
יומנה של רניה תורגם מן הפולנית המקורית, וכולל דבר פתיחה, אחרית דבר והערות מאת אחותה שניצלה, אליזבת בלק. זהו מסמך היסטורי נדיר וקולה של רניה שפיגל ממשיך לחיות דרך יופיין של מילותיה ודרך אהבתם של אלה ששמרו על מורשתה.
יומנה של רניה תורגם מן הפולנית המקורית, וכולל דבר פתיחה, אחרית דבר והערות מאת אחותה שניצלה, אליזבת בלק. זהו מסמך היסטורי נדיר וקולה של רניה שפיגל ממשיך לחיות דרך יופיין של מילותיה ודרך אהבתם של אלה ששמרו על מורשתה.
בדומה ושונה מיומן חיים של נערה המתעדת את שממלא את חייה, שזור יומנה של רנייה הצעירה בשירים, הגיגים, שאלות (שרבות מהן לא קבלו מענה), געגועים גדולים לאמא ולאהובה, פחדים ותפילות. הספר מלווה בתצלומי משפחה ומסמכים מה שהופך אותו ליומן התבגרות עם סוף עצוב מאד. תיעוד חי לחלומות, לתקוות ולמציאות המרה של ימי מלחמת העולם השנייה.
מסמך היסטורי חשוב היום יותר מתמיד.
"מרגש ומרתק... סיפור הישרדות אפי המשמש מסמך חשוב על השואה".
– Publishers Weekly
"יומנה של רניה 1942-1939 רניה שפיגל", תרגום ענת זיידמן, הוצאת מטר, לרכישה לחצו כאן
ניפגש בשוליים מאת מליסה פרגוסון
השטיח משפשף את פני, את זרועותי, את רגלי. אני שומעת במעומעם קול של עט נוחת ונוקש על השטיח כמה סנטימטרים מפני. למרבה האימה, אני מרגישה גם משב רוח על הישבן כי החצאית שלי התרוממה וכעת חושפת את התחתונים שלא בחרתי בחוכמה באותו בוקר. ברור שהרגע הזה לא היה יכול לקרות במהלך תקופת הביקיני החצופה שלי ב־2019. ברור שהוא היה חייב לקרות דווקא כשוויתרתי פחות או יותר על הפרנויה מפני תרחישים כאלה בדיוק. כשהחלטתי שאף אחד לא יצטרך לגזור לי את הבגדים בעקבות תאונת דרכים. שלא יגיע רגע באמצע הלילה כשגלאי העשן יתחיל לצפצף בבניין כולו ואני אישאר בתחתוני הסבתא שלי מול כל השכנים.
ובהחלט שלא היתה שום סיבה לחשוב שאני אמעד באמצע פגישה של כל העובדים, אתרסק על הפנים ואחשוף את התחת. ( עמוד 18 בספר)
חלומותיה של סוואנה קייד עומדים להתגשם. קלייר דונובן, העורכת הראשית המפורסמת של הוצאת הרומנטיקה הגדולה במדינה, ביקשה לקרוא את כתב היד שסוואנה עובדת עליו בחשאי. הבעיה היחידה: סוואנה עובדת בהוצאה אחרת, ולפי הבוסית שלה, רק ספרים "איכותיים" ראויים לצאת לאור, וספרי הרומנטיקה שייכים למעגל הנמוך ביותר בתופת של דנטה.
אבל כשסוואנה שומטת בטעות את כתב היד שלה בישיבת מערכת וכמעט חושפת את סודה לכל אנשי ההוצאה – כולל ויליאם פנינגטון, הבוס החדש ובנה של המנכ"לית שונאת הרומנטיקה – אין לה ברירה אלא להטמין את כתב היד בחדר סודי.
התכתובת שלהם ממלאת אט־אט את שולי הדפים, וסוואנה מגלה שהוא הפך לדמות מרכזית, לא רק בעבודתה אלא גם בחייה. ופתאום זה ברור לה: היא מתאהבת בעורך המסתורי. רק חבל שהיא לא יודעת מי הוא.
לו רק ידעתם כמה אני אוהבת לקרא 'ספרים על ספרים' ולהיות חלק מהווית הכתיבה, העריכה ומסע התענוגות שעובר הספר בדרכו לדפוס.
סופ"ש חורפי של קור וגשם הצמיד אותי לקריאה רצופה ואפשר לי אסקפיזם של הומור וקלילות מתחת לשמיכה.
ניפגש בשוליים, תרתי משמע, היא קומדיה שכייף לצלול לתוכה ולהתמסר לסקרנות המחייכת בתעלומה קלילה ומהנה.
מליסה פרגוסון היא סופרת רבי מכר של הקומדיות הרומנטיות The Perfect Rom-Com, How to Plot a Payback. מתגוררת בטנסי עם בעלה וילדיה בבית החווה שלהם, ומנהלת אורח חיים כפרי.
"פרגוסון מצליחה לכבוש בסיפור קליל ושנון על עולם ההוצאה לאור, שהוא גם מחווה אוהבת לכוחם של סיפורים טובים. הספר הזה כנראה יביא לפרגוסון עוד הרבה קוראים חדשים." – Publishers Weekly
חתולים ומכשפות - הבאר הקסומה מאת שרלוט גרוסטט ופלטזיוס
שאני מנקה את החצר בבית הספר לקסמים אבאלון... הם כנראה אף פעם לא ראו שדה קרב אמיתי!
הטירה שלנו הותקפה על ידי הצבא של מורגן. למרבה המזל, רוז, מֶ רלין ואני הצלחנו להציל את בית הספר
בעזרת החתולים המכשפים שלנו! היום צריך להשיב את הסדר על כנו, ואני מבטיחה לכם: מה שאני רואה מול
העיניים לא דומה בכלל לחדר מבולגן! בכל מקום יש ערימות של שברים והריסות: חזיתות, גגות, חצרות וגינות
נחרבו". (מתוך פרק ראשון בספר)
סערה בבית הספר אבאלון! תלמידים מבית ספר סיני לקסמים מגיעים להתארח לכמה שבועות.
אבל את נינה זה לא מעניין. סבתה נעלמה בזמן שדיברה איתה בבאר הקסומה. האם סכנה חדשה מרחפת מעל האי אבאלון?
נינה תוכל לסמוך על חברותיה, רוז ומרלין, ועל החתולים המכשפים שלהן, שיעזרו לה לגלות מה קורה... ולהציל את המצב!
קודם כל ולפני הכל לא יכולתי להסיר את עיני מכריכת הספר - המרהיבה. היא מושלמת בכל קנה מידה ומספרת המון גם לפני שמתחילים לקרא את הספר הקסום הזה שמשלב דמיון, קומיקס הרבה הומור ותעלומה נהדרת לבני הנעורים.
אוהבים סיפורים שמשלבים סיפור וקומיקס? סדרת חתולים ומכשפות היא במיוחד בשבילכם!"חתולים ומכשפות - הבאר הקסומה" מאת שרלוט גרוסטט ופלטזיוס, תרגום גליה אלוני דגן, הוצאת מטר, לרכישה לחצו כאן
עַל אִי הַהֶרְגֵּל חַי יְצוּר גָּדוֹל מְאוֹד.
בְּכָל יוֹם הוּא אָכַל שְׁלוֹשָׁה אָנָנָסִים וּשְׁתֵּי בָּנָנוֹת.
וְאָז אָמַר שָׁלוֹם לַדָּגִים וְלָעֵצִים וְלָעַקְרָב, שֶׁחַי מִתַּחַת לַסְּלָעִים.
בְּכָל יוֹם הָיָה בְּדִיּוּק אוֹתוֹ הַדָּבָר.
בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהַיְּצוּר אָהַב.
עַד הַיּוֹם שֶׁבּוֹ יְצוּר קָטָן מְאוֹד הִגִּיעַ אֶל הָאִי, עִם רַעֲיוֹנוֹת מִשֶּׁלּוֹ – רַעֲיוֹנוֹת אֲחֵרִים – וְהָפַךְ אֶת הַכּוֹל עַל פִּיו.
יצור ההרגלים מאת ג׳ניפר א׳ סמית
יש לי חברה שהלוז היומי שלה קבוע ברמה שכל שינוי גורם לה מצוקה רגשית ולא מאפשר לה להכיל את העובדה שהבחירה החדשה סוטה מהמסלול שהיא מכירה
השאלי היא עד כמה זה נכון להתנהל יום יום באותו האופן ועד כמה ההרגלים שלנו משרתים אותנו או שמא אנו משרתים אותם.
השבוע הגיע לסיקור ספר ילדים חדש ולמרות שקהל היעד שלו ילדים ידעתי שגם חברתי תקרא אותו בהמלצתי!
בְּכָל יוֹם הוּא אָכַל שְׁלוֹשָׁה אָנָנָסִים וּשְׁתֵּי בָּנָנוֹת.
וְאָז אָמַר שָׁלוֹם לַדָּגִים וְלָעֵצִים וְלָעַקְרָב, שֶׁחַי מִתַּחַת לַסְּלָעִים.
בְּכָל יוֹם הָיָה בְּדִיּוּק אוֹתוֹ הַדָּבָר.
בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהַיְּצוּר אָהַב.
עַד הַיּוֹם שֶׁבּוֹ יְצוּר קָטָן מְאוֹד הִגִּיעַ אֶל הָאִי, עִם רַעֲיוֹנוֹת מִשֶּׁלּוֹ – רַעֲיוֹנוֹת אֲחֵרִים – וְהָפַךְ אֶת הַכּוֹל עַל פִּיו.
האם שני היצורים יצליחו להסתדר? האם יש מקום על האי לדרך חדשה - או אולי לשתי דרכים במקביל?
וכמה קל או לא קל לשנות הרגלים ולהיפתח בדברים חדשים.
"יצור ההרגלים" מאת ג'ניפר א' סמית הוא סיפור חכם ומלא הומור על גמישות, קבלה, סקרנות והיכולת ללמוד מאחרים. הסיפור מתאר את אי ההרגל, שבו חי יצור גדול מאוד, שכאשר מגיע יצור קטן מאוד, הוא מפתה את כל העולם סביבו עם רעיונות משלו. הספר מציע חוויה קריאה בלתי נשכחת ומסביר כי יש מקום להצלחה גם כאשר אנחנו לא נוכל להבטיח את זה.
"יצור ההרגלים" מאת ג׳ניפר א׳ סמית, איורים ליאו אספינוסה, תרגום גליה אלוני דגן, הוצאת מטר, לרכישה לחצו כאן.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה