"סמדר ידעה. כאשר דבר מה שמכאיב לך, הופך כרוני, לאט תשקע אל מחוזות הדיכאון. בהתחלה זה מפתיע, מגיע מחופש בתלבושת של חרדה. כזה היה המצב התודעתי והנפשי של מרבית האנשים סביבה. גם שלה. סמדר ישבה בבית הקפה הקטן הסמוך לקליניקה שלה, נגסה בעדינות בקרואסון וריככה את הבליעה עם שלוק מהקפה. עיניה רפרפו על שורות הדפוס הצפוף שעל גבי דפי העיתון. זה לא היה ממנהגה. היא הסתפקה בדרך כלל במהדורת חדשות ערב אחת בטלוויזיה. במקום הכותרות בעיתונים העדיפה קריאת מאמרים ומחקרים על הנושאים הנוגעים לתחום העיסוק שלה - רפואת נשים." (מתוך עמוד 5 בספר)
בזמן שהנגיף המכונה קוביד 19, עשה שמות במרקם החיים המוכרים. לא פסקו אהבות לפרוח. אומנם בזהירות, עם מסכות, אבל הלהבה ממשיכה לבעור ולשלהב יצרים. סיפור אהבה מטלטל שיכול להתרחש רק בעיצומה של המגפה אותה חווינו כולנו, נשזר בתוך האירועים המתוארים בין דפי הספר. אפילו הסופר הודה, בדיעבד, שהתרגש עד כדי לחלוחית בעין בעודו עסוק בהעלאת הסיפור אל הכתב. מובטח לכם להתרגש גם כן.
"אזרחים ישראלים המוחזקים בהסגר על הספינה 'דיימונד פרינסס' מול חופי יפן, עקב חשש להידבקות בנגיף הקורונה, יוחזרו לארץ ביום חמישי הקרוב — כך הודיע היום (18.2.20) משרד החוץ. הפרטים האחרונים לנחיתת המטוס ביפן, תהליך איסוף האזרחים הישראלים מהספינה והבאתם עד כבש המטוס, להמראה ולטיסה הישירה לישראל, סוכמו יחד עם שגרירות ישראל ביפן וחברות הביטוח. משרד הבריאות ביפן דיווח ששמונים ושמונה נוסעים נוספים על הספינה נדבקו בנגיף." (מתוך עמוד 6 בספר)
מנחם משגב נולד בשנת 1950 ביפו, ישראל. הוא מתגורר עם רעייתו בהוד השרון. באותה שכונה מתגוררים ילדיהם ונכדיהם. מנחם פרש מהתעשייה האווירית בשנת 2009 ומאז אוחז בעט סופרים. חלק מספריו תורגמו לשפות זרות ומופצים בעולם. כאשר אינו עוסק בכתיבה, מנחם מתנדב בקהילה, שר בחבורת זמר ומשחק בתיאטרון קהילתי. זהו
ספרו העשירי במספר והספר הבא נמצא כבר בכתיבה.
ספרו העשירי במספר והספר הבא נמצא כבר בכתיבה.
"נגיף של אהבה" מאת מנחם משגב, הוצאת אלרום, עריכה ד"ר דורית זילברמן, לרכישה לחצו כאן
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה