ספר חדש שיצא לאור בהוצאת עמדה עוקב אחר הדרך שבה קודם נושא העבודה העברית בשנים 1926-1935 בדפי במעלה – ביטאון תנועת הנוער של ההסתדרות (ששמה היה תחילה תנועת הנוער העובד ובהמשך נקראה תנועה הנוער העובד והלומד).
הספר מביא ניתוח התעמולה החינוכית וקידום האידיאולוגיה הציונית-סוציאליסטית בעיתון "במעלה", ביטאון תנועת הנוער העובד והלומד, בעשור הראשון לקיומו.
המחברת, עפרה ישועה-ליית, הנמנית עם הקוראים לביטול זהותה של ישראל כמדינה יהודית לטובת קיום חילוני, ערכה מחקר ובו מצאה כי בכתב העת שהוקדש רשמית לחינוך הדור הצעיר של הציונות הסוציאליסטית התקבע כבר לפני מאה שנה הרעיון של "טוהר אתני" הבנוי על יסודות דתיים ביישוב היהודי, המהווה בסיס למשטר במדינת ישראל.
כחלק מהמערך החינוכי־תרבותי של תנועת העבודה הציונית, שקד במעלה בנאמנות על הצגת דגמי מופת לטיפוח הפוליטי־אידיאולוגי של יהודים צעירים, רובם עולים חדשים או ילדי עולים שגדלו בפלסטין־א"י. עיון בטקסטים שהתפרסמו בו מעניק תמונה של הדרך שבה התעמולה, האינדוקטרינציה וההטפה לעקרון העבודה העברית טופחו בתקופה הנסקרת. יש לציין שלמרות מעמדו המרכזי בעבר בחוגי תנועת העבודה הציונית, לא היה במעלה עד כה נושא למחקר אקדמי בישראל או בחו"ל.
רעיון העבודה העברית נהגה לראשונה בתקופת העלייה השנייה (1914-1904), ובמקורו נועד לתמוך בתביעה להעניק עבודה למהגרים יהודים שלא היו להם מקורות פרנסה אחרים והם התקשו להתחרות בפועלים המקומיים. מאחר שהרעיון מגלם את התביעה להפרדה על בסיס אתני־דתי בשם עליונות יהודית, המחקר של ישועה-ליית, שהוכר כעבודת דוקטורט על ידי אוניברסיטת אקסטר בבריטניה, עוקב אחר הצבתו כתפיסה מקובלת, והסוואתו כאידיאל חיובי למען ביצוע רפורמה חברתית.
שמונת פרקי הספר בוחנים כיצד רעיון העבודה העברית הוסבר ותווך מעל דפי 'במעלה' כחלק בלתי נפרד מהנרטיב הציוני - משמונה היבטים שונים: המטרה החינוכית של עיצוב "אדם יהודי חדש", בניית מודל חברתי-כלכלי יהודי חדש, עבודה עברית ואידיאולוגיה סוציאליסטית, עבודה עברית "למען העלייה העברית", כנימוק במאבק נגד המפלגה הרוויזיוניסטית, מסורת ומיתוסים היסטוריים כתמיכה בבדלנות יהודית, ההבניה השלילית של תדמית האוכלוסייה הערבית, ועולי תימן בדמות "הפועל הטבעי" של העבודה העברית.
כמי שגדלה בכפר להורים שנסו ארצה ( 1943) מרדיפות ואנטישמיות, לחמו בפלמ"ח והתיישבו בכפר, אני יודעת לומר שרעיון העבודה העברית הוא החלק המרכזי בהוויה הפרטית שלי גם אם אינה עולה בקנה אחד עם המחקר המוגש בספר דרך הנער. מגיל צעיר התחברנו הוריי אחיי ואני לאדמה. טיפחנו, זרענו, העלינו פרי ולמדנו שזו הגשמת הציונות.
מי שמייחלים לסיומו של סכסוך הדמים המתמשך, כותבת ישועה ליית, בסיכום לספר, חייבים להבין שהכיבוש אינו הגורם של הסכסוך הזה אלא אחד מתוצאותיו וכי מקור הבעיה הוא במסגרת מדינת הלאום היהודית שאותה יצרה תנועת העבודה הציונית.
דרך הנער מאת עפרה ישועה-ליית, הוצאת עמדה, להשיג ברשתות צומת ספרים וסטימצקי ובחנויות ספרים נבחרות
ריקי ברוך

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה