חנות הרגשות-סיפור על אומץ, דובת הנמלים מחפשת חברים וספר שירים - נבואה וגעגוע: בואו לדפדף.

חנות הרגשות-סיפור על אומץ

הספר חנות הרגשות שכתבה אופיר מסאס בהוצאת ספרי ניב, הוא ספר ילדים נפלא, מרגש וחכם שמדבר בגובה העיניים על רגשות שילדים מתמודדים איתם כל יום, ומזמין אותם להסתכל פנימה, וגם החוצה.

"הָאוֹמֶץ מַתְחִיל כְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן מַשֶּׁהוּ מֵעַצְמְךָ וְעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה טוֹב. זֶה כָּל מָה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת."

ביום הראשון שלו בכיתה א’, דן הרגיש שהלב שלו דופק חזק מדי. הכול היה חדש, מבלבל, והאומץ שפעם הרגיש כמובן מאליו פשוט נעלם.
ואז הוא גילה אותה: חנות קטנה ומוזרה בקצה החצר, מלאה בקופסאות צבעוניות עם שמות של רגשות: פחד, שמחה, עצב וגם אומץ.
כשהוא שואל את המוכר כמה עולה האומץ, הוא מגלה שלא מדובר בכסף אלא במעשה אחד קטן שעליו לעשות בתמורה.
ומשם מתחילה דרך חדשה של חיבור, הבנה ורֵעוּת. כי לפעמים, כל מה שצריך כדי לשנות את נתיב חיינו זה פשוט לשאול: “רוצה לשחק?”
לאורך כל הספר איורים מקוריים, נפלאים וססגוניים שאייר עוזי בנימין שמוסיפים לייחודיות שלו.

אכן, אני מכירה את זה מקרוב. נושא הרגשות בקרב ילדים דורש אימון, פתיחות ושיח. אני מאמינה שכלל שנלמד את הקטנים להקשיב לרגשות שלהם, להבין אותן ( לפעמים אנו לא יודעים לדייק את הרגש) ולהתייחס אליהן בזמן אמת - כך ייטב.

אופיר מסאס היא סופרת צעירה, בת 16, "חנות הרגשות" הוא ספרה הראשון. את הסיפור על אומץ כתבה בהשראת חוויות אישיות, מתוך רצון לעודד ילדים להאמין בעצמם גם כשמפחיד קצת.

"חנות הרגשות -סיפור על אומץ" כתבה אופיר מסאס. איורים: עוזי בנימין. הוצאת ספרי ניב, להשיג באתר ההוצאה.

דובת הנמלים מחפשת חברים מאת אילן רונן
"דובת נמלים מחפשת חברים" מאת אילן רונן בהוצאת הספרים אוריון, הוא ספר ילדים נפלא, סיפור צבעוני ומרגש על הרצון ועל היכולת להשתלב בחברה דרך הכוח שבשוני.

דבי גורת דובי נמלים בעלת אף ארוך ולשון כמו שרוך נקלעת לחרם של חבריה בגן הגורים רק מפני שהיא קצת אחרת.
הוריה מחליטים לעזוב את הכפר ולהתחיל מחדש, אך כשכפר החיות אוכלות העשב מותקף על ידי טרמיטים רק דובי הנמלים יכולים להציל את המצב.
דבי ומשפחתה חוזרים כדי לעזור ומגלים שדווקא השונות שלהם היא מתנה.
הסיפור מוקדש לכל "דובי הנמלים" שמסתובבים בינינו מבלי ששמנו לב.
לאורך כל הספר איורים מקוריים, נפלאים ומלאי חיים שאייר דניאל עמית שמצליח להאיר כל דף מחדש.

"דובת נמלים מחפשת חברים" הוא ספרו הראשון של אילן רונן. את ההשראה לכתיבה קיבל כשהיה מדריך בפרויקט נעל"ה בו נחשף לקשיי הקליטה של העולים החדשים הצעירים ממדינות חבר העמים שנראו בעיניו דומים לקשיי הקליטה של דובת הנמלים שבמרכז סיפורו. אילן שמר על קשר עם העולים הצעירים לאורך עשרות שנים שלאורכן הפכו החניכים למובילים בכירים בחברה הישראלית. מקשר זה נולד הרעיון לספר את סיפורם באמצעות דובי הנמלים. הדובים אמנם עדיין לא עלו לארץ, אבל הם חיים בינינו בלי ששמנו לב ומצילים את המצב יום יום.

כשישבתי לקרא את הספר עם נכדיי התגנבה לתוכי תחושת עצב. כל מה שקשור לשוני וקבלת האחר, החדש, השונה בחברה ולא רק חברת הילדים, עדיין טעון תיקון וחבל שכך.

אכן הספר ססגוני עטוף הומור ומביא מסר חשוב לטובת הילדים הנתפסים כשונים. מסתבר שעם רצון באה היכולת להשתלב בחברה דווקא בהפוך על הפוך בזכות הכוח שבשוני.

ספר מקסים, ערכי ומומלץ כמעורר שיח במסגרות חינוכיות - גני ילדים.

"דובת נמלים מחפשת חברים" מאת אילן רונן. איורים: דניאל עמית. הוצאת הספרים אוריון. להשיג בחנויות הספרים המקוונות, בחנות ההוצאה בקניון ערי החוף, רחוב סחרוב 19, ראשון לציון ובאתר

נבואה וגעגוע מאת לורן סגל כהן

"נבואה וגעגוע" מאת לורן סגל כהן בהוצאת הספרים אוריון, הוא קובץ מרגש ומרתק של שירים וקטעי פרוזה שנולדו מתוך הלב, מתוך גוף זוכר, מתוך ימים של חסד וכאב, תערובת של מציאות ובדיה.

 

נבואה וגעגוע

תחת חופה לבנה
עומדת
קלה
נטולת שבילים מפותלים
ומחשבות דוהרות
במעגלים.
בשמלה לבנה, שקופה
מוכתמת ביין
וסודות,
עומדת
נטולת גינונים וקישוט,
בין קודש לחול לאתמול,
לוחשת לעצמי שבועה,
שרק אני אשמע
רוקחת נבואה
וגעגוע.


דפי הספר נושאים לא רק מילים, אלא קול ייחודי - עוצמתי ושברירי כאחד, שמבקש להתבונן באומץ על נשיות מודעת, אימהות שהיא מהות, חוסר צדק, כמיהה וגם שבר שבעה באוקטובר שמתוכו צמחה הודיה.

הקו הדמיוני העובר בין נקודות הציון והפרקים בספר מחבר בעצם בין סוגים שונים של רגשות, התמודדויות ותחנות חיים. אחד הפרקים המשמעותיים בו הוא "אמהות" ובו שירים שנכתבו לשלוש בנותיה של לורן, בעיקר אחרי הלידה. האמהות שלה היא אמהות אידיאולוגית ונוכחת, בחירה מודעת בלגדל בנות אדם, להיות משמעותית עבורן.

בספר שירים שנכתבו לבתה האמצעית של לורן, שהייתה תצפיתנית במוצב בעוטף במתקפת השבעה באוקטובר וניצלה בנס או שירים שנכתבו על האירוע הזה וטומנים בחובם את ההלם, חוסר האונים והעצב האינסופי שנחוו.
חלק גדול מהשירים מדברים נשיות, תשוקה, אהבה עצמית, חיבור לגוף ולנפש, נוגעים בשבריריות ומודעות.
זהו ספר על כוחן של מילים לרפא, לצעוק את האמת, למלא חללים שנפערו בתודעה, להיות אהבה וחיים.
והמילים אינן מבקשות אישורים, הן מבקשות להישמע. להיות עדות לחוסן ואותנטיות לצד דמיון ותעתועים, אומץ וחוזק לצד ארעיות ושבריריות.

"נבואה וגעגוע" הוא ספר הביכורים של לורן סגל כהן, ילידת 1972, אימא, עיתונאית, מרצה ואקטיביסטית למען בני אדם ובעלי חיים.

לורן סגל כהן: הכתיבה החלה אצלי לפני כ- 25 שנה עם הולדת בתי הבכורה כשבשתי הלידות הבאות גיליתי שאפשר להכניס ללב עוד ועוד אהבה. למעשה, עוצמת הרגש נכנסה לתבניות של שירים. בקטעי הפרוזה הכתיבה אינטואיטיבית. הטקסטים נכתבו כמו חלום, בהתחלה המלים זרמו ממני מבלי לתכנן ואז התאהבתי בסגנון, הפכתי אותו לאמצעי לתאר פנטזיה, כמו תסריט בלתי אפשרי. הספר הזה הוא ביטוי לחיבור בלתי אמצעי עם עצמי, ניסיון לחשוף באומץ רגשות, להפוך אותם לנחלת הכלל".


שמלת תחרה

כמו שמלת תחרה
נפשך.
טוויה מקורי כמיהה
וגעגוע
למה שלא היה
נשרפת, נרקמת מחדש מנימים שקופים.
נפרמת בשקט ומתאחה שוב
מותכת באש וסערה.
נלחמת.
כמו שמלת תחרה שקופה
נפשך
וכשעייפה
מרימה ידיים
מעל הראש
עוצמת עיניים
פועמת נשימות קצובות
מתוך אוויר דחוס, מבין ריסים רועדים
קושרת חוטי זהב וכישוף
רוקמת מחזה
שלא נכתב, שלא נברא
שחלום.
שמלת תחרה משיל גופך
ולובש שריון.

"נבואה וגעגוע" מאת לורן סגל כהן. הוצאת הספרים אוריון, להשיג בחנויות הספרים המקוונות, בחנות ההוצאה בקניון ערי החוף, רחוב סחרוב 19, ראשון לציון ובאתר.

ריקי ברוך