אלה, אנליסטית מבריקה בת שלושים, מנהלת את חייה על פי כללים ברורים, ללא מקום לטעויות או לרגשות מיותרים. כשגבר מסתורי נקרה בדרכה, עם מידע מפתיע על טרגדיה ישנה מחופשה משפחתית בציריך, סדקים מתחילים להופיע בחומות ההגנה שבנתה לעצמה.
"נשימתי כמעט נעתקת. רגליי ננעצות במדרכה הרטובה, כאילו נשתלו לתוכה כפי שמראה החנות שתול בזיכרוני. דבר לא השתנה. כמו לא חלפו שלוש עשרה שנים. נדמה שהזמן קפא מלכת ואני שוב אותה נערה מרדנית.
אני ממשיכה לעמוד רגע ארוך ובוהה בדלת הזכוכית. המחשבות מסחררות את ראשי. אני שומעת את הסונטה שמוסיפה להתנגן. היא מגיעה עתה לחלקה השלישי, זה שחובק בתוכו סערה. כאילו מתוך טראנס אני הודפת את הדלת בדחיפה חזקה ונכנסת לחנות".
יותר ויותר אנשים מפנים זרקור בנקודות חיים ומנסים לקבל תשובות על מה שהיה בעבר מובן מאליו. בספר הסונטה האחרונה עושה זאת נועה וינטר בצורת רומן מרגש המשלב באופן מדויק את סיפור הטראומה המשפחתי, ניקוי רגשות אשמה עמוקים, אובדן שמחדד את החיפוש למתן משמעות לחיים וממנו סוללת את הדרך לצמיחה והגשמה.
אהבתי את הכתיבה הרכה. היא קולחת, נוגעת ומקרבת את הקורא לסיטואציות הנרקמות ככל שמתקדמת העלילה. אהבתי מאד את אלה. את הקשר עם אבייתר, האחריות ונקיפות המצפון שעיצבו קווים לאישיותה. הנחישות שאפיינה את מסעה, בכל תחומי החיים במקביל ובו זמנית הציבה לי מראה ויכולתי למצא אותה בחלקים ממני.
החזרה לבית ילדותה ( עמוד 209 בספר) העלה לנגד עיני את בית ילדותי במושב. בית אותו אני שבה ופוקדת שוב ושוב לשעות חסד עם אימי הקשישה. (במפגשים אני לא מצליחה להתנתק מתמונות ילדות ולא מהתבוננות ושיפוטיות) .
הסונטה האחרונה הוא פרוזה מעוררת חשיבה עם סוף מפתיע. (לא יהיה כאן ספויילר!)
קבלו המלצה לספר שפורם את קשרי השתיקה המשפחתית ונשאר להדהד בלב הקורא עוד שעות אחרי שהסתיימה קריאתו.
הסונטה האחרונה הוא ספרה השני של נועה וינטר. ספרה הראשון, אנשים שאיש לא מכיר, יצא אף הוא בהוצאת "דני ספרים".
"הסונטה האחרונה" מאת נועה וינטר, הוצאת דני ספרים לרכישה לחצו כאן.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה