שביל ישראל הוא מסע רגלי, המתבצע לאורכה ולרוחבה של הארץ, מתל חי שבאצבע הגליל, דרך הכנרת, עמק יזרעאל, חופי הים התיכון, השרון, תל-אביב, הרי ירושלים, מדבר יהודה, הר הנגב ועד לאילת שלחוף הים האדום. מסע של למעלה מאלף קילומטרים.
השבוע זכיתי שהגיע לידי הספר "לומדים בשביל ישראל" ספר ערכי מופלא, המרים את המבט מ"אבק היום יום של הדרך" ובמקום לעסוק בהסבר על איך לנווט מנקודה לנקודה, הוא מאפשר לבחור להתבונן ולהביט לעבר "הסיפור הגדול" שמלווה אותנו.
גדלתי בכפר להורים לוחמי פלמ"ח. בילדותי ובנעורי, בצבא ולאורך 25 שנות עבודתי כמחנכת ומורה לגיאוגרפיה, תמיד עסקתי בהיסטורית המלחמות של ישראל. החיבור לאדמה ולחקלאות, סיפורי המלחמות המרתקים שספרו הורי שוב ושוב, הקמת קיבוץ בית גוברין שהיו ממייסדיו והמעבר למושב שדה משה (שוב ממייסדיו) בו נולדתי וגדלתי, כל אלו נטועים בנו: הילדים, הנכדים והנינים.
שביל ישראל הוא מסע רגלי, המתבצע לאורכה ולרוחבה של הארץ, מתל חי שבאצבע הגליל, דרך הכנרת, עמק יזרעאל, חופי הים התיכון, השרון, תל-אביב, הרי ירושלים, מדבר יהודה, הר הנגב ועד לאילת שלחוף הים האדום. מסע של למעלה מאלף קילומטרים.
אבא ואמא שעלו ארצה מתורכיה (אבא) ומדמשק (אמא), נפגשו בכפר גלעדי והתגייסו לחטיבת יפתח-פלמ"ח.
הספר הנהדר הזה: "לומדים בשביל ישראל" פותח בפרקיו הראשונים (עמודים 32-52) בסיפורים מקרבות תש"ח שהוא גם סיפור חלקם של הורי בקרבות מלחמת העצמאות מה שהתפתח והפך לקשר אמיץ שלהם ושלנו, דורות ההמשך שלהם, לאדמה ולמדינה עד היום.
אבא שהיה מבין משחררי העיר צפת, (תמצאו המלצה ל"ערב שישי בצפת העתיקה" עמוד 100 בספר) והשתתף בקרבות לשחרור הנגב וכיס פלוג'ה - היא צומת פלוגות, השתתף גם בקרבות הקשים (לצד דודו צ'רקסקי, עליו נכתב השיר דודו), לכיבוש מצודת כ"ח שם ניצבת אנדרטה לזכר חבריו שנפלו בקרבות הקשים (הסיפור בעמוד 42-43 בספר שם גם תוכלו להאזין לשיר דודו מפי א. איינשטיין).
לאורך כל השנים שבנו בטיולים משפחתיים למסלולים הליכה אלו בצפון ובדרום, כשאמא ואבא מספרים על חלקם במלחמה בכל אחת מהנקודות שבקרנו. בארכיון כפר גלעדי קיים סרט המתעד את סיפורם ועד היום הם חלק מיקירי הקיבוץ).
תמצאו בספר סיפורים מרגשים שמהווים מפגש עמוק עם הארץ, ועם בני האדם שבה. מפגש של "אני-אתה", כפי שמרטין בובר הגדיר. הספר כולו מבוסס על רעיון המפגש - מפגש עם הנוף ומפגש עם הסיפור הגדול של עם ישראל.
הפרק "יום חמישי מחוף ינאי לחוף הצוק בהרצליה" מוקדש לזכרו של סרן ניר בנימין ז"ל, בוגר מכינת עמי-חי שאהב מאד לטייל בשבילי ישראל, ונפל בקרב בדרום רצועת עזה ביום 22.1.24
אהבתי מאד את הפרק הנפלא המוקדש לשתי המשוררות הגדולות: רחל ונעמי שמר במסלול יום שלישי "מהמושבה כינרת לכפר קיש" עמוק 147 בספר.
כך למשל, בכרמל נפגשים עם ההיסטוריה של העדה הדרוזית, מהברית בין יתרו למשה ועד ברית הדמים בימנו אנו. . בקיסריה נפגשים עם דמותה של חנה סנש. ובתל אביב – עם הציר שבין "תל" לעבר ו"אביב" לעתיד. כל אלה – דרך סיפור, שיר והזמנה למסע אישי.
כל פרק בספר בנוי באופן דומה:
עוד בספר קטעי מדיה קוד סריקה לשירים וסרטונים. כך שבסוף יום טיול, ליד המדורה, עלי רגל של אש, אפשר להאזין בצוותא לשיר, לקרא את המקורות וביחד עם שאר החברים למסע לדון על מה שראיתם במהלך היום.
הספר זה מיועד לאוהבי הארץ המטיילים בה ולאלה שמעוניינים להעמיק עוד יותר את ההיכרות עם תוכן יהודי- ישראלי גם מהספה בבית. הספר ילווה אתכם ואתכן מתל חי ועד תל אביב, יפתח דלת למפגש מעשיר ומעמיק עם השביל ועם הדמויות הנפלאות שקשורות בו. בכל מקטע תמצאו מפה ותיאור המסלול, טקסטים ודפי לימוד יהודיים ישראליים, קטעי מדיה והזמנה למסע אישי.
מטיילים מספרים איך הוא העניק עומק לטיול המשפחתי, איך הפך את ההליכה למסע משמעותי. אחרים "מטיילי הספה", קוראים אותו מהבית, ואומרים שהם "מטיילים" בשביל דרך דפיו של הספר.
יאיר טיקטין, נשוי לענת, ואב לשלושה. חבר קיבוץ כרמים. בוגר תארים בפילוסופיה, כלכלה, מדעי המדינה וחינוך אזרחי. לימודי תעודת הוראה והדרכת טיולים.מנכ"ל תנועת המכינות המעורבות והמנהל החינוכי של קדמה-התיישבות צעירים. במשך למעלה מעשור שימש כמנהל החינוכי של מכינת עמי- חי, מרצה במכללה למינהל, אוהב לטייל, חובב שירה, מאמין בגדלות האדם שנברא בצלם.
"בימים אלו נמצא יאיר בסבב הרביעי של המילואים בעזה" והוא מספר: "במילואים חווינו חוויות לא פשוטות של חילוץ פצועים תחת אש ולצערי גם פינוי של הרוגים". אבל דווקא המלחמה, לדברי יאיר, חידדה את שאלת ה"למה" , "את השאלה על הקשר העמוק שיש לנו אחד עם השני ועם הארץ בה אנו גרים. במובן מסוים בדיוק בזה עוסק הספר שלי" מסכם יאיר.
יש לו ליאיר גם חלום טכנולוגי קטן: "ווייז ציוני": אפליקציה שבמקום להתריע על רכב תקוע, תספר את הסיפור שמאחורי המקום: כאן עצר יהושע את השמש, וכאן לחמו לוחמי הפלמ"ח, זוהי עוד דרך לחבר עוד ועוד אנשים לסיפור המשותף של כולנו.
בסופו
של דבר, הספר הוא מדריך, אלבום, וגם סיפור אישי. הוא מגלה משהו עמוק על הארץ –
ועליי.
הספר הוא גשר –
גשר בין יהדות לישראליות וגשר בין שמים לארץ. וכפי שאני נוהג לומר: "כשאנחנו
הולכים על החול של קיסריה וחושבים על חנה סנש – אנחנו לא סתם מטיילים. אנחנו
פוגשים נשמה בנוף."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה