מתובל באהבה מאת לורי גילמור
"היא נשמה עמוק ונשפה לאט. ג'יני של בית הקפה היתה טיפוס שלֵו ורגוע. אישה ידידותית ובעלת בית קפה שכונתי, שתמיד מחכה עם חיוך רחב ועם המשקה האהוב עליך. בלי תיאוריות על אנשים שמנסים להרוג אותה בכל רגע נתון, או מחשבות על הקרחונים הנמסים או על שמונה־עשר הדברים שהיא צריכה להספיק לעשות היום.
היא ניסתה לתעל את הרוח החופשייה של דודה דוט, אפילו שעכשיו הצטערה שהאישה הזאת לא קצת פחות רגועה, או שלפחות היתה משאירה לה הנחיות מדויקות יותר. היא ניסתה חיוך עדין יותר ומתוק יותר. היא הרגישה מוזר בַּפָּנים. "בבקשה, תיכנס. זה בטח נורא כבד."
לוגן הנהן קצרות בתגובה. "אני בדרך כלל משאיר את זה כאן בחוץ."
לוגן, חוואי מקומי נרגן וזועף, אך גם רחב כתפיים והורס, נשמר מזירת הרכילות המבעבעת של דרים הרבור כמו מאש. הוא כבר נכווה פעם אחת. אבל מרגע שעיניו נחות על ג'יני, חמושה בפיג'מה ובמחבט אל מול ארגז הדלועים שלו, נדמה שעצם קיומה נועד לשבש את שגרת יומו הקפדנית. נחוש לשמור על מרחק מבעלת בית הקפה החדשה ומהצחוק המידבק שלה, לוגן מנסה ככל יכולתו להילחם בקסם שהיא מהלכת על תושבי העיירה כולה, ועליו בפרט.
האם האופטימיות הכובשת של ג'יני תנפץ בסופו של דבר את חומות ההגנה שלוגן הקים סביב לבו, או שאולי נמצא האדם היחיד בדרים הרבור שחסין בפני קסמיה ובפני הפמפקין ספייס לאטה שלה...?
אני אוהבת עיירות קטנות וציוריות, הן נוסחות בי געגועים למקומות שבקרתי בהם לפני שנים. דרים הרבור העיירה, עשתה זאת להפליא. כולם מכירים את כולם, רומנטיקה ממיסת לב, ניחוחות, קפה טוב, הומור וכתיבה קולחת שריתקו אותי לקריאה רצופה עד שעות הלילה המאוחרות.
מתובל באהבה הוא רומן רומנטי נעים ומחמם לב, עם קצת תבלינים ויותר מקורט של ריגוש.
לורי גילמור כותבת רומנים על סיפורי אהבה בעיירה קטנה. בסדרת "דרים הרבור" מככבים מגוון של טיפוסים צבעוניים, פינות חמד נסתרות ורומנטיקה מרגשת. לורי אוהבת לקרוא ולכתוב סיפורים עם האיזון המושלם בין מתוק למפולפל.
אם אי-פעם חלמת לגור בסטארס הולו (או ייחלת לכך שלוק ולורליי יהיו סוף-סוף ביחד), הספרים האלה נכתבו במיוחד בשבילך.
"סיפור שכולל את כל המרכיבים של סרט רומנטי מושלם, מתובל ביד נדיבה כמו ספל מהביל של פמפקין ספייס לאטה" – "פיפל"
"עם שם כל כך מתוק וכריכה מופלאה שכזאת, איך אפשר שלא להתכרבל מתחת לשמיכה ולהירגע עם הספר המנחם הזה?" – "ניו יורק פוסט"
"מתובל באהבה" מאת לורי גילמור, תרגום ניצן לפידות, ידיעות ספרים, לרכישה לחצו כאן.
הנשים של וול סטריט מאת סמנטתה גרין-וודראף
צעירה מבריקה ושאפתנית נלחמת למצוא את מקומה בוול סטריט של שנות העשרים במאה הקודמת.
לבּי אברמוביץ' יש כישרון מיוחד למתמטיקה וזיכרון למספרים. יחד עם אביה, היא לומדת את שוק המניות המתפתח בוול סטריט ועוקבת אחרי המדורים הפיננסיים. עם סיום לימודיה בקולג', היא נחושה לתרגם את ההבנה שרכשה להצלחה מקצועית ואישית. אך בשנות העשרים של המאה הקודמת, לנשים יהודיות עניות מהלואר איסט סייד יש מעט מאוד הזדמנויות להשתלב בוול סטריט, ובּי תצטרך לייצר אותן לעצמה.
"זהו זה. החלום שלה מתגשם. נכון, היא יכולה להיות מורה או מנהלת חשבונות, אבל אלה היו רק עבודות. בוול סטריט תהיה לה קריירה. סיכוי לחיים אחרים לגמרי, לא רק בשבילה, אלא בשביל כל המשפחה.
"אז אתה באמת מאמין שיש לי סיכוי?" היא שאלה, והחיוך הרחב על פניה הסגיר את התרגשותה.
"לא רק שאני מאמין בכך, אלא שכבר המלצתי עלייך. במקרה יש לי קשרים בבית מורגן, ובזמן שאנחנו מדברים כאן, מארגנים לך שם ראיון עבודה. את כישרון מיוחד, מיס אברמוביץ'. אני מצפה בקוצר רוח לראות לאן תמשיכי מכאן." (עמוד 26 בספר)
הנשים של וול סטריט הוא רומן היסטורי סוחף ועוצמתי על זהות, הקרבה, נאמנות משפחתית, מוסר וכסף, המבוסס על סיפורה האמיתי של אגדת השקעות חלוצית.
חשתי את עצמי פוסעת ברחובות ניו יורק גם כשלא בקרתי בה מעולם.
הספר סוחף, קצבי ובין לבין גם מלמד על שוק ההון האמריקאי מה שחידש לי לא מעט בתחום.
אהבתי מאד את בי. בחורה מבריקה הנחושה להגשים את חלומה כנגד כל הסיכויים.
כייף לקרא.
סמנתה גרין וודראף למדה היסטוריה באוניברסיטת וסליאן והמשיכה את לימודיה בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת ניו יורק, שם השלימה תואר שני. ספרה הראשון, The Lobotomist's Wife, הגיע למקום הראשון ברשימות רבי־המכר של אמזון. היא מתגוררת בקונטיקט עם בעלה ושני ילדיה. הנשים של וול סטריט הוא ספרה הראשון המתורגם לעברית.
רומן אדיר. 'הנשים של וול סטריט' הוא קלף מנצח." – ליסה בר, מחברת צבעים נמלטים
"הנשים של וול סטריט" מאת סמנטתה גרין-וודראף, תרגום אילן פן, פן ידיעות ספרים, לרכישה לחצו כאן.
שם פרפרים עפים מאת סוזן רדפרן
אף פעם לא שוחחנו על חייך הקודמים. הרגשתי שאת עושה זאת במכוון, אז מעולם לא לחצתי. אני מקווה שעשיתי את הדבר הנכון. השנים הראשונות ההן היו מלאות ניחושים."
סיפור מרגש על בני משפחה שמתמודדים עם אובדן ועל אישה אחת שביכולתה לעזור להם או לעמוד בדרכם, מאת מחברת רב-המכר "ברגע אחד".
לאחר שתאונה טרגית מביאה למותו של אחד מילדיה, מארי אֵגיד נואשת להתחלה חדשה. היא נוסעת עם בעלה ושלושת ילדיהם ששרדו לניו המפשייר כדי למכור את האחוזה המשפחתית, בתקווה שאולי המעשה הזה יעזור להם להתחיל להחלים מהאבל.
תוכניותיה של מארי משתבשות כאשר היא מגלה שדווינה, חיילת לשעבר בצבא ארצות הברית הידועה בקרב המקומיים כ"מכשפת הנהר", חיה בבקתה בשטח, שלטענתה קיבלה במתנה מסבא של מארי. אם דווינה תסרב להמשיך הלאה, גם מארי לא תוכל.
העימות בין שתי הנשים מוביל לקיטוב עמדות גם בתוך משפחתה של מארי וגם בין בני העיירה, כשכל צד נלחם למען מה שהוא מחשיב לצודק. המתח הולך ומסלים עד לנקודת הרתיחה, שאז הבחירה כבר לא נותרת בידיהן וכוח גדול מהן תופס את השליטה.
רומן משפחתי נוגע ללב. לצד המוות והפרידה מתעוררת תקווה להתחלה חדש.
הקונפליקטים בין הדמויות מעניקים לספר עוצמה ומרתקים לקריאה רצופה.
לא אחת מצאתי את עצמי דומעת ואמפטית כלפי הנשים כל אחת ברגע שלה.
ספר חזק.
____"סיפור נוגע ללב על אשמה ומחילה, ועל החוטים העדינים שנארגים לכדי סיפור חיים. רדפרן לוקחת את הקוראים משיברון ללב לתקווה. היא מראה לנו את הקשר שלנו למה שאבד ושגם אנשים בלתי-צפויים יכולים להוציא אותנו לחופשי." - ג'יאן סארדר, מחברת כשהעולם נהיה שקט
"סיפור מכמיר לב על משפחה אבלה ועל האופן שבו אנשים שונים מתמודדים עם יגון. סוזן רדפרן היא אמנית בהצבת דמויות במצבים מאתגרים שבהם הן נאלצות לקבל החלטת בלתי-אפשריות. נשארתי ערה לתוך הלילה וגמעתי את העמודים כדי לגלות מה יקרה. הזדהיתי עם כל הדמויות וחשתי אהדה כלפיהן, רציתי שכולן יקבלו את מה שהן רוצות. דווינה ומשפחת אֵגיד ילוו אותי עוד זמן רב." - דיאן בארנס, מחברת כל מה שיכול להיות לנו ועוד
"שם פרפרים עפים" מאת סוזן רדפר, תרגום רחל פן, פן ידיעות ספרים, לרכישה לחצו כאן.
שנת הארבֶּה מאת טרי הייז
למה ארבֶּה, חבר?"
"כי הם פושטים ושום דבר לא עוצר אותם. מאיפה שאני מגיע, אנשים חכמים מפחדים מהם יותר מזאבים."
אם, כמו קֵיין, אתם חלק מקומץ סוכנים בסי־איי־אֵיי שההתמחות שלהם היא חדירה ל"אזורים אסורים לכניסה", אז לגבולות אין משמעות עבורכם. העבודה שלכם היא להיכנס, לעשות את מה שצריך, ולעוף משם. בכל דרך. אתם יודעים מתי לרוץ, מתי לתפוס מחסה – ומתי לירות.
אבל יש מקומות שאין בהם חוקים. מקומות מסוכנים מדי, אפילו לסוכן עתיר ניסיון כמו קֵיין. אזור הספר שבו נפגשים הגבולות של פקיסטן, איראן ואפגניסטן הוא בדיוק מקום כזה – מקום שבו אלימות היא הדרך היחידה לשרוד.
"יצאתי מהעיר (קראצ'י) ונהגתי 800 קילומטר מערבה, הכי מהר שיכולתי, כשמשמאלי ים טורקיז ומולי שום דבר חוץ מאספלט ריק ומנצנץ. ככל שהקילומטרים נעלמו במראה האחורית, מצאתי שזה אחד המקומות הכי בודדים ואומללים שראיתי מימַי עד - שסוף־סוף - עצרתי על רכס, הסתכלתי לעבר האופק וראיתי מולי שממה של אדמה צחיחה, ערוצים עמוקים וצוקי גרניט בלתי עבירים - ההצצה הראשונה שלי על ג'וֹמְהוּרִי־יֶה אֶסְלַאמִי־יֶה אִירַאן - הרפובליקה האסלאמית של איראן.
רק קומץ מרגלים אמריקאים חדרו בהצלחה לאיראן, ומעטים יותר חזרו בחיים. ועכשיו, 30 קילומטר ממול, בשממה ומחוץ לטווח הראייה, היה הגבול שלה, שהיה מפוטרל בלי הפסקה. כל מה שהייתי צריך לעשות הוא לחצות אותו, בלי להיראות, כמו רוח רפאים בלילה."
קֵיין מסתנן לשם במטרה לחלץ אדם עם מידע קריטי לשלום העולם. אבל במקומו הוא פוגש יריב אכזר ופיקח מאין כמוהו עם דם על הידיים ונקמה בלב. איש אשר יוביל את העולם אל פי התהום.
מותחן עיקש של מתח וריגול שמחזיק את הקורא על אש קטנה לוכד אותו בסקרנות ולא מאפשר להוריד את הספר מהיד.
מיליוני הקוראים של לבד בתיאטרון המוות בעולם ובארץ חיכו בשקיקה לשנת הארבֶּה והם כבר יודעים: אף אחד לא כותב ספרי מתח כמו טרי הייז. טרי הייז, עיתונאי בעברו ותסריטאי זוכה פרסים. כתב את התסריטים של מקס הלוחם בדרכים, סיכון רטוב, מקס הזועם וכיפת הרעם, פייבאק, ממעמקי הגיהינום, מעבר לגבול הסכנה ושימש תסריטאי‑שותף בסרטים רבים אחרים ובהם, שלטון האש, סחרור מסוכן, הטיסה.
"שנת הארבה" הוא ספרו השני של טרי הייז. הראשון, לבד בתיאטרון המוות, תורגם לשפות רבות והיה לרב מכר עולמי. הוא מתגורר עם אשתו ומשפחתו בליסבון.
כל אוהבי ומעריצי הספר "לבד בתיאטרון המוות", שנמכר במאות אלפי עותקים בישראל עד כה, חיכו בכיליון עיניים לספרו החדש של טרי הייז, והנה הוא מגיע!
"שנת הארבֶּה" מאת טרי הייז, מאנגלית: יואב כ"ץ, ספרי עליית הגג וידיעות ספרים לרכישה לחצו כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה