כבר קראתי וסקרתי בעבר את ספרו המקיף והנפלא של ד"ר אורי נויבירט הספר "האטלס של הנפש". בזכות הספר למדתי דרכים חדשות ולכן גם הרגשתי צורך להכיר את שני הספרים שקדמו לו: הפסיכולוגיה של הנפש והספר תורת הגוף והנפש עליהם אכתוב בפוסט שלפניכם.
תורת הגוף והנפש מאת ד"ר אורי נויבירט
בשנה האחרונה נוכחתי שאיזון הרגשות שלי דורש תשומת לב אחרת. אירועים שלא היו בהכרח ברורים, הביאו אותי לתובנה כי חוסר איזון רגשי פגע בתפקוד הכללי שלי והוא שהניע אותי לחיפוש אחר דרכים חדשות להבנה.
אחת מהדרכים היותר נכונות עבורי היה להיחשף לספריו של דר נויבירט ולאמץ התנהלות מתגמלת עם עצמי ומול הסביבה הקרובה בעיקר.
ויסות רגשות הוא אחד הנושאים הבולטים והמשמעותיים בפסיכולוגיה בכלל ובתורת הגוף והנפש בפרט, בהיותו תורם לבריאות, לחוסן ולרווחה הנפשית Well-being)).
ויסות רגשות נחשב גם ל"סוד האושר", הואיל ותכליתו היא לצמצם את העוצמה ואת משך הזמן של רגשות שליליים, כמו קנאה, אשמה, כעס וחרדה, ולצד זאת להגביר רגשות חיוביים ותחושות של ערך עצמי ומסוגלות עצמית.
ויסות רגשות נחשב גם ל"סוד האושר", הואיל ותכליתו היא לצמצם את העוצמה ואת משך הזמן של רגשות שליליים, כמו קנאה, אשמה, כעס וחרדה, ולצד זאת להגביר רגשות חיוביים ותחושות של ערך עצמי ומסוגלות עצמית.
"למושג חוסן נפשי יש כמה הגדרות ובהן: "היכולת של הפרט לחזור לעצמו [להתאושש] לאחר פגיעה שחווה"64; "היכולת להסתגל בהצלחה לנסיבות שונות, אפילו קשות מאוד"65; "התגברות על מכשולים העומדים בדרכו של האדם"66; "המהירות שבה אדם מתגבר על מצוקה ומייצב את רמת הרגשות השליליים שהוא חווה בחייו"67.
המילה חוסן באנגלית Resilience נגזרת מן הפועל הלטיני Resilire שמשמעותו "לקפוץ בחזרה", כלומר לשוב למצב הקודם68.
הקשר בין ויסות רגשות לבין חוסן נפשי הוא דו-כיווני: מצד אחד, היכולת לווסת רגשות – כלומר להגביר רגשות חיוביים (כדוגמת ביטחון, הכרת תודה, אופטימיות ותקווה) ולהפחית רגשות שליליים (כדוגמת חרדה, קנאה, פסימיות וייאוש) – עשויה לתרום לא רק לרווחתנו הנפשית אלא גם לחוסן הנפשי שלנו, שכן אם למשל נהיה יותר אופטימיים נוכל להתמודד טוב יותר עם כישלונות ומשברים." (מתוך פרק ראשון בספר)
הספר עוסק בקשרי גוף-נפש ומציע דרכים רבות ומגוונת לוויסות רגשות, תוך שהוא משלב בין עולמות תוכן מרתקים:
עולם התוכן היהודי עם שימת דגש על הגותו הפסיכולוגית רבת המשמעות של הרב קוק – שמלבד פעילותו הענפה כרב וכמנהיג היה גם הוגה דעות, משורר, פילוסוף ואף פסיכולוג – שעסק רבות בנושאים של רווחה נפשית, בהם: השמחה והאושר, העצבות והדיכאון.
עולם התוכן של הפסיכולוגיה החיובית, שמעניקה כלים ועצות להגברת רגשות חיוביים, כגון הנאה, סיפוק, שייכות ומשמעות, מתוך שאיפה לחיות חיים אשר שווים את ערכם.
עולם התוכן של ה-CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) על שלושת גליו – הגל ההתנהגותי, הגל הקוגניטיבי והגל של הקבלה והקשיבות (מיינדפולנס) – שנחשב כיום לאחת השיטות המובילות והיעילות ביותר להתמודדות עם רגשות לא נעימים, כגון ריקנות, פחד, ייאוש ודכדוך, במטרה להגיע לאיזון ולחוסן נפשי.
הספר עוסק בין היתר בשאלות:
* כיצד ניתן להישאר אופטימיים גם ברגעי חושך ומשבר?
* כיצד ניתן להתמודד עם מחשבות שליליות ועם רגשות לא נעימים?
* מדוע זוגיות היא גורם כה משמעותי לרווחה הנפשית? וכיצד ניתן לטפח אותה?
* מה ההבדל בין הנאה להתמכרות? ומתי הנאה הופכת להתמכרות?
* כיצד ניתן להתמודד עם שניים מהפחדים הגדולים של האנושות: פחד קהל והפחד מהמוות?
* כיצד רגשות משפיעים על בריאות הגוף? וכיצד הגוף ופעולותיו משפיעים על הרגשות?
עולם התוכן היהודי עם שימת דגש על הגותו הפסיכולוגית רבת המשמעות של הרב קוק – שמלבד פעילותו הענפה כרב וכמנהיג היה גם הוגה דעות, משורר, פילוסוף ואף פסיכולוג – שעסק רבות בנושאים של רווחה נפשית, בהם: השמחה והאושר, העצבות והדיכאון.
עולם התוכן של הפסיכולוגיה החיובית, שמעניקה כלים ועצות להגברת רגשות חיוביים, כגון הנאה, סיפוק, שייכות ומשמעות, מתוך שאיפה לחיות חיים אשר שווים את ערכם.
עולם התוכן של ה-CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) על שלושת גליו – הגל ההתנהגותי, הגל הקוגניטיבי והגל של הקבלה והקשיבות (מיינדפולנס) – שנחשב כיום לאחת השיטות המובילות והיעילות ביותר להתמודדות עם רגשות לא נעימים, כגון ריקנות, פחד, ייאוש ודכדוך, במטרה להגיע לאיזון ולחוסן נפשי.
הספר עוסק בין היתר בשאלות:
* כיצד ניתן להישאר אופטימיים גם ברגעי חושך ומשבר?
* כיצד ניתן להתמודד עם מחשבות שליליות ועם רגשות לא נעימים?
* מדוע זוגיות היא גורם כה משמעותי לרווחה הנפשית? וכיצד ניתן לטפח אותה?
* מה ההבדל בין הנאה להתמכרות? ומתי הנאה הופכת להתמכרות?
* כיצד ניתן להתמודד עם שניים מהפחדים הגדולים של האנושות: פחד קהל והפחד מהמוות?
* כיצד רגשות משפיעים על בריאות הגוף? וכיצד הגוף ופעולותיו משפיעים על הרגשות?
הרגשתי זכות גדולה להכיר את השילוב שבין כתבי הרב קוק לבין הפסיכולוגיה. הספר העניק לי כוח ובעיקר תקווה שיש לי יכולת להתבונן על תופעות החרדה מנקודת מבט יותר נכונה ולהבין שאפשר לחיות באיזון רגשות באופן שהן לא תפגענה בתפקוד היומי ולהגיע לרווחה נפשית.
לא רק בשל מציאות חיינו בשנה וחצי האחרונות - אני מאמינה שכולנו זקוקים לרווחה נפשית.
קראו את הספר ותסללו לכם את הדרך בחזרה לעצמכם.
המלצה חמה!
"תורת הגוף והנפש - כיצד ויסות רגשות תורם לבריאות, לחוסן ולרווחה נפשית על פי הרב קוק, הפסיכולוגיה החיובית ו-CBT" מאת ד"ר אורי נויבירט, הוצאת פוקוס, לרכישה לחצו כאן
הפסיכולוגיה של האושר מאת ד"ר אורי נויבירט
הפסיכולוגיה החיובית, המכונה גם "מדע האושר", היא תחום מדעי שמתמקד בחקר האושר והשגשוג האנושי, במטרה לסייע לבני אדם לשפר את תפקודם ואת רווחתם הנפשית (Well-being).
הפסיכולוגיה המסורתית, בניגוד לפסיכולוגיה החיובית, עסקה בעיקר ב"מזעור נזקים", כלומר בניסיון לסייע לאדם הסובל ממצוקה נפשית לחוש פחות אומלל, אך הזניחה את העיסוק בשאלה כיצד יכול אדם להרגיש יותר מאושר בחייו. מטרתה של הפסיכולוגיה החיובית היא לתקן את חוסר האיזון הזה ולספק ידע נרחב על הדרך לחיות חיים טובים, משמעותיים ומאושרים יותר.
העיסוק בצדדים החיוביים של החיים – בהנאות, בחוזקות, בסיפוקים, בזרימה ובמשמעות – חיוני בהחלט בדרך אל האושר, אולם אינו מהווה ערובה לאושר. אדם יכול לחיות חיים מלאי הנאות ומשמעות ועדיין לא להרגיש מאושר, הואיל והוא סובל מהתמכרות, מדאגות כלכליות, מלחץ כרוני, מקנאה עזה, מרגשות אשם בלתי פוסקים או מרגשות קשים אחרים.
כדי לשפר את איכות חיינו עלינו ללמוד לא רק על הדברים שעשויים להניב לנו אושר, אלא גם על הדברים שמפריעים לנו לחוש מאושרים; אין קיצורי דרך במסע לשיפור בריאותנו הנפשית.
הספר בוחן באופן יסודי, מקיף ושיטתי את הפסיכולוגיה של האושר, מתוך מטרה להבין כיצד פועל האושר, מה מפריע לנו להגיע אליו, ואיך ניתן להשפיע על הרווחה הנפשית שלנו.
הספר נועד לתת מענה מקיף ומעמיק לצמא של רבים לגעת באושר, למצוא משמעות ולשפר את איכות החיים.
"קיימים שלושה גורמים לכך שאיננו מעריכים נכונה את מידת ההשפעה של אירועים חיוביים על האושר שלנו לאורך זמן. כלומר, אנחנו חושבים שנהיה מאושרים יותר כאשר... אך גם לאחר השגת השינוי המיוחל, לא חל שינוי "פנימי" במצבנו הרגשי בטווח הארוך.
הגורם הראשון נוגע לעקרון ההתרגלות, השני – לעלייה בשאיפות, והשלישי – לפנטזיות שלנו. להלן נרחיב בכל אחד מן הגורמים." (עמוד 18 בספר)
הפסיכולוגיה המסורתית, בניגוד לפסיכולוגיה החיובית, עסקה בעיקר ב"מזעור נזקים", כלומר בניסיון לסייע לאדם הסובל ממצוקה נפשית לחוש פחות אומלל, אך הזניחה את העיסוק בשאלה כיצד יכול אדם להרגיש יותר מאושר בחייו. מטרתה של הפסיכולוגיה החיובית היא לתקן את חוסר האיזון הזה ולספק ידע נרחב על הדרך לחיות חיים טובים, משמעותיים ומאושרים יותר.
העיסוק בצדדים החיוביים של החיים – בהנאות, בחוזקות, בסיפוקים, בזרימה ובמשמעות – חיוני בהחלט בדרך אל האושר, אולם אינו מהווה ערובה לאושר. אדם יכול לחיות חיים מלאי הנאות ומשמעות ועדיין לא להרגיש מאושר, הואיל והוא סובל מהתמכרות, מדאגות כלכליות, מלחץ כרוני, מקנאה עזה, מרגשות אשם בלתי פוסקים או מרגשות קשים אחרים.
כדי לשפר את איכות חיינו עלינו ללמוד לא רק על הדברים שעשויים להניב לנו אושר, אלא גם על הדברים שמפריעים לנו לחוש מאושרים; אין קיצורי דרך במסע לשיפור בריאותנו הנפשית.
הספר נועד לתת מענה מקיף ומעמיק לצמא של רבים לגעת באושר, למצוא משמעות ולשפר את איכות החיים.
"קיימים שלושה גורמים לכך שאיננו מעריכים נכונה את מידת ההשפעה של אירועים חיוביים על האושר שלנו לאורך זמן. כלומר, אנחנו חושבים שנהיה מאושרים יותר כאשר... אך גם לאחר השגת השינוי המיוחל, לא חל שינוי "פנימי" במצבנו הרגשי בטווח הארוך.
הגורם הראשון נוגע לעקרון ההתרגלות, השני – לעלייה בשאיפות, והשלישי – לפנטזיות שלנו. להלן נרחיב בכל אחד מן הגורמים." (עמוד 18 בספר)
הדרך המרכזית להשפיע על רגשות היא באמצעות מחשבות ומעשים.
 |
| מתוך עמוד 214 בספר |
הספר עוסק בין היתר בשאלות:
מדוע הגשמת חלומות אינה מובילה בהכרח לשינוי ברמת האושר המתמשך שלנו?
האם ניתן בכלל לחוות אושר מתמשך או לשפר את הרווחה הנפשית שלנו?
כיצד למצוא משמעות לחיים ופשר לסבל?
כיצד לווסת ולאזן רגשות לא נעימים, כגון: לחץ, קנאה, כעס, אשמה, בושה, דכדוך וריקנות?
כיצד להתמודד עם מחשבות שליליות – כמו דאגות כרוניות, מחשבות מטרידות, טעויות חשיבה או תבניות חשיבה מעכבות – אשר עלולות לפגוע בתפקוד וברווחה הנפשית שלנו?
כיצד לשפר את תפקודנו ואת רווחתנו – האישית, הבינאישית והמקצועית – על פי חוקרי פסיכולוגיה החיובית, חז"ל ושיטת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT)?
האם ניתן בכלל לחוות אושר מתמשך או לשפר את הרווחה הנפשית שלנו?
כיצד למצוא משמעות לחיים ופשר לסבל?
כיצד לווסת ולאזן רגשות לא נעימים, כגון: לחץ, קנאה, כעס, אשמה, בושה, דכדוך וריקנות?
כיצד להתמודד עם מחשבות שליליות – כמו דאגות כרוניות, מחשבות מטרידות, טעויות חשיבה או תבניות חשיבה מעכבות – אשר עלולות לפגוע בתפקוד וברווחה הנפשית שלנו?
כיצד לשפר את תפקודנו ואת רווחתנו – האישית, הבינאישית והמקצועית – על פי חוקרי פסיכולוגיה החיובית, חז"ל ושיטת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT)?
קראתי את הספר בעודי מחזיקה בידי עיפרון ומסמנת את העובדות והכלים שבקשתי להזכיר לעצמי בהתנהלות היומית. לאורך כל הספר נסכה בי תחושה שאני יושבת מול הכותב ולוקחת חלק בטיפול אמיתי לכל מה שמטריד אותי ומה שראוי שאבין בהתנהלותי האישית.
כמו בספריו הקודמים, וגם כשלא קראתי אותם בסדר הכרונולוגי שראו אור, הבנתי, כי רבות מהמחשבות שלי וכמותן התובנות, הן פרי הפרשנות שלי ורק שלי.
מסקנה אחת ברורה שאותה אוכל לציין כאן בלי סייג - כל אדם יכל לחיות באושר בזכות הפסיכולוגיה החיובית
גם אתם רוצים?
אני ממליצה מאוד!
ד"ר אורי נויבירט (.Ph.D) הוא פסיכולוג, מטפל ויועץ אישי וזוגי. מרצה לפסיכולוגיה ולחינוך במכללת תלפיות ובמסגרות נוספות. מוביל תוכניות הכשרה של CBTומלמד מגוון קורסים, כגון קורסי מבוא לפסיכולוגיה, פסיכולוגיה חיובית, ויסות רגשות, התמודדות עם לחצים ודאגות ועוד. לכניסה לאתר לחצו כאן.
הספר הפסיכולוגיה של האושר ראה אור לראשונה בשנת 2020; זו מהדורה חדשה ומורחבת של הספר. עם ספריו הנוספים של המחבר בטרילוגיית Well-being נמנים: "תורת הגוף והנפש" (פוקוס, 2022) ו"האטלס של הנפש" (פוקוס, 2024).
הפסיכולוגיה של האושר מאת ד"ר אורי נויבירט, הוצאת פוקוס, לרכישה לחצו כאן.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה