ונהפוך הוא, קבור באדמה ואני היא בראשית - ספרים חדשים בהוצאת צמרת

 

"קבור באדמה" מאת ר. מ בלקווד

מה באמת קבור מתחת לפני השטח של קיבוץ פסטורלי ושקט?

"תהלוכת ההלוויה הגיעה לבית העלמין. אלון זיהה כמה מהבאים. אחדים מהם הנהנו אליו בשקט, אחרים לחצו את ידו בטקסיות, כמתחייב מן הנסיבות. הצעירים שהגיעו לא היו מוכרים לו, ותחושת הזרות התחזקה בו. כשניגש אל קצה מעגל המלווים סביב הקבר הטרי ראה את אריה עומד שם, גוו כפוף מעט אך מבטו עדיין חד. אריה כבר לא היה צעיר, אך עדיין הקרין ביטחון וכריזמה. אלון ידע שהוא מכהן בתפקיד יו"ר הקיבוץ, ותיאר לעצמו שגם היום, כפי שזכר אותו מילדותו, הוא שמנווט את העניינים שם. אריה הבחין באלון וניגש אליו כשהטקס הסתיים. לחיצת יד חמה, מבט בוחן, בלי להרבות במילים. "לא חשבתי שתגיע," אמר לבסוף".

אלון חוזר לקיבוץ בעקבות הלוויה, אך במהרה נשאב אל תעלומה של מוות מסתורי, כספים שנעלמו וסודות שמסרבים להישאר קבורים. הקיבוץ שהוא זוכר השתנה, והאיום האמיתי על שלום חבריו מגיע מבפנים.

העלילה מתחילה בשקט: מוות שנראה כמו התאבדות. בהדרגה נחשפת מערכת שלמה של אינטרסים, לחצים והחלטות מוסריות קשות. "זהו סיפור על אנשים טובים לכאורה, שעושים בחירות המובילות אותם למקומות אפלים," הוא אומר. "הספר אינו מבוסס על סיפור אמיתי אחד, אך הוא שואב השראה עמוקה מהמציאות. החיבור בין אמת לדמיון הוא שמאפשר לו להיות אמין, חד ומטריד."

הספר בהוצאת "צמרת" יוצא לאור בתקופה מורכבת של מלחמה וחוסר ודאות, וקוראים רבים מוצאים בו הד למציאות של תחושת אובדן השליטה, שחיקת ערכים, שאלות של נאמנות ומנהיגות. "קוראים שלא מכירים אותי כתבו שיש בספר אותנטיות ותחושה ש'זה יכול לקרות כאן'," הוא מספר. "והיו אחרים אמרו שקראו אותו בנשימה אחת." אולי זה לא מפתיע. מי שגדל בקיבוץ, לחם במלחמה, איבד אח ומילא תפקידים בכירים בקיבוץ, יודע טוב מאוד שהשקט החיצוני מסתיר לפעמים אינטריגות, משחקי כח ומזימות אפלות. "קבור באדמה" הוא לא רק מותחן על רצח. הוא סיפור על קהילה, על כוח וכסף, ועל הרגע שבו ערכים מתפוררים מבפנים והאמת כבר אינה ניתנת לקבורה.

קבור באדמה הוא מותחן ישראלי מותח וסוחף על כוח, על כסף ועל הבחירות שאנשים עושים כדי לשמור עליהם; זהו סיפור שמתחיל בשקט - ומסתיים רחוק מאוד ממנו.

ר. מ בלקווד שירת כקצין בצה"ל ובהמשך שימש במשך שנים רבות מנהל עסקי בקיבוצים ובמפעלי תעשייה. כבר בגיל צעיר עסק בכתיבה. בין השאר שימש עורך עלון בית הספר ובהמשך עורך של עלון תנועת הנוער.
האירועים הסוערים והמורכבים שלהם נחשף במהלך עבודתו נטוו על ידו לכדי מותחן בדיוני שנקרא בנשימה אחת.

"קבור באדמה" מאת ר. מ בלקווד, הוצאת צמרת לרכישה לחצו כאן.

ונהפוך הוא" ספר שהגיע בדיוק בזמן

וְנַהֲפֹךְ הוּא! הינו ספרון עיוני מאת עו״ד דב קולני, המציע פירושים וחידושים מקוריים, לא־שגרתיים, לפרקים נבחרים מן התנ״ך, ובראשם מגילת אסתר. הספר בוחן סוגיות מקראיות מוכרות מזווית פרשנית רעננה, תוך הסתמכות על מקורות מן המקרא, חז״ל והפרשנות הקלאסית, ובשילוב חשיבה היסטורית והומור מאופק.

בין הנושאים הנדונים: פתיחת התורה באות ב׳, דמותו של הנחש בגן עדן, שאלת הבכורה בין יעקב לעשו, דמותו של משה כמנהיג וכמצביא, קריאה מחודשת ב״לא תבשל גדי בחלב אמו״ ומקור מנהג ההקפות בחגי ישראל. כל פרק עומד בפני עצמו ויחד הם יוצרים מכלול קריא, בהיר ומעורר מחשבה.
הספר מיועד לקוראים - חילונים ומסורתיים כאחד - המתעניינים במקרא ובתרבות היהודית מנקודת מבט פתוחה ולא דוגמטית, ומתאים לקריאה אישית וללימוד קבוצתי, במיוחד לקראת חגי פורים וסוכות.
ייחודו של הספר אינו בניסיון לערער על פרשנות קיימת, אלא בהצעת אפשרויות קריאה נוספות, המשלבות ידע היסטורי, חשיבה משפטית והומור דק. כל פרק עומד בפני עצמו, אך יחד הם יוצרים מכלול עקבי של מחשבה פרשנית הבוחנת את הטקסט המקראי מתוך תשומת לב לפרט, לשפה ולהקשר התרבותי.
המחבר, עו״ד דב קולני, 'יקיר ירושלים', כיהן במשך שנים כיועץ משפטי בשירות המדינה, קונסול ומרצה באקדמיה. לצד פעילותו המקצועית פרסם ספרים ויצירות בתחומי התרבות. ניסיונו הרב ניכר בגישתו המדויקת לטקסטים וביכולת להנגיש רעיונות מורכבים בלשון בהירה ועניינית.

שמו של הספר החדש נלקח ממגילת אסתר, ואין בכך מקרה. המגילה, שמתרחשת בפרס -איראן של ימינו - מציינת את ניצחון העם היהודי על האויב שזמם להשמידו. קולני, שהוציא את הספר לאור לקראת פורים ופסח השנה, מצא עצמו פתאום בלב האקטואליה.

הספר מונה שמונה פרקים קצרים, כל אחד עומד בפני עצמו. הבחירה בהם נעשתה בקפידה: קולני כלל רק אירועים שגילה בהם אפשרות לקריאה שונה מן המקובלת,  קריאה המשלבת רקע היסטורי, משפטי והקשר תרבותי, ולעיתים גם הומור דק. והכל תוך כיבוד המסורת ופנייה למקורות הרלוונטיים במקרא.

אחת הדוגמאות המובהקות: הפירוש ההלכתי המקובל של הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אימו"  שהפך לאחד הבסיסים של דיני הכשרות ואיסור ערבוב בשר וחלב. לפי קולני, פירוש זה נובע מניקוד שגוי ופתוח לפירוש שונה לחלוטין מהפירוש ההלכתי המקובל. הפרק על משה רבנו, לעומת זאת, מאיר מחדש את דמותו  הן כמצביא בצבא המצרי והן בקרבות ישראל נגד עמלק, וכן כמחוקק וכמורה-דרך.

התגובות מהקוראים הראשונים מבשרות טובות. עובדת סוציאלית דתיה כתבה: "נהניתי מן ההומור ומן הציורים הנאים... הפרק על משה מרתק וישמש אותי בדיון בליל הסדר." קורא אחר אמר שלמד ממנו הרבה  ובתדהמה גלויה, שכן בדרך כלל אינו מתעניין בתנ"ך. וקוראת שלישית: "אני מתפעלת מבקיאותך ויכולת ההעמקה "במקורותינו".

דב קולני בן 95 אינו מרגיש כמי שסיים את סיפורו. הוא ממשיך לקרוא, לחשוב, ולמצוא בטקסטים עתיקים פרשנויות שאיש לא עלה עליהן לפניו. ואת שמו המלא דב קולני הוא חובש בגאווה: אביו משה הוא שעיברת את שם המשפחה המקורי שרייר - לקולני.

"ונהפוך הוא" כך אמרו על הגורל המשתנה בתולדות היהדות וכך, אפשר לומר, חי גם קולני עצמו: כשגורל מסוים עלול היה לסתום את הגולל, הוא תמיד מצא דרך להפוך אותו לטובה. הוא גם מפנה שעה בכל שבוע ללימוד גמרא, ומטרתו כיום היא  להציע פתרון 'מחוץ לקופסה' איך להוסיף חיילים לצה"ל ולהקל על המילואים על ידי הקמת יחידה של לוחמים שכירים כמו במדינות אחרות.

 "ונהפוך הוא" מאת דב קולני הוצאת צמרת לרכישה לחצו כאן 

"אני היא בראשית"  מאת מיטל ביכלר 

בגיל שמונה עשרה היא עומדת ליד הבמה ומבקשת חיבוק מהמוזיקאי שהיא מעריצה. שנים אחר כך, כשהיא כבר אישה נשואה, מצליחה ומאושרת לכאורה, אותה נשמה אמיצה מבקשת שוב חיבוק - הפעם מעצמה."אֲנִי הִיא בְּרֵאשִׁית" הוא מסע אישי כן ומטלטל של אישה שבוחרת להתעורר אל האמת שלה. היא מגלה שבתוך השגרה הבטוחה מסתתרת תחושת ריק עמוקה. ברגע של אומץ היא בוחרת לצאת לחיים חדשים ולמסע של גילוי עצמי - דרך אהבות, שיברונות לב, חופש, בדידות ולהבה תאומה אחת, ועד החיבור המחודש עם הילדה שבתוכה ועם הקול הפנימי שלה.זהו סיפור על אהבה - לא רק בין בני זוג, אלא האהבה הגדולה מכולן: האהבה לעצמנו.ספר רגיש ומעורר השראה על התפרקות, התבוננות, צמיחה ועל הדרך חזרה הביתה.

"ירדתי עם המזוודה לגינה שליד הבית, ולא היה לי מושג לאן אני הולכת מפה. לא הייתי מסוגלת עוד לספר למשפחה שלי על הצעד הזה. ידעתי שאני צריכה לתת לקול הפנימי שלי זמן להתחזק כדי שאף אחד לא יבלבל אותי שוב. התקשרתי לחברה טובה, סיפרתי לה שהרגע נפרדתי מאיתן ושאלתי אם אני יכולה לישון אצלה כמה ימים, עד שאמצא דירה. היא הסכימה בשמחה והרגשתי הקלה גדולה.

במשך שלושת הימים שהתארחתי אצלה היא עזרה לי לאסוף את עצמי ולהתחזק, תמכה בי וחיזקה אותי בהחלטה שלי, וכשמצאתי דירה הרגשתי שאני בשלה להתמודד עם כל מה שהחיים החדשים יביאו.

אבל לא היה לי צל של מושג איזה מסע מטורף מחכה לי..."

 

"אני היא בראשית" הוא רומן חניכה שבו מיטל משתפת בחוויית ההתעוררות שלה דרך כאב, בדידות, אהבה, ומפגש עם ה"להבה התאומה". בספר היא מתארת תהליך עמוק של איחוד עם הילדה הפנימית לצד חיבור ישיר ואישי עם אלוהים שנולד מתוך הבדידות וההתכנסות פנימה.

לצד הרומן הראשון, מיטל היא גם סופרת ילדים פורייה. לפני כחמש שנים גילתה את אהבתה לכתיבה, ויצירתה הראשונה נולדה מתוך אהבה גדולה לאחייניתה. מאז כתבה ארבעה ספרי ילדים נוספים, שבכולם שזור מסר מרכזי אחד - אהבה, על גווניה השונים:

● "הלחיים של לולי" - סיפורה של ילדה עם כוח מיוחד: כאשר היא מסמיקה, דברים משתנים לטובה.

● "הרפתקת החורף של פלג- "פלג הוא חלזון קטן עם חלום גדול: למצוא חברים. כשהחורף מגיע והוא יוצא למסע להגשמת חלומו, הוא אוסף המון חויות ומגלה דברים נפלאים.

● "איך פוגשים את הלב?" - מחשבות יכולות להיות נפלאות וגם לא כל כך נעימות. גיבורת הסיפור לומדת איך לשפר את מצב רוחה ומשתפת אותנו איך זה מרגיש כאשר היא פוגשת את ליבה.

● "תמיד בחנוכה - נסים תמיד קורים - במיוחד סביב חג חנוכה. גיבור הסיפור מספר על ניסים שקרו לו בחג החנוכה ומראה לנו שניסים יכולים להיות גם דברים ממש קטנים שכאשר שמים לב אליהם, הם יכולים להיו מאוד משמחים.

● "הכוכב הטוב" - אי שם בגלקסיה רחוקה קיים כוכב לכת של אהבה. ילדת הכוכב מספרת לקוראים עליו ומבקשת את השתתפותם במשימה חשובה במיוחד.

מיטל מלווה אנשים במסע חזרה לאהבה עצמית, חיבור לייעוד וליכולות התקשור שלהם. לדבריה, תקשור הוא תשומת לב עמוקה לפרטים - איכות שמאפשרת להעמיק את החיבור לאינטואיציה ולאמת הפנימית.

הפילוסופיה שלה פשוטה ועמוקה כאחד: אמונה באהבה ללא תנאי וביכולת לצמוח דווקא מתוך אהבה ולא מתוך ביקורת ושיפוטיות. היא מאמינה בקיומה של תכנית אלוהית שנקבעה עוד לפני שהגענו לכאן, ובתפיסה שהכל מתפתח בדיוק כפי שהוא אמור להתפתח. בעיניה, ההבנה שכוח גדול מאיתנו מנהל את הדברים מאחורי הקלעים, מאפשרת להרפות מדאגות, להיות נוכחים ברגע הזה ולשוב לשמחה הפשוטה והטבעית של החיים.

"אני היא בראשית"  מאת מיטל ביכלר, הוצאת צמרת לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך

"לא רק דחליל" מאת אורנה טל - קסם של סיפור ילדים.

בוקר אחד, בעיצומה של המלחמה, ישבה אורנה טל במושב צופר שבערבה ורצתה לכתוב. לא עבור עצמה הפעם, אלא עבור הילדים. “ידעתי שאני רוצה לכתוב על דמות שתיתן משמעות לכל שיח שיתקיים איתה,” היא מספרת. וכשעלה אצלי רעיון הדחליל ידעתי שהוא יהיה דחליל שונה. הוא לא נמצא בגן ירק ולא בין שתילי גינה, אלא בתוך נוף מדברי, בגובה עיניהם של ילדים שנושאים בתוכם שאלות גדולות מגילם. כך נולד הספר “לא רק דחליל”.

"בכפר קטן במדבר, ליד מחסן הגרוטאות הישן, עמד לו דחליל לגמרי לא רגיל. הוא לא שמר על ערוגות הגינה, וגם לא הבריח ציפורים... הדחליל ידע להקשיב ולשמוע את קולותיהם של הילדים שביקרו אותו. הוא שמע אותם צוחקים, ושמע אותם בוכים. הוא שמע אותם כועסים, מתפלאים וחוששים, ואפילו שמע את הסודות הכי כמוסים שהיו בתוך הלב שלהם."

הדחליל שנמצא ליד מחסן הגרוטאות מנהל שיחות עם ילדים צעירים שמגיעים אליו. הם מתייעצים איתו ומספרים לו את אשר על ליבם. בדרכו הייחודית הוא מעניק להם מענה שיש בו לעיתים מחשבה חדשה ולעיתים זווית ראייה חדשה. לעיתים הוא רק מקשיב.

בסופו של דבר ילדי הגן מבינים שכל ילד או ילדה צריכים חבר דחליל שיודע להקשיב ולדבר איתם.

אורנה טל מתגוררת במושב צופר. היא אם לשתי בנות וסבתא לשישה נכדים, ונכד אחד שמתגורר בשמיים. טל היא מחנכת, מורה ומדריכה לכתיבה יצירתית בבית הספר היסודי "שיטים" שבערבה.

ספרים קודמים שלה הם "יפה כמו שברא אלוהים", "מתקן ההורים", "הבית של איתי", "שיחות עם השכן שלי" ו"אימא שלה הולכת לאיבוד".

בימים אלה אורנה אינה עסוקה בכתיבת ספר חדש. “אני בעיקר רוצה להושיט יד ארוכה לדחליל שלי,” היא אומרת בחיוך, “כדי לעזור לספר לפגוש עוד ועוד ילדים ובני אדם שימצאו בו את הידיעה שתמיד עלינו לבקש ולמצוא דמות בחיינו שיכולה להיות עבורנו משענת ומענה.”

הכתיבה שלה, כך היא מדגישה, אינה דידקטית. “אך נדמה לי שבספריי אני מבקשת לתת לקוראים שלי כמו גם לעצמי את הידיעה שיש דרך שהיא רכה ומיטיבה, ועלינו מוטלת הזכות וגם החובה למצוא אותה.”

ישבתי עם הנכדים קראנו ושוחחנו על מה שעולה ומאתגר.

דומה כי לא רק הילדים צריכים את הדחליל הזה ששומע אותם. כולנו ובעיקר בימים אלו, שהמלחמה מול איראן לא מאפשרת לנו אורח חיים של שגרה, הילדים, בדיוק כמו אבשלום, רני עמוס, מיקה ויהלי וכמותם המבוגרים זקוקים לכתף, אוזן קשבת ובעיקר לתמיכה כדי לראות את הטוב שעוד קיים. ואכן קיים.

ספר חשוב לניהול שיח והבנת הקושי.

המלצה להורים, לסבים ולכל מסגרת חינוכית בגן ובחברה.

"לא רק דחליל" מאת אורנה טל איורים עוזי בנימין הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן
















ריקי ברוך

מסע חיי: האומץ להשתנות ולשנות מאיר שרעבי - אוטוביוגרפיה נוקבת - ספר השראה

 

"מאיר שרעבי נולד להאיר את העולם... הוא חילץ רבים ממי המצולה לדרך חיים חדשה."
אחרי שנים בתהומות הכי עמוקים, במקומות שרוב האנשים לא חוזרים מהם, מאיר בחר בחיים.
הוא לא רק הציל את עצמו – ב-34 השנים האחרונות הוא הפך למגדלור של תקווה עבור מאות אנשים אחרים שאיבדו את הדרך.

"מסע חיי" הוא ספר חדש, מטלטל ואמיתי עד כאב. זהו סיפור על נפילה, על קימה, ועל הכוח האדיר של הרוח האנושית לשנות גורל.

"נולדתי פעמיים. בפעם הראשונה על ידי אימי ב־4.6.1950. בתקופת חיי הראשונה הייתי סוחר סמים. לאחר שנגמלתי מסמים, לפני 34 שנים, נולדתי מחדש. לידתי השנייה קרתה ב־1.8.1990 בתקופת חיי השנייה, כמכור נקי אני פועל ללא לאות כדי לעזור לאחרים להיגמל, ומסייע גם לבני משפחות המכורים. ראש הממשלה המנוח יצחק רבין מינה אותי בזמנו לאחראי על המאבק בסמים בשכונות ברשות למלחמה בסמים. זאת למרות העבר שלי ומאסר שלוש פעמים שריצתי בגין עבירות של סחר וייבוא סמים. זה שינוי ענק ומסר חשוב מאוד לחברה ובכלל שהשמיים הם לא הגבול עבור מי שבוחר לעשות שינוי, וזה אפשרי לכל אחד שבוחר נכון".

כך אומר מאיר שרעבי, שבימים אלו יצא לאור ספרו "מסע חיי" (ספרי צמרת). סיפור חייו מרתק ומלא בתהפוכות בלתי אפשריות. הוא נולד בשכונת כפר שלם בתל אביב למשפחה מרובת ילדים: ארבעה בנים ושלוש אחיות. אחיו אריה שרעבי נחשב לאחד מעורכי הדין הבכירים בארץ, ואף שימש כשופט בבית משפט השלום בתל אביב. מאיר שרעבי הידרדר לעולם הפשע והפך לסוחר סמים בהיקף עולמי. אך כמו שנכנס לפשע בסערה, כך גם יצא ממנו – ועשה מהפך מדהים בחייו.

בינואר 1993 הוא קיבל מינוי משמעותי כאחראי על המאבק בסמים בשכונות ברחבי כל הארץ. זאת לאחר שסגן השר לשעבר אלי בן מנחם, שאותו הכיר משכונת כפר שלם, המליץ עליו בפני ראש הממשלה יצחק רבין. לאחר שפורסמה כתבה נרחבת עליו ועל סיפורו האישי ב"ידיעות אחרונות" הוזמן מאיר לריאיון בתוכנית הטלוויזיה של רפי רשף.

מאיר: "הוא שאל אותי מהן התוכניות שלי, ואמרתי לו שאני רוצה לעבור לעבוד בירושלים. חודשיים אחרי הריאיון מוניתי על ידי ראש הממשלה יצחק רבין לאחראי על המאבק בסמים בשכונות. מאז עשיתי הרבה דברים ולמדתי כיצד לטפל בכל מה שנוגע למכורים לסמים. בשנת 1998 יצאתי כנציג של הרשות למלחמה בסמים לסיור בפריז ובפרנקפורט כדי לראות כיצד עוזרים למכורים לסמים – ללא כל ביורוקרטיה וללא כל תשלום. כשחזרתי לארץ קידמתי את הפרויקט הזה בתל אביב ובמקומות נוספים בארץ במימון הרשות למלחמה בסמים. בשנת 1999 הנחיתי כנס של 220 מכורים ומכורות נקיים מסמים, שהתקיים בבית נשיא המדינה עזר ויצמן בנוכחות ראש עיריית תל אביב שלמה להט צ'יץ והזמר רוני יחיאל".

בשנת 1997 פנה למאיר בימאי הסרטים רן בוקי, שרצה להפיק סרט תיעודי בשם "אהבת חינם", שבו הופיעו הרב פיהרר, מאיר ובעל ואישה שגידלו כמה ילדים אוטיסטים. במהלך הצילומים לסרט לקח מאיר את הבמאי לרחוב שדרות יהודית בתל אביב, שם סיפר את חוויותיו במקום הזה. המפיק המוזיקלי אשר ראובני עבר במקום וסיפר שהוא התבייש לראות את מאיר מנקה רחובות. "סגירות המעגלים האלה מרגשות אותי, ואני שמח שבזכות התוכנית הזאת הפכתי מנטל לנכס. בשנת 2021 קיבלתי את תואר יקיר העיר תל אביב, וכל המשפחה שלי הגיעה לאירוע. לפני כן מעולם לא קיבל עבריין וסוחר סמים לשעבר תואר כזה. באירוע זה אמר לי אחי אריה: 'אבא ואמא גאים בך מאוד מלמעלה'. זה המסר הכי חשוב שאני מנסה להעביר לכולם, ובעיקר שלא צריך להכניס לגוף שלנו חומרים זרים", הוא אומר לסיכום.

שרעבי עבר דרך ארוכה וקשה כדי להיגמל מסמים ולהפוך למודל לחיקוי עבור אסירים ונרקומנים. כיום הוא נמנה על הדמויות הבולטות והמקצועיות ביותר בתחום הטיפול בהתמכרויות. הוא מבקר בבתי הכלא ברחבי הארץ, מרצה בפני אסירים ומנחה אותם בדרכים להשתקמות. בנוסף הוא מקיים הרצאות בבתי ספר ובקהילה, במטרה להעלות מודעות לנזקי הסמים ולמנוע את ההידרדרות של צעירים למעגל ההתמכרות.

יישר כוח 

ספר עם השראה ותקווה!

"מסע חיי" מאת מאיר שרעבי, הוצאת צמרת לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך

ריקי ברוך

אתה עוד תיגע בשמים והממ"ד של אלעד ספרי ילדים בהמלצת סופשבוע גשום וחמים

אתה עוד תיגע בשמים מאת דורית הופמן מיוחס

איך אתם עם חלומות?

לא כאלו שחולמים בלילה ומתעוררים כדי לשכוח בבקר

חלומות מהסוג שהראש חולם והלב רוצה מאד להגשים

פעם היו לי המון חלומות. את חלקם כבר זכיתי להגשים ואת האחרים אני עדיין בדרך... 

יוֹנָתָן גָּרַר כִּסֵּא, הֶעֱמִיד עָלָיו עוֹד כִּסֵּא וְעוֹד אֶחָד.
הַמִּגְדָּל הִתְנַדְנֵד, אֲבָל יוֹנָתָן עָמַד עָלָיו בְּגַאֲוָה.
"מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?!" שָׁאֲלָה הַגַּנֶּנֶת וְרָצָה לְעֶבְרוֹ.
"מִגְדָּל!" הִכְרִיז. "כְּדֵי שֶׁאוּכַל לָגַעַת בַּשָּׁמַיִם!"

אַתָּה עוֹד תִּגַּע בַּשָּׁמַיִם נִפְתַּח בְּשִׂיחָה עִם סָבְתָא שֶׁמַּצִּיתָה בְּיוֹנָתָן, יֶלֶד סַקְרָן וְחָכָם, חֲלוֹם גָּדוֹל – לָגַעַת בַּשָּׁמַיִם. הוּא מְנַסֶּה לְטַפֵּס, לִבְנוֹת, לְדַמְיֵן, אֲבָל לֹא מַצְלִיחַ. עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה שֶׁהַשָּׁמַיִם לֹא תָּמִיד נִמְצָאִים שָׁם לְמַעְלָה.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהֵצִיץ יוֹנָתָן לְתוֹךְ מְגֵרָה יְשָׁנָה בַּבַּיִת שֶׁל סָבְתָא,
הוּא גִּלָּה קֻפְסָה אֲדֻמָּה.
"מָה יֵשׁ כָּאן?" שָׁאַל בְּסַקְרָנוּת.
"אֵלֶּה מֵדַלְיוֹת," חִיְּכָה סָבְתָא, "מֵדַלְיוֹת מִצְּלִיחַת הַכִּנֶּרֶת."
"צְלִיחַת הַכִּנֶּרֶת? מָה זֶה אוֹמֵר?"
"לִצְלֹחַ אֶת הַכִּנֶּרֶת," הִסְבִּירָה סָבְתָא, "זֶה לִשְׂחוֹת מִצַּד אֶחָד שֶׁל שְׂפַת הַמַּיִם עַד הַצַּד הַשֵּׁנִי. כְּמוֹ לַעֲבֹר יָם קָטָן – בְּלִי לַעֲצֹר."
"גַּם אֲנִי רוֹצֶה!" קָרָא יוֹנָתָן.
הוּא דִּמְיֵן אֶת עַצְמוֹ חוֹתֵר בֵּין הַגַּלִּים, עִם מִשְׁקֶפֶת וּשְׁנוֹרְקֶל, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְצַיֶּרֶת לוֹ שְׁבִיל זָהָב עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
סָבְתָא חִבְּקָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה:
"אַתָּה יֶלֶד מֻכְשָׁר וְסַקְרָן, יוֹנָתָן.
אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁתַּגְשִׁים כָּל מָה שֶׁתַּחְלֹם.
וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן – אַתָּה עוֹד תִּגַּע בַּשָּׁמַיִם."

זֶהוּ סִפּוּר מְרַגֵּשׁ עַל נְחִישׁוּת, עַל חֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים שֶׁל יְלָדִים קְטַנִּים וְעַל הַדֶּרֶךְ, שֶׁלִּפְעָמִים מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ יוֹתֵר מֵהַמַּטָּרָה עַצְמָהּ.

זוכרת את עצמי שומרת אותן. את המדליות והכובעים מצליחת הכנרת. 

כן, גם אני סבתא שצלחה את הכנרת לא פעם ולא פעמים. זו הייתה מסורת. כולנו הילדים והנערים שגדלנו במושב השתתפנו בפעילויות עממיות שהפכו לזיכרון מרחיב לב.

חווית הסופ"ש של צליחת הכנרת לקראת ראש השנה בכל שנה, התחילה ביציאה משותפת באוטובוס בשישי בצהרים עד לחוף צמח. התמקמות על פיסת הדשא הקבועה שלנו, כניסה למופע האומנים באמפיתיאטרון, לינה תחת כיפת השמים בשקי שינה ויציאה השכם בבקר לקיבוץ האון שם הוזנקנו לצליחת הכנרת. כל אחי וגם אבא צלחו את הכנרת מידי שנה. זו הייתה רק אחת מתוך שפע החוויות נפלאות שזכורות לי מחיי הקהילה במושב.

ואלו הם כובעי צליחת הכנרת שלי!

חלומות אכן מתגשמים.
בהגשמת חלומות אנחנו הופכים את השאיפות שלנו למציאות. 

ילדים כבוגרים כל אחד בדרכו יכול לחלום, להציב לעצמו מטרה ולהשיג אותה.

בדרך של צעדים קטנים בסיוע סביבה תומכת תוך התמודדות עם פחדים ומכשולים.

בסיפור שלנו יונתן נחוש להגשים ולהגיע עד השמיים.

ואתם ילדים, על מה אתם חולמים?

"אתה עוד תיגע בשמים" מאת דורית הופמן מיוחס, איורים טל גרפי, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן

הממ"ד של אלעד מאת ציפי כהן

איך נראה יומו של ילד שהחדר שלו בבית הוא ממ"ד?

אלעד אוהב לשחק, ליצור ולבלות עם חברים בחדר המיוחד שלו, אבל הממ"ד הוא לא רק מקום למשחקים – הוא גם מרחב שמספק ביטחון ורוגע כשנשמעת אזעקה.

הילדים שלנו חיים במציאות שהממ"ד הפך כבר מזמן לחלק מהחיים. 

בבית של נכדיי משמש הממ"ד לחדר צעצועים ומשחקים. התכולה והפעילות שבו, הם ההפך הגמור מהיעוד שלשמו נבנה. גם במצב של אזעקות וישיבה בממ"ד סגור נמצאים הילדים בסביבה המאפשרת להם להתנהג בנינוחות וטבעיות ככל שניתן. 

גם בסיפור המקסים של אלעד הוא סיפור על ביטחון, על משפחה, על חברות ושגרה מתוקה במציאות יום־יומית מורכבת, שבה הממ"ד הוא גם מרחב מוגן וגם מקום של יצירה, משחק וחוויה.

ציפי כהן, גננת בגמלאות, עם ותק של יותר מחצי יובל במסגרות לילדים בגיל הרך, שאיתם אהבה לעבוד, מבקשת להאיר את הצד החיובי של הממ"ד, שלרוב מיוחס על ידינו למצבי חירום.

הממ"ד של אלעד מאת ציפי כהן, איורים עוזי בנימין, הוצאת צמרת לרכישה לחצו כאן

הבריחה מטהרן ספר חדש מאת דיאנה רחמני - כוכבת מאסטר שף

"הסתיו פשט על העיר, עצי דולב הצהיבו והופשטו מעליהם. הבריזה הנעימה הייתה לרוח סתווית, ופירות הקיץ נעלמו. החבושים המפורסמים של אספהאן חייכו לבריות. ענבי סוף השנה היו לצימוקים והרימונים האדימו את פני המבקשים. ההכנות לראש השנה תפסו מקום מרכזי בחיי האנשים. בנות המשפחה חיכו להוראות, נכונות להגיש עזרה במטלות הבית. חגי תשרי הגיעו במועדם ושמחת ראש השנה התדפקה על דלתות הבתים".

בימים אלו רואה אור ספר חדש מאת דיאנה רחמני הספר הבריחה מטהרן. 

דיאנה רחמני היא בשלנית פרסיה שהתפרסמה הזכות ריאליטי וכיום היא כוכבת טיקטוק מוכרת ואהובה.  

הספר מגולל את סיפור חייה של דיאנה רחמני ילידת טהרן, על רקע הסכנה המרחפת מעל הקהילה היהודית במדינה, דרך המסע האמיץ והמסוכן לארץ ישראל ועד לנקודת המפנה בחייה והשתתפותה בתוכנית “מאסטר שף“, שבעקבותיה הפכה לדמות אהובה ומוכרת בקהילה האיראנית בארץ. מסע חייה מעורר ההשראה של דיאנה הוא עדות לכוחה של רוח האדם להתגבר על כל מכשול. 

 דיאנה נולדה בטהראן בת חמישית בין שישה אחים. באותה העת היו היחסים בין המוסלמים והיהודים טובים עד עלייתו של חומני. בית יהודי ערכי ומסורת. עד כיתה ח' למדה בבית הספר "אליאנס אתחאד" שנוהל על ידי יהודי צרפת. בכיתה ט עברה ללמוד בבית ספר מוסלמי. 

מרגע עלייתו של חומייני לשלטון נשתנה הכל. חוקים חדשים בנוגע ללבוש הנשים והגברים. נשים חויבו לשים רעלה ולכסות את גופן במלואו ומי שלא ציית קיבל שבעים מלקות על הגב. חל אסור על לבוש בגדים צבעוניים, או מריחת לק אדום.

מלחמת איראן-עיראק החמירה את המצב. לא ניתן היה להיכנס או לצאת מאירן. בשלב הבא נאסר על יהודי איראן לצאת מהמדינה. הידיעה הייתה כמו סכין בלב. זה הזכיר למשפחה של דיאנה את גרמניה הנאצית בהתחלה לא קנו מיהודים, אחר כך לא עברו לידם, ובסוף תלשו אותם מבתיהם והרגו אותם. אביה של דיאנה אמר שכבר אי אפשר להישאר באיראן, והאל יודע מה יעשו להם.

שבוע לאחר נישואיה בעודה בבית הוריה נשמעה דפיקה בדלת. אדם זר הביא מסר לאביה. לדבריו הגיע דרך הסוכנות היהודית לצורך הברחתם לישראל. מסע הבריחה ארצה בפחד רב ואי ודאות ארך שישה חודשים. בספרה מתארת דיאנה מתארת טלטלות המסע ולא פוסחת על רגעי התקווה והאמונה. 

עוד בילדותה אהבה דיאנה לעבוד עם אמא במטבח. עד שאהבת הבישול חלחלה בה והביאה אותה למי שהיא היום. שנים שדיאנה מעבירה סדנאות חווייתיות של מטבח פרסי. מגיעים אליה מכל קצוות הארץ כדי ללמוד, ובעיקר כדי לחוותו להיות חלק מאוכל ספוג שמחה מלווה בריקודים וסיפורים. 

בשנת 2016 השתתפה דיאנה בתוכנית "מאסטר שף". התוכנית הייתה עבורה הזדמנות להביא את המטבח הפרסי לקדמת הבמה. 

"דיאנה החליטה לבשל אש רשתה, את מרק המשאלות המסורתי, בתוספת קערה גדולה של בצל מטוגן, לזכר אביה שאהב מאד את המאכל הזה. כשהגישה את המרק לשופטים היא הסבירה "בבישול מרק המשאלות משתתפים כמעט כל הנוכחים. בדקות האחרונות של של ההכנה כל אחד מוסיף בתורו חופן אטריות רחבות לסיר המבעבע ומבקש בליבו משאלה. על פי האמונה האירנית, במעמד זה המשאלות מתגשמות." (עמוד 229-230 בספר)

לאורך מסעה בעודי קוראת את קורותיה ואת סיפור הבריחה של דיאנה מאיראן, התחברתי רגשית.
ראיתי לנגד עיני את אימי שלי (כיום בת 95).

הבריחה של אמא מדמשק בגיל 10 לבדה ללא הורים, ללא משפחה, כחלק מקבוצת ילדים שהוברחו דרך לבנון וצעדו לילה שלם בשדות קוצים עד שהגיעו לקיבוץ כפר גלעדי, הוא חלק משמעותי משורשי שלי.
רחמני נגעה בי ואני התרגשתי.

מאז נישואי בתי הבכורה לחתני, לפני למעלה מעשור, למדתי להכיר ולאהוב את האוכל הפרסי.  הוריו שניהם נולדו בפרס. התבשילים האותנטיים כבר מוכרים לי ואהובים עלי ולא פחות על כל הנכדים. 

הספר הבריחה מטהרן הוא פרוזה ביוגרפית בספר מרגש ומרתק כאחד. לצד הסופרת הפרסייה פרי סאני מהווה תהליך כתיבת הספר למורשת וגאווה שמשאירה רחמני לילדיה ולנכדיה.

אין ספק שזהו סיפור חיים של אישה אמיצה, כובשת ואנושית. אישה שדבקה באמונתה על אף כל הקשיים שבדרך. שהותירה אחריה מורשת של תקווה ואהבה ושמספרת את סיפורה של יהדות איראן כולה.
מתוך סיפורה האישי האירה רחמני את תולדותיה של קהילה שחיה בגלות ועלתה ארצה בכל מחיר. 

דיאנה רחמני - עשית כבוד גדול לעדה הפרסית וחיזקת את המורשת המפעמת.

 "הבריחה מטהרן" מאת דיאנה רחמני, פרי סני. הוצאת צמרת. לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך

מכאן והלאה, עוצמה של קהילה, הצפרדע שפחדה לקפוץ למים ותמיד מסביבי- מבחר ספרים בהוצאת צמרת

מכאן והלאה מאת אורון בן-יצחק

אם אתם מחפשים שירה שאמתגרת את הדרך בה אנו תופסים את העולם ואת עצמינו, "מכאן והלאה" הוא הספר חדש מאת אורון בן-יצחק והוא בהחלט בשבילכם.

הספר "מכאן והלאה" עוסק בשאלות רגשיות ופילוסופיות שמעסיקות את כל אחד מאיתנו, כמו גם בתופעות החברתיות שמעצבות את עולמנו כיום. הסופר בוחן את יחסינו עם הסביבה: לא רק עם בני אדם, אלא גם עם הטבע ועם העולם שמסביבנו. הוא מציע מבט חדש על אלוהות – לא כדמות נפרדת בשמיים, אלא כמשהו אינהרנטי, חלק מהותי מהטבע ומהיקום, שממנו אנו ניזונים וממנו אנו נלמדים.

הספר מתמודד עם הדינמיקה החברתית של ימינו, שבה כל אחד מנסה להוציא את "האמת" שלו על מנת למשוך תשומת לב – תרבות שהולכת ומתרקמת בעולם בו האגואיזם והאנוכיות הפכו לערכים שגוברים על כל דבר אחר. אורון בחר להקדיש את השירה שלו לקריאה לשוב לרגישות ולתחושת אחריות אישית. הוא מדבר על החשיבות בהפסקת החיפוש הבלתי פוסק אחרי אישור מבחוץ, ומזמין את הקוראים להתחבר מחדש לערכים של כנות פנימית ורוך – כדי ליצור עולם שבו האנושיות לא נעלמת, ושבו החמלה כלפי הסביבה והזולת היא בראש סדר העדיפויות.

אורון בן-יצחק הוא משורר שנע באומנות השירה בין הרגש, אינטימיות והתבוננות פנימה. ספרו "מכאן והלאה" מציע מסע חווייתי ששם דגש על התמודדות עם הכאב האנושי, החיפוש אחר משמעות, ועל החשיבות בשובו של הרוך בעולם שבו הצעקות והחיפושים אחרי תשומת לב השתלטו על השיח הציבורי. הוא שואף לתאר את המפגש בין האור לחושך, את הצומת שבין הרגעים המאושרים למורכבים, ואת השתוקות והכאב שמלווים את מסע החיים.

לאורך השנים, התמודד אורון עם חוויות שונות שהוטמעו ביצירתו: חוויות של אובדן, של שינוי אישי והתמודדות עם זהויות משתנות. כל אחת מהתמודדויות אלו באה לידי ביטוי בשיריו. "מכאן והלאה" הוא ספר שירה שמדבר ישירות אל הלב, ומציע מבט חדש על החיים והאהבה - לא מתוך אופטימיות שקרית, אלא מתוך הכרה במורכבות ובפגיעות האנושית.

הספר מצליח ליצור חוויה שקרובה ונוגעת, אך גם רחבה ומעוררת מחשבה. הספר מציע דרך חדשה לחשוב על החיים: על איך אנו מתמודדים עם רגשות, עם העולם שסביבנו ועם התודעה שלנו כיצור אנושי במרחב רחב יותר.
"מכאן והלאה" מעורר אותנו לחשוב מחדש על המקום שלנו בעולם, על הדרך בה אנו יכולים לתקשר עם אחרים, על משמעות החיים ועל האחראיות האישית שלנו כלפי עצמינו וכלפי הסביבה.

"מכאן והלאה" מאת אורון בן-יצחק, איורים אלנה גולוב, הוצאת צמרת לרכישה לחצו כאן

עוצמה של קהילה מאת רמי מספין-דסטה

"בשנת 1862 החליט אבא מהרי לעשות מעשה ולעלות לארץ ישראל, לירושלים. הוא היה משוכנע כי קרובה העת לקיבוץ כל היהודים מארצות פזוריהם, מן הגלות אל ארצם. הוא שלח שליחים לקהילות ‘ביתא ישראל’ שיצטרפו אליו, ואכן הצליח לספח אליו רבים. במסעו שנמשך כארבע שנים השתתפו עשרות אלפי אנשים, ואליו הצטרפו גם שרה מהרטו, אליאס בפקדו ואחותו רחל. אבא מהרי תכנן להגיע לים סוף, לחצות אותו ולהמשיך לעבר ירושלים. המסע היה קשה ביותר ורבים־רבים מתו בדרך ובהם רחל, אחותו של אליאס. בהגיעם לשפת ים סוף הרים אבא מהרי את מטהו בתקווה שיתרחש להם נס כקריעת ים סוף, אך הנס לא קרה והים לא נקרע. אבא מהרי חזר לגונדר. אלפי אנשים קיפחו את חייהם במסע, רוב השורדים נשארו מפוזרים והמירו את דתם, ורק בודדים הצליחו לחזור לכפריהם." (עמוד 21 בספר)

עוצמה של קהילה הוא סיפור נוגע ללב, המגולל את מסעם של משפחת דסטה וחבריה מאתיופיה אל ארץ ישראל. רגע האיחוד המרגש מסמל את כוחה של המשפחה ואת החוסן האנושי, ומעיד על יכולתם למצוא נחמה גם ברגעים הקשים ביותר.

"אני עומד ורק בוכה, לא מצליח לזוז. אימא שלי בוכה גם היא. פתאום כולנו יחד חבוקים, פורקים שנים של סבל, געגוע וציפייה. דקות ארוכות של דמעות חמות על הלחיים. מפה כבר אין שאלות, אין מילים".

עוצמה של קהילה הוא לא עוד סיפור עלייה. זהו סיפור - ביוגרפיה משפחתית, על כוחה של הקהילה האתיופית, קהילה חזקה ועוצמתית, הגאה בשורשיה. הספר מזמין אותנו לבחון את עמדותינו כלפי האחר, ולהתמודד עם נושאים, כגון קבלה, שוויון וצליחה של אתגרים. זהו מסע מרתק אל ליבה של משפחה אך גם סיפורה של קהילה ושל עם שלם. זהו סיפור על תקוות, פרדות, קשיים והישרדות, אך מעל לכול – על עוצמת הרוח האנושית. יש בספר הצצה מרגשת לחייהם של עולי אתיופיה, ושאלות חשובות על ערכי החברה הישראלית.

זהו ספרו השלישי של רמי מספין־דסטה, אב לשישה, בעל תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה ותואר ראשון במשפטים. רמי שימש כראש צוות פשעים במשטרה, חוקר אלימות במשפחה וראש צוות חקירות נוער.

עוצמה של קהילה סיפק לי חוויה חדשה והצצה לקהילה שהכרתי ממש מעט. למדתי רבות על העדה האתיופית. על כוחה המחבר של האמונה ועל תא משפחתי תומך וחדור מטרה.

הספר מרתק! כתוב נפלא, קריא וקולח. 

ובאמירה אישית - ממליצה להוסיף אותו לרשימת הקריאה בבית הספר לשוטרים במשטרת ישראל, כדי לקדם גישה מקרבת, פחות סטיגמטית וראויה כלפי בני הקהילה!

אהבתי מאד

המלצה חמה!

"עוצמה של קהילה" מאת רמי מספין-דסטה, הוצאת צמרת לרכישה לחצו כאן

הצפרדע שפחדה לקפוץ למים מאת קטיה הירט

בְּבִצָּה רְחוֹקָה,
בְּתוֹךְ יַעַר יָרֹק,
גָּרָה צְפַרְדֵּעַ יְרֻקָּה
בְּבֵית פִּטְרִיָּה מָתוֹק.

זוֹ צְפַרְדֵּעַ מִשְׁתּוֹבֶבֶת,
שֶׁמְּנַתֶּרֶת עַד שָׁמַיִם,
אַךְ לַבִּצָּה לֹא מִתְקָרֶבֶת:
הִיא מְפַחֶדֶת מֵהַמַּיִם.

זֶהוּ סִפּוּר עַל צְפַרְדֵּעַ שֶׁאוֹהֶבֶת לְנַתֵּר וּלְשַׂחֵק, אַךְ יֶשְׁנוֹ דָּבָר אֶחָד שֶׁהִיא לֹא מוּכָנָה לַעֲשׂוֹת – לִקְפֹּץ לַמַּיִם! הַבִּיצָה מֻקֶּפֶת בְּחַבְרוֹתֶיהָ הַחַיּוֹת שֶׁטּוֹבְלוֹת בַּמַּיִם בַּהֲנָאָה, אֲבָל הַצְּפַרְדֵּעַ מְלֵאָה בִּפְחָדִים וְחוֹשֶׁשֶׁת לְנַסּוֹת לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶן.

יוֹם אֶחָד, הַחַיּוֹת סְבִיב הַבִּצָּה נִתְקָלוֹת בִּבְעָיָה. הַצְּפַרְדֵּעַ בּוֹחֶנֶת מֵחָדָשׁ אֶת כּוֹחוֹתֶיהָ הַפְּנִימִיִּים וְלוֹמֶדֶת עַל הַתְמָדָה, תְּעוּזָה וְעַל הִתְגַּבְּרוּת עַל פְּחָדִים.

זֶהוּ סִפּוּר מָלֵא הוּמוֹר, קַלִּיל וּמְעוֹרֵר הַשְׁרָאָה עַל אֹמֶץ לֵב, חֲבֵרוּת וְעַל הָעָצְמָה הַטְּמוּנָה בְּתוֹכֵנוּ.

דומה כי כולנו בכל גיל מתמודדים עם פחדים. כולנו מודעים לכך שעם השנים הפחדים משתנים אך עדיין קיימים. בספר הנפלא "הצפרדע שפחדה לקפוץ למים" מתמודדת הצפרדע עם הפחד ובסופו של דבר.. .  את זאת תצטרכו לקרא לבד.

"הצפרדע שפחדה לקפוץ למים" מאת קטיה הירט, איורים קטיה הירט, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן.

תמיד מסביבי מאת חן לוי

זֶהוּ סֵפֶר שִׁירִים
לְהוֹרִים, יְלָדִים
אֶפְשָׁר גַּם לְהַשְׁאִיל לַשְּׁכֵנָה

יֵשׁ שִׁירִים עַל דְּבָרִים
רְגִילִים, כְּמוֹ שְׂרוֹכִים
בְּאַחַד הַשִּׁירִים יֵשׁ אַסְלָה

מֻמְלָץ אָז לָשֶׁבֶת
בַּחוּץ, בַּמִּרְפֶּסֶת
אוֹ בְּצִלּוֹ שֶׁל עֵץ בַּגִּנָּה

עָדִיף עִם הַסֵּפֶר
גַּם בְּלִי זֶה בְּסֵדֶר
קְצָת טֶבַע זֶה טוֹב לַנְּשִׁימָה

"תמיד מסביבי" מאגד בתוכו שירים קצרים שמעלים חיוך ועוסקים במגוון נושאים שמעניינים ילדים:

למה השמש צהובה? 

למה מבוגרים תמיד עייפים? 

מה שומעים לבד ביער? 

איך נולדים פרחים? ועוד.

אוהבת ספרי שירה לילדים.

בספר תמיד מסביבי עוסקים השירים בחיבור לטבע, לבעלי חיים לסביבה ולחברים. ספר ערכי וחשוב. כתוב בשפה מקרבת, מעורר סקרנות ושיח. 

ספר מצוין להפעלה בגני ילדים ובטח שבכל תא משפחתי, עם ההורים או הסבים.

זהו ספרו הראשון של חן לוי, פיזיקאי, אב לשני ילדים, שבוחר, בדרך כלל, לעשות דברים קצת אחרת.

"תמיד מסביבי" מאת חן לוי, איורים נועה הרשקוביץ, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך

"לומדים בשביל ישראל" מאת יאיר טיקטין, הסיפור מאחורי הספר שמחבר בין ארץ לשמים בין נוף לנשמה

 

שביל ישראל הוא מסע רגלי, המתבצע לאורכה ולרוחבה של הארץ, מתל חי שבאצבע הגליל, דרך הכנרת, עמק יזרעאל, חופי הים התיכון, השרון, תל-אביב, הרי ירושלים, מדבר יהודה, הר הנגב ועד לאילת שלחוף הים האדום. מסע של למעלה מאלף קילומטרים.

השבוע זכיתי שהגיע לידי הספר "לומדים בשביל ישראל" ספר ערכי מופלא, המרים את המבט מ"אבק היום יום של הדרך" ובמקום לעסוק בהסבר על איך לנווט מנקודה לנקודה, הוא מאפשר לבחור להתבונן ולהביט לעבר "הסיפור הגדול" שמלווה אותנו.

גדלתי בכפר להורים לוחמי פלמ"ח. בילדותי ובנעורי, בצבא ולאורך 25 שנות עבודתי כמחנכת ומורה לגיאוגרפיה, תמיד עסקתי בהיסטורית המלחמות של ישראל. החיבור לאדמה ולחקלאות, סיפורי המלחמות המרתקים שספרו הורי שוב ושוב, הקמת קיבוץ בית גוברין שהיו ממייסדיו והמעבר למושב שדה משה (שוב ממייסדיו) בו נולדתי וגדלתי, כל אלו נטועים בנו: הילדים, הנכדים והנינים. 

שביל ישראל הוא מסע רגלי, המתבצע לאורכה ולרוחבה של הארץ, מתל חי שבאצבע הגליל, דרך הכנרת, עמק יזרעאל, חופי הים התיכון, השרון, תל-אביב, הרי ירושלים, מדבר יהודה, הר הנגב ועד לאילת שלחוף הים האדום. מסע של למעלה מאלף קילומטרים.

אבא ואמא שעלו ארצה מתורכיה (אבא) ומדמשק (אמא), נפגשו בכפר גלעדי והתגייסו לחטיבת יפתח-פלמ"ח.

הספר הנהדר הזה: "לומדים בשביל ישראל" פותח בפרקיו הראשונים (עמודים 32-52) בסיפורים מקרבות תש"ח שהוא גם סיפור חלקם של הורי בקרבות מלחמת העצמאות מה שהתפתח והפך לקשר אמיץ שלהם ושלנו, דורות ההמשך שלהם, לאדמה ולמדינה עד היום. 

אבא שהיה מבין משחררי העיר צפת, (תמצאו המלצה ל"ערב שישי בצפת העתיקה" עמוד 100 בספר) והשתתף בקרבות לשחרור הנגב וכיס פלוג'ה - היא צומת פלוגות, השתתף גם בקרבות הקשים (לצד דודו צ'רקסקי, עליו נכתב השיר דודו), לכיבוש מצודת כ"ח שם ניצבת אנדרטה לזכר חבריו שנפלו בקרבות הקשים (הסיפור בעמוד 42-43 בספר שם גם תוכלו להאזין לשיר דודו מפי א. איינשטיין).

לאורך כל השנים שבנו בטיולים משפחתיים למסלולים הליכה אלו בצפון ובדרום, כשאמא ואבא מספרים על חלקם במלחמה בכל אחת מהנקודות שבקרנו. בארכיון כפר גלעדי קיים סרט המתעד את סיפורם ועד היום הם חלק מיקירי הקיבוץ).

תמצאו בספר סיפורים מרגשים שמהווים מפגש עמוק עם הארץ, ועם בני האדם שבה. מפגש של "אני-אתה", כפי שמרטין בובר הגדיר. הספר כולו מבוסס על רעיון המפגש - מפגש עם הנוף ומפגש עם הסיפור הגדול של עם ישראל.

הפרק "יום חמישי מחוף ינאי לחוף הצוק בהרצליה" מוקדש לזכרו של סרן ניר בנימין ז"ל, בוגר מכינת עמי-חי שאהב מאד לטייל בשבילי ישראל, ונפל בקרב בדרום רצועת עזה ביום 22.1.24 

אהבתי מאד את הפרק הנפלא המוקדש לשתי המשוררות הגדולות: רחל ונעמי שמר במסלול יום שלישי  "מהמושבה כינרת לכפר קיש" עמוק 147 בספר. 

בפרק "אז מה הקסם של  תל אביב" (עמוד 301 בספר) - קסם של פרק. לומדים המטיילים, את מה שבודדים ממתגוררי העיר העברית הראשונה יודעים: העיר נוסדה על ידי עקיבא אריה וייס מי שהיה פעיל ציוני, אחד מבעלי החלומות הגדולים שקמו לעם ישראל, חלוץ בתחום הראינוע בישראל וצמחוני הדוק.

"ולכן עלינו לרכוש שטח אדמה הגון שעליו נבנה את הבתים עבורנו. מקומו צריך להיות בקרבת יפו, ויהווה את העיר העברית הראשונה, בה יגורו עברים במאה אחוזים: בה ידברו עברית , בה ישמרו על הטהרה והניקיון, ולא נלך בדרך הגויים... " (עמוד 303 בספר)

ההפניה לשיר מעמוד 304 בספר

השירה העברית נוכחת מאוד בספר – כאשר בן שלל עיסוקיו יאיר גם כותב שירים שפורסמו בבמות שונות. השירים – כמו הסיפורים שמאחורי הנוף – שזורים בין דפי הספר.

ספר כזה על שביל ישראל עוד לא ראיתם! ספר שמעיף אתכם לגובה תוך כדי שהוא מסייע לכם להגיע לעומק. ספר שמחבר בין שמים לארץ ובין יהדות לישראליות. הספר לא עוסק רק בכיווני הליכה. הוא עוסק בכיוון הלב. בכל פרק תמצאו מפת מסלול – אבל היא רק ההתחלה. הספר עוסק במה שמתרחש בין הצעדים – בסיפורים, בשירים, באנשים, בהיסטוריה, ובהקשרים הרוחניים. זו לא רק הליכה – זה מסע נפשי ותרבותי.

כך למשל, בכרמל נפגשים עם ההיסטוריה של העדה הדרוזית, מהברית בין יתרו למשה ועד ברית הדמים בימנו אנו. . בקיסריה נפגשים עם דמותה של חנה סנש. ובתל אביב – עם הציר שבין "תל" לעבר ו"אביב" לעתיד. כל אלה – דרך סיפור, שיר והזמנה למסע אישי. 

כל פרק בספר בנוי באופן דומה:

עוד בספר קטעי מדיה קוד סריקה לשירים וסרטונים. כך שבסוף יום טיול, ליד המדורה, עלי רגל של אש, אפשר להאזין בצוותא לשיר, לקרא את המקורות וביחד עם שאר החברים למסע לדון על מה שראיתם במהלך היום. 

הספר זה מיועד לאוהבי הארץ המטיילים בה ולאלה שמעוניינים להעמיק עוד יותר את ההיכרות עם תוכן יהודי- ישראלי גם מהספה בבית. הספר ילווה אתכם ואתכן מתל חי ועד תל אביב, יפתח דלת למפגש מעשיר ומעמיק עם השביל ועם הדמויות הנפלאות שקשורות בו. בכל מקטע תמצאו מפה ותיאור המסלול, טקסטים ודפי לימוד יהודיים ישראליים, קטעי מדיה והזמנה למסע אישי.

מטיילים מספרים איך הוא העניק עומק לטיול המשפחתי, איך הפך את ההליכה למסע משמעותי. אחרים "מטיילי הספה", קוראים אותו מהבית, ואומרים שהם "מטיילים" בשביל דרך דפיו של הספר.

יאיר טיקטין, נשוי לענת, ואב לשלושה. חבר קיבוץ כרמים. בוגר תארים בפילוסופיה, כלכלה, מדעי המדינה וחינוך אזרחי. לימודי תעודת הוראה והדרכת טיולים.מנכ"ל תנועת המכינות המעורבות והמנהל החינוכי של קדמה-התיישבות צעירים. במשך למעלה מעשור שימש כמנהל החינוכי של מכינת עמי- חי, מרצה במכללה למינהל, אוהב לטייל, חובב שירה, מאמין בגדלות האדם שנברא בצלם.

"בימים אלו נמצא יאיר בסבב הרביעי של המילואים בעזה" והוא מספר: "במילואים חווינו חוויות לא פשוטות של חילוץ פצועים תחת אש ולצערי גם פינוי של הרוגים". אבל דווקא המלחמה, לדברי יאיר, חידדה את שאלת ה"למה" , "את השאלה על  הקשר העמוק שיש לנו אחד עם השני ועם הארץ בה אנו גרים. במובן מסוים בדיוק בזה עוסק הספר שלי" מסכם יאיר.

יש לו ליאיר גם חלום טכנולוגי קטן: "ווייז ציוני": אפליקציה שבמקום להתריע על רכב תקוע, תספר את הסיפור שמאחורי המקום: כאן עצר יהושע את השמש, וכאן לחמו לוחמי הפלמ"ח, זוהי עוד דרך לחבר עוד ועוד אנשים לסיפור  המשותף של כולנו.

בסופו של דבר, הספר הוא מדריך, אלבום, וגם סיפור אישי. הוא מגלה משהו עמוק על הארץ – ועליי.
הספר הוא גשר – גשר בין יהדות לישראליות וגשר בין שמים לארץ. וכפי שאני נוהג לומר: "כשאנחנו הולכים על החול של קיסריה וחושבים על חנה סנש – אנחנו לא סתם מטיילים. אנחנו פוגשים נשמה בנוף."

 "לומדים בשביל ישראל" מציג את שביל ישראל כמסע אל עומק הזהות הישראלית. הוא משלב את נופי ארץ ישראל עם אוצרות התרבות וההיסטוריה מה שמציב אותו במעמד של פורץ דרך על שביל ישראל.  נשמתי את כל פרק והתחברתי אליו ממקום מאוד עמוק בתוכי פנימה. סיפורי האתרים הנפלאים, שירי נעמי שמר ולא רק. 

לומדים בשביל ישראל", מאת יאיר טיקטין, הוצאת "ספרי צמרת", לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך