הרגשה בפרשה מאת עדנה ויג - כתבה ושיר לכל אחת מהפרשיות בתודה

השבוע הגיע לידי הספר "הרגשה בפרשה" מאת עדנה ויג  מצאתי את עצמי מתחברת אליו דווקא מהמקום החילוני שאני באה ממנו אל התורה והתנך.

תפסחי על הסף / עדנה ויג 

אַל תִּפְסְלִי עַל הַסַּף –

תִּפְסְחִי מֵעָלָיו,

תָּחוּסִי עָלַיִךְ.

לְבָבֵךְ כָּסַף

לַעֲלוֹת שָׁלָב,

חַפְּשִׂי בְּכֵלַיִךְ

לַזְּמַן – עֵרֶךְ מוּסָף

שֶׁעוֹצְמוֹתַיִךְ חָשַׂף,

לִבֵּךְ קְצָת שַׁלָּיו

מִלֵּאת אֶת דְּלָיַיִךְ

אָסַפְתְּ תּוֹבָנוֹת:

פַּס לָמַדְתְּ לָשִׂים

פֶּן לִבֵּךְ יִפָּגַע,

לָשׂוּחַ אֶת

 מַחְשְׁבוֹתַיִךְ, 

רִגְשׁוֹתַיִךְ

לַעֲשׂוֹת עוֹד פֶּסַע, 

לְהַשִּׂיג מַטָּרָה

לְהַאֲמִין שֶׁטּוֹבוֹת

הַכַּוָּנוֹת

שֶׁל הָאֲנָשִׁים

מַאֲמַצָּם בְּלִבֵּךְ נָגַע

בִּרְצוֹן אֱמֶת

שֶׁתִּבְנִי אֶת חַיַּיִךְ

פְּעָמִים גָּדְשׁוּ סְאָתַיִךְ –

אֵין זֶה פֶּשַׁע,

פָּשׁוּט – לָךְ חָרָה

אַךְ הַפַּעַם תְּנַסִּי

עַל הַסַּף תִּפְסְחִי

וְאִם יַגִּיעַ הַבֶּכִי

הוּא יִהְיֶה מִשִּׂמְחָה

עֵת תִּזְכִּי בְּאֵי-מִי

שֶׁהוּא בִּשְׁבִילֵךְ "הֲכִי",

וְנֹאמַר: "הוּא זָכָה".

עדנה ויג: ״לפני כעשור התחלתי בכתיבה לכבוד שבת. רבים בגילאים שונים וממגזרים שונים קראו את כתבותיי, הגיבו להן וביקשו שאוציא ספר. ברוך ה' הגיעה העת שאוציא את ספרי לאור. בספר הרגשה בפרשה כתבה לכל פרשה מהתורה, ולאחריה שיר. לכל פרשה פירושים ומוּבאות מתקופות שונות, שאלה למחשבה והצעת תשובה.

תורה נצחית ורלוונטית לכל הדורות. עיון מעמיק בסיפור המקראי מעורר בנו מחשבות ורגשות ואפשר למצוא בו חיבור וקשר לימינו. ניתן ללמוד מהדמויות אודותיהן נכתב בתנ"ך, כיצד עלינו לנהוג וממה עלינו להתרחק ולהישמר״.

אחת הפרשיות  שנגעה בי היא פרשת נח. התחברתי מאוד למילותיה של ויג ואני מביאה את פרשנותה החכמה בהמשך לציטוט מהספר. 

"פרשת "נֹח" גשם או מבול
בפרשת "בראשית" סופר על הנברא בעולם: אור, מים, צומח, בעלי חיים ואנשים. כל שנברא בעולם יכול להביא טוב וברכה, אך לצד החיוב יש אפשרות להשתמש בו גם לשלילה. המים יכולים לרדת כגשם, שהוא חיוני לקיום העולם, אך בכמות מרובה יכול להפוך למבול. בכל שנה, בשמיני עצרת, אנו מתפללים תפילת הגשם ומקווים שתהיה שנה גשומה, אשר בה יירד גשם "המשקה, מרווה, מזבל, מעדן וממשיך" (כתובות דף י', עמוד ב'). גשם במידה הוא טוב, אך בפרשת "נֹח" הגשם הפך למבול שהציף והרס. רש"י, רבי שלמה יצחקי פירש את המילה מבול, "שֶׁבִּלָּה אֶת הַכֹּל, שֶׁבִּלְבֵּל אֶת הַכֹּל" (בראשית ו', י"ז).

אפשר ללמוד מהפרשה שיטות נכונות להתמודדות עִם "מבול" מכל סוג שהוא:
1. כללי התנהגות למניעת מבול
2. ניסיון להציל חיי אדם
3. עשייה ופעילות הם "נוגדי חרדה" - התחברתי מאד ממקום אישי
4. שיתוף פעולה, בני משפחת נוח פעלו כצוות.
5. ערך המשפחתיות
6. קִרבה לאלוקים, "אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו', ט').
7. א"ב=אמונה, ביטחון, עלינו להאמין באלוקים וגם בעצמנו וביכולותינו. להישאר נאמנים לעצמנו, למחשבותינו ולאמונתנו.
8. אי התייחסות לעלבונות ולאיומים, כדי לא להגביר "מבול" של צעקות וקללות, עדיף לא להגיב על עלבונות שאומר לנו אדם כלשהו.
9. הסתכלות על הדברים "מבחוץ", מומלץ לבחון את האירוע ממרחק מסוים
10. תפילה על הזולת
11. בדיקה ובירור האם המבול חלף,  צריך לברר האם ה"מבול" שאירע, הסתיים כבר
12. המשך החיים, חזל"ש (חזרה לשִגרה), מבול פסק, המצב המבולבל שב לתיקונו.
אפשר למצוא קשר בין התיבה בימי נוח לבין המצב כיום. כדי לבנות עולם מתוקן היה על נוח ובני ביתו לשהות בתיבה כדי לתַרגל ולהפנים סגנון של חיים ערכיים. כאז כן גם עתה עלינו ליצור לעצמנו "תיבה" המורכבת מהנקודות שאותן ציינתי בכתבה זו.

כמי שחווה מבול אישי כבר תקופת מה, אני לוקחת מהכתוב את השיטות הנכונות עבורי ומתנהלת באמצעותן מול אותו מבול. רבים שכמותי סביב, חווים מבול וזו הזדמנות נפלאה לאמץ דרכים חדשות להתמודדות.

אהבתי את הספר מאוד. יש בו חוכמת חיים תוך שהיא חוברת לפרשיות השבוע.

"עולם כל כך יפה" הוא אחד השירים החשובים להבנתי בספר. אני שלמדתי להודות על מה שיש בכל בקר ובכל ערב קוראת בו שוב ושוב.
ה',
עוֹלָם יָפֶה בָּרָאתָ
אֲנִי כָּאן מִתְרַגֵּשׁ
רוֹצֶה לוֹמַר תּוֹדָה שֶׁיָּצַרְתָּ
אֶת כָּל הַיֵּשׁ

תּוֹדָה עַל שֶׁמֶשׁ, יָרֵח
וְכוֹכָבִים
תּוֹדָה עַל חוּשׁ הַטַּעַם, הָרֵיחַ
וְיֶתֶר חוּשַׁי הַטּוֹבִים

תּוֹדָה עַל הַפְּרָחִים, הָעֵצִים
וְהַמַּיִם הַמַּשְׁקִים,
הָאֲדָמָה עָלֶיהָ הוֹלְכִים
וְהַיֹּפִי בּוֹ אָנוּ זוֹכִים

עוֹלָם יָפֶה כְּצִיּוּר
יָצַרְתָּ
הַכֹּל מַתְאִים וּמִתְחַבֵּר
כְּפָּאזֶל גְּדוֹל מְמַדִּים

ולָנוּ יֵשׁ שִׁעוּר
אוֹתוֹ אָמַרְתָּ:
לְהַלֵּל, לְדַבֵּר
וּלְשַׁבֵּחַ עַל הַמַּדְהִים

לִשְׁמֹר עַל הָעוֹלָם מִכִּעוּר
וּמִלִּכְלוּךְ
לָרַע לַעֲשׂוֹת בִּעוּר
לַחֲשֹׁב עַל כָּל הִלּוּךְ

קִבַּלְנוּ עוֹלָם נָקִי וּמֻשְׁלָם
עָלֵינוּ לִשְׁמֹר עַל כָּךְ לְעוֹלָם

עדנה ויג, רעיה, אימא וסבתא בעלת תואר שני בתנ"ך. שימשה מחנכת ומורה לתנ"ך במשך כשלושה עשורים, היה חשוב לה להנחיל לתלמידיה ולציבור הרחב את אהבת התנ"ך ותחושת הקשר אליו. כתבותיה פורסמו באתרים שונים: "כיפה", "חידוש", "המומלצים", אתר "מורשת" ועוד וכן בקבוצות רבות בפייסבוק.

"הרגשה בפרשה" מאת עדנה ויג ,הוצאת פיוטית, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך