צווחת עדן ובאמצע הלילה, בקרקעיתו - שני ספרי שירה חדשים מאת מאיה מנדלוביץ'

צווחת עדן - שירים

הַשִּׁדְרָה שֶׁל הָעוֹלָם

אוֹקְטוֹבֶּר 23

הַשִּׁדְרָה שֶׁל הָעוֹלָם בָּהֲקָה

מוּל הַשֶּׁמֶשׁ

לַהַב הִתְנַשֵּׂא וְהֶחְזִיר אוֹר  

לִגְבָהִים 

חֶלְקִיקֵי אֲוִיר נִלְכְּדוּ בָּעֲנָנִים

מְפֻחָמִים

צִוְחַת הָעוֹרֵב רָקְעָה בָּאֲדָמָה

נִקְרְעוּ רְקִיעִים,

שָׁאַלְנוּ

אֵיפֹה הַיְּלָדִים? ( מתוך השדרה של העולם עמוד 11 בספר)

"צווחת עדן, ספר שיריה של מאיה מנדלוביץ' נברא על פי תהום. זהו ספר שעומד על הקצה, על הסף, נאחז בהכרה המרעישה אודות חיינו - באחרית או בראשית - עומד על מפתן הולדת או חורבן.

ספר שמוליך את השפה מתוך השבר של ה-7 באוקטובר אל ניצני האור. "

תהילים כרע ברך", כותבת מאיה, "עיני הארץ כבו"... ומנגד: "יש שובל לאורך החוף הגומע את הגלים". 

שירתה של מנדלוביץ' מורכבת מאוד. היא מדברת במלוא הכנות על אהבה, על פצע ילדוּת, על הורות, טבע, עולם, תוך ניסיון לחתור ולאחוז בחומק ובבלתי ניתן לתיאור. וכל זאת, בלשון עשירה, חושנית, רבוּדת אמת.

"זה אתה או דמיוני 

המשתקף במראות אינסוף של רוחי 

 כשאני שוקעת באהבתי אליך?"

 

"אני חושבת שאלוהים מדבר אלינו דרך אנשים 

 מדומם משיב את פניו 

לעולם בין מיתרי הנגע האניגמטי 

 נשב דוממים"

יש משהו בשירים של מאיה שהפך לי את הבטן והחזיר אותי למקומות ומראות, זיכרונות ואירועים לא קלים שהיינו עדים להם בשנה וחצי האחרונות. גם אם לא נכתבו אודותיהם באופן ישיר, יש בשירים הרבה כוח ורמיזות שמעוררות את הלב והראש להתמודדות רגשית גם אחרי שתמה הקריאה.

כתיבה נוקבת, ישירה וכואבת.

"צווחת עדן" שירים מאת מאיה מנדלוביץ', בתמיכת קרן גולדברג ובהוצאת עיתון 77, לרכישה לחצו כאן

באמצע הלילה, בקרקעיתו

שיריה של מאיה מנדלוביץ' נוגעים ללא הרף בקו הרך שבין עולמות - בין צלילות לחלום, בין קצה למרכז, בין שייכות לנבדלות, ובמילים אחרות: בחופש. זהו חופש לנוע בין קצוות, לגעת בגשרים וגבולות, תוך התייחסות מרתקת לבית, למשפחה, לאימהות ולזהות האישית. השפה השירית של מנדלוביץ' אינטימית, חושנית ובעיקר מוזיקלית מאוד. היא נוקטת רטוריקה נפלאה, החגה באופן צלול ובהיר במעגלים של קשב ודיוק מחשבה למחשבה, בזרימה רכה, שוטפת וקשובה מאוד לתחביר השירי.

באופן יוצא דופן מוציאה לאור מאיה מנדלוביץ' במקביל את שני ספרי שירה הראשונים – 'באמצע הלילה, בקרקעיתו' ו'צווחת עדן' – שני ספרי שירה המאירים את פניה של המשוררת, פנים המפוצלים בין אור לעלטה, ומעמידים דיוקן מרתק של משוררת נפלאה, רגישה עד קצה, העומדת בכוח ספרותי רב." - יקיר בן-משה

חופש
אֵין הַחֹפֶשׁ שֶׁל הַפַּרְפַּר בִּיכֹלֶת הַתְּעוּפָה לַמֶּרְחַקִּים
כִּי אִם בְּרִפְרוּף כְּנָפָיו הַחֲמַקְמַקּוֹת,
בְּדַקּוּת כָּזוֹ אוֹ אַחֶרֶת
שֶׁל אִי תְּפִיסָתוֹ בַּמֶּרְחָב,
בְּדַקּוֹת כָּאֵלֶּה
בִּזְהַבְהַבּוּת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בְּזָוִיתָן עָלָיו
בִּנְקֻדָּה בָּהּ פּוֹגְשׁוֹת בּוֹ עֵינַי,
בַּהֲנָפוֹת כְּנָפָיו הַקְּטַנְטַנּוֹת הַמֻּגְבָּלוֹת בַּמֶּרְחָב,
בְּרִקּוּדוֹ הַפְּשׁוּט תְּנוּעָה,
בַּדִּיאָלוֹג הָאִלֵּם מוּל פַּרְפַּר שֶׁאִתּוֹ בִּתְעוּפָה,
וּשְׁנֵיהֶם מַרְקִידִים אֶת הַשָּׁמַיִם הַנְּמוּכִים
אֲשֶׁר מוּל עֵינַי נִפְתָּחִים,
הֵם מֻטְמָעִים בִּי
וַאֲנִי יוֹדַעַת חֹפֶשׁ מַהוּ.

חמישה שערים לספר המאוד משמעותי הזה: כמעט ונפלתי, למחוק את הריק, גופי נצמד, האויר עומד, בנות הים, והיה ולא קם. 

בשיריו מתרכזת מאיה בתא המשפחתי, ילדים, הורים ולא רק. שוב כמו בצווחת עדן מככבים בספר הנשים ומקומן בשירה העברית. (מאד אוהבת את זה|)

צמד ספרים נפלא לאוהבי השירה האישית נשית ולא רק.

באופן יוצא דופן מוציאה לאור מאיה מנדלוביץ' במקביל את שני ספרי שיריה הראשונים – צווחת עדן ובאמצע הלילה, בקרקעיתו המאירים את פניה של המשוררת, פנים המפוצלים בין אור לעלטה, ומעמידים דיוקן מרתק של משוררת נפלאה, רגישה עד קצה, העומדת בכוח ספרותי רב." - יקיר בן-משה

"באמצע הלילה, בקרקעיתו" מאת מאיה מנדלוביץ', בתמיכת קרן גולדברג יצחק לייב ובהוצאת עיתון 77 לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך