""חזרנו!" ועל רקע מחיאות הכפיים ובחיוך מהוקצע הכריז המנחה: "מייד יצטרפו אליי חברי הפאנל, שינתחו את חמשיר הנבואה השבועי שכותבת עבורנו האחת והיחידה," הוא הביט בציפייה מעלה, אל המסך הענק התלוי באולפן, שהבהב וריצד עד שהתייצבה במרכזו דמות פלטינה ארוכת שיער ועצמות לחיים. "מה שלומך?" שאל את בת שיחו.
"נהדר," התמוגגה על רקע מחיאות הכפיים, וקולה, המוכר כל כך לבועז, היה דבש פרחֵי הדרים חשמליים ולא ניכר בה כל מאמץ סרק להיראות או להישמע אנושית.
"לפני שאזמין את השאר, האם תוכלי להקריא לנו את הנבואה החדשה? כמו תמיד, לפני הפרסומות בחרתי שורה אחת מתוכה: 'בֵּין הַסִּיבִים עוֹלִים שְׁלוֹשָׁה' - נפלא ומסקרן כהרגלך - אבל הרי כדאי לקרוא את כל החמש, לא?"
"כדאי מאוד," הסכימה, ולאחר כחכוח מדויק ומתוזמן דקלמה את חמשירה:
"מִישׁוֹר הַזְּמַן אֵינוֹ מִישׁוֹר,
צְבָעָיו אֵינָם לָבָן/שָׁחֹר.
בֵּין הַסִּיבִים עוֹלִים שְׁלוֹשָׁה,
שִׁמְרוּ נַפְשָׁם בְּבַקָּשָׁה.
תַּפְקִיד לָהֶם לַחֲזֹר."
"יִשְׂרָאֵיי!" הודה המנחה למערכת הבינה המלאכותית, "ה־AI של המדינה!" (מתוך פרק ראשון בספר)
כשבועז מזומן לשיחת פיטורים נזעמת בחברה שבה עבד במשך שנים בפיתוח יִשְׂרָאֵיי, המוכרת גם כ"AI של המדינה", הכול במשרדו המוכר והנוח נראה לו כמו "חפץ אישי", אפילו הדלת. החלון. האוויר. הזמן שחלף. הוא מושלך החוצה לעת עֶרֶב, אל שממת אזור התעשייה ללא טלפון, חסַר רכב, ואם עליו לנחֵש בקרוב מאוד גם נטול זוגיות. העתיד הופך למאיים ומדאיג.
אלא שאז הוא נתקל בשלישייה שמעוררת בו דווקא תהיות לגבי העבר: שוטרת שאיבדה את זיכרונה בשנות ה־ 80 ואולי טוב שכך, גנדרן צרפתי מן המאה ה־ 19 , ורועה צאן תנ"כי, לבוש שריון ועוטה ציצית. בועז חייב לבנות מבראשית את חייו המתפרקים מול עיניו, אך הוא סקרן לפענח מדוע הגיעו השלושה דווקא אליו – כאן ועכשיו.
מהו התפקיד המיועד להם? והאם גם לו יש כזה? ככל שקורות חייהם מתבהרים, נותרים בידי בועז שלושה קצות חוט וניסיון אחד בלבד להשחילם יחד, דרך לולאת זמן אחת. בחברתם, הופך ההווה מפתיע מרגע לרגע.
מהו התפקיד המיועד להם? והאם גם לו יש כזה? ככל שקורות חייהם מתבהרים, נותרים בידי בועז שלושה קצות חוט וניסיון אחד בלבד להשחילם יחד, דרך לולאת זמן אחת. בחברתם, הופך ההווה מפתיע מרגע לרגע.
יש משהו בסיפורי הייטק שעם השנים מעוררים בי יתר סקרנות אולי בזכות העובדה שמרבית שנות הקריירה שלי התמקדו בתחום החינוך וההוראה הרחק מחיי ההייטקסטים המכורים ומחוברים למשרה ולמקום העבודה כאילו אחד הם. (ראה בני הצעיר!)
השבוע הגיע לסיקור ספרו החדש הסוחף והמרתק של יואב אבני-"שעוני נוכחות".
רצף של תעלומות, דמויות וחמשירים גדשו את הספר וריתקו אותי לעולם שהידע שלי אודותיו דל מעצם גילי ועיסוקיי האחרים.
אהבתי את הספר מאד. הוא הכניס לרגעי הקריאה שלי רעננות בצורת דמויות מפתיעות והוויה שעוררה בי סקרנות לדעת אודותיה עוד יותר.
שעוני נוכחות, הרומן החדש של יואב אבני, עובר בעדינות ובתחכום ממשרד ההייטק המקובע אל חיי העיר המסחררים, ויש בו תעלומה ומתח, דמיון ומציאות, ואהבה בלתי צפויה – ארוכת שנים וחדשה.
למדתי ונהניתי מאד!
ממליצה בחום!
"שעוני נוכחות" מאת יואב אבני, הוצאת כתר, לרכישה לחצו כאן
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה