כל מה שלא נכתב מאת אמה גריי
ייתכן שבלתי אפשרי להפסיק לאהוב את מי שאיבדת, אבל אפשר גם למצוא אהבה חדשה.
חייה של קייט בסחרור. שנתיים אחרי שאיבדה את בעלה קאמרון היא עדיין שרויה עמוק באבלה. כאם יחידנית שעובדת כמו מטורפת באוניברסיטה, היא מנסה להחזיק שלושה כדורים באוויר בכל רגע נתון – ובדרך כלל מגלה שאחד מהם בכל זאת נשמט לה מהידיים.בעוד היא מתרוצצת ממשבר קומי אחד למשנהו, מנווטת בין אמא שתלטנית לחברה הכי טובה (והאובססיבית לטינדר) שנחושה לשדך לה את השכן החדש והלוהט שלה – קייט מתאמצת למצוא נקודת איזון חדשה בחייה.
"מעניין אם הוא DTF," גרייס תוהה, ולוגמת שוב מהיין שלה.
"ראשי תיבות של מה זה?" אני שואלת. "מחלקה ממשלתית כלשהי?"
היא מסיבה במאמץ רב את תשומת לבה מהגבר שמעבר לכביש ובוחנת אותי במבט משתאה, המומה בבירור מעומק הנאיביות שאני לוקה בה.
"מה? אה, זה קיצור כלשהו שקשור לטינדר?" אין לי שום כוונה להשכיל את עצמי בתחום הדייטינג באפליקציות. או בכל סוג אחר של דייטינג. לא אונליין דייטינג, לא ספיד דייטינג, לא דאבל דייטינג ולא שום כלום - אין לי שמץ של עניין בזה, לאכזבתה הרבה של גרייס רנדל.
"כן, מן הסתם DTF זה משהו שקשור לטינדר, קייט. זה ראשי תיבות של Down To -"
"שששש!" אני אומרת ומצביעה לעבר צ'רלי."
כשתקלת טיסה מותירה אותה ואת הבוס שלה יוּ תקועים לסוף שבוע בחוף המזרחי של אוסטרליה, יש לה סוף-סוף הזדמנות – הרחק מהבית, מבְּנה וממטלות היום-יום – לעבד את האבל ולגלות את מה שנמצא ממש מולה.
כשמתברר שיו מסתיר סוד, קייט חוזרת אל המשענת האחרונה שקאמרון הותיר אחריו – הפתקים המשורבטים שהשאיר לה ברחבי הבית, הפתקים שבלעדיהם לא היתה יכולה להחזיק מעמד בשנתיים שחלפו מאז מותו.
הפתק הראשון חרוט עמוק בלבה. האם הפתק האחרון ישחרר אותו?
כל מה שלא נכתב יגרום לקוראים לצחוק, לבכות ולחדש את אמונם בחוסנו של הלב האנושי – ובאהבה עצמה.
כל מה שלא נכתב הוא סיפור של רומנטיקה חד הורית עכשיווית. גם כשיש בו מות, אבל ופרידה הוא ספר נוגע ללב ומחמם לב לא רק לנוכח הצמיחה ממשבר.
_____
"למה אני מרגישה כאילו כל חיי חיכיתי רק לספר הזה?" - קתרין סנטר, מחברת "צעדים קטנים של אהבה", "שומרת ראש", "בליינד דייט" ורבים אחרים.
"כל מה שלא נכתב הוא הישג ראוי לציון!" – וושינגטון פוסט
"מחמם את הלב באותה מידה שהוא שובר את הלב. בכנות ובפגיעות, אמה גריי פורסת לפנינו את כל צבעי קשת האהבה." – Books and Publishing
הסכם האקסים מאת אמרה לורד
שתי פרידות ויראליות. מערכת יחסים מזויפת אחת. חמישה דייטים נוצצים. והמון פעימות לב.
ג'וּן וליוַויי היו פעם החברים הכי טובים, עד היום שבו זה נגמר. מאז הם בקושי החליפו מילה.
עכשיו ג'ון מתקשה לעמוד בתשלומי שכר הדירה על בית התה שלה וליוויי הוא קלישאה מהלכת של הצלחה ניו יורקית: מנהל קרנות גידור ביום וסופר בשעות הפנאי.
לאחר ששניהם חווים פרידות מביכות מהסוג הוויראלי והמביך, מהסרטונים ששוברים את הרשת, והופכים - כל אחד בזכות עצמו - לאייטם הכי לוהט בכל תוכניות הבוקר, הם מייצרים בטעות כותרת וויראלית נוספת: תמונה מקרית אחת שמשכנעת את כל העולם שהם זוג.
לאור גלי האהדה בטוקבקים, הם מסכימים להניח מאחור את מחלוקות העבר ולזרום עם השמועות, שכן העמדת פנים שהם זוג תציל את העסק של ג'ון, ואולי-אולי גם תגרום גם לאקסית של ליוויי להבין שעשתה טעות.
ברור שהם יכולים להצליח בזה בלי לערב רגשות. לגמרי. חד-משמעית. הרי כולם יודעים שלדייטים מזויפים אין השלכות על החיים האמיתיים, נכון?
אמה לורד, שספריה זכו להופיע ברשימות "100 הספרים הטובים ביותר אי-פעם" של הקוסמופוליטן, מתגוררת בניו-יורק. היא עורכת ויוצרת תוכן דיגיטלי שגדלה על חלומות מלאים בנצנצים, הרבה אהבה וכמות לא מבוטלת של גבינה מותכת.
"הסכם האקסים" מאת אמרה לורד, תרגום אמה לורד ידיעות ספרים, לרכישה לחצו כאן
אוי ויליאם! מאת אליזבט סטאראוט
רומן מאיר עיניים ומחמם לב על אהבה, אובדן וסודות משפחה מהסוג שיכול להפתיע ולהביך בכל שלב בחיים.
לוסי בארטון היא סופרת מצליחה המתגוררת בניו יורק, מנווטת את המחצית השנייה של חייה כאלמנה טרייה ואם לשתי בנות בוגרות. מפגש מקרי ומפתיע מוביל אותה חזרה אל ויליאם, בעלה הראשון ואבי בנותיה, שהחברות העמוקה ביניהם היא חלק בלתי נפרד מחייה.
בעלילה הטוויה ביד אומן משרטטת סטראוט דיוקן מורכב להפליא, מהמם בעדינותו, של שותפות חיים על כל מורכבויותיה, מלאה בחמלה ובאהבה על גווניה השונים.
"כשהזמין לנו קפה, עיניו ריחפו על פני המסעדה והוא מולל קלות את השפם. הוא דיבר זמן־מה על בנותינו - הוא חשש שבֵּקה, הצעירה, כועסת עליו. היא היתה איכשהו לא חביבה כלפיו בטלפון - לא בצורה בוטה - כשהוא סתם התקשר לשוחח איתה באחד הימים, ואמרתי לו שהוא פשוט חייב לתת לה מרחב נשימה - היא מסתגלת עכשיו לחיי הנישואים - דיברנו ככה זמן־מה - ואז ויליאם הביט בי ואמר, "בוטן, אני רוצה לספר לך משהו." הוא רכן קדימה לרגע קצרצר. "יש לי ביעותים נוראיים באמצע הלילה."
כשוויליאם משתמש בכינוי החיבה שלי מהעבר, פירוש הדבר הוא שהוא נוכח במובן מסוים שלא רגיל אצלו, וזה תמיד נוגע ללבי כשהוא קורא לי ככה.
"אתה מתכוון לסיוטים?"
אוי ויליאם! לוכד את השמחה והצער של צפייה בילדים גדלים ומקימים משפחות משלהם; של גילוי סודות משפחתיים בשלב מאוחר בחיים, שמשנים את כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על הקרובים לנו ביותר; ואת האופן שבו אנשים חיים ואוהבים, כנגד כל הסיכויים.
"הוכחה נוספת לגדולתה של אליזבת סטראוט." – הניו יורק טיימס
"סטראוט לא רק מצחיקה להפליא, היא גם מתארת במדויק את ההשפעות ארוכות הטווח של בדידות, הזנחת הורים ובגידה... דה-קונסטרוקציה מלאת חיוניות ורגישות של יחסים אנושיים." – סאנדיי טיימס
"אוי ויליאם!" מאת אליזבט סטאראוט, תרגום עידית שורר, ידיעות ספרים לרכישה לחצו כאן.