"הן היו נכנסות לרכב ונוסעות סתם כך, מסתובבות ברחובות ללא תכלית, לפעמים שותקות, לפעמים מדברות,, מנסות לעבור עוד שלב באבל הפרידה, להעביר את הזמן מהר" (מתוך עמוד 45 בספר).
בימים אלו רואה אור הספר "טעם של מלח" מאת איריס קאופמן, ספר ביכורים משובח שקראתי ואני ממליצה!.
ימי חג השבועות הגיעו אלי ממש בזמן כשזמנו לי שעות של שקט. בין האירוח והארוחות מצאתי את עצמי שקועה בכורסה והספר בידי.
מה קורה כשאהבה מסתיימת? מה קורה כשהיא מתחילה? איך נראית אהבה בין אמא לילד שלה? ובין חברות? איך אפשר לאחוז בה? והאם בכלל אפשר?
שתי נובלות בטעם של מלח ובשתיהן עולות השאלות הללו, ועוד רבות אחרות. שאלות ותשובות, סיפורים של חיים ושל מוות, וכל הזמן – האהבה. הריקוד איתה ונגדה וסביבה. האפשרות לשהות בה. הפחד לאבד אותה. ההתנגדות. ההשלמה. הנחמה.
טעם של מלח הוא ספרה הראשון של איריס קאופמן.
יש משהו בנובלה שתמיד מהפנט אותי, כמו שובה את ליבי ולא מרפה. אני מבינה היטיב את מהות התשוקה הזו בכל שקשור לספר "טעם של מלח" ספר מרגש הכתוב נפלא. לא האמנתי אבל זהו ספר הביכורים של קאופמן המטיבה לנסח בהומור לצד כאב ואותנטיות עם כתיבה רהוטה עד שכובשת את ליבו של הקורא כמו אינה מאפשרת לו להרפות.
"טעם של מלח" הוא ספר נוגע ללב, רגיש ומרגש, הדמויות מתוארות בדיוק מופתי מאפשרות הזדהות וריחוק מדוד. יש בספר עצב ושמחה, חוסן וחולשה מה שהופכים אותו לספר משובח שקשה להניח מהיד.
זוכרים ש"שבוע הספר" ממש כבר כאן?
רוצו לקרא!
"טעם של מלח" מאת איריס קאופמן, הוצאת שתיים, לרכישה לחצו כאן.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה