"ישבתי רגל על רגל בכורסת עור חומה בחדר ישיבות מעוצב, בקומה השתים־עשרה של בניין משרדים תל אביבי. יעל, אסופה ומוחזקת כמו הקארה הבלונדיני שלה, ישבה מולי בפנים חתומות, בכורסה תאומה מצידו השני של שולחן קפה מזכוכית. המחשבה על פרידה מכוערת, כמו שהכרנו אצל זוגות אחרים, החרידה אותנו, ולכן בחרנו בקפידה מגשרת שתעזור לנו לנסח הסכם פרידה. מצחיק שככה נקרא ההסכם שיאזוק אותנו זה לזה עד סוף חיינו הלא משותפים".
יואב הוא גרוש טרי. כשאשתו לשעבר נוסעת עם ילדיו והמשפחה המורחבת לדרום אמריקה בפסח, הוא מחליט שאם כבר לבד, אז שיהיה בנפאל. הוא נוסע לצד השני של העולם להגשים חלום ישן כשבתרמילו משא של פחד, אשמה ושברי חלומות. אבל מהר מאוד מתברר ליואב שאם קשה לחיות בזוג, הלבד הוא לא אופציה, כשהוא מוצא את עצמו עם שותפים בלתי צפויים למסע. המפגש איתם מאלץ את יואב להתעמת עם רגשות אשם וזיכרונות, עם תפיסות שונות של זוגיות וגם עם האפשרות למצוא, למרות הכול, תקווה.
מההמולה הצבעונית של קטמנדו, דרך הנופים הפראיים של האנאפורנה ובשקט של פוקהרה, יואב מחפש אחר תשובות לשאלות שמעסיקות גברים רבים המתקרבים לגיל ארבעים ומבינים שמשהו חסר, דווקא בשלב שבו לכאורה הכול כבר הסתדר.
"האנפורנה התכסתה בשמיכת עננים דקה. הרחק, במזרח, כבר בקושי ראיתי את המדרגות לגן עדן". (עמוד 113 בספר).
מודה. אף פעם לא הרגשתי צורך לארוז תרמיל ולטוס לנפאל. בטח שלא לטפס אל פסגת האנפורנה ולהצטלם עם דגל ישראל חובקת את הפסגה.
יואב גיבור הספר לקח החלטה לפרק נישואין.
פרק א׳ הוא רומן ישראלי על אהבה, זוגיות, אבהות וחברות. זה סיפור על מה שנשבר, על מה שנשאר ועל האפשרות להתחיל מחדש.
נדב עלה הוא אב לשני ילדים בוגרים מנישואיו הראשונים ומתגורר בהוד השרון עם בת זוגו. איש מודיעין בעברו, הוא משלב מזה שלושים וחמש שנים בין סייבר, טכנולוגיה, פסיכולוגיה ואנשים. פרק א׳ הוא ספר הביכורים שלו.
פרק א' מאת נדב עלה, הוצאת התחנה, לרכישה לחצו כאן
מכתבים לפסיכולוג שלי מאת שיר כהן
"הוא עזב. לא ישנתי כבר שבוע. הבוקר התעוררתי והרגשתי שאם לא אכתוב לך אתפוגג. פיסה אחר פיסה תתעופף ממני: אחת תחצה את החלון ותמשיך ללובן הפסגה, אחרת תדאה עד לשער של הקיבוץ, והגוש הנא המכונה נפש יסתחרר באוויר עד שינחת לך במטבח באמצע ארוחת הערב. אתה תמהר לאסוף אותו ובאגרוף קפוץ תתנצל בפני אשתך (הילדים שלך כבר גדולים, לא?), תיגש לקליניקה, תשחרר אצבעותיך מעל הכורסה ותנסה להחיות אותי".
סהר היא צעירה תאבת חיים, תאבת אהבה, תאבת אוכל. יש לה אינסוף מחשבות ותובנות וגם הרבה פחדים וספקות. יותר מכל היא מחפשת את התשובה לשאלה הגדולה מכולן: איך לחיות.
כשסהר מסיימת את לימודי הקולנוע היא נוסעת להודו. אלא שבדיוק כמו בפעם הקודמת, בטיול הגדול שאחרי הצבא, גם עכשיו היא מרגישה שבמקום למצוא את עצמה היא הולכת לאיבוד, ובמקום להתקדם – אם לא לעבר הארה לפחות לאיזה חוף בדרום – היא תקועה. חבל ההצלה היחיד שלה הוא ההתכתבות עם יאיר, הפסיכולוג שמלווה אותה כבר יותר משתים עשרה שנים. אבל להתכתב זה לא מספיק. אז היא כותבת לו מכתב שהיא מקווה שיביא אותו עד אליה.
מכתבים לפסיכולוג שלי הוא רומן ישראלי, נוגע ללב אך רווי הומור. במכתביה משלבת סהר פחדים, שאלות, דילמות, תובנות, מעמיקה לתוך התודעה ומנסה להתרומם באמצעותה.
מכתבים לפסיכולוג שלי הוא רומן הביכורים של שיר כהן. ספר שיריה והים נשאר ים ראה אור בהוצאת עיתון 77.
השבוע, בגילי המתקדם, וקרוב לוודאי שבזכות הספר... התחיל לקנן בי החשק. תיאורי הנוף, התרבות המקומיים והאותנטיות הצרובה במילים, סוחפת את הקורא מבלי שיצליח לבודד את עצמו מהמסע.
יואב גיבור הספר לקח החלטה לפרק נישואין.
מרבית סיפורי הפרידה והגרושים עליהם קראתי בסיפורת, הביאו את נקודת מבטן של הנשים. החיים שהתהפכו, קבלו תפנית וכיוון אחר שפתח צוהר להתבוננות חדשה.
אהבתי מאד את דמותו של יואב. הכנות, הישירות והדילמות האמיתיות של החיים, מנוסחים בספר בשנינות מקרבת. הספר מעורר חשיבה, לופת את הקורא מציב לו מראה ומביא להתבוננות.
הכתיבה של עלה משלבת הומור וציניות.
רגעים הוא מפנה זרקור לקשיים ובאחרים מפיח תקווה.
הדיאלוגים שנונים. שזורות בהם מטאפורות שהעלו בי חיוך. הדמויות מאפשרות לעצמן לטעות ולהתנצל.
וכל אלו יחד מאפשרות לפרק א' לקבל מעמד אוהד על מדף הספרים שלי.
המלצה בטוחה!
נדב עלה הוא אב לשני ילדים בוגרים מנישואיו הראשונים ומתגורר בהוד השרון עם בת זוגו. איש מודיעין בעברו, הוא משלב מזה שלושים וחמש שנים בין סייבר, טכנולוגיה, פסיכולוגיה ואנשים. פרק א׳ הוא ספר הביכורים שלו.
פרק א' מאת נדב עלה, הוצאת התחנה, לרכישה לחצו כאן
מכתבים לפסיכולוג שלי מאת שיר כהן
"הוא עזב. לא ישנתי כבר שבוע. הבוקר התעוררתי והרגשתי שאם לא אכתוב לך אתפוגג. פיסה אחר פיסה תתעופף ממני: אחת תחצה את החלון ותמשיך ללובן הפסגה, אחרת תדאה עד לשער של הקיבוץ, והגוש הנא המכונה נפש יסתחרר באוויר עד שינחת לך במטבח באמצע ארוחת הערב. אתה תמהר לאסוף אותו ובאגרוף קפוץ תתנצל בפני אשתך (הילדים שלך כבר גדולים, לא?), תיגש לקליניקה, תשחרר אצבעותיך מעל הכורסה ותנסה להחיות אותי".
סהר היא צעירה תאבת חיים, תאבת אהבה, תאבת אוכל. יש לה אינסוף מחשבות ותובנות וגם הרבה פחדים וספקות. יותר מכל היא מחפשת את התשובה לשאלה הגדולה מכולן: איך לחיות.
כשסהר מסיימת את לימודי הקולנוע היא נוסעת להודו. אלא שבדיוק כמו בפעם הקודמת, בטיול הגדול שאחרי הצבא, גם עכשיו היא מרגישה שבמקום למצוא את עצמה היא הולכת לאיבוד, ובמקום להתקדם – אם לא לעבר הארה לפחות לאיזה חוף בדרום – היא תקועה. חבל ההצלה היחיד שלה הוא ההתכתבות עם יאיר, הפסיכולוג שמלווה אותה כבר יותר משתים עשרה שנים. אבל להתכתב זה לא מספיק. אז היא כותבת לו מכתב שהיא מקווה שיביא אותו עד אליה.
שני קווים משותפים באופיים בייני לבין סהר גיבורת הספר. שתינו כותבות את עצמנו לדעת ולשתינו יש דיאלוגים מול פסיכולוג. האמת היא שלכתיבה יש כוח מרפא. יגידו ויעידו על כך כל מי שעיסוקם התפתחות אישית: מודעות, תודעה, מיינדפולנס וכיוצאים באלו.
הכתיבה של שיר כהן את סהר - חשופה, עמוקה, לא מעגלת פינות ומכאן גם שובת לב.
הספר מביא לקורא שילוב מנצח בין מציאות נוגעת ללב לבין הומור מדוד. סוג של רומן מכתבים פסיכולוגי המעיד על תפישה וזמינות של מטפל מחוץ לקליניקה. (הכרתי פסיכולוג שלא התחבר לדיאלוגים שנזקקתי להם בשעות שמחוץ לקירות הקליניקה).
מכתבים לפסיכולוג שלי הוא רומן ישראלי, נוגע ללב אך רווי הומור. במכתביה משלבת סהר פחדים, שאלות, דילמות, תובנות, מעמיקה לתוך התודעה ומנסה להתרומם באמצעותה.
קחו את הספר בטרולי שלכם גם אם אינכם טסים להודו דווקא!
מכתבים לפסיכולוג שלי הוא רומן הביכורים של שיר כהן. ספר שיריה והים נשאר ים ראה אור בהוצאת עיתון 77.
"מכתבים לפסיכולוג שלי" מאת שיר כהן. הוצאת התחנה, לרכישה לחצו כאן.
ריקי ברוך
