סדקים - עד בוא הקשת בענן מאת אורורה צארום חדד הוא ספר שירים חדש ומרגש הרואה אור בימים אלו.
השירים בספר מהווים קול אישי וחשוף המלווה את המסע הרגשי של כולנו בעת המלחמה: את ההלם והכאב, החוסן והתפילה, הגעגוע והתקווה, ואת השגרה שממשיכה להתקיים לצד המלחמה.
סְדָקִים
וְהוֹדִיעַ הַחַזַּאי עַל עוֹד יוֹם קַר:"עֲנָנִים, הוּא אָמַר, יִהְיוּ כְּבֵדִים וּמְלֵאֵי מַיִם,גֶּשֶׁם עַז עָלוּל לִגְרֹם לְשִׁטָּפוֹןוְסוּפוֹת תָּכְנָהּ אַפַּיִם"גַּם נַפְשִׁי בְּתוֹכִי כְּרוּחַ סוֹעֶרֶת,נִרְשְׁמוּ בָּהּ סְדָקִים וְקוֹלוֹת מִלְחָמָה,וְהַחַזַּאי לֹא הוֹדִיעַ דָּבָר עַל הָרַעַשׁ,גַּם לֹא עַל רְעִידַת אֲדָמָה.
ספרים רבים נכתבו בנסיבות המלחמה. חלקם מתעדים את סיפורם האישי של מי מהכותבים, אחרים מאירים את זכרונם של הנרצחים והנפלים. סוגיות נוקבות בעקבות והמלחמה וכמובן ספרי שירים מרגשים שאחד מהם הוא ספרה החדש של אורורה חדד.
השירים חשופים, נוגעים ונוגים.
יש בהם הלם וכאב, חוסן ותפילה, געגוע ותקווה, ובה בעת מתקיימת לצד כל אלו סוג של שגרה כואבת שעדיין לא הגענו אל סופה.
בפרק הראשון עם פרוץ המלחמה - ארזה אורורה את ההלם והכאב המתמשך.
בפרק מחכים כתבה אודות מי שנחטפו, כולל שיר יום הולדת שנה לזכרו של כפיר ביבס הקטן.
בפרק משאלות מצאתי עצב גדול ואולי מידה של תקווה.
נורמליות שברירית הייתה הכותרת הכי מדויקת לתאר את הפרק האחרון שנגע בכל מה שאנו מייחלים לו בנסיבות חיינו מאז אותה שבת.
סדקים הוא מסע אל תוך לבבות פצועים של מי שנפצע בגופו ומי שבנפשו. (מי לא? ) במסע המתמשך הזה ניכרים גם החוסן, האמונה והתקווה שנזכה לראות את הקשת בענן ולא רק אחרי הגשם.
לאוהבי השירים כמוני - שמרו ואת הספר קרוב אליכם ופתחו אותו שוב כי באחריתו יש גם תקווה.
סדקים- עד בוא הקשת בענן מאת אורורה צארום חדד, שירים.

.jpeg)

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה