שְׁתַּיִם היא בית. לספרים, לאנשים ולמה שביניהם. לספרות הישראלית, לקוראים ולכותבים שלה. לתרבות, יצירה ועיון. כבר סקרתי בעבר ספרים רבים מבית ההוצאה ואני שבה ומסקרת גם היום באהבה גדולה ובהמלצה מהלב והרגש.
אבל ללוויה הוא הופיע. ואורן ראה אותו ונמלא זעם. איזה מין דבר זה, להתכחש ככה לאמא שלך, ולבוא רק כדי לוודא שקוברים אותה באדמה.
הוא לא ניגש אליו ולא החליף איתו מילה. העמיד פנים שלא הבחין בו.,(מתוך פרק ראשון בספר)
ליאור הוכמן היא מחנכת ומורה למתמטיקה בתיכון יאסא בירושלים, עבדה בעבר ככתבת בעיתון "כלכליסט" וכרכזת בפנימיות לילדים ונוער בסיכון.
"דובים בשממה" מאת ליאור הוכמן, הוצאת שתיים, עריכה: אורנה לנדאו, לרכישה לחצו כאן
נראה בסדר מבחוץ מאת איילת פרטוש עבו
רק רציתי שלא תצא לי המילה הנוראה הזו מהפה, אבל כששאל אותי מה היה חשוב כל כך לנסוע ללא דיחוי לרופאה, כששאל בקול צרוד אם שוב יש לו את הסרטן הזה, ה"לא בדיוק" שיצא לי מהפה הוביל מהר מאוד ל"כן, אבל מסוג אחר" ול"צריך לעשות עוד בדיקות", ויצאה לי מסירת הבשורה הכי רעה שעשיתי בחיים. לא רק בגלל שזו בשורה רעה, אלא בגלל הדרך שבה הדברים נאמרו. מגומגמים, לא ברורים. אבל הוא הבין בדיוק. ראיתי בעיניים שלו. (מתוך פרק ראשון בספר)
"נראה בסדר מבחוץ" מביא את סיפורה של בת להלום קרב שלא אובחן מעולם, ועל ההשפעה של מעגלי הטראומה עליה ועל המשפחה שלה. זהו סיפור על הַקְרָבָה, על משפחה, על המעגלים המתפשטים של הסבל שגורמת המלחמה גם למי שלא היה בה, אבל בעיקר הוא סיפור על אהבה גדולה בין אב לבתו, אהבה שלא מצליחה לנצח את המוות אבל מנצחת את השתיקה.
"כל החיים הייתה תחושה עדינה מתחת לפני השטח שאני והוא שותפי סוד. אבל לא ידעתי מה אנחנו מסתירים יחד."
דובים בשממה מאת ליאור הוכמן
"דובים בשממה", זוכה מענק קרן רבינוביץ לספרות, הוא רומן ביכורים רגיש ובשל שדרך סיפור אישי של משפחה אחת שולח אותנו לחשוב עד כמה אנחנו מכירים את הורינו, את עצמנו ואת סיפורי הילדות שעיצבו אותנו.'לוויה יפתח הגיע. עשרים וארבע שנים הוא לא ביקר אותה. לא בשנים שבהן עוד התגוררה בביתה במושב, לא כשעברה לבית אבות ולא כשהפכה סיעודית. אפילו באשפוז האחרון, כשאורן התקשר אליו וביקש, שידל והסביר, שהרופאים אומרים שלא נשאר עוד הרבה זמן, הוא רק מלמל משהו על מחויבויות קודמות, ושאולי כשהלחץ יירגע, ולא בא.
אבל ללוויה הוא הופיע. ואורן ראה אותו ונמלא זעם. איזה מין דבר זה, להתכחש ככה לאמא שלך, ולבוא רק כדי לוודא שקוברים אותה באדמה.
הוא לא ניגש אליו ולא החליף איתו מילה. העמיד פנים שלא הבחין בו.,(מתוך פרק ראשון בספר)
אורן חי את חייו בשקט יחסי. הוא עובד סוציאלי בפנימייה, נמצא בקשר טוב עם שירה אחותו, ושומר את העצב על אבדן אמו בטרם עת עמוק בפנים. הכל מתהפך עם מותה של סבתו, בעקבותיו חוזר לחייו אביו המנוכר, ואיתו חבילת מכתבים שאמו כתבה במשך שנים. בבת אחת נאלץ אורן להתמודד עם הגעגועים. והכעס. והכאב. המכתבים מגלים לו אישה צעירה ודיכאונית שהוא לא הכיר. אבא שלו מתעקש לחדש ולשקם את הקשר, שירה לא מבינה, וגם החיים עצמם לא עוצרים: העבודה העדינה והמורכבת עם הילדים בפנימייה, הניסיון הזהיר להתאהב ולא להיפגע, איך אפשר לדעת מה נכון?
המסע שאורן עובר בקריאת המכתבים הוא מסע פנימי של גילוי אמת במובנה העמוק. לא האמת של העובדות היבשות אלא זו שמתוכה הנפש נפתחת - אל ההחמצות, אל התקוות, אל האפשרויות.
ליאור הוכמן, בספרה, מישירה מבט באומץ אל אזורי נפש קשים ואל אפשרויות חדשות של קיום שהם פותחים למי שמעז לחקור אותם ולשהות בהם. העלילה מאירה תצורות שונות ואישיות של דיכאון על רבדיו, עוסקת במורכבויות של יחסים בתוך המשפחה – הורות, קירבה ומרחק, ומלמדת על הקשר המיטיב שעשוי להיווצר בטיפול משמעותי וקרוב.
היו לי רגעים רבים שחזרתי למחוזות ילדותי במושב משחזרת מתוכם תמונות ורגעים ומתגעגעת.
"דובים בשממה" הוא ספר אישי מרגש ומטלטל בו זמנית. כתוב נפלא מעורר מחשבות על בית, הורים משפחה וגעגוע למה שלא יחזור. אהבתי והתרגשתי.
המסע שאורן עובר בקריאת המכתבים הוא מסע פנימי של גילוי אמת במובנה העמוק. לא האמת של העובדות היבשות אלא זו שמתוכה הנפש נפתחת - אל ההחמצות, אל התקוות, אל האפשרויות.
ליאור הוכמן, בספרה, מישירה מבט באומץ אל אזורי נפש קשים ואל אפשרויות חדשות של קיום שהם פותחים למי שמעז לחקור אותם ולשהות בהם. העלילה מאירה תצורות שונות ואישיות של דיכאון על רבדיו, עוסקת במורכבויות של יחסים בתוך המשפחה – הורות, קירבה ומרחק, ומלמדת על הקשר המיטיב שעשוי להיווצר בטיפול משמעותי וקרוב.
היו לי רגעים רבים שחזרתי למחוזות ילדותי במושב משחזרת מתוכם תמונות ורגעים ומתגעגעת.
"דובים בשממה" הוא ספר אישי מרגש ומטלטל בו זמנית. כתוב נפלא מעורר מחשבות על בית, הורים משפחה וגעגוע למה שלא יחזור. אהבתי והתרגשתי.
ליאור הוכמן היא מחנכת ומורה למתמטיקה בתיכון יאסא בירושלים, עבדה בעבר ככתבת בעיתון "כלכליסט" וכרכזת בפנימיות לילדים ונוער בסיכון.
"דובים בשממה" מאת ליאור הוכמן, הוצאת שתיים, עריכה: אורנה לנדאו, לרכישה לחצו כאן
נראה בסדר מבחוץ מאת איילת פרטוש עבו
רק רציתי שלא תצא לי המילה הנוראה הזו מהפה, אבל כששאל אותי מה היה חשוב כל כך לנסוע ללא דיחוי לרופאה, כששאל בקול צרוד אם שוב יש לו את הסרטן הזה, ה"לא בדיוק" שיצא לי מהפה הוביל מהר מאוד ל"כן, אבל מסוג אחר" ול"צריך לעשות עוד בדיקות", ויצאה לי מסירת הבשורה הכי רעה שעשיתי בחיים. לא רק בגלל שזו בשורה רעה, אלא בגלל הדרך שבה הדברים נאמרו. מגומגמים, לא ברורים. אבל הוא הבין בדיוק. ראיתי בעיניים שלו. (מתוך פרק ראשון בספר)
"נראה בסדר מבחוץ" מביא את סיפורה של בת להלום קרב שלא אובחן מעולם, ועל ההשפעה של מעגלי הטראומה עליה ועל המשפחה שלה. זהו סיפור על הַקְרָבָה, על משפחה, על המעגלים המתפשטים של הסבל שגורמת המלחמה גם למי שלא היה בה, אבל בעיקר הוא סיפור על אהבה גדולה בין אב לבתו, אהבה שלא מצליחה לנצח את המוות אבל מנצחת את השתיקה.
"כל החיים הייתה תחושה עדינה מתחת לפני השטח שאני והוא שותפי סוד. אבל לא ידעתי מה אנחנו מסתירים יחד."
ענבל, רופאה ואמא צעירה מבינה לפני אבא שלה שיש לו סרטן. היא יודעת שתעשה הכל כדי להציל אותו ומגייסת את כל הידע, העקשנות והקשרים שיש לה כדי שהוא יקבל את הטיפול הכי טוב שאפשר.
אבל הטיפולים לא מצליחים. המחלה מכרסמת בגופו וביכולת שלו לשמור על הסודות הגדולים שנשארו במורדות הר החרמון ארבעים שנה קודם לכן, ורק אחרי מותו ענבל מבינה את כל מה שנשתק והושתק בניהם כל חייה, רוב חייו.
איילת פרטוש עבו (1980), נשואה ואמא לארבעה, מומחית בגסטרואנטרולוגיה ורפואה פנימית. רק לקראת מות אביה עלתה בה המחשבה כי אביה היה למעשה הלום קרב שלא אובחן מעולם. אביה לחם במלחמת יום כיפור ובמלחמת שלום הגליל, סבל שנים מסיוטים בלילות אבל לא הסכים לפנות לטיפול וגם לא לדבר על מה שעבר. כשחלה בסרטן, ליוותה אותו איילת מרגע האבחון, דרך ההחלמה, התמודדות נוספת עם מחלת הסרטן, עד למותו.
wow, כמה עצב וכמה רגש גדשו את פרקי ספר הביכורים של איילת. מחלה, הלם קרב, משפחה כואבת, מות ופרידה. כולם יחד ריתקו אותי לאורך שעות עד שזנחתי את כל עיסוקי והתמסרתי לקריאה רצופה.
אבל הטיפולים לא מצליחים. המחלה מכרסמת בגופו וביכולת שלו לשמור על הסודות הגדולים שנשארו במורדות הר החרמון ארבעים שנה קודם לכן, ורק אחרי מותו ענבל מבינה את כל מה שנשתק והושתק בניהם כל חייה, רוב חייו.
איילת פרטוש עבו (1980), נשואה ואמא לארבעה, מומחית בגסטרואנטרולוגיה ורפואה פנימית. רק לקראת מות אביה עלתה בה המחשבה כי אביה היה למעשה הלום קרב שלא אובחן מעולם. אביה לחם במלחמת יום כיפור ובמלחמת שלום הגליל, סבל שנים מסיוטים בלילות אבל לא הסכים לפנות לטיפול וגם לא לדבר על מה שעבר. כשחלה בסרטן, ליוותה אותו איילת מרגע האבחון, דרך ההחלמה, התמודדות נוספת עם מחלת הסרטן, עד למותו.
wow, כמה עצב וכמה רגש גדשו את פרקי ספר הביכורים של איילת. מחלה, הלם קרב, משפחה כואבת, מות ופרידה. כולם יחד ריתקו אותי לאורך שעות עד שזנחתי את כל עיסוקי והתמסרתי לקריאה רצופה.
ואכן... מה שנראה בסדר מבחוץ יכל להיות מאתגר, טראומתי, משתק ונוגע ללב.
אהבתי את הספר מאד. כאבתי את העלילה, הערצתי את קשר האב ובתו עד שעלו בי געגועים לאבי שלי שנלקח ממני בחטף מבלי שהצלחתי להיפרד באמת.
ממליצה ומעריצה!
"נראה בסדר מבחוץ" הוא ספרה הראשון של איילת. הכתיבה נכנסה לחייה לפני חמש שנים, ומאז היא משלבת בין עולמות הכתיבה והרפואה ומרגישה שכל אחד תורם ונתרם מהאחר. ככותבת היא רואה את הפוטנציאל שאפשר לזקק ממצבים אנושיים מורכבים במסגרת העבודה בבית החולים, וכרופאה היא רואה את היופי שקיים בסיפור שכל מטופל מביא איתו, ואיך אפשר להקשיב הקשבה עמוקה ולהרחיב את בסיס הקשר והאמון בין מטפל-מטופל.
"נראה בסדר מבחוץ" מאת איילת פרטוש נבו הוצאת שתיים, עריכה: מירי רוזובסקי, לרכישה לחצו כאן
כוכב ים מאת רינה גרינולד
כוכב ים הוא ספרה הרביעי של רינה גרינולד, זוכת פרס ראש הממשלה ליוצרים בראשית דרכם על ספרה הראשון "החלום והבית" (כנרת, 2020) שראה אור בהיותה בת 69. ספריה "פעמונים של מאי" ו"בגידות ובגדים" יצאו בהוצאת "שתיים" וזכו לשבחי הביקורת. "פעמונים של מאי" גם זכה בתמיכתה של קרן רבינוביץ. ארבעה ספרים בארבע שנים – רינה גרינולד מהווה הגדרה ספרותית ישראלית לפריחה מאוחרת, וכמה טוב שבאה.
"אני צריך לנסוע לפנימייה, שוכב לי פה במיטה החמה ומתפנק, ושלומי, מי יודע מה איתו. אולי נפגע בתאונה והוא שוכב באיזה בית חולים, בלי הכרה, ואף אחד לא יודע מי הוא? אולי הסתבך עם עבריינים? הרי כמה מהילדים באים ממשפחות כאלה. אולי. אבל אני לא יכול לקום עכשיו. לא יכול.
וצריך להודיע לזיווה. אם כי הגיע הזמן שינסה להתמודד עם דברים שמדאיגים אותו בלי לרוץ לזיווה עם כל שטות. כבר התבזה מספיק עם כל מיני דאגות טיפשיות." (מתוך פרק ראשון בספר)בספרה החדש עוסקת גרינולד ביחסי אחים. הבנתה כי קנאה בין אחים היא רגש עוצמתי ביותר שיש לו לעיתים ביטויים הרי גורל היא שהובילה את כתיבתה. גרינולד סבורה כי סדר הלידה ויחסי האחאות קובעים במידה רבה את העמדות ומערכות היחסים שאדם בונה בבגרותו, מה שבא לידי ביטוי בעלילת הספר:
בשנים האחרונות נדמה היה ששלומי מצא את מקומו: מדריך נערץ בפנימייה וחבר צוות מוערך. אבל כאשר אמו של אחד מהילדים בפנימייה מאשימה אותו בהטרדה מינית, עולמו קורס בבת אחת. פגוע ונעלב הוא יוצא במנוסה. יהודה, אחיו הבכור - המוצלח והיציב - נאלץ לחפש אחריו, להציל אותו, שוב. אבל המסעות הנפרדים של שני האחים אינם מה שהם נראים, ובעוד המשטרה חוקרת את התלונה, לומדים יהודה ושלומי את האמת על עצמם.
בשפה קולחת וברגישות רבה מתארת רינה גרינולד ב"כוכב ים" את מערכת היחסים הסבוכה והמורכבת של האחים לאורך חייהם עד להתפכחות הכואבת והתפנית הדרמטית בקשר ביניהם.
כוכב ים מאת רינה גרינולד
כוכב ים הוא ספרה הרביעי של רינה גרינולד, זוכת פרס ראש הממשלה ליוצרים בראשית דרכם על ספרה הראשון "החלום והבית" (כנרת, 2020) שראה אור בהיותה בת 69. ספריה "פעמונים של מאי" ו"בגידות ובגדים" יצאו בהוצאת "שתיים" וזכו לשבחי הביקורת. "פעמונים של מאי" גם זכה בתמיכתה של קרן רבינוביץ. ארבעה ספרים בארבע שנים – רינה גרינולד מהווה הגדרה ספרותית ישראלית לפריחה מאוחרת, וכמה טוב שבאה.
"אני צריך לנסוע לפנימייה, שוכב לי פה במיטה החמה ומתפנק, ושלומי, מי יודע מה איתו. אולי נפגע בתאונה והוא שוכב באיזה בית חולים, בלי הכרה, ואף אחד לא יודע מי הוא? אולי הסתבך עם עבריינים? הרי כמה מהילדים באים ממשפחות כאלה. אולי. אבל אני לא יכול לקום עכשיו. לא יכול.
וצריך להודיע לזיווה. אם כי הגיע הזמן שינסה להתמודד עם דברים שמדאיגים אותו בלי לרוץ לזיווה עם כל שטות. כבר התבזה מספיק עם כל מיני דאגות טיפשיות." (מתוך פרק ראשון בספר)בספרה החדש עוסקת גרינולד ביחסי אחים. הבנתה כי קנאה בין אחים היא רגש עוצמתי ביותר שיש לו לעיתים ביטויים הרי גורל היא שהובילה את כתיבתה. גרינולד סבורה כי סדר הלידה ויחסי האחאות קובעים במידה רבה את העמדות ומערכות היחסים שאדם בונה בבגרותו, מה שבא לידי ביטוי בעלילת הספר:
בשנים האחרונות נדמה היה ששלומי מצא את מקומו: מדריך נערץ בפנימייה וחבר צוות מוערך. אבל כאשר אמו של אחד מהילדים בפנימייה מאשימה אותו בהטרדה מינית, עולמו קורס בבת אחת. פגוע ונעלב הוא יוצא במנוסה. יהודה, אחיו הבכור - המוצלח והיציב - נאלץ לחפש אחריו, להציל אותו, שוב. אבל המסעות הנפרדים של שני האחים אינם מה שהם נראים, ובעוד המשטרה חוקרת את התלונה, לומדים יהודה ושלומי את האמת על עצמם.
בשפה קולחת וברגישות רבה מתארת רינה גרינולד ב"כוכב ים" את מערכת היחסים הסבוכה והמורכבת של האחים לאורך חייהם עד להתפכחות הכואבת והתפנית הדרמטית בקשר ביניהם.
לא יכולתי שלא לראות את כל ארבעת אחי לנגד עיני, אנו חמישה אחים קרובים שנולדנו וגדלנו בכפר ועד היום הקשר שלנו הדוק ואמיץ.
כוכב הים הוא סוג של מסע, יש לאורכו ציוני דרך בהם מתחברים האחים ובמקומות אחרים מתפצלים.
קשה להתמודד עם האשמה של פגיעה מינית. לא רוצה להיות באף אחד מהצדדים!
הכתיבה של גרינולד מוכרת לי. כבר אהבתי את ספרה בגידות ובגדים ואני שבה וממליצה על ספרה החדש.
מודה. היה בו מעבר לספר! היה בו גם שיעור!
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה