שיהיה עם מה לברוח
"שיהיה עם מה לברוח" מאת המשוררת והסופרת נעמה הכט, הרואה אור בימים אלו, הוא ספר שירים הנוגע במורכבות של האישה הישראלית העכשווית. הכט מציעה לקוראים הצצה אל נבכי משפחתה וההיסטוריה האישית שלה, ולעיתים גם מביטה אל הטבע החולף של החיים.
מיד עם תחילת הספר הגיע השיר "תנועה" ואני שהפכתי עם השנים לאורבנית - כפרית, חזרתי בדמיוני למחוזות ילדותי בכפר וידעתי עד כמה נכון, נוגע ואמיתי לי לומר - אֲנִי מְצַחְצַחַת אֶת שִׁנֵּי הַקִּבּוּץ שֶׁלִּי בְּמִשְׁחַת הָעִיר.
תנועה
מֻקְדָּם מִדַּי. אֲנִי
מְצַחְצַחַת אֶת שִׁנֵּי הַקִּבּוּץ שֶׁלִּי בְּמִשְׁחַת הָעִיר,
לוֹחֶצֶת אוֹתָהּ עַל הַמִּבְרֶשֶׁת מִמַּעֲמַקֵּי הַשְּׁפוֹפֶרֶת
וְשׁוֹטֶפֶת.
גַּם עוֹרִי מְלֻכְלָךְ, חָפְשִׁי, סַקְרָן,
מִתְעַבֶּה עִם כָּל מִפְגָּשׁ,
עִם כָּל סִפּוּר
אוֹ הִתְנַגְּשׁוּת.
וְרַק עוֹר כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם
פּוֹשֵׁט אֶת שִׁכְבַת הַהֲגָנָה
בַּאֲדִיבוּת הַפֵּדִיקוּר שֶׁל מְכוֹן הַיֹּפִי הַוָּתִיק שֶׁבַּשְּׂדֵרָה.
"בָּנוֹת לֹא יְכוֹלוֹת לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמָן לְהִסְתּוֹבֵב כָּכָה",
הִיא שִׁפְשְׁפָה לִי בְּמֶרֶץ אֶת הֶעָקֵב,
"יִרְאוּ עָלַיִךְ".
בָּעִיר אַף אֶחָד לֹא מְחַפֵּשׂ בַּחוּרָה יְחֵפָה.
נָתַתִּי לָהּ. קַל לְבַלְבֵּל בֵּין כְּאֵב לְהַתְחָלָה חֲדָשָׁה
הספר הגיע לידי באחד הימים היותר קשים לכולנו. הבשורה על החטופים שנרצחו וגופותיהם חולצו,
והירצחה של בת המושב שלי, שכנה קרובה בפיגוע בחברון הבוקר, ליוו אותי לאורך הקריאה וחיברו אותי לישראליות שבנפשי.
בעולם שבו אנשים מחפשים חיבור והבנה, שירתה של הכט חוצה את התחום האינדיבידואלי, מתעמקת בטווח הרחב של הישראליות, על כל הניואנסים שלה. "שיהיה עם מה לברוח" הוא שיקוף נוקב של זהות, השוזר יחדיו בצורה הרמונית את סבכי ההתבוננות הפנימית האישית, ההקשר החברתי והחוויה הישראלית הייחודית.
הכט, המוכרת בשל ספרה ״מאדי״ אשר הביא את סיפורה המרגש של מטפלת סיעודית פיליפינית בישראל, מביאה עתה את תרומתה החדשה והמשמעותית לעולם השירה העברית. היכולת שלה לנווט בין נבכי נפש האדם מהדהדת לאורך כל האוסף, מה שהופך את "שיהיה עם מה לברוח" לקריאה מהנה, מרגשת ומעוררת מחשבה.
הוצאה לאור של ספר זה מגיעה בצומת דרכים מכריע ומעורר מחשבה על אודות ההיבטים האוניברסליים של זהות והשפעתו העמוקה על ההקשר התרבותי והחברתי. הנושאים שמובאים ב"שיהיה עם מה לברוח" חורגים מהגבולות הגיאוגרפיים, ומזמינים את הקוראים להרהר במהות הקיום ובקשרים התרבותיים שמגדירים אותם.
נעמה הכט היא מנתחת התנהגות, סופרת ומשוררת ישראלית. מאדי הוא ספר הפרוזה הראשון שלה. קדם לו ספר השירה "זריחה אחרת" (2019)
"חֲמוּרֵי הַסֵּבֶר קָרְאוּ לוֹ אוֹ.סִי.דִּי אֲבָל
לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן נִקְרָא לוֹ פְרַנְקִי.
וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִּסְלְדוּ מִפְרַנְקִי רַק עֵקֶב שְׁמוֹ
אֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶּׁאִמּוֹ הָיְתָה מְסַפֶּרֶת עָלָיו,
לְמָשָׁל,
שֶׁהוּא מְאֹד טוֹטָאלִי וִיסוֹדִי וּמָסוּר בְּנִשְׁמָתוֹ
וְשֶׁהוּא יֶלֶד טוֹב, בְּסַךְ הַכֹּל,
הוּא רַק צָרִיךְ מְעַט תְּשׂוּמֶת לֵב. מִי לֹא צָרִיךְ מְעַט
תְּשׂוּמֶת לֵב?
זֶה גַּם מַה שֶּׁאֲנִי מְסַפֶּרֶת לְעַצְמִי
בִּזְמַן שֶׁפְרַנְקִי הוֹלֵךְ וְגָדֵל וְהוֹפֵךְ לְמוּלִי
מִיֶּלֶד חֲסַר בִּטָּחוֹן, לְהַפְרָעָה שִׁכּוֹרָה,
מוֹשֵׁךְ וּמוֹשֵׁךְ בְּשׁוּלֵי נִשְׁמָתִי."
בעולם שבו אנשים מחפשים חיבור והבנה, שירתה של הכט חוצה את התחום האינדיבידואלי, מתעמקת בטווח הרחב של הישראליות, על כל הניואנסים שלה. "שיהיה עם מה לברוח" הוא שיקוף נוקב של זהות, השוזר יחדיו בצורה הרמונית את סבכי ההתבוננות הפנימית האישית, ההקשר החברתי והחוויה הישראלית הייחודית.
הכט, המוכרת בשל ספרה ״מאדי״ אשר הביא את סיפורה המרגש של מטפלת סיעודית פיליפינית בישראל, מביאה עתה את תרומתה החדשה והמשמעותית לעולם השירה העברית. היכולת שלה לנווט בין נבכי נפש האדם מהדהדת לאורך כל האוסף, מה שהופך את "שיהיה עם מה לברוח" לקריאה מהנה, מרגשת ומעוררת מחשבה.
הוצאה לאור של ספר זה מגיעה בצומת דרכים מכריע ומעורר מחשבה על אודות ההיבטים האוניברסליים של זהות והשפעתו העמוקה על ההקשר התרבותי והחברתי. הנושאים שמובאים ב"שיהיה עם מה לברוח" חורגים מהגבולות הגיאוגרפיים, ומזמינים את הקוראים להרהר במהות הקיום ובקשרים התרבותיים שמגדירים אותם.
כשהגעתי לעמוד 51 פגשתי את השיר - בּוֹאוּ נֵלֵךְ
הרגשתי שהשורות נכתבו ממש היום.
כמה כולנו מייחלים לו לאותו אור גדול שימלא את כולנו.
בּוֹאוּ נֵלֵךְ
בּוֹאוּ נֵלֵךְ לְכִוּוּן הָאוֹר הַגָּדוֹל,
לְכִוּוּנוֹ שֶׁל הָאוֹר הַגָּדוֹל , בּוֹאוּ
נֵלֵךְ.
אֶתְמוֹל חֹשֶׁךְ וְשִׁלְשׁוֹם חֹשֶׁךְ
וּמֵאָז שֶׁנּוֹלַדְתִּי חֹשֶׁךְ.
כָּל חַיֵּינוּ אָנוּ מִשְׁתַּכְשְׁכִים בְּמֵימָיו הָעֲכוּרִים שֶׁל הַחֹשֶׁךְ.
אַךְ מָחָר, הוֹ מָחָר,
כְּשֶׁנֵּלֵךְ לִקְרָאתוֹ,
כַּמָּה נֶהֱנֶה לְהִשְׁתַּזֵּף בְּהִלָּתוֹ, כַּמָּה צְלוּלָה תִּהְיֶה רוּחוֹ
שֶׁל הָאוֹר הַגָּדוֹל.
שֶׁנִּהְיָה שַׂלְוִים. לֹא שַׂלְוִים-מְאֻשָּׁרִים.
לֹא מְאֻשָּׁרִים - מוּאָרִים.
"שיהיה עם מה לברוח" הוא ספר שירים מרגש, אותנטי ולא מתנצל. אחד החזקים שקראתי לאחרונה.
מדויק לזמן ולמקום.
אהבתי מאד.
"שיהיה עם מה לברוח" מאת נעמה הכט, הוצאת קתרזיס, לרכישה לחצו כאן
זריחה אחרת
"חֲמוּרֵי הַסֵּבֶר קָרְאוּ לוֹ אוֹ.סִי.דִּי אֲבָל
לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן נִקְרָא לוֹ פְרַנְקִי.
וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִּסְלְדוּ מִפְרַנְקִי רַק עֵקֶב שְׁמוֹ
אֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶּׁאִמּוֹ הָיְתָה מְסַפֶּרֶת עָלָיו,
לְמָשָׁל,
שֶׁהוּא מְאֹד טוֹטָאלִי וִיסוֹדִי וּמָסוּר בְּנִשְׁמָתוֹ
וְשֶׁהוּא יֶלֶד טוֹב, בְּסַךְ הַכֹּל,
הוּא רַק צָרִיךְ מְעַט תְּשׂוּמֶת לֵב. מִי לֹא צָרִיךְ מְעַט
תְּשׂוּמֶת לֵב?
זֶה גַּם מַה שֶּׁאֲנִי מְסַפֶּרֶת לְעַצְמִי
בִּזְמַן שֶׁפְרַנְקִי הוֹלֵךְ וְגָדֵל וְהוֹפֵךְ לְמוּלִי
מִיֶּלֶד חֲסַר בִּטָּחוֹן, לְהַפְרָעָה שִׁכּוֹרָה,
מוֹשֵׁךְ וּמוֹשֵׁךְ בְּשׁוּלֵי נִשְׁמָתִי."
כמה אישי כמה אותנטי עד כאב.
ספר השירים הראשון משנת 2019 שנוגע בכאב האישי במילים חשופות.
"זריחה אחרת" מאת נעמה הכט הוצאה עצמית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה