איזה עידן נפלא, משפחה לא מאושרת, כשפריז עצמה עיניים, החברים של סשה ואהבה למתחילים, ספרים חדשים בהוצאת ידיעות ספרים

 

איזה עידן נפלא מאת קיילי ריד
בימים אלו רואה אור הספר "איזה עידן נפלא" וכמוהו גם הספר-נפלא!
רומן ביכורים יוצא דופן שכבש את רשימות רבי־המכר, מועדוני הקריאה ולבבות המבקרים, ומצליח לנקב את בועת הצביעות של פוליטיקת הזהויות בעידן המודרני.

אליקס צ'מברליין היא אישה שמשיגה את מה שהיא רוצה. היא הצליחה לבסס את עצמה כמותג לקידום ביטחון עצמי והעצמה נשית. ולכן היא המומה כשאמירה, הבייביסיטר השחורה של בתה הפעוטה, מתעמתת עם איש הביטחון בסופרמרקט היוקרתי בשכונה, שחשד בה בחטיפה רק על סמך המראה שלה. קהל קטן נאסף ועובר אורח מצלם הכול, אמירה זועמת ומושפלת, ובלבה של אליקס גומלת ההחלטה להוציא את הצדק לאור.

"אמירה לא ציפתה לדממה שהשתררה אחרי ההאשמות הנסערות. חמישתם פשוט עמדו שם, נרגזים ובלתי־מסופקים, כאילו חיכו להכרזה על מנצח. אמירה נעצה מבטים נחושים ברצפה ובראייר ליטפה את השיער שעל כתפיה. "זה כמו השיער של הסוסי שלי," היא אמרה. אמירה נענעה אותה ואמרה, "המממ... בזהירות, מותק. זה עלה הרבה כסף." לבסוף נשמע צליל פתיחתה של הדלת האוטומטית. מר צ'מברליין הגיח בצעדים זריזים מהמעבר של דגני הבוקר. בראייר הצביעה באצבע אחת ואמרה, "זה 'בא שלי."

מר צ'מברליין נראה כאילו עשה את כל הדרך לשם בריצה. אגלי זיעה זעירים נתלו מאפו והוא הניח יד על כתפה של אמירה. "מה קורה כאן?"" מתוך עמוד 23, פרק ראשון בספר )

אבל את אמירה עצמה מטרידים עניינים אחרים. היא בת עשרים וחמש, חסרת אמצעים ואין לה מושג מה היא רוצה לעשות עם החיים שלה, כך שהניסיונות של אליקס לעזור בעיקר מעוררים בה אי־נוחות. כשתיעוד סרטון התקרית משיב לחייה של אליקס דמות מן העבר, שתי הנשים מוצאות את עצמן בעל כורחן במסלול התנגשות שיהפוך על פיו כל מה שהן חושבות שהן יודעות על עצמן, ואחת על השנייה.

ברומן הביכורים השנון ועטור השבחים שלה, מותחת קיילי ריד ביקורת חברתית נוקבת על החברה הפריווילגית בארצות הברית, חושפת את הגזענות הסמויה והעמדת הפנים של עידן הפוליטקלי קורקט, את היחסים בין מעסיקים לעובדיהם ואת המציאות המורכבת שנכפית על אדם שנאלץ להיכנס לעולם המבוגרים.

"לא יכולתי להניח אותו מהיד" – ג'וג'ו מויס

"סיפור מצחיק בטירוף" – ה"טיימס"

**מועמד לפרס בּוקר***

ספר השנה של "הוושינגטון פוסט", "NPR" 

"איזה עידן נפלא" מאת קיילי ריד, תרגום מאנגלית גליה וורגן, משכל-ידיעות ספרים, לרכישה לחצו כאן.

משפחה לא מאושרת מאת שרי לפניה

במשפחה הזאת כולם שומרים סודות. אפילו המתים.

"קתרין מרימה את מבטה ממקומה על הכיסא שמול שידת האיפור עם המראה כשבעלה, טד, נכנס לחדר השינה. הוא היה די שקט ועגמומי כל היום - דרכו המרומזת להפגין את מורת רוחו, אם כי הוא לעולם לא יודה בכך. הוא לא רוצה ללכת לארוחת הפסחא בבית הוריה העשירים. הוא מתעצבן על כך שהם מצפים שיבואו בכל חג. הוא לא אוהב את המתח הרוחש מתחת לפני השטח במהלך הארוחות האלו. "אלוהים, איך את מסוגלת לסבול את זה?" הוא שואל ברגע שהם יושבים במכונית ופונים לצאת משביל הגישה.

היא מגִנה עליהם. "הם לא כל כך נוראים," היא עונה תמיד, בניסיון להמעיט בחשיבות העניין בשעה שהם פותחים בנסיעה מהירה. עכשיו היא קמה, ניגשת אליו ונושקת לו על הלחי. "נסה ליהנות מזה כמה שאפשר," היא אומרת." ( מתוך עמוד 13 בספר)

יקר לגור בבְּרֵקֶן הִיל שבאפסטייט ניו יורק. כדי לגור שם צריך להיות בעלי ממון, ופרד ושילה מרטון בהחלט עשירים.
אבל כל הכסף שבעולם לא יכול להגן עליהם מפני הרוצח שמגיע לקחת את חייהם. הזוג מרטון נרצח באכזריות לאחר ארוחת חג פסחא טעונה במיוחד עם שלושת ילדיהם הבוגרים, שכמובן הרוסים ממה שקרה.

או שאולי לא? כל אחד מהם עומד לרשת מיליונים. הודות לאביהם הנקמן ולאמם המזניחה הם מעולם לא היו משפחה מאושרת. האם ייתכן שאחד האחים מופרע יותר מכפי שהיה נדמה? האם מישהו מהם איבד את זה אחרי אותה ארוחה נוראית? או שמא אדם אחר הגיע מאוחר יותר באותו לילה עם כוונות זדון? כן, זה כנראה מה שקרה. אחרי הכול, אם מישהו מבני המשפחה היה מסוגל לעשות מעשה כל כך מחריד היינו יודעים את זה.
או שאולי לא?

*לפֶּניה היא אמנית המניפולציה... אין טעם לנסות להניח את הספר מהיד." USA Today

*רב-מכר של הניו יורק טיימס

"משפחה לא מאושרת" מאת שרי לפניה תרגום מאנגלית יעל עבר, פרוזה-מתח ופעולה, משכל - ידיעות ספרים, לרכישה לחצו כאן.

כשפריז עצמה עיניים את רות דרואה
אישה אחת מוכרחה לקבל את ההחלטה הקשה ביותר בחייה בסיפור מכמיר לב ובלתי־נשכח על אהבה והקרבה, התנגדות ואמונה, בתקופה האפלה והמפחידה ביותר בהיסטוריה.

סנטה קרוז, 1953: ז'אן־לוק, אדם הבורח מעברו, בונה לעצמו חיים חדשים בקליפורניה. הצלקת שעל פניו היא מחיר זעום שעליו לשלם על ששרד מאימי הכיבוש הנאצי בצרפת. הוא מעולם לא ציפה שהעבר ישוב ויתדפק על דלתו.

"הוא חש במבטה של שרלוט על גבו כשהוא פותח את דלת הבית והולך עם השניים אל הקרייזלר השחורה. הוא נושם עמוק וכופה על האוויר לרדת לתוך בטנו. עכשיו הוא נזכר ששמע את הסערה פורצת באמצע הלילה. הוא מרגיש את ריחה המהביל של האדמה הרוויה מים. עוד מעט ייעשה חם ולח.

איש מהם אינו מדבר בזמן שהם חולפים על פני הבתים המוכרים והמדשאות הרחבות והפתוחות שמגיעות עד המדרכה, עוברים על פני חנות העיתונים, הקונדיטוריה, הגלידרייה. החיים האלה שלמד לאהוב." מתוך עמוד 14 בספר)

פריז, 1944: עברה של אישה יהודייה צעירה משוסע כהרף עין לגזרים. בעודה מובלת כצאן לטבח אל הקרון הנוסע לאושוויץ, היא מפקידה באקט של ייאוש את היקר לה ביותר עלי אדמות בידיו של זר. כל שנותר לה כעת הוא לקוות.

על רציף רכבת אפל שני גורלות נשזרים זה בזה, והבחירות שכל אחת מהדמויות תעשה ישנו את העתיד באופן שאף אחת מהן לא יכלה לשער.

ברומן שובה לב, המסופר מנקודות מבט מתחלפות, דנה רות דרואה בכוחם של אהבה, חוסן נפשי ואומץ, גם כשהכול נראה אבוד, ובוחנת את עוצמתם של קשרי משפחה ומה זה באמת אומר לאהוב ללא שום תנאי.

הספר מרגש וקשה שלא לשקוע בו ולשכוח את כל מה שחי ונושם סביב. אהבתי את הספר מאד. 

"שובר לב. הדמויות – והקוראים – נאלצים לבחור בין הצודק לחכם" - ג'נט סקזליאן צ'רלס, מחברת רב-המכר "הספרייה בפריז"

כשפריז עצמה עיניים את רות דרואה, מאנגלית עידית שורר, משכל-ידיעות ספרים, לרכישה לחצו כאן.

החברים של סשה מאת גארי שטיינגרט

בבקתות כפר בין הגבעות של צפון מדינת ניו יורק מתאספת קבוצת חברים וחברים-של-חברים ומחכה שהמגפה תחלוף. לאורך ששת החודשים הבאים נולדים רומנים חדשים וחברויות חדשות, וברקע צצות בגידות ישנות, שמאלצות את כל הדמויות להעריך מחדש את מי הן אוהבות ומה הכי חשוב להן בחיים.

אוסף הדמויות הביזארי כולל סופר ממוצא רוסי, אשתו הפסיכיאטרית ובתם המאומצת, סופר הודי אמריקאי מיוסר, מפתחת אפליקציה מצליחה ממוצא קוריאני, רודף שמלות גלובלי בעל שלושה דרכונים, מסאית מעוררת מחלוקת מהדרום, וכוכב קולנוע המכונה 'השחקן' שהגעתו מערערת את שיווי המשקל בקבוצה האקלקטית הזאת.

"שביל של חלוקי נחל חיבר בין הבקתות, וסנדרובסקי קיווה שהוא יוצר תחושה של כפר אירופי מסודר, מהסוג שמעולם לא קיבל בברכה את אבותיו. הבקתות הקיפו את הבית הראשי בצורת חרמש, אחדות השקיפו על כר מרעה קלאסי, ואחרות על יער קטן שוקק בעלי חיים קולניים. בחורף הן היו חמימות, כיאה לכל מעון קטן, ובקיץ הן היו שימושיות, אבל חסרות כל ייחוד חזותי כגון ארובות מעשנות או דלתות הזזה למרפסת. המותרות יועדו לשימוש משותף: אוכל אנין ושיחה אנינה אף יותר. בבית ילדותו של סנדרובסקי היה מחסור בצחוק וברעיונות מבריקים, ואף שכיום הוא יצא למסעדות ולאירועים ספרותיים מזדמנים בעיר, דבר לא שימח אותו יותר מעובדת היותו מנהיג גן חיות כפרי משלו. שלא לדבר על ההפתעה שחש בסתר כשחצה דונמים של אדמה פרטית על שם סנדרובסקי, ביבשת שחתמה על מסמכי האימוץ שלו."  (מתוך עמוד 26 בספר)

החברים של סשה נבחר לרשימת הספרים הטובים של השנה של מוסף הספרים של הניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט, טיים, לוס אנג'לס טיימס ועוד, היה ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס ו"הבאז הנוכחי" של 'גוד מורנינג אמריקה'.

"זהו רומן מושלם לזמן הזה ולכל הזמנים, יצירה טקסטואלית ייחודית של עידן המגפה, הייתי מכניסה אותה לקפסולת זמן כדי שתייצג את כל מה שאמיתי ונכון ויפה בספרות" מולי יאנג, ניו יורק טיימס (בחירת העורכים)

"רומן על חברות, משפחה ובגידה שזכה לשבחים – כתיבה וירטואוזית" יו-אס-אי-טודיי

"הומאז' לצ'כוב ובו ארבעה סיפורי אהבה ופינאלה שישבור את ליבכם" וושינגטון פוסט.

"החברים של סשה" מאת גארי שטיינגרט,  תרגום מאנגלית קטיה בנוביץ', סימנים ומשכל-ידיעות ספרים, לרכישה לחצו כאן.

אהבה למתחילים מאת מדי דוסון
מחברת רב־המכר "שדכנות למתחילים" בספר חדש על אהבה, על אובדן ועל הבלגן הנהדר שקוראים לו משפחה.

מארני מק'גרו ופטריק דילייני מאוהבים כבר מספיק זמן כדי לדעת שהם לא מושלמים באופן מושלם יחד. אבל בכל זאת ישנם כמה דברים שאפשר עוד לשייף: מארני נוטה להשתלהב בעוד שפטריק מופנם; מארני חובבת שינויים והפתעות ואילו פטריק מעוניין ביציבות; מארני רואה בעתידם המשותף חתונה וילדים, ופטריק לא מצליח להתנתק מהצל הכבד שמטילה הטרגדיה שחווה בעברו.

אבל חייהם של השניים נהפכים על פיהם כשהפתעה בת שמונה מעברו של פטריק מגיחה אל חייהם בגלגלונים סוערים. מארני מצליחה לראות בה משפחה למן הרגע הראשון, אף שהמשפחה הזאת לא הגיעה בדיוק בדרך שדמיינה, אבל פטריק החרד מפגיעה נוספת נסוג עוד יותר אל תוך עצמו.


"ויני וגרהם פונים יחד להביט בפטריק, ואני רואה איך הם מסיטים את עיניהם מיד כשהם מבינים שהפנים שלו הן לא ממש מה שהם ציפו לראות. זאת הסיבה שפטריק מופנם. הוא ניצל משריפה איומה לפני שמונה שנים בערך, והפנים שלו מצולקות מהשתלות עור, והעין הימנית שלו אולי קצת עקומה. בכל פעם אני מבינה מחדש איך זה בשבילו לחיות עם זה יום־יום, עם כל מפגש חדש - כשאנשים מסתכלים עליו ואז נרתעים. הם לא יודעים איך להגיב לצלקות, לעור הקמוט, המבריק מדי, ליד עין אחת, לקו הלסת שהוא לא ממש סימטרי. הם מצטערים, אני יודעת. הם לא מתכוונים להיות אכזריים, אבל הם מגיבים מתוך הפתעה. הם מסבים את המבט. כואב לי בשביל פטריק בכל פעם שזה קורה, ואני תמיד רוצה להגיד לו שהם לא מתכוונים לזה, שהם רואים גם את האור הזורח ממנו. שהוא יפהפה. זוהר." (מתוך עמוד 17 בספר)


מארני תוהה איך תוכל להמשיך ולהאמין בקסם הטמון ביקום, כשנראה שכל מה שהיקום עושה זה לנסות לרפות את ידיה. אבל יש סיפורי אהבה ששווה לחכות בשבילם, ובעצם, מה שווה אהבה בלי קצת תיבול של תוהו ובוהו?

מדי דוסון מחברת רב-המכר "שדכנות למתחילים", ממשיכה לבזוק קסם ייחודי על גיבוריה הנפלאים, המשונים ושובי הלב, בסיפור אופטימי וסוחף, מרגש ומצחיק עד דמעות, מעורר הזדהות ובעיקר משפחתי ומחמם לב.

"אהבה למתחילים" מאת מדי דוסון, תרגום מאנגלית דנה טל, ידיעות ספרים, לרכישה לחצו כאן. 

ריקי ברוך