דפים

יום שלישי, 27 בדצמבר 2022

חמישים חמישים-סיפור מים אל ים מאת אירית קדם



אני מוכרת בקרב סובבי כאדם שורשי, נוסטלגי שאוהבת להיפגש עם אנשים מעברי. נתחיל בגיל הגן (אנחנו בקשר צפוף) ונמשיך לבית הספר היסודי, התיכון, הצבא וחדר המורים שהייתי חלק ממנו שלושה עשורים. יש משהו במפגשים האלו שמעורר בי זיכרונות מתוקים (לא כולם, אם מדברים על חדר המורים!) וגעגוע לאנשים שהיו חלק ממני. 

"בחזרה מבית החולים נכנסת אלונה הביתה דרך הכניסה האחורית הסמוכה לחניית מכוניתה, היישר אל חדר העבודה. דבר ראשון, עוד לפני השלום ליהל, היא פותחת את תיבת הדואר האלקטרוני, צעד שובר בדידות מאין כמוהו. על המסך מופיעות בבת אחת 38 הודעות שלא נקראו. יומיים בלי מחשב מעולם לא הביאו עליה מטר שכזה. המכנה המשותף של רוב ההודעות, למעט שתיים ממזכירוּת היישוב ואחת דואר זבל, הוא, לתדהמתה, בני שכבת "להבה". היא פותחת את המייל הראשון ביד סקרנית. פותחת וקוראת וסוגרת, ושוב פותחת.

היה פשוט כיף
לזכות, גם אם למעט זמן
להיות במחיצתך. שמח שפגשתי בך שוב
וממקום אחר!
איתַי" מתוך פרק ראשון בספר.)





בני חמישים, בוגרי תנועת הצופים, עורכים מפגש נוסטלגי בן 3 ימים בניסיון לשחזר את ה"מסע מים לים", שהתרחש בחופשת הפסח של כיתה ט', לפני 35 שנה. במהלך המסע נחשפים חלקים ממסע-משא חייהם - על הלבטים, המשברים, היצרים והאובדנים הקשורים ל"שלב האמצע" אליו הגיעו, והפגישה המחודשת גורמת לאנשים לקלף שכבות דקות כעבות, לשחרר רגשות ומחשבות, לחזור אל "הילדים שהיו" בתנועת הנוער של שנות ה-70, לחדש קשרים ואהבות, בשכבה עצמה ובין השכבות, ואף מולידה מפגשים חדשים ומסעירים שלא נלקחו בחשבון.

"שָם" ו"כאן", "אז" ו"עכשיו", "מעשה" ו"מעשיה"
חוברים להם בערבוביה - ויוצרים סיפור חדש, מרגש ואחר,
שמעמיד למבחן חברות, זוגיות, נאמנות, התמודדות או התמוטטות,
באזור הדמדומים שבין האמת לאגדה, המציאות וההמצאה.

גיבורת הסיפור, אלונה שדה, אישה נמרצת, יצרית, יצירתית ויוצרת, שחלתה בסמוך לטיול במחלה נדירה, לוקחת על עצמה לתעד את ה"נס" שאירע לה ול-50 חבריה, אנשי שכבת "להבה", בזמן המסע, מעט לפניו ושנה לאחריו - כל זאת בעקבות החיבור מחדש עם מדריכתה הנערצת, דפנה, ועם איתַי, מלך הכיתה, שהופך מאויב לאוהב. בהמשך - היא מחליטה לגולל בכתב גם את עלילותיה הנסתרות עם אורי, המדריך שובה הלב/ שובר הלב... שדווקא נעדר מאותו אירוע, אך הקשר עמו, שהתעורר בעקבות המפגש, מצליח להשיב לה את מיניותה וחיוניותה, דווקא בימים שהבריאות רופפת והמחלה מאיימת על חייה.

האמת במלואה נחשפת רק כששלושת החלקים חוברים יחדיו לספר, אותו מחליטה אלונה להוציא לאור עם תום השנה, החלטה שללא ספק תשנה את מסע חייה, ובגיל 50 היא מוצאת עצמה "מחשבת מסלול מחדש".
אהבתי את הספר מאוד. חשתי הזדהות מוחלטת עם גיבורת הסיפור. ברגעים מסוימים ראיתי את עצמי שבה למפגשים שכאלו ומחייה תקופות שעברו ולא ישובו עוד. מעצם היותי בת מושב השתייכתי לתנועת הנוער של "תנועת המושבים" מה שנתפס בפועל כמקבילה של תנועת "הצופים" שבעיר. 
 אני אוהבת לקרא את אירית. יש בה אותנטיות, ציניות וכתיבה ישירה וישרה ששומר עלי מחוברת לספר מבלי שמתעורר בי צורך להפסיק לקרא. 

ד"ר אירית קדם, ילידת גבעתיים, חברת מושב מעלה גמלא שברמת הגולן, אשת חקלאי, אם לשלושה וסבתא לארבעה - בוגרת החוגים תיאטרון וספרות באוני' תל אביב.
"חמישים חמישים, סיפור מים לים" הוא רומן ביכורים וספרה העשירי.
בעברה - אשת חינוך, דרמה תרפיסטית, בימאית, מנחת קבוצות ומרצה. בעקבות מחלה נדירה הסבה את עיסוקיה האקדמיים אל האמנות הרב-תחומית. חברה באקו"ם ובאגודת הסופרים.
שיריה וציוריה מתפרסים מעת לעת באנתולוגיות, בכתבי עת שונים ובספרים לילדים ולמבוגרים.

בין ספריה הקודמים:

"דרמת אמצע החיים - מסע שלו, משא שלה" (עיון ספרא ואסף מחזות, אוני ת"א 2008),
"דייט עם מלאך" (שירים, ספרי 'עיתון 77', 2016),
"מעשה בחיפשושית שחיפשה ומצאה את כל הנקודות" (ספר ילדים, "סער", 2017),
"מבריאה כרונית" (שירים, "עמדה", 2021),
"כל ה-covid הזה" (שירים, "עמדה", 2022),




















ריקי ברוך

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה