"עוד באותו לילה כינס מרכדו את כל בני משפחתו והודיע להם: ״ציפינו לגזרה, רק לא ידענו מתי היא תבוא. מתוך זהירות וכדי להקדים תרופה למכה, כבר העברנו חלק נכבד מההון המשותף שלנו אל מחוץ להישג ידם של השלטונות. יש לנו די כסף שיספיק לבנות חיים חדשים לכולנו.״ והוא כבר החל לתכנן את צעדיו. בשלב ראשון יעברו לליסבון. שלטונות פורטוגל השכנה הסכימו, כצעד הומניטרי, לפתוח את הגבולות ולהכניס מגורשים לשטחה לזמן מוגבל של שישה חודשים. תקופה זו תאפשר להם לבחור את יעדם הבא: אמסטרדם שבהולנד או נסיכות ונציה, שם כבר יצרה המשפחה קשרים עסקיים עם כמה בנקים."(מתוך פרק ראשון בספר)
הסיפור נפתח בגירוש ספרד ועוקב אחרי משפחתו של דון מרכדו בן חסיד שחיה בעיר טולדו. ערב הגירוש הטביע דון מרכדו כמה מדליוני זהב בבית המלאכה שבבעלותו, ועליהם חרוטים דיוקנו של מרכדו הגדול, אבי השושלת. המסר: להעביר את המדליון מאב לבן ולשמר את המורשת המשפחתית.
רק שני מדליוני זהב השתמרו אצל שתי משפחות במשך חמש מאות שנה עד שהגורל הפגיש ביניהן. שני המדליונים הם שהניעו את הרצון לכתוב את סיפורה של המשפחה שנדדה לאמסטרדם, עברה לבלקן ולתורכיה עד שהגיעה לארץ ישראל.
במרכז הרומן אהבתם של נעמי ודינר. הם נפגשו ב"חצר הגדולה" שבעיירה קירקלרלי שבתורכיה. אולם אותה אהבת נעורים תמימה ועיקשת אינה מתממשת. ויקטור בכר, בעל מפעל טקסטיל באיסטנבול, מגיע לקירקלרלי, פוגש את נעמי במקרה, מתאהב בה ומוכן "לתת הרבה מאוד" תמורת ידה.
בעל כורחה מובלת נעמי לחופה. היא נעקרת מביתה ומאהובה ועוברת עם בעלה לביתו המפואר באיסטנבול. לאט ובהדרגה היא מסתגלת למעמדה והופכת דמות דומיננטית בקהילה וגם משמשת יד ימינו של ויקטור בניהול המפעל. ואולם הזמן אינו משכיח ממנה את דינר. ליבה נותר חצוי.
דינר הנטוש לא מוצא טעם בחייו. הוא מוותר על חלומו ללמוד רפואה ועולה לארץ, מתגייס לצה"ל, משרת בצנחנים ונודע כקצין מוערך ואמיץ. עד שיד הגורל שוב מתערבת ומפגישה בינו ובין נעמי בנסיבות ששניהם לא פיללו...
"איכשהו חצתה הספינה את מצר גיברלטר ועגנה במפרץ סאוטה שעל אדמת אפריקה. סאוטה היא עיירת חוף עתיקת יומין שהקימו יורדי ים לפני כשלושת אלפים וחמש מאות שנה, והיא נמצאת בשטחה של מרוקו, אך שייכת לספרד. הנוסעים הצעירים והבריאים ירדו מהספינה המקוללת והותירו מאחור את הוריהם התשושים לגורלם." (מתוך פרק ראשון בספר )
מאיר חסדאי ז"ל, יקיר העיר רחובות, עלה מטורקיה במסגרת עליית הנוער. במשך כ-20 שנה חקר וכתב את תולדות משפחתו. לבקשתו, יצא הספר לאור בהוצאת דפי חיים, לאחר שעבר עריכה ושכתוב בידי אורלי לבנברג עמית. חקר את תולדות משפחתו וטווה עלילה צבעונית ומרתקת המתארת ברגישות את ההווי המשפחתי ואת התרבות והמורשת של הקהילות היהודיות בתורכיה ובבלקן. הוא מתאר את כמיהתם העזה של בני הקהילה לעלות לארץ ישראל, מספר על תרומתם הכבירה בייחוד במהלך מלחמת העולם השנייה למען העם היהודי וחושף את פעילותם החשאית למען הקמת המדינה.
התחברתי לספר ממקום אישי וקראתי אותו בשקיקה בעודי רואה לנגד עיני את סיפור אהבתם של הורי. כמו כותב הספר חסדאי, כך גם אבי עלה מתורכיה במסגרת עליית הנוער והגיע היישר לקיבוץ כפר גלעדי.
המקומות, האנשים, הזיכרונות והעלילה נגעו בי ורגשו עד דמעות. לאורך הקריאה שבתי וראיתי לנגד עיני את הורי אנשי הפלמ"ח שאהבתם שרדה למעלה מ 70 שנה עד הסתלקותו של אבי לפני שנתיים. סיפור ארץ ישראל הישנה והטובה כמו בשורשי וילדותי בבית הורי, מילא את דפי הסיפור וקרב אותו אל ליבי.
הספר מביא אותם זה לצד זה: סיפור האהבה בין נעמי ודינר וסיפור האהבה לארץ ישראל. שני סיפורים המשתלבים זה בזה נוגעים ומרגשים עד מאד.
"המלאך מאיסטנבול" הוא רומן היסטורי שנגע לי בלב!לא תסירו את הספר מידכם! ממליצה מאוד!
"המלאך מאיסטנבול" מאת מאיר חסדאי, הוצאת דפי-חיים, לרכישה לחצו כאן
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה