דפים

יום שישי, 4 בפברואר 2022

תאירי, החזון, המניפסט היהודי, ביאפרה, להאיר את המנהיג שבך, אוצרת חיים, יום נולד מים ופולידין - ספרים חדשים בהוצאת צמרת.

 





תאירי מאת דניאל ארד

תאיר ראדה נולדה ב-4 בינואר 1993 והייתה בת הזקונים, אחות לשני בניהם של שמואל ואילנה ראדה, מוותיקי העיר קצרין. בביום -6 בדצמבר 2006, יצאה ראדה מביתה ונסעה עם אביה, כמדי יום, לבית הספר התיכון "נופי גולן", שם למדה בכיתה ח'. מעדויות תלמידים שלמדו באותו יום בבית הספר מתברר כי בהפסקה שבין שעת הלימוד השישית לשעה השביעית, שהחלה בשעה 12:50, שהתה ראדה עם חבריה בחצר בית הספר. בתום ההפסקה, בשעה 13:05 לערך, החליטה להיעדר משיעור תיאטרון ונותרה עם חברים אחדים בחצר. לאחר מכן, בסמוך לשעה 13:30, הודיעה לחבריה כי בכוונתה לשתות מים בברזייה שבתוך בית הספר. כאשר נכנסה למבנה,  העידו שני תלמידים כי ראו את תאיר עולה לבדה במדרגות - בדרכה לכיוון שירותי הבנות שבהם התבצע באותו היום הרצח. על פי עדותם זו היתה הפעם האחרונה שבה נראתה תאיר רדה בחיים.


בשעות אחר הצהריים, משבוששה לשוב לביתה, דיווחה האם למשטרה. שוטרי תחנת גולן פתחו בסריקות, וסמוך לשעה 19:00, מצאו את גופתה של ראדה, כשהיא מתבוססת בדמה בתא נעול בתוך שירותי הבנות שבקומה השנייה בבית הספר בו למדה. 
פרשת רצח תאיר ראדה בבית הספר נופי גולן תופסת עד היום מקום נכבד בכותרות. המדינה כולה ממתינה לגלות סוף-סוף את האמת בנוגע לאותה פרשה מטלטלת, שבה רב הנסתר על הגלוי.
פרטי הפרשה והמידע בנוגע אליה נקבצו ונאספו לספר זה, במטרה ליצור תמונה מהימנה ככל האפשר של מה שהתרחש באותו יום נורא ויצר את אחת הפרשות האפלות והמסתוריות ביותר שידעה מדינת ישראל.
הצטרפו למסע בין חדרי חקירות, ראיות, עובדות, תחושות, ספקולציות וסתירות סביב הרצח של תאיר ראדה, ילדה שנרצחה באכזריות בדמי ימיה, ושעד היום אין איש יודע בוודאות מי אשם במותה.

דניאל ארד נולדה בשנת 2005, שנה לפני רצח תאיר ראדה. במהלך חייה נחשפה דניאל לפרשה ומצאה את עצמה חוקרת ומתעניינת כיצד ייתכן שנערה בת ארבע-עשרה נרצחת בבית ספרה, מקום שאמור להיות כה בטוח עבורה. 
"תאירי" מאת דניאל ארד, הוצאת צמרת, תחום: עיון. לרכישה לחצו כאן.




החזון מאת גיל לב
פגשתי אותו ביערות המקיפים את המושב בר גיורא. במשך כמה שנים נהגתי לצאת לצעידה קלה בחיק הטבע, כשעה לפני השקיעה, חולף מעבר לכביש 386, לתוך שביל קטן ונסתר שיורד לעומק היער. לאחר דקות אחדות של הליכה נמשכו עיניי לשינוי קל בנוף. זה היה אוהל שנבלע בין עצי היער וכשסקרתי את הסביבה, פגשו עיניי גבר מזוקן שחייך אליי חיוך קל ונופף נפנוף מרגיע לשלום. הופתעתי. ליבי קצת ״קפץ״, כיוון שלא הייתי רגיל לפגוש אנשים בחלק זה של היער. רק בהמשך, כשהשביל התחבר לדרך היורדת לעין קובי, היו חולפות מדי פעם בפעם קבוצות של רוכבי שטח. נופפתי לו לשלום והמשכתי בדרכי. זאת הייתה פגישתנו הראשונה ואט-אט התקרבנו.


ביום שלמוחרת כבר עמד קרוב יותר לשביל ובירכני לשלום בקולו. כך חלף לו שבוע שלם, וברכת השלום הפכה ל״מה נשמע?״ ״מה שלומך?״ ״תהיה בריא!״ עד שהזמינני לקפה. אף על פי שרוב שטחי היער היו תלולים, האוהל ניצב מעל השביל במשטח מיושר, וכפי הנראה היה בשימוש כלשהו בעבר הרחוק. האוהל היה מתוח היטב והסביבה נוקתה בעדינות. התברר לי משיחותינו הראשונות שהוא גנן זה שנים רבות, ושמגפת הקורונה אִפשרה לו את פסק הזמן שכה השתוקק אליו, כדי למצוא מנוח לגופו ולנפשו.
"החזון" מאת גיל לב, הוצאת צמרת, תחום: סיפורת. לרכישה לחצו כאן.





המניפסט היהודי מאת אלי וידן

"ספרטה נודעה לתהילה בזכות אורח חייהם הייחודי של אזרחיה ובשל אומץ הלב של לוחמיה, שנחישותם אפשרה לה להתקיים ללא חומות מגן; אויב לא העז להציב את רגלו על אדמתה.
הספרטנים לא היו שונים גנטית מעמי הים התיכון אלא ברוחם — ברוח האומץ הספרטני.
אתונה, במרחק של 200 קילומטר מספרטה במעוף הציפור, היא אחד המקורות של הדמוקרטיה המערבית. יצירתה הספרותית הגיעה לפסגות עם הטרגדיות של סופוקלס, הקומדיות של אריסטופנס, ההיסטוריוגרפיה של תוקידידס והפילוסופיה של סוקרטס, אפלטון ואריסטו.
היוונים בני אתונה לא היו שונים גנטית מהיוונים הספרטנים אלא ברוחם — רוח החוכמה והפילוסופיה.
רומא, במרחק 1,000 קילומטר מאתונה במעוף הציפור, פיתחה במשך כאלף שנים את מערכת המשפט הרומי, כפי שהשתמרה בקוד של יוסטיניאנוס, אשר הפכה לבסיס המערכת המשפטית באימפריה הביזנטית ורבות ממערכות המשפט הקונטיננטלי במערב אירופה." (עמוד 11 בספר)


“הגניוס היהודי“ מבטא תופעה של מצטיינים בתחומים המצריכים אינטלקט גבוה, באחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי, הרבה מעבר לחלקם מכלל הקבוצות האתניות. במפתיע, במחקר הפסיכולוגי של האינטליגנציה לא נמצאו ראיות למנת משכל ממוצעת גבוהה יותר, אצל יהודים.
הסתירה אינה לוגית אלא טרמינולוגית. הגניוס היהודי אינו מועבר מדור לדור באמצעות התורשה, במובן של חלבונים וגנים, אלא באמצעות המורשת: במיתוסים, בנורמות, בערכים ובאידאלים.

המניפסט היהודי הוא קובץ סיפורים. בסיפורי היהדות מועלות השערות מושכלות ביחס למקורה ולמהותה של רוח העם היהודי; זו אשר הביאה את הגניוס היהודי לשיאיו.
כל סיפור מאיר באופן מרתק פרק מסוים בהיסטוריה בת אלפי השנים של התרבות האנושית, ומקומה של רוח העם היהודי בתוכה.
"המניפסט היהודי" מאת אלי וידן, תחום: מורשת, הוצאת צמרת. לרכישה לחצו כאן.




ביאפרה מאת יחזקאל רובין
אני זוכרת היטיב את מלחמת ביאפרה, שהתחוללה בין 6 ביולי 1967 ל-15 בינואר 1970. הייתי ילדה -נערה וההורים דברו על כך רבות. זו הייתה מלחמת אזרחים שבה ניסו מורדים בני איגבו מחבל ביאפרה לפרוש מניגריה ולהקים מדינה עצמאית. את המלחמה הזינו מתחים כלכליים, תרבותיים, אתניים ודתיים בין העמים הרבים החיים בניגריה, וגם גילוי מרבצים ענקיים של נפט במחוז ביאפרה. לצד המורדים התייצבה צרפת, בעוד מדינות אפריקה התנגדו נחרצות לכל פרישה של חבל ממדינה אפריקאית. המלחמה הסתיימה בניצחונה של ניגריה ובדיכוי המרד, כאשר יותר ממיליון איש איבדו את חייהם במלחמה, חלקם הגדול מרעב.
מלחמת ביאפרה מוזכרת בנשימה אחת עם אירועים טרגיים שבהם מדינות אחרות לא התערבו. אף על פי שזכתה לכיסוי תקשורתי נרחב, וצילומי הילדים הרעבים שודרו בעולם כולו, גורמים בינלאומיים לא התערבו בנעשה והניחו לצדדים לטבוח אלו באלו.

בימים אלו רואה אור הספר ביאפרה. השנה היא 1968. במסגרת שליחות הצלב האדום נשלח צוות כירורגי ישראלי לאזור הקרבות העקוב מדם בביאפרה, כדי לתת סיוע הומניטרי לשבט האיבו במלחמתו להשתחרר מעול השלטון הניגרי, ולהקים מדינה חופשית שבירתה אנוגו.

"לתחום הפארה-רפואי נחשפתי לפני גיוסי לצה״ל. הוצע לי להירשם לקורס טרום-צבאי, שהתקיים בבית החולים תל השומר. מטרתו נועדה להכשיר את המשתתפים בו, להתמחות בכל הפעילות והתפעול של חדר ניתוח, הכוללת השתתפות פעילה בצוות המנתח. הלימודים היו אינטנסיביים מאוד, תאורטיים ומעשיים כאחד, נמשכו 24 חודשים רצופים והתמקדו בתחום הכירורגיה ובעבודת חדר ניתוח. תקופת ההכשרה נעשתה בבית החולים במסגרת אזרחית, בחסות הצבא. כל מסיימי הקורס התגייסו לצה״ל בתום הכשרתם לתפקיד רפואי מקצועי ועברו קורס קציני רפואה מזורז, הכולל שירות של שלוש שנים בצבא כמקובל. הביקוש היה לגברים בלבד והתבסס על קונספט צבאי, שהתגבש לאחר מלחמת סיני (קדש) בשנת 1956." (עמוד 19 בספר)


מחבר הספר, אז בן 21 בלבד, חייל, אח חדר ניתוח, נמנה עם הצוות שיצא לביאפרה לטובת מפעל הומניטרי שיזם ארגון הצלב האדום הבין-לאומי. ספר ראשון מסוגו, אותנטי, סוחף ומסמר שיער, ששופך אור על יבשת, שעד כה המידע עליה היה מוגבל – אזור שבו אנשים מתים כזבובים, איש אינו פוצה פה, ובימים שגרתיים מתחוללות בה מהפכות והפרות זכויות אדם חדשים לבקרים.
יחזקאל רובין, יליד פולין ודור שני לשואה, מתאר לפרטים אירועים שונים ומיוחדים, מתאר את מסע ההתמודדות היום-יומית בכאוס של קרבות וסכנת חיים, את חוסר הוודאות, את הייאוש לצד התקווה, ובעיקר את סיפורו של שבט שרצה להיות עם, נלחם, סבל, כאב ושילם במחיר דמים – על הזכות הבסיסית להיות חופשי.

יחזקאל רובין, נשוי ואב לשני בנים ובת, סב לשמונה נכדים, חבר בארגוני התנדבות – שימש נשיא לשעבר ב"שולחן עגול" ובארגון ה"רוטרי". זהו ספרו הראשון.
"ביאפרה" מאת יחזקאל רובין, הוצאת צמרת, תחום: פרוזה מקורית. לרכישה לחצו כאן.





להאיר את המנהיג/ה שבך מאת עינב תדמור מימון ואילן קוסקי
בספר האימון פורץ הדרך "להאיר את המנהיג/ה שבך", עינב ואילן מציגים מודל מהפכני ויישומי להצלחה ומימוש עצמי במציאות העכשווית, הנותן מענה לפרדוקס הגדול של החיים המודרניים: מדוע השפע החיצוני אינו ממלא אותנו ואנו חווים ריקנות פנימית?

בספר הקורא מוזמן לצאת למסע טרנספורמציה קסום ורב-חושי לגילוי ולחשיפה של העוצמות האנושיות הבלתי מוגבלות שברוחו של האדם. המסע מתואר באמצעות סיפור אגדה על מלך אשר ממלכתו איבדה את קסמה ואת אורה והוא יוצא לגלות כיצד עליו להחזיר לממלכה את אורה הטבעי. הממלכה משולה לתודעתנו ומסע הגילוי של המלך חושף כלים לאימון התודעה והעצמת החיים מתוך שלמות עצמית.


אם אתם רוצים להצית מחדש את רוח המנהיגות הטבעית שהתברכתם בה, להאיר ולהפוך למנהיגים בחייכם האישיים והמקצועיים, בזוגיות, בהורות, בקריירה, בעסק שהקמתם ובכל מקום אליו אתם שואפים, הספר הזה נועד עבורכם!


אילן קוסקי ועינב תדמור מימון – הם מנטורים ומאמנים מובילים מומחים בפיתוח מנהיגות אישית וארגונית, המייסדים והבעלים של קבוצת המנהיגות בי לייט (Be Light Group). השליחות שלהם היא לאפשר לאנשים וארגונים להאיר את רוח המנהיגות שבתוכם, לממש את מלוא הפוטנציאל הטבעי שלהם, להגביר חיוניות וחיוביות ובכך להביא לשיפור באיכות ובתוצאות חייהם. כבר למעלה מ-25 שנה הם פועלים, חוקרים ומשפיעים על חייהם של עשרות אלפי אנשים בארץ ובחו״ל ומלווים אותם בתהליכי שינוי, התפתחות וצמיחה, במסגרת סמינרים, הרצאות, תוכניות לפיתוח מנהיגות, פיתוח צוותים ואימונים אישיים. אנשים שחווים אותם רואים בהם כ״מגבירי אור״ אנושיים.

"להאיר את המנהיג/ה שבך" מאת עינב תדמור מימון ואילן קוסקי, תחום: עיון, הוצאת צמרת. לרכישה לחצו כאן.



אוצרת חיים מאת מלכה אורמן
מחכה שתרצה אותי
כל כך תרצה
שכלום לא יעמוד
בדרכך -
תדע בדיוק
לאן
ואל מי
אתה בא.

אוצרת חיים, משוררת אותנטית האוצרת בקובץ שיריה חיי אישה אסרטיבית, רגישה ובועטת. שירתה שקופה, חודרת ומטלטלת, חושפת תובנות מנבכי החיים.
מלכה אורמן מציגה את יכולתה לטרוף את החיים בכוח רצונה ותשוקתה, באהבה עזה, ארוטיקה, אלימות, כמיהה ואובדן. כל זאת לצד היפה הנשגב ושיא האושר. המשוררת מציירת מפסלת והן שרה את החיים.




התרשמתי מאד. השירים משקפים חוויות פנימיות אצורות שניתנו להם דרור בצורה עדינה. התוצאה יצירה שירית יפה. אין ביטוי שיכול להעביר חוויה כשירה והמשוררת עשתה זאת ברגישות ובטעם.
קראתי ונהניתי. פרופ' הרצל אהרוני

דיוקן המשוררת שעולה מספר מרתק זה הוא של אישה שהיא אחת למיליון. מתוך הספר עולה מבט מפוכח, מלא געגוע ותשוקה עזה להפוך למילים לתמונות וצלילים לבריאה באובדן ופגיעה מחד, באהבה ובשפע ובחזרה לחיים מאידך. באומץ נוגעת בחוזקה ברגעי חיים מטלטלים ומעוררי השראה. התפעלתי ממסעות הכתיבה של מלכה אורמן בהנחייתי, מצאתי כותבת רבת כישרון ורגש ששירתה רבת יופי ועזת רוח.
בהצלחה לספר בדרכו בעולם ויציאתך לדרך השירה בפומבי. בהערכה רבה. ד"ר זמירן פורן ציון

שיריה של מלכה אורמן חושפים אישה משכמה ומעלה שברגישותה ובזווית ראייתה הייחודית, מתמודדת עם מורכבות חייה. בדרכה העדינה פורשת שריג של סערות מתפרצות ורגשות עזים, המתריסים מול היגון ברציונליות מובנית. מפגש דינמי זה, הניב שירים המזקקים את תמצית רגשותיה מהעבר ומההווה. חשיפת הנשמה והצימאון לרומנטיקה, חושניות, פיכחון המשווע לעתיד מלא חיים ואופטימיות.
מחכה כבר לספר הבא. ד"ר דליה זליקוביץ
"אוצרת חיים" מאת מלכה אורמן, תחום: שירה, הוצאת צמרת. לרכישה לחצו כאן.




פולידין מאת דנה גל
"פולידין" הוא אוסף של הגיגים, שירים וסיפורים קצרים שנכתבו על כל הצדדים של הלב - כשהוא עמוס ורחב וגדוש באושר וגם כשהוא מרוקן, כאוב וזקוק לחיבוק.
כי מי מאתנו לא חווה שברון לב, בין אם קטן או גדול, בנאלי או מרשים.
מתישהו, כולנו היינו צריכים עזרה ראשונה
מתישהו, כולנו חיפשנו פולידין." (דנה גל)


הדופק הממוצע של אדם במנוחה הוא 60-100 פעימות לדקה. במהלך החיים שלנו הלב שלנו יפעם יותר משתי ביליון פעמים, יותר משתי ביליון פעימות – זה מספר שאי אפשר לתפוס אותו בכלל. קצת כמו הלב, או הרגש, הוא שם פועם, בועט, מניע אותנו ואי אפשר לראות אותו.
יש משהו קסום בדברים החבויים מן העין ועדיין יש צורך ממשי לגעת בהם, להרגיש אותם. אתם מחזיקים כעת פיסות קטנות מהלב שלי. סיפורים, הגיגים וקטעי שירה שנכתבו בנקודות שונות של חיי, בחלק מהן הרגשתי בשפל, ובאחרות הרגשתי בשיא, אבל בכולן הרגשתי במלוא העוצמה, הנשימה השתנתה, הדופק עלה.
הוא עולה כשאנחנו מתרגשים, חוששים, שמחים מאוד או עצובים. הדופק עולה כשאנחנו מרגישים. זה יכול להיות מאוד מפחיד, להרגיש כל כך הרבה ובבת אחת, זה הופך אותנו חשופים ולפעמים אנחנו גם נפצעים. כדי למנוע זיהום של חתך או שריטה בדרך כלל משתמשים בפולידין, קצת כמו לחבק את הפצע ולעזור לו להחלים.
עדיין לא מצאו פולידין ללבבות אבל אני מקווה שהספר הזה יצליח לחבק לכם את כל השריטות.
דנה גל, ילידת 1995, בעלת תואר ראשון בקדם רפואה ומתגוררת בחדרה. זהו ספרה הראשון
"פולידין" מאת דנה גל, הוצאת צמרת, תחום: שירה. לרכישה לחצו כאן



יום נולד מים מאת ד"ר נועה קליש
הספר יוֹם נוֹלָד מִיָּם שואב את הקורא אל מסע עוצמתי המקנה באמצעות ההסברים כלים אפקטיביים שיסייעו לו לצאת אל האור ולהתרומם. 
הספר מקנה זווית שונה שמסייעת להבנה את הבעיות, שלכאורה פיתרונן נראה כה טרוויאלי וברור.


"אני שוכבת בלילה במיטה לבד. אני רוצה תינוק, אבל אין בן זוג. אין את אופיר. אני רוצה בעל, אבל אין, הוא הלך. אני קוראת בשם שלך, “אופיר״. אני צועקת את השם שלך ללא קול בכל ערב, והדמעות חונקות את הגרון אל תוך הלילה. לא אכפת לי מכלום חוץ מהיגון שלי. אפילו בזמן העבודה אני לא מצליחה להיות מרוכזת, השעות מתבזבזות ויש לי כמובן רגשות אשם על זה." (מתוך פרק ראשון בספר.)

מוריה היא אם חד הורית, כימאית ונפש פצועה. במסעה הקיומי היא חותרת למציאת משמעות על ידי שאלות רבות שמעלה, תוך ביסוסן גם על עולם המדע, מהחלקיק לאדם. היא שוקעת לאפילת נשמתה ומנסה למצוא שם אור ואהבה.
ד״ר נועה קליש היא אימא לארבעה, נשואה לתומר, ומתגוררת במושב כחל בצפון הכנרת. היא ד"ר לכימיה פיזיקלית וזהו ספר הביכורים שלה.
"יום נולד מים" מאת ד"ר נועה קליש, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן




















ריקי ברוך








אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה