דפים

יום ראשון, 5 בפברואר 2023

"אל נקמות" ספר חדש מאת יניב בן עטר בהשראת אירוע האונס המחריד של ילדה בשנתה הזועק את זעקת תושבי הדרום המופקרים



אני מכירה את הדרום מצוין. כמי שגדלה במושב דרומי והתחנכה בעיר קרית גת, חיה לצד הבדואים שהיו מגיעים לעבוד אצלנו בחקלאות זכורות לי תמונות רבות של אירועים חלקם טובים ומרביתם הרבה פחות.
אחי נהג לומר ש"בדואי שלא לוקח עמו את מה שראה במשק נשאר עם נקיפות מצפון ותמיד חוזר לקחת". 

ב"משמרת הבוקר", כל פעם שהלך לעבוד עם אביו בגינון ביישובים היהודיים שמסביב, היו עיניו תרות אחרי רכוש מופקר, מחסן 10 | יניב בן-עטר פתוח, כלי עבודה, ארנקים על השולחן, תכשיטים על השידה. אחרי יומיים-שלושה היה חוזר לאסוף את השלל. כילד שגר עם משפחתה של אימו בעזה, היה עובד יום שלם כמו חמור בקטיף של עגבניות בעבור שלושה שקלים לשעה. פה הכול בא בקלות, רק לאסוף את הכסף מהרצפה. (מתוך עמודים 9-10 בספר)

לאורך השנים הרבות נעשו אצלנו מעשי ביזה וחבלה בציוד חקלאי ובציוד המשפחתי. מכונית וטרקטור נגנבו, מחסן שמן הזית התרוקן על תכולתו, כולל הציוד ובזאת לא תמו התלאות. כבר אין לי מילה טובה לומר על הבדואים ונוסיף על כך את העדר המשילות הנשמעת בחדשות התכופות של ימים אלו וחבל שכך. 



"מיתר, ינואר 2020 - מוחמד אהב את הלילות הסוערים של ינואר, שהגשם שימש בם משתיק קול טבעי. טרטור המזגנים הוסיף עוד שכבה עמומה של רעש לחיפוי, והחום המחניק שלהם הוסיף לנמנום של החִ'רְפַאן. כבשים. כך הוא קורא להם, ליהודים. וּחְיַאת אַלְלַّה, לא מבין איך הם הצליחו לשרוד פה, הכבשים. איך בכל המלחמות לא הצליחו צבאות ערב האדירים לזרוק אותם לים. אבל פה בנגב, אתה רק מרים עליהם את הקול, והם נשכבים על הגב ופותחים את הרגליים כמו שרמוטות. יש להם נשקים ומטוסים ואללה, אבל הם מפחדים מהצל של עצמם. מה יעזור לכבש אם יש לו רובה?" (מתוך עמוד 9 בספר)

"הדופק שלה מהיר מאוד והיא משותקת מאימה. טעם של בוץ ושמן מעורב בריח סיגריות חריף מעלה קבס בבטנה. יש לה בחילה. אם היא רק תפתח את הפה, היא תקיא. בבקשה, שמישהו יתעורר. כאב חד מפלח את גופה במקומות שאפילו לא הכירה. פנס מסנוור את עיניה כל הזמן. זוג ידיים חזקות מרתק אותה למיטה. הכאב לא מפסיק. האימה משתקת. נקמת דם ילדה קטנה, עוד לא ברא השטן" (עמוד 12 בספר)

בחורף 2021, הזדעזעה המדינה מאונס של ילדה קטנה, שהתבצע במיטתה, כשהוריה ומשפחתה, נמים את שנתם. מקרה האונס שהתרחש ביישוב בדרום, היווה נקודת משבר בקרב תושבי הדרום, הסובלים כל העת, ממקרים של אלימות, גניבות, פרוטקשן ונהיגה פרועה בכבישים.

המקרה המחריד והנורא הזה, הותיר ביניב בן-עטר, תושב להבים, תחושות קשות מאוד והגביר את תחושת חוסר האונים, הזעם והכעס על הרשויות שאינן מצליחות להחיל את החוק בדרום הפרוע ותחושת חוסר הביטחון הפכה למנת חלקם של תושבי הדרום באופן קבוע.

הדמות המרכזית בספר הוא סער, מסתערב בעברו, המתגורר עם משפחתו ביישוב מיתר, בדרום הארץ. סער, כרבים מתושבי הדרום, כואב את מצב הדרום וזועם על מחדלי הרשויות. ערב שבת חורפי וגשום, מתרחש הנורא מכל. פורצים לביתו שלושה בחורים בדואים וביתו נטע נאנסת במיטתה, כשהוריה ישנים בחדר ליד ולא שומעים דבר.
מאותו רגע, עולמו מתהפך עליו. הוא מנסה לתת למערכת הצדק לפעול, אך במקביל מתחיל לחשוב על אפשרויות שונות לנקמה, ומצד שני, הוא מנסה שלא לתת לעצמו להישאב למצב לחימה.
העלילה מתפתלת תוך כדי בחינת ערכי הגבריות הישראלית, האבהות, גרורות השירות הצבאי, הרעות, הזוגיות בחייו של האב סער בשילוב תחושות של הכבוד הלאומי והפער בין החוק לצדק.

בדרום הפרוע, שם שולט "חאק אל ערב" - החוק הבדואי, סער, בוגר יחידת המסתערבים, יוצא לחפש צדק לביתו, חותר בזעמו נגד המדינה שבחרה לקדש את ההכלה והמידתיות על חשבון חייו וחיי משפחתו.
בפעולה כירורגית מדויקת, נרקמת תכנית הנקמה שלו שמשתלבת בחוסר המשילות של המדינה ושל המשטרה במערב הפרוע של ישראל - הנגב.


הספר דרמטי ואינו קל לקריאה. התיאורים בספר קשים מעוררי זעם, כעס ואימה לנוכח היותם מבוססים על אירועים אמיתיים. 
כמי שעוקבת מקרוב ומכירה את ההתנהלות הבדואית, את ההוויה הדרומית, את האלימות ואת העדר המשילות באזור, חשתי חמלה, תסכול וכעס בו זמנית. הכעס על טרגדיה שהתחוללה בתוך ביתה ומבצרה של ילדה צעירה בשנתה כאשר הוריה אינם יודעים מה קורה מעבר לקירות חדרם, וכלה בענישה הקלה למי שאמור בעצם לשבת מאחורי סורג ובריח עד אחרון ימיו.
הספר ספוג כעס וזעם מובן. מצאתי את עצמי דומעת, כועסת מאוד ומשחררת לחלל רעיונות שעלו במוחי הקודח לו רק הייתי אני יכולה לעמוד מולו (מול האנס) ולומר לו מילים כדורבנות. הספר משמיע קול זעקה חדה. ספר מרגש וחשוב מאד.  



זהו ספרו הראשון של בן-עטר, עליו הוא מעיד כי נכתב למען שכניו, תושבי חבל ארץ זה, הספר מהווה קול זעקה וגם רצון להתעוררות לפעולה כשהמציאות והשגרה המתוארות מובאות ללא פילטרים ומבוססות על מקרים אמיתיים או דומים להם.

יניב בן-עטר (יליד 1979) בוגר המחלקה לקולנוע במכללת ספיר. סרט הגמר שלו "לילה לא שקט" (2007), עליו מבוסס הספר, הוקרן בארץ ובעולם וזכה לשבחים רבים. 
*הספר מכיל נושאים שעלולים להיות רגישים עבור חלק מהקוראים.
בין דפי הספר, תוכן אפל וקשה העלול לעורר טריגר ואינו מומלץ לקריאה מתחת לגיל 18.

אל נקמות מאת יניב בן עטר, לרכישה לחצו כאן.
























ריקי ברוך

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה