ספר רביעי מאת לאה צבי דובז'ינסקי רואה אור בימים אלו ואני זכיתי, לקרא, להתרגש וגם לדמוע.
חִפַּשְׂתִּי אוֹתְךָמִדֵּי פַּעַם הָיִיתָ מַצְמִיחַ כְּנָפַיִם
עָף וְנֶעֱלָם
וַאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת
עוֹלָה יוֹרֶדֶת, בַּמַּדְרֵגוֹת
עַד הַגַּג וְשָׁם
בְּלַיְלָה סָמִיךְ וְקַר
כְּשֶׁעֵינַי מִתְקַשּׁוֹת לִרְאוֹת
מִלְּבַד אֶת הַגַּחְלִילִיּוֹת
עָמַדְתָּ, בְּדִיּוּק הִצְמַדְתָּ אֶת הַכְּנָפַיִם
הִבַּטְתָּ אֶל הַשָּׁמַיִם
וְאָז הֵבַנְתִּי
אֶת סוֹד גִּדּוּל הַפַּרְפָּרִים
אני מחוברת לשירה מגיל מאוד צעיר. זוכרת את עצמי גוזרת שירים מעיתון סוף השבוע של "למרחב" (כן, היה עיתון כזה!) שהורי המושבניקים יוצאי הפלמ"ח היו מנויים שלו. מדביקה על גב דלת החדר, קוראת ומתרגשת מהיצירה שהמילים בכוחן מסוגלות ליצור בלב ובבטן.
אֲנִי הָרֶוַחבֵּין הַכָּתֵף לַלֵּב
לִפְעָמִים הוּא כְּמוֹ סֶדֶק צַר בַּמַּרְאָה
אֲנִי הָרֶוַח בֵּין הָעֶצֶב לְשִׂמְחָה
בֵּין הַיָּם לַחוֹף
בֵּין הָרוּחַ לַגּוּף
בֵּין הַשֶּׁקֶט לָרַעַשׁ
בֵּין הַפְרָחָה לִקְמִילָה
בֵּין הַחֹשֶׁךְ לָאוֹר
אֲנִי הָרֶוַח בֵּין לְבֵין
השבוע כשפתחתי את "סוד גידול הפרפרים" והתכרבלתי תחת השמיכה נזכרתי ברגעים האלו משנות נעורי האבודות. ארבעה שערים לספר המופלא הזה. בכל שער מצאתי את עצמי בין השורות הנוקבות והבלתי מתפשרות. שאלתי את עצמי כמה מדויק הצליחה לאה לכתוב אותי בשיר "ליבי יוצא".
לִבִּי יוֹצֵא
עָנָף נִשְׁבָּר בָּרוּחַ,
מַאֲזִינָה לִבְכִי הָעֵץ
לִבִּי יוֹצֵא לְחַבְקוֹ
אַךְ כֵּיצַד זֶה אֶפְשָׁרִי
שֶׁאֲנִי הֶעָנָף.
אסופת השירים מגוללת מעין מסע של מי שנגעה בחייה במנעד רחב של תחנות רגשיות ופזיות, ניסיון חיים, קבלת המציאות בהווה ומבט קדימה.
אהבתי את מקומם המשמעותי של הפרפרים בין השורות. לא היו אלו פרפרים קלי כנף. לרוב היו הם כבדים ונוכחים בדיוק כמו תמונת הפרפר המתכתי על כריכת הספר.
היו רגעים שחשבתי כמה אומץ יש ביכולתה של לאה, לכתוב כך את החיים. להישיר להם מבט, לפתוח סודות, לפשפש בזיכרונות גם כאשר הם כואבים ולזכור כמו בשיר מעל - שהיא הרווח!
לכל הנשים ולא רק
ספר נוגע ונפלא!
"סוד גידול הפרפרים" מאת לאה צבי דובז'ינסקי, הוצאה: ספרי עתון 77 לרכישה לחצו כאן
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה