"אבא, למה אתה בוכה?" שאלה זהבה בת העשר. "מה אתה רואה בתמונות?"
הוא הצביע לעבר דמות אישה בתמונה ונשם עמוקות. "זו ברוריה, אשתי הראשונה. היא נספתה בשואה יחד עם בננו הקטן יוסל'ה, והוא רק בן שנתיים."
"מאותו יום לא מצאתי מנוח. החלטתי שאני חייבת לנסות למצוא את המשפחה של ברוריה. אולי יימצא מישהו בארץ אשר מכיר או זוכר אותה, את ברוריה לבית משפחת אקסלרד. אולי מישהו יוכל לספר לי על אבא ועל ברוריה. אולי מישהו ידע לספר לי על החיים של אבא, ברוריה והילד יוסל׳ה. אולי מישהו יספר לי את כל מה שלא שאלתי ומציק לי, את כל מה שפחדתי לשאול ולאבא היה קשה לספר בחייו. אבא לא שכח. אבא חי כל ימיו עם כאב גדול. כאב שלא קהה. כאב שליווה אותו עד יומו האחרון. כאב צורב, שאני, בתו, שמונה שנים לאחר
מכתב זה מוביל את זהבה קורנברג למסע אל עיר הולדתו של אביה, בפולין. שבוע לפני הנסיעה היא מגלה את הסוד הדומם של ילדותה. סוד שאביה הסתיר וטלטל את חייה.
מותו מרגישה אותו צורב גם את גרוני."
לצלילי נעימת "ואלס עגור הזהב" ישבתי אל מול הצג וניסחתי את השורות הבאות: (כשתקראו את הספר תבינו גם למה...)
התחברתי לספר מהפסקה הראשונה. סקרנית, מתרגשת ומהופנטת גמעתי את השורות מתחברת לכותבת כמו גם לסיפור משפחתה המטלטל שהוא סיפור חייהם של יהודים רבים מתקופת השואה. ליוויתי את טיול השורשים ודמעתי לאורכם של התיאורים הקשים וטלטלת החיפושים אחר עדויות משפחתיות מעיר הולדתו של אביה. כאבתי את סיפורה של המדריכה מרטה. הספר "ריקוד השמש" הוא מעבר למסמך אישי מרגש. זהו אוצר ונכס לנו ולדורות הבאים שייוולדו כאן בעתיד והבטחתי לעצמי למצוא את עדותה בספרה האישי שיצא ב 2019. כמו בספר זה, עדויות מימי השואה הן כלי הכרחי להזכיר, לזכור ולשמר את תלאות יהדות אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה ולפניה.
לא יכולתי להסיר את הספר מידיי. בעותק הדיגיטלי בו שזרה קורנברג שירים הם השלימו את התמונה הכוללת לתוכן המסופר והעצימו בי את האמפטיה וההתרגשות. הספר מטלטל, מרגש ומותיר את הקורא לשעות של מחשבה.
תודה לך זהבה ששיתפת אותנו והוספת את אותם שירים בפורמט הדיגיטלי של הספר, שהשלימו את חווית הקריאה העצימו אותה והעניקו אותנטיות לאורכה.
"עם כל עלה נושר"
עם כל עלה נושר בסתיו
נושרת דמעתי כעלה נידף
עם כל עלה נושר בסתיו
את תוגתי אשא כנשור כוכב
חולפים ימיי כשיח סרק נטוע
מתמוססים בלאט כחלב נר
אדם מפריח כמיהותיו ברוח
לזכר אבדנו, כל יום עלה נושר...
(מתוך עמוד 171 בספר קטע משיר מאת ישראל גולד ז"ל אותו הקריאה זהבה על קבר אמה)
זהבה קורנברג נולדה בגרמניה בשנת 1948, עלתה לארץ בגיל שנה, גדלה ולמדה בנס ציונה. בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים, בעלת תואר שני במיקרוביולוגיה (M.Sc) ותואר ראשון בתזונה קלינית (B.Sc). במהלך השנים עבדה במעבדת מחקר, בהוראת הביולוגיה וכדיאטנית קלינית. הייתה המנכ"לית הראשונה של "עמותת עתיד", עמותת הדיאטנים הקליניים בישראל, ומילאה תפקיד כיועצת ומפקחת מקצועית בפרויקט ארצי ל"אורח חיים בריא" בגנים ובבתי ספר.
ספר הזיכרונות ריקוד השמש הוא ספרה הראשון, שנכתב עבור ילדיה ונכדיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה