המזל הגדול שלי היה שהגשם לא פסק כל הלילה ובבקר הקר החלטתי לקחת לעצמי יום של בטלה נטול מחויבות. הכנתי קפה לוהט הצטנפתי מתחת לפוך ושקעתי ב"רילוקיישן" ספרה החדש של אילת גונדר גושן, ממאמנת להסיר אותו מידי כמו גם לצאת מתחת לשמיכה ולבצע את מטלות היום שציפו לי בכל מקרה.
עם מיכאל זה קל. הם פשוט קוראים לו מִיכָּאֵל. הוא אף פעם לא מתקן אותם. זה לא מנומס. ובשונה ממני, שתמיד אומרת "לילך" בפעם הראשונה, ואז מניחה למכר החדש ליהנות מהספק ולהפוך אותי ללילה בלי לעשות מזה עניין — אבל גם בלי שיתוף פעולה — מיכאל כבר מזמן התחיל לומר "מיכּאל". הוא טוען שזה לא משנה, שזה כמעט אותו דבר. אבל בדמיוני, כשחיברו אותו לפוליגרף ושאלו איך קוראים לו, ארבעה וחצי חודשים אחרי שג'מאל מת, הוא אמר מיכּאל, והמחט התחילה לרעוד." (מתוך פרק ראשון בספר).
כל אמא כולל אני היתה רוצה להאמין שהיא יודעת הכל על הילדים שלה. שהילדים שלה משתפים, מתייעצים, בוטחים האמם ויודעים בלש שלם שהיא לעולם תהיה שם בשבילם. גם אני האמנתי ועדיין.
מה את בעצם יודעת על הבן שלך?
לילך שוסטר חיה בסיליקון וָאלי עם בעלה, מיכאל, מנהל בכיר בחברת הייטק. החיים שלהם שם מושלמים: הם מתגוררים בווילה עם בריכה, ובנם אדם הוא תלמיד מצטיין בתיכון יוקרתי.
הכול משתנה בערב שבו ג'מאל ג'ונס בן ה-16 מתמוטט ומת במסיבת כיתה שבה נוכח גם אדם.
כששמועות על טיב היחסים בין ג'מאל ואדם מתחילות לצוץ, לילך נחושה להגן על בנה. אבל האם ייתכן שהוא פגע בנער אחר? התעלומה שהיא מנסה לפתור היא חידת חייו של הילד שלה.
"רילוקיישן" הוא סיפור על התנגשות חזיתית בין החלום האמריקאי לזהות הישראלית. זהו רומן פסיכולוגי נוקב על יחסי הורים וילדים; מותחן שבמרכזו אמא שהופכת לבלשית בעל כורחה, ומחפשת אחר אמת שעלולה להרוס אותה.
איילת גונדר־גושן היא סופרת ופסיכולוגית, ילידת 1982. ספרה הראשון, ״לילה אחד, מרקוביץ'״, זכה בפרס ספיר לספר ביכורים ובפרס ויצ״ו איטליה וויצ״ו צרפת, ותורגם ל-14 שפות. ספרה השני, ״להעיר אריות״, זכה בפרס וינגייט הבריטי לשנת 2017, נכלל ברשימת ״בחירת העורכים״ של ה״ניו יורק טיימס״ וה״וול סטריט ג'ורנל״, ותורגם אף הוא ל-14 שפות. ״השקרנית והעיר״, ספרה השלישי, נמכר לתרגום ל-11 מדינות עוד בטרם צאתו לאור בישראל. סיפורים קצרים פרי עטה של איילת גונדר־גושן הופיעו באנתולוגיות בארץ ובחו״ל.
הכתיבה קלה, זורמת ומשובחת. הסיפור מרתק מעורר מחשבה, ספר מתח עלילתי מצוין.
לאורך כל הספר הייתה בי הזדהות מוחלטת עם לילך שוסטר אמו של אדם. חלקתי איתה את החוויות, הדאגות, ההתלבטות הבלתי נגמרת והחששות שבסופו של דבר היו לי מאד מוכרים (לא יהיה כאן ספויילר!!!)
סופת הגשמים והשלג הקרובה כבר בדרך, תבטיחו לכם את הספר לימים הבאים!
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה