"'יש לנו יכולת להשפיע על בני האנוש' אמר והיא הצליחה לא להשיג על השימוש בגוף ראשון רבים. 'הרמה הכי בסיסית היא לגרום להם לעשות פעולות פיזיות. לקפוץ, לזוז, לדבר. בלי לחשוב. זאת היכולת שיש לך', הסביר. 'רמה יותר גבוהה זה לגרום להם לקבל החלטה לעשות פעולה פיזית באופן מיידי......הרמה הכי גבוהה זה לגרום להם לקבל החלטות בקשר לתוכניות עתידיות. מטווח קצר עד טווח רחוק'".
עדו גור, מנהל בכיר ומשקיע בעולם ההייטק, תמיד שייט בין העולם הריאלי־הלוגי לעולם הדמיון והיצירה, ועתה הוא מוציא לאור את ספרו הראשון "רות".
רות היא עובדת סוציאלית שמחפשת משמעות מגיל מאוד צעיר. בעקבות משבר שהיא עוברת לאחר מותו של אביה, היא נוסעת להתנדב במחנה פליטים, שם היא מגלה כי באורח פלא ביכולתה לראות ישויות קוסמיות מסתוריות, שלושה אלים ושלושה אלינגים – שתי קבוצות יריבות שבכוחן לשלוט בנתיב ההיסטוריה האנושית. במהלך שיטוטיו מעל למחנה פליטים, האל מיכאל מוצא את רות – בת אנוש שלתדהמתו יכולה לראותו. בין השניים נרקמת מערכת יחסים מרתקת, ודרכה רות לומדת על סודות היקום ועל עצמה.
"איש לא ראה את הדמות שצפה באוויר מעל לעיר. האוויר מסביבה היה צפוף ומהביל. לדמות היה שיער גולש שחור גלי וגוף שרירי, נערי־משהו. היא לבשה רק חתיכת בד אפור, מלוכלך למראה, שכיסה את אזור החלציים בלבד. הראש התחבר לצוואר חזק שהתחבר לבית חזה רחב. הזרועות היו ארוכות מעט ונגמרו בכפות ידיים עדינות עם ציפורניים ארוכות, שחורות ומחודדות. הדמות החזיקה בימינה מקל ארוך. מתחת לשיער הגולש והשחור התנוסס לו מצח רחב ונמוך כרקע לעיניים הכהות. הדמות הרימה את יד שמאל באיטיות וסלסלה תלתל משערות ראשה מסביב לאצבע. סלסלה וסלסלה. קצות שפתיה של הדמות התעקלו קלות כלפי מעלה. איבליס חייך." (מתוך פרק ראשון בספר)
בספרו ׳׳רות׳׳ טווה עדו גור מחדש את עולמנו המוכר, ומציג בדרכו המיוחדת את המעגל האין־סופי בחיפוש אחר משמעות, אחר השאלה מה הם הכוחות המניעים את העולם ואחר השאלה המוכרת והמייסרת בדבר הצדק, הטוב והרע. הספר ׳׳רות׳׳ לוקח את קוראיו למסע אמיץ ברחבי ההיסטוריה, הדמיון וחייהם שלהם.
"רות" הוא סיפור מרתק ועוצמתי על המשמעות האמיתית של חיינו וההבנה של מהם הכוחות המניעים את העולם, כשהגבול בין הדמיון למציאות בו מצליח להיטשטש ולסחוף לעולמות אחרים.
"רות" מאת: עדו גור הוצאת סיפור פשוט.
לרכישת עותק מודפס או דיגיטלי יש להקליק כאן.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה