להיכנס לנעליה ספר חדש מאת ג'וג'ו מויס

 

חשבתם פעם איזה כייף זה להיכנס לדמותו של אדם אחר ולחיות את חייו, לטוב ולרע, עד לרגע שתרצה לחזור למציאות שלך ולהיות אתה? 

מי את הופכת להיות כשאת נכנסת לנעליים של מישהי אחרת?
נישה קנטור וסאם קֵמפּ הן נשים שונות בתכלית.

נישה שייכת לחוג הסילון של העשירים באמת, עד שבעלה מודיע לה שהוא רוצה להתגרש ומנתק אותה מחשבון הבנק המשותף. נישה נחושה להיאחז בחיי הזוהר שאליהם הורגלה, אבל בינתיים עליה למצוא דרך להתקיים איכשהו – אפילו הנעליים שהיא נעלה עד לפני רגע כבר לא ברשותה.

וזה קרה כי סאם – בתקופה הקשה ביותר בחייה – לקחה בטעות את תיק הספורט של נישה. אבל לסאם אין עכשיו זמן לדאוג בגלל דבר שולי כמו תיק ספורט שהלך לאיבוד – היא נאבקת לפרנס את עצמה, את בעלה המובטל ואת בתה המתבגרת הסרקסטית. ואולי בעצם לא מדובר בדבר כל כך שולי? כשהיא נועלת את נעלי עור התנין האדומות של כריסטיאן לובוטן, עם העקבים בגובה של חמישה-עשר סנטימטרים, סאם מקבלת זריקת ביטחון עצמי שמבהירה לה שמשהו מוכרח להשתנות – והמשהו הזה הוא היא עצמה.

"הנשים האלה לובשות בגדי ספורט מעוצבים, ויש להן תסרוקות מוקפדות וזמן לקפה. תיקי הספורט שלהן נושאים לוגואים של מעצבים, בניגוד לחיקוי החבוט של מארק ג'ייקובס שיש לה, ולבעלים שלהן קוראים רוּפּ או טְריס, והם זורקים בנונשלנטיות מעטפות שמכילות בונוסים שמנים על משטחי השיש היוקרתי במטבחים היוקרתיים שלהם. הנשים האלה נוהגות ברכבי שטח ענקיים שאף פעם לא מתלכלכים בבוץ, חונות בחניה כפולה בכל מקום שהן רוצות..." (מתוך פרק ראשון בספר)

סאם מתכופפת ומפשפשת בתיק. היא מוצאת את הנעל השנייה, מכנסי ג'ינס וז'קט בהיר של שאנל, מקופל יפה.
"אוי, לא," היא אומרת. "אלה לא הדברים שלי. לקחתי את התיק הלא נכון. אנחנו חייבים לחזור."
"אין זמן," אומר ג'ואל ונועץ מבט בכביש. "גם ככה אנחנו על הקשקש."
"אבל אני צריכה את התיק שלי."
"מצטער, סאם," הוא אומר. "נחזור אחר כך. אולי תנעלי את מה שנעלת בספא?" (עמוד 11 בספר)

כששתי הנשים נפגשות לבסוף, הן מגלות שכל אחת מהן זקוקה לשנייה כדי לתקן את העוולות שנגרמו להן עצמן ולנשים המקיפות אותן.

בלהיכנס לנעליה שבה הסופרת האהובה ג'וג'ו מויס לשזור את הסיפורים המצחיקים, המרגשים והמפתיעים ביותר אל תוך חייהן של הדמויות הנהדרות שהיא בודה, ובכתיבה הנפלאה והייחודית שלה היא מעבירה מסר חזק וברור ששום אישה איננה אי ושלפעמים גם אירוע טריוויאלי לכאורה יכול לשנות חיים שלמים.

אני אוהבת לקרא את ג'וג'ו מויס. הכתיבה שלה קולחת, נוגעת, הומוריסטית ונוקבת ויש בדמויות המרכזיות שלה פאן יחודי שניכר בספרה החדש וגרם לי להתחבר מבלי שיכולתי להסירו מידיי. עד כמה שונות היו שתי הנשים. אהבתי כל אחת מהן בדרכי. היו רגעים שרציתי להיות כמו נישה אשת חוג הסילון (אחר כך זה עבר לי) והרגשתי חמלה ואמפטיה לסאם שנאבקת על הישרדותה מחד וטועמת מחיי העושר הדמיוניים מאידך.

להיכנס לנעליה הוא ספר סוחף, קריא, מרתק ומהנה. הספיק לי סופשבוע אחת בתוך המזגן כדי לגמוע אותו ולהמליץ לכם לרוץ ולקרא. 

רק לסופרים מעטים יש את היכולת לגרום לך לצחוק בעמוד אחד ולבכות בעמוד שאחריו. מויס היא אחת מהם" - הניו יורק טיימס

"להיכנס לנעליה" מאת ג'וג'ו מויס, תרגום דלית כהן, ידיעות ספרים, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך