"השקם היה מלא בחיילים כמוהו ובבני משפחותיהם של סגל הבסיס אשר רכשו גם הם מצרכים לקראת סוף השבוע.
בצאתו הבחין באישה צעירה סוחבת שתי שקיות עמוסות במצרכים.
מבלי שהקדיש לכך מחשבה ניגש אליה מיד והציע את עזרתו,
האישה חייכה בתודה נתנה לו שקית אחת.
"רק עד האוטו." אמרה.
"אין בעיה." ענה.
בהגיעם לרכבה הניח בתא המטען את השקית והתכוון לפנות לדרכו.
"חכה." קראה. "אתה נשאר שבת?"
רק עכשיו הבחין במבטא האמריקאי שלה.
"כן." ענה לה.
"אשמח להודות לך על העזרה. בוא אכבד אותך בשתייה קרה."
יונתן התיישב לצידה וכעבור מספר דקות הגיעו למגורי המשפחות בבסיס.
"אף פעם לא הייתי כאן." פלט יונתן
האישה חייכה אליו.
הוא עזר לה לסחוב את השקיות עם המצרכים למטבח.
היא מזגה לו כוס קולה קרה והגישה לו.
"איך אומרים?" שאלה, "לרוויה?" הוא חייך והודה לה.
עכשיו גם הבחין ביופייה המרשים, גופה אתלטי וחטוב ועיניים ירוקות בצבע האיזמרגד.
יונתן לא יכל להסיר מבטו." (עמודים 9-10 בספר.)
יונתן קליין, חייל צעיר בשירות סדיר בחיל האוויר, נקלע לפרשיית מין סוערת עם אשת מפקד הבסיס.
מפקד הבסיס מצידו מעורב בפרשת שוחד אפלה הנוגעת לביטחון המדינה.
שתי הפרשיות שזורות זו בזו, וגוררות אחריהן שלל דמויות ואנשים החל מצמרת הביטחון של מדינת ישראל ועד לעולם הפשע בקצב מסחרר עד לסיום הבלתי נמנע.
העלילה מתרחשת בחיפה והצפון בשלהי שנות השמונים.
כאשר הספר מלווה בפסקול התקופה.
בכתיבה רהוטה, קולחת וממגנטת מביא אריה קוברין בספרו הראשון עלילה ישראלית כמעט מוכרת אבל הופך אותה למסובכת ומסקרנת פי כמה. אהבתי את הספר מאד.
אריה קוברין עוסק כשלושים שנה בניהול פרויקטים בתחום הביטחון. הוא מתגורר במגדל העמק.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה