האישה ששבה לחיים - רומן מאת בת מילר

 

"הלכתי דרך היער והקשבתי בתשומת לב לציפורים. הציפורים הצרפתיות נשמעו באוזני שונות מהאנגליות. כשחשבתי שאני שומעת קיכלי רונן, עצרתי וקירבתי את משקפת השדה אל עיני, משקלה המוכר התיישב בתלמים שבפני.
מתחתי את הצוואר למעלה, ובדיוק אז התחיל הטלפון לצלצל בתוך התיק שלי והפר את שלוות היער. הצליל שלו לא היה מוכר: הוא צלצל לעתים נדירות. אף פעם לא הרגשתי צורך שיהיה לי אינטרנט בכיס" (עמוד 13 בספר)

השבוע הגיע לידי "האישה ששבה לחיים" ספרה של בת מילר הרואה אור ממש בימים אלו. הכותרת המסקרנת בראשו: "רומן אופטימי ומכמיר לב על חיים, אובדן והזדמנות שניה" סקרנה אותי עד שהחלטתי שאקרא את "פתח הדבר" (אני אף פעם לא פוסחת עליו) ואז אניח אותו ליד מיטתי עד שאסיים את כל מטלות היום, אלא שמהר מאוד מצאתי את עצמי עמוק בין דפיו ומהרגע שהתחלתי לקרא לא יכולתי להניחו מידי. 

"הבטנו זה בזה, וראיתי את הפחד בעיניו. הפחד מפני המשמעות האפשרית של פתיחת תיבת פנדורה הזאת.
כעבור רגע הוא הסיט את מבטו. ידעתי שהוא לא יתייחס למה שאמרתי.
"מה בקשר לעבודה? ללקוחות שלך..."
"אני יכולה בקלות לתאם איתם מועדים חדשים. דני, אבא שלי הולך למות!"
"אבל אפילו בקושי הזכרת אותו כבר שנים!"
"חשבת שאם אני לא מזכירה אותו, זה אומר שאני לא עצובה?"
"אממ... כן."
"גם אני חשבתי ככה." התיישבתי שוב. "אבל אני באמת רוצה לנסוע."
השתררה דממה קצרה."

"בסדר." דני עשה פרצוף של "הגעתי להחלטה". אהבתי את הפרצוף הזה. "אם את לגמרי משוכנעת, אני אבוא איתך."
"אתה לא צריך."
"אני כן. אני כל מה שעומד בינך לבין המשפחה שלך." הוא הוציא את הטלפון שלו. "אני אזמין לנו טיסה." (מתוך עמוד 22 בספר)

ביער שבדרום צרפת, מתגוררת מזה שנים פרל פלאורז עם בעלה כמו מתנתקת מהחיים האמתיים. ימיה מוגבלים ומבודדים, אבל כך היא מגוננת על עצמה מפני הזיכרונות הכואבים והסודות שהשאירה מאחוריה.

שיחת טלפון בלתי-צפויה מאחיה הבכור גרג, מערערת את עולמה השלו. אביה, שאותו לא ראתה עשרות שנים, מאז שהרחיק אותה מעליו והרס את משפחתם, גוסס באנגליה. פרל ממהרת לחזור לאנגליה כדי להספיק לראות אותו לפני מותו. כשהיא מגיעה מתברר שהוא הכין לה מתנת פרידה – יומן, הכתוב בסימני קצרנות מיוחדים שרק היא, מכל בני המשפחה, יודעת לפענח.

האם פרל תהיה מוכנה להתעמת עם העבר ולהתמודד עם הסוד שממנו היא נמלטת כל השנים?

למרות סירובה של האלמנה אשת אביה המת, המנסה להניעה מלקחתו מתחילה פרל לקרוא ביומן ומגלה שבמשך 40 השנה שחלפו מאז, חשב עליה אביה כמעט מדי יום. ככל שהיא צוללת אל בין הדפים, עולים וצפים סודות שגורמים לה לפקפק בכל מה שחשבה שהיא יודעת. אירועים, מפגשים ואמירות מקבלות עתה תובנות חדשות. הם מתבהרים, מערערים בה את ביטחונה ומותירים תקוות וקשרים חדשים. פרל נותנת לעצמה להיות בסיטואציות המפתיעות למרות הקשיים, המשקעים ואותן מחשבות שהאמינה בהן לאורך השנים. 

חלק מהסוגיות מופרכות ואינן מתקבלות על הדעת אבל האופטימיות תופסת את מקומה כמו נותנת הזדמנות שניה. 

הרומן המרגש ומחמם הלב הזה מתאים לכל מי שיודעת שלעולם לא מאוחר מכדי למצוא אושר.

"האישה ששבה לחיים" מאת בת מילר, תרגום: רחל פן, הוצאה: פן, ידיעות ספרים

367 עמ' מודפסים, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך