תקופת החגים היא עיתוי מושלם להקדיש לקריאה עם הכי פחות נקיפות מצפון על דחיית מחויבויות שבכל מקרה אין לי מוטיבציה גבוהה לעשותן. השבוע הגיע לידי ספר השירים "חיה בכל עונותיה" מאת עדן שפילמן. התבוננתי ארוכות בכריכת הספר וניסיתי להבין משמעותה של הדלת ומה היא משמעותה של הדמות הניצבת בפתחה.
דלת
דִבַרְנּו קְצָת אַחֶרֶת בִפְגִיׁשָתֵנּו הַמְיֻחֶדֶת
וכְמֹו תָמִיד אַתְ הָיִית כָל כָך יָפָה,
וְכַנִרְאֶה לא צָרִיְך לִדְפֹק חָזָק
כְדֵי ׁשֶתִפָתַח הַדֶלֶת,
וְכָל דֶלֶת נִפְתַחַת
בִזְמַנָה.
"חיה בכל עונותיה" מנסח בין שיריו יומן אוטו-אתנוגרפי פואטי ותהליך תרפויטי אישי. בינות דפי הספר נוגעת המשוררת באופן חשוף, כן ואותנטי בקשיים, בפחדים, בהישגים, ובמורכבויות החברתיות, הנפשיות והפיזיות של אישה (נערה, בת ואמא) אשר מתמודדת, מחלימה ושוב מתמודדת עם הפרעות אכילה, אשר נבעו, בין היתר, מהתמודדות פוסט טראומתית עם פגיעה מינית בעבר.
ייחודיותו של הספר אינה מוגבלת להיותו ספר שירה עברי ראשון שכל כולו עוסק בהפרעות אכילה, אלא באה לידי ביטוי גם ביכולתו לשמש מקור העצמה והזדהות עבור נערות ונשים ישראליות שמתמודדות עם הפרעות אכילה שונות. שפילמן מציעה לקוראיה שיקוף (רנטגן) פואטי, מנקודת מבטו של החולה. השיקוף, שהוא למעשה עדות אישית מורכבת ועמוקה, כולל הצצה לרגעי משבר קשים, לדיאלוגים פנימיים עם שדים, להלקאות עצמיות, להתרוממות מתהומי תהומות הנפש ומנקודת שפל לימים מלאי תקווה לשיפור ולהטבה.
הספר מטלטל ומרגש!
בזה אחר זה הובילו אותי השירים במסע ריפוי של גוף פצוע המתהלך בין כאב לתקווה.
במילים מדויקות ולא מתפשרות, פוסעת עדן במסלול הנע בין חולי לריפוי, ביו תקוה למציאות. מצאתי את השירים ישירים, נקיים, בוטים משהו, כואבים ומעוררים הרבה מחשבה.
במהלך הספר מחלימה עדן עד שניכר כי נחלצה מתהומות הכאב והצער ועכשיו כבר יש לה תקווה .הספר חריג באומץ ובכנות הטמונים בו, מה שמעורר אמפטיה ומעניק כוח לכל מי שחווה התמודדות בסדר גודל שכזה. אני ממליצה מכל הלב!
"חיה בכל עונותיה" מחברת: עדן שפילמן, הוצאת ארגמן מיטב הוצאה לאור, סוגה: שירה, עריכה: ניקולא יוזגוף־אורבך, לרכישה לחצו כאן
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה