האמת היא שאצלנו נוהגים להשתמש לא מעט במונח "תקופת האבן". לרוב אנו משתמשים בו כשאנו רוצים לתאר התנהלות מאוד לא מקובלת או כזו שכבר נעלמה מהעולם ותמיד זה נאמר בהומור ובחיוך גדול.
"תקופת האבן" היא פרק זמן פרהיסטורי הקרוי כך מכיוון שהשרידים הנפוצים ביותר שנותרו מתרבות האדם באותה העת הם כלי אבן. סלעים הניתנים לסיתות, בעיקר צור לסוגיו, אובסידיאן, בזלת וגיר, עוצבו לשימוש ככלי עבודה, חיתוך ועיבוד וככלי נשק. היום עשויים כל הפריטים שהיו אז מאבן מחומרים שונים לחלוטין.
השבוע הגיע לידי הספר הנפלא "איך ספרו בתקופת האבן?" לספר מצורפת חוברת עבודה.
כל אחד מאתנו יכל לפתור בעיה גם כשאין לנו כלים ידועים מראש וזהו המסר המרכזי שמביא הספר כמו גם הסדרה כולה: "רעיונות מתמטיים גדולים לילדים צעירים."
בספר "איך ספרו בתקופת האבן?" ניתן לראות איך הפתרון היצירתי של גיבור הסיפור מאפשר לו לוודא שכל החיות שלו חזרו למערה בשלום. הפתרון היצירתי שהגה גיבור הסיפור נקרא: "התאמה חד-חד-ערכית" שמשמעה היא התאמה של כל איבר מקבוצה אחת לאיבר בקבוצה אחרת . בסיפור שלנו כל אבן הותאמה לאחת מהחיות.
ב"תקופת האבן" כאמור למד האדם הקדמון להכין כלי נשק, כלי ציד וכלים שימושיים לבית שעשויים בעיקר מאבן ולכן קוראים לתקופה הזו-"תקופת האבן".
בחלומה, ראתה קרן חיות מתקופת האבן, שחיו במערה של איש מתקופת האבן שלבש בגדים משנים. בכל בקר החיות היו יוצאות למרעה, כדי לאכל שם עשב לארוחת הבקר.
יום אחד, לפני שהחיות יצאו למרעה, האיש מתקופת האבן היה מטרד מאוד. הוא היה מטרד כי אהב את החיות שלו, ולא ידע איך יוכל לבדק אם כלן חזרו למערה בשלום אחרי שסימו לאכל במרעה. האיש לא יכול היה פשוט לספר את החיות, כי בתקופת האבן עדין לא המציאו את המספרים. אבל אז, עלה במוחו של האיש מתקופת האבן רעיון מדהים!
הַאִם תּוּכְלוּ לְנַחֵשׁ מֶה הָיָה הֲרַעְיוֹן שֶׁלּוֹ? אֵיךְ יָדַע בְּכָל פַּעַם הַאִם כָּל הַחַיּוֹת שֶׁלּוֹ חָזְרוּ בְּשָׁלוֹם לַמְּעָרָה? וְאֵיךְ יַעֲזֹר הָאִישׁ לַשְּׁכֵנִים שֶׁלּוֹ לָדַעַת שֶׁגַּם הַחַיּוֹת שֶׁלָּהֶם חָזְרוּ בְּשָׁלוֹם לַמְּעָרָה?
"הָאִישׁ חָשַׁב כַּמָּה יָמִים וְאָז לְפֶתַע הָגָה רַעֲיוֹן," אָמְרָה קֶרֶן וְעֵינֶיהָ נָצְצוּ, "בְּכָל פַּעַם שְׂחִיָּה יָצְאָה מֵהַמְּעָרָה לְמִרְעֶה, הוּא הִנִּיחַ אֶבֶן קְטַנָּה בְּצַד יָמִין שֶׁל פֶּתַח הַמְּעָרָה, כַּאֲשֶׁר חַיָּה חֲזָרָה לַמְּעָרָה, הוּא הֶעֱבִיר אֶבֶן לְצַד שְׂמֹאל שֶׁל פֶּתַח הַמְּעָרָה."
"אֵיזֶה רַעֲיוֹן נִפְלָא!" קָרְאָה נִילִי, "כָּכָה בֶּאֱמֶת הוּא יָכֹל הָיָה לָדַעַת אַם כֻּלָּן חָזְרוּ. אִם נִשְׁאֲרוּ אֲבָנִים בְּצַד יָמִין שֶׁל פֶּתַח הַמְּעָרָה, הוּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא כָּל הַחַיּוֹת חָזְרוּ!" (עַמּוּד 17 בַּסֵּפֶר)
בתקופת האבן עדיין לא המציאו את המספרים, לא כל שכן את הספירה ואת המנייה, ולכן הדרך של גיבור הסיפור להתמודד עם השאלה שהטרידה אותו, היא לא הדרך שבה היינו מתמודדים עם הבעיה כיום: מנייה של החיות.
ומה בחוברת הפעילויות?
1. מידע קצר על התקופה הפרה-היסטורית ועל תקופת האבן;
2. פעילויות שנועדו להעמיק את ההיכרות עם הדמויות המופיעות בסיפור;
3. פעילויות בדרגת קושי עולה שנועדו להעשיר את התובנות בנוגע למשמעות של התאמה חד-חד-ערכית;
4. בעיות שכדי לפתור אותן יש להפעיל חשיבה יצירתית.
מומלץ לעבוד על הפעילויות בשיתוף פעולה עם חברים ובני משפחה. זאת הדרך הטובה והמהנה לפתח חשיבה יצירתית ולא שגרתית!
הספר אֵיךְ סָפְרוּ בִּתְקוּפַת הָאֶבֶן? נכתב מתוך מטרה לתמוך בטיפוח המיומנויות הללו. המסר המרכזי של הספר נוגע לכך שכל אחד יכול לפתור בעיה, גם אם אין ברשותו כלים מוכנים או ידועים מראש לצורך פתרונה. הדרך להתמודד עם בעיה כזאת היא באמצעות חשיבה יצירתית ולא שגרתית, חשיבה המובילה לפתרונות פורצי דרך!
פרופ' עטרה שריקי, עוסקת בחינוך מתמטי מזה למעלה מ-35 שנים. מאז שנולדו נכדיה, החלה לכתוב סיפורי ילדים שמטרתם להנגיש לילדים צעירים רעיונות מתמטיים גדולים בשפה ציורית ופשוטה, ובכך לפתוח בפניהם צוהר לעולמה הקסום של המתמטיקה ולחבב עליהם את תחום הדעת.
ספר זה הוא הראשון שיצא לאור בסדרת רעיונות מתמטיים גדולים לילדים צעירים.
"איך ספרו בתקופת האבן?" מאת עטרה שריקי, ניב הוצאת ספרים, לרכישה לחצו כאן.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה