מלחמה ומוסר ולרפא עולם שבור ספרי עיון בהמלצה מיוחדת

מלחמה ומוסר - מבט יהודי על אתיקה צבאית מאת שלמה ברודי

מה זה אומר לנהל מלחמה מוסרית?
היא השאלה הבוערת של תקופתנו. שאלה העומדת בלב המאבק של מדינת ישראל, הן בשדה הקרב הן בזירה הבינלאומית.

לאחר מאות שנים של גלות מדינית וחולשה צבאית, נדרש העם היהודי החל מהמאה ה־ 20 להתמודד לראשונה עם שאלות יסוד: כיצד מגיבה אומה ששורשיה נטועים בערכי התורה, לאיומים קיומיים, לפיגועים ולמלחמות? מה יש ליהדות לומר על מרד גטו ורשה, ההתקוממות נגד המנדט הבריטי, או המצורים של צה"ל בביירות  ובעזה? ומה לגבי התקיפות המקדימות לפני מלחמת ששת הימים או תקיפות על כורים גרעיניים? האם "שטחים תמורת שלום" היא אפשרות הלכתית או מוסרית? והאם ניתן להילחם בטרור בתוך אוכלוסייה אזרחית, תוך שמירה על חיי החיילים, מניעת פגיעה בבלתי מעורבים, ושמירה על תדמית מוסרית?

"הרדיפה הנאצית אחר יהודים העמידה במבחן את המחויבויות לטיעון ה׳תועלתני׳ לפציפיזם, שאלימות רק מולידה עוד אלימות. האם אלה הם אכן פני הדברים? האם אלימות היא תמיד רק סעד זמני, שרק יגרור בעקבותיו בריונות נוספת? אין ספק כי אם העולם כולו יפרוש מדרך המלחמה נצא כולנו נשכרים. אולם, כפי שקרה שוב ושוב במאה העשרים, חוסר מעש לנוכח פני הרוע אינו רק כשל מוסרי חמור בהגנה על חפים מפשע. הוא גם מתגמל תוקפנות ומזמין בריונות נוספת. אין ברירה: לפעמים מוכרחים להשתמש בכוח כדי לגדוע אלימות".  (עמוד 15 בספר)

ארבעה חלקים לספר

1. היהדות מתמודדת עם מלחמה - תשעה פרקים החל מימי מלחמת העולם הראשונה תוך דיון בשאלה האם יש ליהדות מה ללמוד על מוסר מלחמה?

2. מוסר היציאה למלחמה החל ממלחמת העולם השנייה ועד לקום המדינה. הפרק אינו פוסח על דילמת גיוסם של תלמידי הישיבות.

3. מלחמות מונעות ומקדימות הלוחמה הישראלית 1956-1982 ממבצע סיני לשלום הגליל. שאלת הכישלון המוסרי של ישראל והוויכוח על "שטחים תמורת שלום."

4. מוסר הלחימה במלחמה - אחריות מוסרית בלחימה בשטח בנוי, מטרות צבאיות לגיטימיות, מידתיות - חיסול מנהיגות חמאס, שמירת ביטחון כוחותינו כערך מוסרי עליון ותמונת ניצחון מעורפלת. 

פרק חשוב חותם את הספר ודן במחשבות על עתיד המוסר הלוט בערפל.

רוב הספרות בעולם העוסקת כיום באתיקה צבאית מסתמכת על דוגמאות משיטות הלוחמה שמדינת ישראל משתמשת בהן - מי היה מאמין ?!

מלחמה ומוסר מגולל את סיפורה של האתיקה הצבאית היהודית — הסוגיות, המאבקים וההכרעות המוסריות שעיצבו מסורת ואומה. הספר פורש את הרגעים ההיסטוריים המכוננים של המאה האחרונה דרך עיניהם של רבנים, הוגים ואנשי צבא, כדי להציג לראשונה חזון יהודי מקיף על מוסר, על הגנה ועל צדק במציאות של לחימה.

מלחמה ומוסר מציע השקפת עולם יהודית עמוקה ורלוונטית מתמיד, הפונה לכל מי שמבקשים, דווקא בעידן של מורכבות מוסרית חסרת תקדים, לגבש תפיסת עולם בנוגע למלחמה הראויה על פי האתיקה היהודית.

הספר מלחמת מוסר נכתב על הדילמות המוסריות של מלחמת חרבות ברזל, אף שנכתב לפני ,7.10.2023 השבת השחורה של שמחת תורה תשפ"ד. 


עניינו של הספר אינו רק באתיקה, אלא גם בנרטיב היסטורי. הוא מספר כיצד יהודים נאלצו להתמודד מחדש עם אתגריהן המוסריים של מלחמות. לאחר מאות שנים של אי לחימה, שוב חזרו היהודים לשדה הקרב. העימות הזה אילץ אותם לנסח השקפת עולם אשר מגוננת על אינטרסים קהילתיים, אך עם זאת משקפת אמונות יהודיות. חלק מערכים אלו נשאב ממקורות יהודיים קלסיים, וחלקם האחר הוא הפקת לקחים מהניסיון שהצטבר בהיסטוריה היהודית. בעקבות מאות רבות של חוסר אונים, יהודים היו צריכים לשאול את עצמם: בעצם, מה פירוש הדבר להילחם כיהודים? התשובות שניתנו לשאלה זו סייעו לעצב את הרגעים ההיסטוריים המרכזיים לאורך למעלה ממאה השנים האחרונות, וגם התעצבו מכוחם: מלחמת העולם הראשונה; יצירת חבר הלאומים והאו"ם; הפצצת הירושימה, נגסאקי ודרזדן; השואה; הקמת המדינה; מלחמות בלתי פוסקות עם העולם הערבי; טרור כמעט יום־יומי ושתי אינתיפאדות; אירועי ה־11 בספטמבר, ועוד. 

חלק מהאירועים הנידונים בספר מוכרים היטב, אחרים פחות, אך כולם מילאו תפקיד מכריע בסיוע ליהודים וליהדות לגבש תפיסת עולם אתית על דילמות צבאיות. ספר זה שואב מן הספרות הפילוסופית, ההיסטורית והרבנית, ומנסח השקפה הוליסטית על הדילמות האתיות הכרוכות בלחימה. זהו הניסיון הראשון בעברית ובאנגלית להציג נקודת מבט יהודית שיטתית על מוסר צבאי.

רוב הספר קשור מאוד לשיח הציבורי העכשווי על יהדות, אתיקה ומלחמת "חרבות ברזל". למשל:
• אחריות הצבא למנוע נזק לבלתי מעורבים ומחויבות המדינה להגן על חייליה (פרקים 20–24)
• האחריות לטפל בדימוי המוטעה העולה מסרטונים וממידע חלקי המופצים ברשתות החברתיות ובטלוויזיה (פרק 25)
• תפקידו הראוי של בית הדין הבין־לאומי לצדק וגופים בין־לאומיים נוספים וסיכוייהם לפתור סכסוכים בין מדינות (פרק 3)
• מהם גבולות המוסר בלחימה נגד אויב כמו ארגון חמאס שאינו מקבל על עצמו שום מגבלות? האם יהודים מחויבים לסטנדרטים מוסריים גבוהים יותר מאויביהם? (פרקים 4–7)
• האם בשלב כלשהו של המלחמה בעזה, כאשר לכאורה נחלש האיום של חמאס לטווח קצר במידה ניכרת ביותר, המלחמה הפכה למלחמה כא סיפור בהתהוות מזה מאה שנה מבחירה? ואם כן, האם יש משמעות בכלל למוסריות של מלחמה? (פרקים ,17 19)
• האם ישראל חייבת לתקוף את הכור הגרעיני באיראן, אם אומנם היא יכולה להשמידו? (פרק 18)
• קבינט המלחמה היה מצומצם מאוד במלחמת "חרבות ברזל". האם הדבר מוצדק? כיצד מונעים ממניעים אישיים להשפיע על החלטות גורליות? (פרק 13)
• הציבור החרדי טוען שיש פטור ללומדי תורה מגיוס, והציבור הדתי־ לאומי (וכלל הציבור הציוני) טוען, ובצדק, שאין דבר כזה. מה ההלכה באמת חושבת על הצורך להגן על עצמנו? כיצד זה קשור למחלוקת הקלסית בין הימין לשמאל על נסיגה משטחים בתמורה להסכם שלום? (פרקים ,10 14)
קולות רבים במרחב הציבורי מצטטים מהמסורת היהודית ומגיעים למסקנות מעשיות הפוכות. האם יש באמת משהו ׳יהודי׳ לתרום לשיח של אתיקה צבאית? (פרקים ,2 8–9) • בציבור הישראלי מודגש שהציונות אמורה למנוע טבח כמו זה שאירע ב־.7/10 האם המסורת תומכת בדמות של יהודים כלוחמים? (פרק 1)

הרב ד"ר שלמה ברודי הוא סופר ופובליציסט, העוסק בהנגשת טקסטים יהודיים לקהלים רחבים וביישומם על סוגיות מוסר ואתיקה בנות זמננו. הוא בוגר האוניברסיטה העברית, הרווארד ובר־אילן, והוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל.
בעבר היה ר"מ בישיבת הכותל במשך כעשור, מנהל תוכניות בקרן תקווה, וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. כיום הוא מנכ"ל עמותת 'אימתי', ארגון בין־לאומי. המסייע לאנשים בהתמודדות עם שאלות אתיות הנוגעות  לטיפול רפואי בסוף החיים ולתרומת איברים.

מלחמה ומוסר מאת שלמה ברודי, הוצאת מגיד מבית קורן, לרכישה לחצו כאן

לרפא עולם שבור-החיים כקריאה לאחריות מאת יונתן וקס

האתיקה של האחריות היא מן הרעיונות הייחודיים והמאתגרים ביותר של היהדות. לפי רעיון זה, אלוהים מזמין אותנו להיות, כלשון חכמים, ״שותפים במעשה בראשית״. האלוהים שברא את העולם באהבה קורא לנו לברוא באהבה. האלוהים שנתן לנו את מתנת החירות מבקש מאיתנו להשתמש בה כדי לכבד את חירותו של זולתנו ולהעצימה. אלוהים, ה׳אחר׳ האולטימטיבי, מבקש מאיתנו להושיט את ידנו ל׳אחר׳ האנושי. 

אלוהים דומה למורה יותר מכפי שהוא דומה למאמן אישי: יותר משהוא עושה את רצוננו, הוא מלמד אותנו כיצד לעשות את רצונו שלו. החיים הם קריאתו של אלוהים לאחריות. . 

מה קושר אותנו לילדים רעבים באפריקה או לקורבנות רעידת אדמה בהאיטי? 

מה מחבר אותנו לגורלם של המובטלים, דרי הרחוב והעניים בחברה שלנו? 

לרפא עולם שבור מביא לקורא את עקרונות האתיקה החברתית- היהודית. 

שלושה חלקים לספר החשוב שלפניכם.
הקריאה לאחריות - האתיקה של האחריות היא מן הרעיונות הייחודיים והמאתגרים ביותר של היהדות. לפי רעיון זה, אלוהים מזמין אותנו להיות, כלשון חכמים, ״שותפים במעשה בראשית״. האלוהים שברא את העולם באהבה קורא לנו לברוא באהבה. האלוהים שנתן לנו את מתנת החירות מבקש מאיתנו להשתמש בה כדי לכבד את חירותו של זולתנו ולהעצימה. 

התאולוגיה של האחריות - ששה פרקים על הולדת האחריות היוזמות האלוהית והאנושית ועד לגאולת הרוע.

החיים האחראיים - היפוך הייסורים ועד חלומות ואחריות. (פרק חשוב !!)

"כתבתי ספר זה לא רק לקוראים יהודים, אלא גם כקול יהודי בשיחתה של האנושות, שהרי כולנו מתמודדים עם שאלות על משמעות חיינו ועל אופיו של העולם שנותיר לבאים אחרינו. בזמנים כאלה אנו זקוקים לא רק לתשוקות ההווה אלא גם לחוכמתן של מסורותינו המגוונות, שנמסרו באהבה מדור לדור: מתנתו של העבר לעתיד, ומנחתה של כל מורשת להעשרת הדמיון המוסרי של האנושות". (עמוד 19 בספר)

בכתיבה רהוטה, קולחת מנומקת ומעוררת השראה משלב הרב זקס יחדיו משפט ותיאולוגיה, פרשנות מקראית והגות פילוסופית, עקרונות כלליים ודוגמאות פרטניות, סיפור וניתוח. 

ספרים העוסקים במוסר הם לעתים קרובות מופשטים למדיי, אך בעזרת סיפורים מרתקים על אנשים מפורסמים ומעשים גדולים של אנשים פשוטים השזורים לכל אורכו, מצליח הרב זקס לכתוב על סוגיות סבוכות אלה ומציע לנו להיות שותפיו של האל במלאכת ריפויו של עולם שבור.

"לרפא עולם שבור" מאת יונתן וקס, הוצאת מגיד מבית קורן, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך