דפים

יום שישי, 31 באוקטובר 2025

רוזה - מסע ציוני מהפוגרום ברוסיה עד רצח רבין- ספר מרתק






בימים אלו רואה אור הספר "רוזה - מסע ציוני מהפוגרום ברוסיה עד רצח רבין", המגולל את נתיבי חייה של רוזה אימו של יצחק רבין (שבימים אלו מציינים 30 שנה להירצחו) ומצליח להעמיד דיוקן עשיר ומיוחד של אישה שהסתפקה במועט כדרך חיים.




ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה בני משפחת כהן עברו לפטרבורג. רוזה עבדה כמנהלת חשבונות בכירה במפעל צבאי. מהפכת אוקטובר של שנת 1917 חייבה אותה להימלט. ידיד המשפחה, ברל כצנלסון, לימים בין מנהיגי היישוב ותנועת העבודה, הציע לה  לוותר על אמריקה ולעלות לארץ ישראל. 
באודסה עלתה רוזה על האונייה "רוסלן", והפליגה מחופי רוסיה לארץ ישראל. על הסיפון עמדו לצידה רחל המשוררת (עימה שמרה בתל אביב על קשר, אחרי שרחל גורשה מדגניה כי חלתה בשחפת), ההיסטוריון יוסף קלוזנר, המשורר יונתן רטוש, ועוד אמנים ואנשי רוח רבים. רוזה הגיעה אל חצר כנרת, נשאה בידה מכתב המלצה מידי משה שרתוק, לימים שרת, שר החוץ וראש הממשלה של ישראל. משם היא עברה להתגורר בבית דודה בירושלים.






באחרית ימיה כיהנה רוזה כחברת מועצת עיריית תל אביב וחברה בוועד ההורים המרכזי. היא פעלה בתחום החינוך: הקימה את בית החינוך לילדי עובדים בתל אביב, ואת בית הספר החקלאי בגבעת השלושה, שייקרא לימים על שמה. בשני מרכזי החינוך הללו יתחנכו גם ילדיה, יצחק ורחל. רוזה הקדישה את זמנה לטיפול בילדים עבריינים עזובים, בנתה איגוד מקצועי לפועלי ניקיון. אך חייה נקטעו מוקדם מדי.

רוזה הייתה אישה חזקה! ציונית מושבעת. מנהיגה קשת עורף ועקשנית אישה רדיקלית למצפונה האישי, הפרטי, בלי סבלנות וגם לא אמפטיה. בכל מעשיה ניכרו הקפדה מוחלטת על הכללים, ללא פשרות, ללא גמישות וללא רחמים. 

רוזה היתה בלתי ניתנת לשכנוע. בלטו באישיותה קור-רוח, חדות ודייקנות. בימי שירותה ב"הגנה", כיהנה כיד ימינו של יוסף הכט, מי שהיה מפקד ההגנה. יחד ניהלו השניים מרד (שכשל) כנגד אליהו גולומב ובן-גוריון שהיו הממונים על ההגנה. 
רוזה הייתה דמות נערצת, שאפילו גולומב עצמו הספיד אותה במותה, באמרו: "היא הייתה מהפכנית עם שאיפה לגבהים. וגם אם ניחנה בקשיחות-לב או סבלה-משהו מאנוכיות — הללו בטלים בשישים לעומת העממיות, הפשטות, האצילות, היושר והאנושיות בהם ניחנה. ובעיקר, היא אף פעם לא הלכה בתלם נרתעת תמיד מכפייה מלמעלה ומכל גילוי של סמכות".

״הבן של רוזה״, כתב דוד בן גוריון ביומנו.
אבל הרבה לפני שהיה הבן של רוזה – היתה רוזה.
רוזה היתומה. רוזה שחיה ביערות. רוזה המהפכנית שבורחת. עולה על ספינה. לירושלים, לגליל, לחיפה. יש לה אקדח. יש כף יד זמינה לסטירה. לאישה הקשוחה הזאת, שאומרת בדיוק את מה שהיא חושבת. רוזה כהן. רוזה האדומה.

כשהיהודים עוד בשטעטל, היא שם. כשיש פרעות ומהומות, היא שם. על ספינת המעפילים המפורסמת, היא שם. במושבה כנרת, היא שם. בהגנה, היא שם. בתנועת הפועלים, היא שם. בעיצובה של תל אביב, היא שם. רוזה מתנערת, רוזה מפקדת, רוזה מחנכת, רוזה מקימה משפחה, ומגדלת בן ובת. הבת תהיה מזכירת קיבוץ ומחנכת.

"הבן יהיה רמטכ״ל וראש ממשלה. רוזה כבר לא תהיה שם.
החיים קצרים, ושלה קצרים במיוחד. החיים סוערים, ושלה סוערים במיוחד.
האם מדובר בסיפור ציוני? זו שאלה שניתנו לה תשובות שונות בזמנים שונים. האם מדובר בסיפור שלנו? על זה תמיד היה קל להשיב". (שמואל רוזנר)

רוזה נטלה חלק בכל תחנות הסיפור הציוני מבלי שהותירה מורשת כתובה לאחר לכתה. רוזה הייתה דמות מרכזית ומשמעותית בעלייה השלישית, מנהיגה חדורת  שאיפות לתיקון עולם, מהפכה, סוציאליזם, ובעלת מזג סוער שהוסווה מאחורי ארשת רצינית וקודרת.  (כל כך חסרות לי נשים בדמותה בממסד שלנו)

רוזה שהייתה חולת לב סבלה גם מסרטן המעי ונפטרה בנובמבר 1937 בגיל 47. ארונה הוצב בבית הפועל ברחוב נחמני, המונים באו לחלוק לה כבוד אחרון. (עמ' 218 בספר).
שלמה ארצי שר למילותיו של נתן יונתן: "...איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא/ אשר היה כערבות הבוכיות./וכמו מבצר עתיק היה בסוף הדרך". מה שהפך למטבע לשון והספד למי שנתפס כאבדה פרטית וקולקטיבית. רוזה ללא ספק הייתה ה"אישה ההיא" אף שהשיר פורסם רק שנים אחר כך. (1962)

רוזה היא ביוגרפיה מרתקת כתובה רהוט וקולח. מעוררת סקרנות, הערצה וגם וגעגועים למה שהיה וכבר לא.  (לא אכתוב על הכאב האישי והקולקטיבי על מדינת ישראל של 2025).

החיבור שלי לספר רוזה מתחיל בשורשיי. 
אחיי ואני גדלנו במושב להורים ציונים שֶׁנָּסוּ אַרְצָה מפני האנטישמיות, התגייסו לפלמ"ח ולחמו במלחמת השחרור. עוד היו ממייסדי קיבוץ בית גוברין וראשוני החקלאים במושב שדה משה שם מתגוררת אימי הקשישה עד היום. בזכות סיפורה של רוזה הכרתי את שורשיו של מי שהפך להיות יצחק רבין. 
תודה לנורית כהן על יצירת המופת הציונית, המאירה את תולדות ישראל באמצעות דמותה של רוזה שהדורות שנולדו לאחר מותה, לא הכירו. 

הספר קריא, נגיש ומרגש, מעורר מחשבות ואם היו שואלים אותי - הרי שלא די בכך שהספר מונח בספריית מרכז רבין. מוטב לנו לכולנו, שהספר רוזה יהיה פריט חובה ברשימת הקריאה של הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, שכן מעבר להיסטוריה היהודית-ציונית המגוללת בו, מהווה דמותה של רוזה מודל לחיקוי של אישה חזקה, משימתית, ענוה וחדורת משימה נטולת אגו ושיקולים אישיים.

קבלו המלצה הנובעת מהוקרה לדמותה ולפועלה של רוזה במורשת הציונית-ישראלית.

ד"ר נורית כהן היא היסטוריונית ואוצרת של תערוכות היסטוריות. היא מכהנת כסמנכ"ל התוכן במרכז יצחק רבין לחקר ישראל וממקימי המוזיאון הישראלי הפועל בו. נוסף על כך, היא אוצרת המוזיאון בגבעת התחמושת, המוקדש למערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים, ועמיתה במכון למדיניות העם היהודי. ספרה פליטים יהודים במלחמת העצמאות זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.



הספר יוצא לאור בשיתוף מרכז יצחק רבין, לציון 30 שנה לרצח ראש הממשלה.
"רוזה - מסע ציוני מהפוגרום ברוסיה עד רצח רבין" מאת נורית כהן, הוצאת התחנה לרכישה לחצו כאן.




























ריקי ברוך

החייל שא(ו)הב את המדינה, עדין יש עולם, קול השכחה, הבית הירוק ואני איתך אמא ספרים חדשים בהמלצה

 



הבית הירוק מאת שון אביטל

"הבית הירוק" שכתב שון אביטל בהוצאת ספרי ניב, הוא יומן מסע כן, חשוף ומטלטל, מבוסס על סיפור אמיתי.

ניגשתי אל הספר ברגישות וסקרנות. 
יש לי רגישות יתרה בכל שקשור למלחמת חרבות ברזל ולכל נושאי הטראומה, החיילים והאזרחים, שחייהם נטרפו ולא ישובו להיות כשהיו לפני השבעה באוקטובר ובמלחמה שפרצה באותה השבת.

"אחד המאפיינים של פוסט טראומטי הוא להיות עסוק" כותב שון אביטל ביום 24.7.24 
"למלא את הראש והידיים בפעולות של עשייה כדי להצליח להפחית את המחשבה, להעמיס את המוח בפעולות נוספות ופשוטות עד שהוא מתעייף.
אז ניקיתי וסידרתי, שמעתי מוזיקה, הלכתי, שיפצתי דברים רק כדי להיות עסוק. 
...תודה לכם שנתתם לי להיות סערה ולא נבהלתם, שלא צחקתם עליי, שלא חיטטתם לי בפצע המדמם. 
שמרו  עליי, אני כבשה שחורה ואדם מוזר. אני גוף משונה שיש בו הר געש מלא, שרוצה להתפרץ." (עמוד 17 בספר.)
 
לא הרבה מקומות מצליחים לשנות חיים, אבל הבית הירוק הוא כזה. באסופה של חוויות, ידע תיאורטי, כלים טיפוליים וציורים, נפרש כאן סיפור התמודדות אמיתי עם פוסט טראומה צבאית בבית מאזן.
בין חדרי הבית הירוק, לצד דיירים ומטפלים, עובר שון מסע שמתחיל בכאב ונמשך ברגעי חסד, רכבת הרים רגשית, חברות וגבריות מסוג אחר – עד נקודות של תקווה וריפוי.


מי שלא יודע לקבל עם לב פתוח לא יכל לתת עם לב פתוח, כי כאשר אנחנו שופטים את עצמנו על הקבלה, אנחנו באופן לא מודע שופטים גם את מעשה הנתינה" (עמ 15 בספר)

זה לא רק סיפור אישי, אלא ארגז כלים חי: רעיונות, שיטות, דיאלוגים וטכניקות גוף – נפש – הכול בגובה העיניים, בלי מורים רוחניים ובלי הנחות סלב לפוסט-טראומה.
הבית הירוק מזמין אתכם להציץ למה שבדרך כלל מוסתר: פצעים, קושי, שאלות שלא תמיד מעזים לשאול. דרך עיניים שחוו מלחמה והתחדשות, אפשר לראות תקווה ולגלות שאפשר לבנות חיים חדשים מתוך השבר.
"הבית הירוק" הוא סיפור אמיתי, כל מה שקרה שם אמיתי, רק שמות הדיירים השתנו.

"הבית הירוק" הוא ספרו הראשון של שון אביטל, דייר "הבית הירוק – בית בטבע", בית מאזן, מוסד תרום אישפוזי ללוחמים ולנפגעי פוסט-טראומה צבאית ופעולות איבה. 

"אני מביא בספר את סיפורם של הדיירים ושלי מהבית המאזן "בית בטבע", עם פוסט טראומה צבאית. מתוך היומן מסע הזה למדנו, חקרנו, טיפלנו לעומק בעצמנו והתמודדנו מול השדים שלנו. בתוך הספר תקראו על דרכי התמודדות, השיטות שעבדו לנו, מידע, נתונים, סטטיסטיקה ודרכי טיפול על איך להתמודד עם מה שעברנו. 
יש בספר איורים, דפי עבודה, מקום להביע את עצמכם, והכוונה לאיך בכלל להתחיל להתמודד. 

הבית הירוק זאת הדרך שלנו להגיד לעולם אנחנו לא שקופים, אנחנו פה, הנה אלו הן המילים שלנו, זאת היא ההוכחה שלנו".

בימים אלו כאשר הפצעים של כולנו פתוחים והמאבק להשבת החללים לקבר ישראל טרם הסתיים, רואים אור עוד ועוד ספרים המתעדים באופנים שונים את השלכותיה הרות האסון של השבת השחורה והמלחמה הממושכת בתולדות ישראל. 
הבית הירוק מביא תיעוד אישי ישיר ולא מתייפייף לפוסט טראומה צבאית של שון אביטל וחבריו לבית.
תיעוד כואב, בועט, מתגרה לעיתים, ציני במידה עד שהוא מציב מראה כלפי החברה והקהילה.
יש בי הרבה כעס על הטרגדיה הזו. האסון הכי גדול שפקד אותנו מאז קום המדינה. אני לא מוכנה לסלוח על חטא היוהרה, על המחירים הכבדים שמשלמות כאן משפחות השכול והכאב המתמשך.

ב19.12.24 ערך אביטל מעיין סיכום  לתקופת השהייה בבית הירוק. 
במחצית השנה בבית עבר שון 720-1008 טיפולים וקבוצות.
ובאחרית הפרק כתב: 
"בבית הזה מותר לכעוס
מותר לבקש עזרה
מותר להביע את עצמך.
מותרלהכין לעצמך אוכל או לתת חיבוק
מותר לצעוק, לזעום, להרגיש.
מותר.
במקום הזה מותר". (324 בספר)

"הבית הירוק" מאת שון אביטל. הוצאת ספרי ניב, להשיג באתר ההוצאה 







אני איתך אמא מאת מירטה ורבר

"האסון הפרטי שלי הוא חלק מאסונה הגדול והבלתי נתפס של המדינה כולה. החלטתי לקום מהשבר האישי שלי ולחפש דרכים להתמודד איתו. יצאתי למסע שבמהלכו הצלחתי לתקשר עם אלון בדרכים לא שגרתיות, מה שנתן לי את הכוח ואת היכולת להמשיך לחיות. ואכן, אני ממשיכה לחיות בטוב לצד השכול והגעגוע". מירטה ורבר

"אני איתך אמא" מאת מירטה ורבר בהוצאת ספרי ניב, הוא סיפור מסע מרגש ונוגע, העוסק בשכול מנקודת מבטה של אם, שבנה אלון נרצח בבוקר ה-7.10.2023 בטבח הנורא בפסטיבל הנובה. מתוך האבל היא יוצאת למסע של ריפוי, שבמהלכו היא מבינה את אלון כפי שלא הבינה מעולם.


מירטה מתארת בספרה תהליכי ריפוי עמוקים כמו מדיטציות, לימודי בודהיזם, השתתפות בקבוצות תמיכה וטיפולים בחומרים מרחיבי תודעה, המסייעים לה להתחבר מחדש עם בנה שכבר נמצא עם חבריו בעולם אחר.
הספר נע בין האם המנסה להתמודד עם השבר הנוראי ולהמשיך לחיות, לבין הבן שעוקב מלמעלה אחרי משפחתו, שולח לה מסרים ופוגש אותה לעיתים. זהו יומן אישי עמוק ונדיר בכנותו, המאפשר הצצה לעולם פנימי ואינטימי מאוד. הוא עוסק בקצוות החשופים של כאב ואובדן, געגוע ותקווה, ריפוי ושינוי תודעתי.

"אני רואה את כולם מגיעים לבית העלמין. אלפים. הינה אבא ואימא, האחים שלי תום וליאן, ובני הזוג שלהם ג'וליה ועדן. הם עומדים ליד האמבולנס, צריכים לזהות אותי. אימא מנסה להתקרב. לא, אל תתקרבי, אימא. זה מראה לא טוב, וזה לא אני כבר. אבל אני כאן לידך, ואת לא מרגישה אותי, אימא'לה. ואני רואה שאת וליאן פותחות את החבילה שהגיעה באמבולנס. זה הפאוץ' שלי, הוא חזר אליכם, כמה שאני שמח. הוא מאוד מסריח ומוכתם בדם. ואתן מתחבקות ונופלות על האדמה. זה מה שנשאר ממני, מאותו יום נורא. סליחה שזה מסריח, אבל זה באמת כבר לא אני. ותום, אין עליו. אני יודע שזה לא פשוט בשבילו, אבל אני רואה איך הוא מתגבר וניגש לזהות אותי. וגם אבא. גברים הם הוֵרְבֵּרים. אוהב אתכם". (עמו 16-17 בספר)

כוח ועוצמה של אם כאובה טמונים בספר הזה. ורבר מתמודדת עם הטרגדיה הגדולה של חייה ומשתפת את הקורא בדרכי ההתמודדות עם האבל, רגעי הקושי, הנפילות, התסכול, הכעס, ההתבוננות פנימה והחוצה תוך שימוש בכלים רוחניים ויומנים.
הכתיבה ישירה, כואבת ואותנטית, ולכן גם מטלטלת. יש כאן אמת פנימית עמוקה, ללא ייפוי, צנזורה או הנחות, לצד כעס, בלבול רגשי, קבלה רוחנית וחיפוש אחר משמעות. בדרך זו מעבירה הכותבת מסר חזק של אהבה לחיים ותקווה לימים טובים יותר.

זוהי יצירה עוצמתית וחשובה, העשויה לעורר עניין רב בקרב משפחות שכולות, אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש ובציבור הישראלי כולו, שעדיין מתמודד עם ההלם המתמשך של אסון שבעה באוקטובר והאירועים שבאו אחריו.

מירטה ורבר, נשואה לדני, ואימא של תום, אלון וליאן, אהבות חייה.
מירטה ורבר: "האסון הפרטי שלי הוא חלק מאסונה הגדול והבלתי נתפס של המדינה כולה. החלטתי לקום מהשבר האישי שלי ולחפש דרכים להתמודד איתו. יצאתי למסע שבמהלכו הצלחתי לתקשר עם אלון בדרכים לא שגרתיות, מה שנתן לי את הכוח ואת היכולת להמשיך לחיות. ואכן, אני ממשיכה לחיות בטוב לצד השכול והגעגוע".

"אני איתך אמא" מאת מירטה ורבר. הוצאת ספרי ניב, להשיג באתר ההוצאה בחנויות הספרים המקוונות.




עדיין יש עולם מאת יצחק ענבר

"עדיין יש עולם" מאת יצחק ענבר בהוצאת ספרי ניב, הוא ספר מרגש, מעורר מחשבה ונוגע ללב. זהו מקבץ אישי אינטימי של מחשבות, מונולוגים, עדויות, זיכרונות ודעות ששואב את תוכנו מתכתובות ווטסאפ משפחתיות וחברתיות ומעורר מחשבה.

בספר קולו של דמות אחת ברורה מאוד - דמותו של אדם מבוגר, רהוט, משכיל, פוליטי מאוד, דעתן, אוהב מוזיקה קלאסית ויין צרפתי, איש התנועה הקיבוצית לשעבר ובעל משפחה רחבה שחולק את עמדותיו ואת תחושותיו ביחס לחיים, למדינה ולמצב הפוליטי-חברתי-קיומי בישראל. הטקסט הוא בעל טווח רחב בין סאטירה, כעס פוליטי נוקב, כאב אישי ורגש משפחתי עמוק. הוא כולל תגובות לאירועים אקטואליים, התכתבויות עם נכדים, זיכרונות מחיי קיבוץ ומלחמות, דיונים על מוזיקה קלאסית, על היסטוריה, על שואה, על יהדות ועל ציונות, והרהורים על מהות המדינה, זהות יהודית ועתידה של החברה הישראלית.



הספר מעורר תחושת דחיפות וזעם שמלווים את הקריאה, אך גם חמלה ואהבה בעיקר כשהכותב פונה לבני משפחתו. החוזקות של הטקסט הן רבות - הכתיבה מרשימה בשטף, בחוכמה ובשליטה בלשון. הקול של הכותב הוא חד פעמי, מזוהה מייד ומשדר סמכות, כאב, אהבה וחכמה.
"עדיין יש עולם" הוא ספרו הראשון של יצחק ענבר.

יצחק ענבר: "מזמן התחשק לי לכתוב ספר, אבל איך עושים זאת? להתנזר זמן ארוך מהעולם ולהשקיע את עצמי בהמצאות הזויות כמו כיצד "אקדח שמופיע בתחילתו יורה בסופו״? לאחר כתיבת מאות עמודים הרגשתי שלא, זה ממש לא בשבילי, אבל הצורך הזה לא נכנע וחיפש לו מוצא מתאים. בזמן שעבר גבר הרצון בעיקר לסכם את עצמי לעצמי וכבונוס אולי גם למתעניינים, והנה מצאתי פתרון יעיל בפעילות היום יום שלי זה שנים כחבר בקבוצות הווטסאפ של מכריי - שם אני משתולל באופן חופשי ללא כל מגבלות עניין, סדר ונימוס. הדברים הגיעו עד לתלונות הטרדה ומיסוך של חלק מידידיי שלמרות זאת הודו בפניי על יכולת הכתיבה שלי וכך יצא מתוק מעז. הסכמתי להצעה אסטרטגית - לנסות לרכז את קטעי הגיגיי לספר במקום להמשיך להטרידם. הרעיון הזה נראה לי סביר והחלטתי לשכללו למען היעילות - לבחור קובץ מתאים לספר מקטעים שכתבתי בעבר. אספתי כמות מספקת של קטעים מהשנה וחצי האחרונה בלבד והצגתי אותם כלשונם במקור ולפי הסדר הכרונולוגי של כתיבתם בווטסאפ וכך נשמר אי הסדר המקורי של הנושאים ואולי נשאר רק ההקשר האסוציאטיבי ביניהם אם היה קיים. מיותר להבהיר את ייחודה של אותה תקופה והרי צריך להשאיר גם משהו למעיין הנועז בדפי ספרי".

"עדיין יש עולם" מאת יצחק ענבר. הוצאת ספרי ניב, להשיג באתר ההוצאה




קול השכחה מאת כנרת אורן
מה קורה כשהאדם הקרוב לנו ביותר הולך לאיבוד, אך עדיין נשאר כאן?

"קול השכחה" מאת כנרת אורן בהוצאת ספרי ניב, הוא סיפור חיים מרגש ומרתק, מסע אנושי ומטלטל בין אם שחלתה באלצהיימר לבתה, מסע המקפל בתוכו את השאלות הגדולות של אהבה, זהות וזיכרון.
זהו סיפור על אובדן שאין בו מוות – רק דהייה, על אימא ששכחה לאט־לאט, ובת שסירבה להפסיק לזכור. אין מדובר רק בזיכרון פרטי, אלא במדריך רגשי עבור כולנו – איך להמשיך לאהוב גם כשאין הד, איך להפוך שבר פנימי לשליחות שמאירה החוצה, איך נולדת בנו בהירות חדשה, דווקא כשנראה שהכול מסביבנו קורס.

"ריח המעמולים היה אותו ריח, המרקם אותו מרקם, אבל הטעם היה זר… ידעתי שמשהו לא בסדר עם אימא. העוגיות האלו, שהיו תמיד כמו חיבוק חם בימים קרים, כמו מכתב אהבה שנכתב בבצק, הפכו לתזכורת כואבת לעולם הולך ונעלם, לזיכרון מהאימא שהייתה לי ואיננה עוד; תזכורת מייאשת לכך שהזמן לא עוצר בשביל אף אחד, אפילו לא בשביל אימי הכל־יכולה"

הספר נכתב בשפת הלב, בכנות מפלחת וברגישות מחבקת. הוא מיועד לכל מי שחווה פרדה, חי לצד מחלה, או פשוט מבקש להרגיש קצת פחות לבד.


כנרת אורן היא מרפאה בעיסוק, יועצת חינוכית ופסיכותרפיסטית, יוצרת, בת זוג, אימא לשלושה ובת לאישה שנעלמה לה מבפנים בעקבות הדמנציה. "קול השכחה" הוא ספרה הראשון.

"קול השכחה" מאת כנרת אורן. הוצאת ספרי ניב, להשיג באתר ההוצאה או בחנויות הספרים המקוונות.




החייל שא(ו)הב את המדינה מאת מתניה (מתי) זאבי


"החייל שא(ו)הב את המדינה" מאת מתניה (מתי) זאבי בהוצאת ספרי ניב, הוא ספר מתנה נפלא, סיפור על נתינה, על געגוע, על תקווה, ועל אהבה לעם ולמולדת.

זהו סיפור על חייל, על המדינה ועל הקשר ביניהם, שעבר תלאות וידע עליות ומורדות לפני ובימי המלחמה.
הספר נכתב לאחר כ- 400 ימי מילואים במלחמת "חרבות ברזל", כשעתיד המלחמה לא ברור.




בהשראת הספר המוכר 'העץ הנדיב', משתף מתי בשפה פשוטה ונוגעת ללב, בחוויותיו האישיות, בשמחות וגם בקשיים. בספר איורים מקוריים שאיירה גל שוהם שכטר שמוסיפים לייחודיות שלו.

מתניה (מתי) זאבי, נשוי לצליל ואב לחמישה, רס"ן במילואים. ביום אחד השאיר הכול מאחור – את האישה, את הילדים ואת העבודה, ויצא לתת מעצמו למדינה שאהב.

"החייל שא(ו)הב את המדינה" מאת מתניה (מתי) זאבי. איורים: גל שוהם שכטר. הוצאת ספרי ניב, 29 עמודים. מחיר לצרכן 84 ₪ להשיג באתר ההוצאה.








יום רביעי, 29 באוקטובר 2025

ויהי אור, במחשבה תחילה, נחושות לנצח ומותר האדם - ספרי עיון ומתנה בהמלצה




ויהי אור מאת מליס הדר

לא משנה איפה אני אתפוס אותך, באיזה שלב בחיים, באיזה גיל, באיזה מקום, הספר הזה יפגיש אותך עם כל מה שאתה לא מצליח לראות בתוך עצמך, אתה חושב שאתה עומד לקרוא אותי, אבל אתה בעצם עומד לקרוא את עצמך, אבל עצמך כזה שמעולם לא פגשת, שמעולם לא ידעת שקיים.

 "לפעמים אתה חושב שאתה יודע בדיוק מי אתה, שאתה בטוח שהבנת גם את החיים שלך. לפעמים אתה חושב שאין לך שליטה על כלום, שהכול נכתב מראש, שאתה איזו דמות בסרט של עצמך. אולי אתה מרגיש שאין לך מספיק אור, שהכול חשוך מדי, אבל כנראה שמעולם לא הבנת מהו באמת אור, ומה הסיפור של החושך בחייך".
"מה אם אגיד לכם שכל מי שחשבתם שאתם – הוא לא באמת אתם?"




"ויהי אור" מאת מליס הדר בהוצאת ספרי ניב, הוא ספר מתנה נפלא, כתוב בשפה ישירה, אותנטית ומלאת חמלה שמדברת ישר ללב.
משולבים בספר חוויות חיים עוצמתיות, שיטות טיפול וכלים פרקטיים ומהותיים לעבודה עצמית ולשחרור רגשי לריפוי ובעזרתו תוכלו לקבל את היכולת להבין מי אתם באמת.
"ויהי אור" פורש גישה טיפולית חדשנית לשחרור תת-המודע בעזרת מדיטציות טראנס בתדר גלי אלפא, דמיון מודרך ועבודה עמוקה עם הילד הפנימי. זה לא רק להבין את העבר – זה לרפא אותו, זה לעבור דרך המרתפים הכי חשוכים של הנשמה שלכם, לפגוש את כל החדרים ולפתוח את הדלתות – כדי לחיות חיים מלאי אהבה ואושר.

הספר יהווה עבורכם מפת דרך עדינה אך עוצמתית לריפוי ולשחרור תודעתי. זהו מסע אישי ואינטימי דרך כאב, על טראומות ועל הדרך לרפא אותן, מערכות יחסים ואהבה, התמודדות ובחירה באור – שתוביל אתכם יד ביד אל החיבור המחודש לעצמכם.
תקבלו הסברים בהירים על טראומה, תודעה ותת-מודע. תקראו על הבדידות, על הכאב, על ריפוי פצעים ישנים. בקריאה תעברו מסע דרך הנשמה שלכם, דרך עולמכם הפנימי. אתם תרגישו לראשונה בחייכם מה קורה כשהכול קורה בתוככם.

בספר הזה 
לומד הקורא על איך המוות הוא בעצם לידה, על מה זה אומר להיוולד מחדש, ואיך יוכל לעשות זאת בעצמו. גם אתם תרגישו איך אתם מפרקים את עצמכם ומרכיבים את עצמכם מחדש. אתם תדליקו את האור הפנימי שלכם, ותפגשו את עצמכם באמת. והכי חשוב, יש בו הרבה אהבה, כל כך הרבה אהבה שתמלא לכם את הלב.

בשפה מקרבת המתחברת ישירות ללב ולבטן, מביאה מליס מבחר של סיפורי חיים עוצמתיים המרגשים עד דמעות, כן היו גם דמעות. מליס מעשירה בהסברים את מהות הטראומה, התודעה ותת-המודע ומשלבת כלים פרקטיים ומהותיים לעבודה עצמית ולשחרור רגשי. 
כמי שלומדת ומתרגלת אפונופונו, בודהיזים, מיינדפולנס ותודעת הגוף והנפש יקל עלי לומר כי, ויהי אור הוא אחד מספרי ההתפתחות האישית היותר חכמים שקראתי בשנה האחרונה. (היו הרבה ומרביתם גם מסוקרים כאן בבלוג) הספר הוא הכלאה מדויקת בין פשטות החוכמה לבין נפשנו אנו. 

הספר המדויק הזה הוא שיקוף, הוא טריגר, הוא מראה עוצמתית שמבקשת ממך להפסיק לברוח ולהתחיל לפגוש את עצמך באמת.

מליס הדר היא מטפלת תודעתית, מרצה ומלווה אנשים בתהליכי עומק לריפוי רגשי ותודעתי. מתוך מסע אישי מטלטל שכלל התמודדות עם נטישה, חרם, ניסיונות התאבדות ודיכאון – היא פיתחה שיטה ייחודית שבנתה מאינספור כלים ושנים של חקר נפש, המשלבת כלים מעולמות האימון התודעתי, גלי אלפא, היפנוזה קלה, טראנסים, שורש תת המודע, nlp , הילד הפנימי והקבלה הרוחנית. מליס חיה ונושמת אמת. כל תהליך שעברה, כל כאב שחוותה – הפך לכלי טיפולי שמסייע כיום לאנשים רבים לצאת מהחושך אל האור. היא מטפלת באחרים מתוך שורשי ליבה. 
"ויהי אור" הוא ספר ביכוריה בו היא משלבת חוויות חיים עוצמתיות, שיטות טיפול וכלים לריפוי שרכשה במשך שנים, וליוותה אנשים רבים בדרך להחלמה.

"ויהי אור" מאת מליס הדר. הוצאת ספרי ניב, להשיג באתר ההוצאה  ובאתר של מליס הדר



ספר מתנה חדש: במחשבה תחילה מאת רון רפאלי

"... גיבור אמיתי שאפשר ללמוד ממנו צריך להיות מאוזן, אחרת אנחנו נסבול, נחווה תחושה של חוסר יכולת לעמוד ביעד, יעד שאינו בר השגה. זו טעות מרה לשאוב השראה ממודל מושלם. אבל אם נדע להסתכל על המודל שלנו, להעריץ אותו וללמוד ממנו, למרות המגרעות - הוא כנראה מודל אמיתי.

טוב, אתם מוכנים? חלק מהגיבורים שלי שהחלטתי לדבר עליהם הם אבא שלי והדמות "הרווי ספקטר" מהסדרה "Suits", ואם לא היה ברור - מי שלא צפה - קדימה, מהר, ואני מבטיח שאין לי אחוזים שם." (מתוך פרק שני בספר.)
איזה מזל שאני מכירה את ספקטור וגם אוהבת אותו ... 

"במחשבה תחילה" מאת רון רפאלי בהוצאת ספרי ניב, הוא ספר מעניין ומרתק של תובנות שנולדו מתוך שוחות החיים ולא מתוך קירות האקדמיה.
הרגע שבו אתם מבינים שהאדם שאתם שואפים להיות לא יופיע כל עוד תמשיכו להיות מי שאתם היום – הוא רגע של התעוררות אמיתית. זה לא אומר למחוק את עצמכם. זה אומר, אולי לראשונה, להסתכל לעצמכם בעיניים בלי מסכות.


"האם אתם מאמינים שבנקודה הנמוכה ביותר בחייכם יכולתם לרדת נמוך יותר, בהשוואה לעוני קשה, אובדן משמעות החיים והדעת?
התשובה היא כן. 

האם אי פעם עצרתם לחשוב - ברגעי השיא שלכם, כשהכול מתחבר - האם ייתכן שאתם מסוגלים להצליח אפילו יותר מהאנשים שנחשבים לסמל ההצלחה, כמו אילון מאסק ודומיו?
התשובה היא כן.

ברגע שמבינים את העובדה שאנחנו תמיד צריכים לשמור על תנועה, כמו כוכבי הלכת ואפילו כמו ממד הזמן, לפעמים נרד למטה ולפעמים נעלה למעלה, אבל תמיד נהיה בהתקדמות, זהו הניצחון.
בין הפרקים תמצאו שאלות שאף אחד לא שואל אותנו, ודוגמאות שכולנו מכירים – רק מזווית אחרת לגמרי. זהו ספר שנכתב בגובה העיניים, אבל יש בו עומק שמושך את הקוראים פנימה."


במחשבה תחילה הוא ספר התפתחות אישית הכתוב בגובה העיניים ומעורר שיח מול הקורא. הוא קולח, מטובל בחוש הומור, ומעורר שאלות שלא תמיד מקבלת את התשובות הרצויות.
אהבתי

רון רפאלי, יזם, בוגר שירות צבאי משמעותי, מלווה בעלי עסקים ומנהלים בתהליכי קצה – חי על קו התפר שבין עשייה חכמה לעומק רגשי חד. הספר הזה הוא תמצית הדרך שהוא עצמו עבר, וזו שהוא מוביל בה אחרים. "במחשבה תחילה" הוא ספרו הראשון.

"במחשבה תחילה" מאת רון רפאלי. הוצאת ספרי ניב, להשיג באתר ההוצאה  או בחנויות הספרים המקוונות ברשת.






נחושות לנצח מאת ד"ר אדי יאיר שקד
120 שנות היסטוריה של נשים בספורט בישראל

בספרו המרתק "נחושות לנצח" בהוצאת ספרי ניב סוקר ד"ר אדי יאיר שקד את התפתחות מעמד האישה מתקופת יוון ורומא ואת המגבלות שהוטלו על נשים במשך למעלה מאלפיים שנה. במקביל הוא מתאר את מאבקיהן לנפץ דעות קדומות ומגבלות בכלל ובספורט בפרט ואת הצלחותיהן עד ימינו אנו.

בזירה הישראלית סקירה על התפתחותן של יותר מ-1000 ספורטאיות בענפי הספורט השונים שמופיעות בספר בשמותיהן מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו, מהן מתוארות 360 ספורטאיות באופן מפורט.‏

תמצאו בספר רצף של דעות ותהליכים שעיצבו את האופן בו תפסו נשים לאורך הדורות ואת הסיבות למגבלות שחלות על נשים - מגבלות שחלות בחלק מהתרבויות גם בימינו.




"הגבר הוא העליון והאישה נחותה ועל כן בבית כמו במדינה על הגבר לשלוט ועל האישה להיות כנועה וצייתנית" (אריסטו), "הפיזיולוגיה של האישה נקבעת על ידי רמה מוגבלת של אנרגיה שמיועדת לפעילות פיזית, מנטלית וחברתית… לב העניין הוא שעיקר האנרגיה של האישה נדרשת להבאת ילדים לעולם ולגידולם (שהם תכלית קיומה) ועל כן אין לגזול ממקורות מוגבלים אלה אנרגיה לפעילויות אחרות" (קלארק, 1873, מודסלי, 1874), "האם אנחנו יכולים לאפשר גישה לנשים לכל האירועים האולימפיים? לא, אז למה צריך כמה ענפי ספורט פתוחים בפניהן ואילו השאר לא?… בעתיד אולי יהיו נשים רצות או אפילו שחקניות כדורגל. האם זה מראה שיש להמליץ עליו לפני ההמונים שמתאספים לאולימפיאדה? אני חושב שאי אפשר לטעון טענה כזאת" (פייר דה קוברטן, 1912) - דעות אלו ודעות נוספות שנתפסו בשעתן כ"אמיתיות" מנעו מהנשים למצות את יכולותיהן במשך מאות שנים.

בפרק הראשון בספר תקראו על התפיסות ששררו לגבי האישה בתרבות היוונית והרומית עד המאה העשרים והשפעותיה על השתתפותן בספורט. ביוון הקדומה וכן ברומא נועדו תפקידים שונים לגברים ולנשים: בעוד שלגברים נועדו תפקידים ציבוריים מקומה של האישה היה בבית. תקראו על חינוך גופני בבתי ספר לבנות, על תפיסות לגבי גוף האישה ויכולתה הגופנית - על מגבלות חברתיות והשפעותיהן על התפתחות הנשים בספורט, על הגבלת השתתפות נשים במשחקים האולימפיים ועל גוף האישה ותפקודו במאמצים גופניים. נוסף לכך תמצאו בו פסקאות שמתארות אירועים וכן תיאור פועלן של נשים מיוחדות שבמעשיהן קראו תיגר על הנורמות החברתיות שנכפו על נשים בתקופתן.

בפרק השני דן ד"ר אדי יאיר שקד במעמדן ובמקומן של הנשים בחברה, בחינוך הגופני ובספורט בישראל לפני קום המדינה ואחריה. הוא עוסק במערכת החינוך טרם קום המדינה ובראשית החינוך הגופני בארץ ישראל ומתאר את המורות הראשונות לחינוך גופני בבתי המדרש למורים לחינוך גופני.

בפרק השלישי התפתחות הנשים בספורט בישראל ובין היתר נשים בספורט בתקופת מלחמה.

בפרק הרביעי סקירת השתתפותן של נשים בספורט מההיבט הרב-תרבותי - השתתפותן של נשים בספורט בחברה הערבית הישראלית - מוסלמיות, נוצריות ודרוזיות ובחברה היהודית דתית.

בפרק החמישי הגורמים שהשפיעו על התפתחות השתתפותן של הנשים בספורט, בראשן הפמיניזם שהשפיע על מעמדן של הנשים בחברה הישראלית מחד ומאידך על הנשים בספורט כולל שיעור הסיקור בתקשורת, הפניית תקציבים ושיעור השתתפותן בהנהלות האיגודים ובקרב מקבלי ההחלטות.

בפרק הששי מתאר ד"ר אדי יאיר שקד את חלקן של הנשים בהתפתחות ענפי הספורט הקבוצתיים - ענפי הכדור, בענפי הספורט האישיים היחידניים ובענפי הקרב - ג׳ודו, קראטה, היאבקות, טאקוונדו וסיוף, כן הוא סוקר בפרק את פועלן ואת הישגיהן של ספורטאיות צמרת בענפי הספורט השונים כולל ספורטאיות שהיו דמויות מפתח בספורט הקבוצתי והיחידני מלפני קום המדינה ועד סוף 2022..

בפרק השביעי סקירה של השתתפותן והישגיהן של כל הספורטאיות שייצגו את ישראל במשחקים האולימפיים, במשחקי החורף ובמשחקים הפאראלימפיים מהלסינקי 1952 ועד טוקיו 2020 כולל.

"נחושות לנצח" הוא הספר היחיד שנכתב על ורק על הנשים בספורט בישראל. למרותש שזהו ספר בעל מאות עמודים בהם נתונים, עובדות ופרטים שלא תכירו - כולל שמות של ספורטאיות בולטות לאורך השנים, הרי שהספר נעים לקריאה וכולל תמונות ואיורים ייחודיים.

ד"ר אדי יאיר שקד הוא בוגר המכללה לחינוך גופני בווינגיט, מוסמך לבריאות הציבור מטעם הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית תואר שלישי, היסטוריון של הספורט בדגש על התפתחות מעמד האישה בכלל ובספורט בפרט בארץ ובעולם.

"ספר זה מבוסס על עבודת מחקר שדנה בהיסטוריה של הנשים בספורט בישראל במאה השנים האחרונות וככל שחקרתי ודרשתי נוכחתי עד כמה דל המידע הכתוב. במהלך איסוף מקורות המידע התברר כי דלות החומר אודות נשים בספורט הישראלי אינה שונה מדלות החומר אודות חלקן ותרומתן של הנשים בבניין המדינה ובהקמתה משלהי המאה ה-19 ועד ארבעה עשורים לאחר הקמתה. בעניין זה תבואנה על הברכה עשרות חוקרות פמיניסטיות שללא מחקריהן שחלקם יצאו לאור כספרים, הדרתן של הנשים מדפי ההיסטוריה הייתה נמשכת. ההשתלשלות ההיסטורית של תפיסות שגויות והשפעתן על מקומה של האישה בחברה וכפועל יוצא על השתתפותה בספורט, שררו גם במאה ה-20 ובחלק מהתרבויות קיימות גם כיום, לדוגמה: בשנות ה-80 של המאה ה-19 האמינו אנשי הרפואה שקפיצה בחבל תגרום לאישה לכפות רגליים שטוחות, לפגיעה בריאות ותיצור פיתול במעיים וכאבי ראש כרוניים".

"זהו נושא בעל חשיבות עצומה להסב תשומת לב רבה שמתבקשת לתחום הנשים בספורט הישראלי שבמשך שנים היה מחוץ לזרקורים וגם כיום עדיין לא מסקרים אותו כראוי".




"נחושות לנצח – 120 שנות היסטוריה של נשים בספורט בישראל" מאת ד"ר אדי יאיר שקד, הוצאת ספרי ניב, להשיג באתר ההוצאה או באמצעות אתר הספר: ובמכון ווינגייט.




מותר האדם מאת אסף סולומון
מבוא לתיאוריה על אבולוציה של התודעה

"מותר האדם" מאת אסף סולומון בהוצאת ספרי ניב, הוא ספר עיון מרתק ומעניין, מעין חיבור פילוסופי שמשקף את היכולת ואת האופן בו מכיר האדם את העולם ואת עצמו והאופן בו הוא נבדל משאר בעלי החיים ואת ההשלכות הנובעות מכך.

מה מאפשר את השפה האנושית והאם בעלי חיים יכולים לדבר? האם לאדם חופש בחירה או שזאת רק אשליה והוא נתון כולו למרותם של כוחות גדולים ממנו? האם הטכנולוגיה תחליף ותייתר את מקומו של האדם או שלאדם איכויות ויכולות שאין להן תחליף? מה מבחין בין דת לרוחניות ומה צריך להתרחש כדי שהכוח והידע שצברה האנושות לא יוביל אותה להשמיד את עצמה?
הספר לא נכתב בחלל ריק, הוא מתייחס לתפיסת העולם הרווחת כיום שבבסיסה נגזרת מתורת האבולוציה שרואה בתהליכים ביולוגים-פיזיולוגים מקור ומניע לכלל ההתרחשויות ובאדם כלא יותר מעוד יצור על רצף ההתפתחות האבולוציוני. חלק זה עוסק בייחודיותה של התודעה האנושית ובאופן בו היא נבחנת מזאת של שאר היצורים בטבע.


חלקו הראשון של הספר עוסק בתודעה הנפרדת - התודעה האנושית שמייחדת את האדם משאר היצורים שמאכלסים את כדור הארץ במבנה שלה ובמשמעות שנגזרת ממנה. מהבחינה הזאת אפשר לומר שזהו טקסט מטה-פילוסופי. חלק זה עוסק בעצם העובדה שהאדם יוצר לעצמו עמדה ביחס לקיום, מחזיק ב"תפיסת עולם" ויכול ואף שוקל שיקולים מוסריים שישפיעו על אופן ההתנהגות ודרך הפעולה שלו בעולם.

החלק השני עוסק גם הוא בתודעה האנושית, בתפיסת העולם שרואה בהתפתחות התודעה כנמצאת במרכז הוויית הקיום. מוצגת בו טענה לפיה כל התפתחות האדם באלפי השנים האחרונות הוא ביטוי להתפתחות התודעה ולא לשינויים פיזיולוגיים, ביולוגים או גנטיים. העמדה הבסיסית היא שהתפתחות התודעה נעה מהמקום המפוצל, הנפרד אל המקום השייך, מקום האחדות וכי חברות מפותחות נמדדות על פי שלושה מרכיבים יסודיים: הן בנות קיימא - אורך החיים שלהן אינו מסכן את קיומן, הן אינן אלימות והן דואגות לכלל השותפים בהן. במילים אחרות ישויות בחברות מפותחות לא חוות את הקיום שלהן ככזה שעומד בסתירה לקיומם של שותפיהם לחברה או למערכת האקולוגית שמאפשרת את קיומם.

"מותר האדם: מבוא לתיאוריה על האבולוציה של התודעה" הוא ספרו הראשון של אסף סולומון, אוטודידקט, הוגה דעות ואיש רוח.

אסף סולומון: "שתי שאלות הניעו אותי לאורך השנים עוד מגיל צעיר יחסית כמה שנים לפני שסיימתי את בית ספר התיכון: "מה אנחנו בני האדם עושים כאן על כדור הארץ?" בהנחה שמה שמתרחש על פני האדמה הוא אכן בעל משמעות ולא אירוע אקראי חסר תכלית ו"האם יש דרך חיים, צורת התנהלות ומבנה חברתי שיותר טובים מאלה שאנו מכירים, כך שיהיו כרוכים בפחות סבל ובפחות הרס ואובדן ואם יש כאלה איך הם ייראו ומדוע הם לא מתקיימים כעת, בימינו אנו."

"לאדם יש יכולות שחורגות בהרבה מאלה של שאר היצורים החולקים איתו את כדור הארץ: יכולת להשפיע ולעצב את העולם בו הוא חי ופועל ויכולת לבחור את הכיוון, את היעדים ואת המטרות אליהן הוא רוצה להגיע כיחיד, כקבוצה וכחברה האנושית בכללותה. הכרה בייחודיותו של האדם ובכוח הטמון בתודעה האנושית היא המפתח ליכולת שלנו ואולי לחובה שמוטלת עלינו כיחידים וכחברה לקבל על עצמנו את האחריות על המציאות שאנו יוצרים ועל תמונת העתיד אליה אנחנו מתכוונים ומכוונים".

"מותר האדם: מבוא לתיאוריה על האבולוציה של התודעה" מאת אסף סולומון. הוצאת ספרי ניב, להשיג באתר ההוצאה

























ריקי ברוך



יום שני, 27 באוקטובר 2025

סודות מעבר לדלת ומה נסגר עם באום - ספרים חדשים בהוצאת ידיעות ספרים

 



סודות מעבר לדלת מאת תמר אשכנזי

תחושת הפרפרים בבטנה של חביבה החלה להתגבר ככל שקלטה שהפרידה ביניהם נעשית אמיתית. מה יקרה לקשר שלהם? תהתה. איך היא תבטיח שהוא לא ישכח אותה? שלא יתאהב פתאום במישהי באיטליה? נכון שגם היא תתגייס בקרוב, כמו כל בני גילה, אבל היה בכך רק מעט כדי להקל את עוצמת החששות.

כשהגיעו לכפר נשארו לשבת בג'יפ, אוחזים ידיים, מתלטפים, מתחבקים, מסרבים להיפרד. לאחר שהחשיך ורוחות חזקות החלו לנשב, הציע אריק שייסעו לחיפה, ולמחרת יחזיר אותה מוקדם בבוקר. חביבה נענתה להצעה בנשיקות קטנות וכיסתה בהן את מצחו ולחייו. כשנשיקותיה הגיעו לצוואר, הניע את הג'יפ והחלו לדהור לחיפה. חביבה עצמה את עיניה ודמיינה את הלילה המחכה להם.



מעבר לדלת הקליניקה מגלפת רותי העובדת הסוציאלית את סודותיהם של שמונה ילדים מאומצים במהלך חיפושיהם אחר זהות עצמית ופיסות של שייכות.

מעבר לדלת החדר מוסתרים סודות משפחתה של רותי, המשליכים על חיי הזוגיות שלה, על ארבעת ילדיה ועל החיים בקיבוץ.

מעבר לדלת חדר השינה של רותי ובעלה בוקעים סודות עתיקים המתלקחים ללא הרף, עד שצפייה בכתבת טלוויזיה מביאה למהפך.

מעבר לדלת הקליניקה פורמת דליה המדריכה הקלינית את מכאובי סודותיה של רותי, הנרפאים בתפנית מפתיעה על ידי אדם זר. הסיפור נפרש על פני כשמונים שנה, החל בשנות הארבעים בישראל, ונכתב על רקע ההשלכות של מלחמת יום הכיפורים והשינויים שחלו בתנועה הקיבוצית ביחס ללינה המשותפת ולגישות חינוכיות וחברתיות.

סאגה משפחתית וסוד שמור במרכזו של הרומן הנפרש על טווח שנים רחב מאז מלחמת יום הכיפורים. האמת היא שהכל היה לי מוכר. הנופים, המקומות, מערכות היחסים, הסודות השמורים ובטח כל מה שאפף אז את תופעת האימוץ. שנים רבות הוסתרה בקהילה בה גדלתי במושב, עובדת האימוץ של שני ילדים באחת המשפחות. "היא עקרה, היא לא יכולה ללדת ולכן אילנה וארנון מאומצים" (שמות בדויים).

בקהילות סגורות כמו בקיבוץ המככב בספר וכמו במושב בו גדלתי אני, נפוצה התנהלות רכילותית וגם כשכולם כבר יודעים את הסוד הגדול, אסור עדיין לדבר עליו.
"בחיים לא פגשתי מישהו שמדבר על אימוץ כל כך ישיר. רק כשאני אומרת את המילה הזאת , אני כבר מגמגמת. כל פעם שההורים שלי היו פותחים איתי בשיחה על זה, הייתי אומרת להם שיש לי פעולה בצופים או שקבעתי עם חברה" (עמוד 43 בספר)

מצאתי את הרומן קולח, זורם, כתוב בגובה העיניים, הדמויות אותנטיות לתקופתן מה שעורר בי זיכרונות מעברי והווייתי. ספר מצוין לסופ"ש גשום או לחופשה רגועה. 

זהו ספרה השלישי של ד"ר תמר אשכנזי, בת קיבוץ בית השיטה, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות ובמשך עשרים ושש שנה מנחת קבוצות תמיכה למשפחות שכולות.

ד"ר תמר אשכנזי, ילידת קיבוץ בית השיטה, היא מנהלת המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות ומזה 15 שנה מנחה קבוצות תמיכה למשפחות שכולות. את עבודת הדוקטורט עשתה בתחום ההסתגלות לאובדן.

סודות מעבר לדלת מאת תמר אשכנזי, הוצאת ידיעות ספרים. לרכישה לחצו כאן




מה נסגר עם באום מאת וודי אלן

"באום התחתן בגיל עשרים ואחת, כשהיה להוט לעזוב את בית הוריו ולהתחיל את חייו כעיתונאי צעיר. הוא התאהב בסטודנטית יפה מבַּרנרד, נינה גלאס, שבמקרה היתה תאומה זהה. חודשיים לאחר הנישואים הוא התאהב באחותה התאומה אן. נאמר רק שזה לא התפתח לקומדיה שייקספירית, אבל הסב לנינה סבל רב, ולבאום תימהון, רגשות אשם וסלידה עצמית. הוא דיבר על כך עם פסיכואנליטיקאי, שחיפש את התשובה בחלומותיו של באום, אבל אותו קליק מוצלח בין יוסף לפרעה לא התממש על הספה בחדר הקטן ברחוב שישים ושמונה מזרח."

בשקט בשקט אשר באום מאבד את שפיותו. ובאמת, איך אפשר לבוא אליו בטענות?

עיתונאי יהודי בגיל העמידה, שנהפך לסופר ומחזאי, שקוע בחרדות אינסופיות, פחות או יותר בקשר לכל דבר שזז. ספריו הפילוסופיים והמסורבלים זוכים לביקורות פושרות, והמו"ל הניו-יורקי היוקרתי שלו זרק אותו. נישואיו השלישיים עולים על שרטון, והוא חושד שאחיו הצעיר, החתיך והמצליח, פיתה את אשתו, בוגרת הרווארד. הוא גם אינו חש בנוח עם יחסי הקרבה בינה לבין בנה, סופר מצליח ממנו, ואף חושד בקרבה שלה לשכן שלהם בקונטיקט. ואם כל זה לא גרוע מספיק, ברגע אחד ויחיד של אי-רציונליות, הוא ניסה באימפולסיביות לנשק עיתונאית צעירה ויפה במהלך ריאיון – ריאיון שהיא עומדת לפרסם ברבים.

בעוד זרים גמורים ברחוב מנסים להתעלם מקיומו, הוא מגלה סוד שמטלטל את כל עולמו ומאיים לחרב את מה שנותר מחיי הנישואים שלו. פלא שבאום התחיל לדבר לעצמו?




"באום תמיד שנא את הטבע ואת כל מה שכרוך בו: הקרציות והעכבישים; הדביבונים, חביבים אבל מוכי כלבת; קיסוס החורש; צרצור הצרצרים והציקדות. הוא שנא את הבידוד ואת דממת הרפאים ואת שחור הלילה. ציורי הנוף של קונסטבל בהתגלמותם הטבעית אכן היו עוצרי נשימה - למשך שש דקות בערך. מקום נהדר לבקר בו, אבל אחרי כל קריאות ההתפעלות, היתה חזָרה לציוויליזציה. חנויות ספרים, חנויות תקליטים, בתי קולנוע. הוא עדיין נהנה מהם, אף שכמעט כולם נעלמו. ומי בכלל רוצה לחיות במקום שמאלץ אותך לקחת פנס כשאתה יוצא לטיול אחרי ארוחת ערב?"

מה נסגר עם באום? הוא הרומן הראשון של וודי אלן, ויש בו כל מה שהייתם מצפים ממנו – ואף יותר. במקביל לשרטוט דיוקנו של אינטלקטואל המשותק מחרדות נוירוטיות הקשורות לחוסר התוחלת והריקנות של החיים, אנו מקבלים הצצה משעשעת אל מאחורי הקלעים של עולם המו"לות הניו-יורקי גדוש התככים; אך מעל לכול זכינו ביצירה ספרותית מבדרת, מהודקת עלילתית ומלוטשת להפליא, פרי עטו של אחד הכישרונות הקולנועיים הגדולים והרבגוניים ביותר באמריקה. הרומן הקומי הזה ירעיד את אמות הסיפים של עולם הספרות!

וודי אלן הוא כותב, במאי, ושחקן. חובב ג'ז וספורט מושבע וסטנדאפיסט. הוא גר באפר איסט סייד של מנהטן עם אשתו ושתי בנותיהם. זהו הרומן הראשון שלו.
נחמד, קליל וזורם.


"מה נסגר עם באום?" מאת וודי אלן, תרגום קטיה בנוביץ', ידיעות ספרים, לרכישה לחצו כא.








ריקי ברוך











'חבורת אכפת לי' - ספר ומשחק המקדמים התמודדות עם אלימות וחרמות בחברת הילדים

 

'חבורת אכפת לי' –הוא ספר ומשחק המבקשים להגביר את המודעות לחשיבותם של יחסים חברתיים טובים בניסיון להתמודד עם דילמה חברתית הנוגעת לאלימות וחרמות בבתי ספר.

חֵרֶם - פירושו התעלמות והדרה על ידי אחד או יותר.
החרם מאיים על צרכיו הפסיכולוגיים של הפרט: שייכות, הערכה עצמית, שליטה וקיום משמעותי מה שגורם למגוון תגובות פיזיולוגיות, רגשיות, קוגניטיביות והתנהגותיות.

צילום יוסי וונש

עלילת הספר 'חבורת אכפת לי' עוסקת ביוזמה של ילדים העולה כפתרון לסיטואציה של אלימות המופנית לתלמיד חדש בכיתה.
כחלק מהפתרון הם יוזמים משחק חברתי, מעין חרם מפוקח, המאפשר לתלמידים לחוות אירוע חברתי כה קשה. במשחק, אותו משחק כל ילד פעם אחת בלבד ונעשה בפיקוח מורה או איש חינוך, חווים הילדים דחייה קצרה - לא משתפים את הילדים "המוחרמים" במשחקים ולא מדברים איתם.
אחרי ההפסקה, הילדים ששיחקו מספרים לכיתה, בנוכחות המורה והיועצת, מה חשבו ומה הרגישו.
הייחודיות של המשחק היא החוויה המעשית.
אנחנו זוכרים היטב אירוע שמלווה ברגש.


המשחק מדגיש מה עושה חוסר תקשורת חברתית וכמה רע להיות במקום שדוחים אותך.
מטרת העל של המשחק להביא דרך חווית המשחק למודעות של יחסים חברתיים טובים, ולהדגיש את מה שלא עושים. להמחיש שהתנהגויות של חרם ודחיית ילדים לא מקבלות מקום. עוד מובאים בספר הערכים שעניינם לקבל את שונה ולכבד את האחר.

באופן טבעי אנחנו חשדניים יותר כלפי מי ששונה מאיתנו, והתוצאה היא שאנחנו נוטים "לסמן" את השונה והחריג ואצל ילדים, הנטייה הזו מתבטאת ביתר שאת, ועומדת בבסיס התופעה המכונה "חרם חברתי". למרות שהתנהגות זו נובעת לכאורה מהטבע האנושי, היא לא בלתי נמנעת, ואסור לנו להשלים איתה.

25 שנים במערכת החינוך כמורה ומחנכת, הפגישו אותי לא אחת, עם התופעה ועם הקושי המערכתי להתמודד עם הדילמה. התסכול הגדול הוא שעל אף המודעות הגבוהה והתוכניות הלימודיות העוסקות בדרכים למגר את תופעות החרם והאלימות, אנו שבים ונחשפים להם ברשת ומחוץ לה. 
לאור העלייה במודעות לתופעות אלה ולאור קושי של תלמידים להתמודד עם מצבי לחץ, ירידה בתחושת השייכות ועלייה באירועי האלימות במרחב הפיסי ובמרחבי הרשת- הרשות הלאומית לביטחון קהילתית יוזמת, מובילה ומקדמת תוכניות התערבות לאומיות ותוכניות רישותיות, המבוססות על התפיסה האקולוגית, באמצעות תהליכי פיתוח והסדרת שותפויות ברמה הלאומית והובלה ותכלול ויישום של תוכניות התערבות ברמה המקומית.

צילום יוסי וונש

נקודת המוצא שלי היא שהחינוך מבית עשוי להיות המשמעותי והנכון למניעת חרם חברתי ולכן גם בחרתי להוסיף נקודות למחשבה והמלצה להורים ולמחנכים:
1. העמידו את הנידוי והחרם החברתי בראש סולם ההתנהגויות הפסולות והסבירו לילדים את משמעותו והשלכותיו הקשות. 
2. חנכו לאמפתיה ולכבוד האדם - הכל מתחיל בבית.
3. תנו דוגמה אישית: עזרו לזולת וצאו נגד עוולות - אין כמו נאה דורש נאה מקיים.
4. העצימו את הילד והעניקו לו הסתכלות חדשה על קושי כבר מיום היוולדו. 
5. למדו את הילדים על הסכנות שהם עצמם יכולים לייצר ברשת .

***חיה ישפה, בת 83, אם לשלושה, סבתא לתשעה וסבתא־רבא לארבעה, מאמינה שהכל אפשרי בכל גיל.
עם יציאתה לגמלאות אחרי שנים בעולם הניהול, הגשימה חלום והקדישה מזמנה ללימודי פילוסופיה והיסטוריה.
אהבתה לספרות, מחזות וילדים באה לידי ביטוי במחזות אותן כתבה, המחיזה והעלתה יחד עם נכדיה וילדי השכונה.
כתיבתה עוסקת בכוח המרפא של מלה טובה ודמיון.
אני ממליצה על הספר החשוב הזה, היום יותר מתמיד. 
ראוי שהספר יגיע לידי אנשי החינוך יועצות, מורות, עובדים סוציאליים (זכר ונקבה) בגנים ובבתי הספר. לכל תא משפחתי בו גדלים ילדים ויעורר את השיח וההבנה על חשיבות כבוד האדם וקבלת השונה באשר הוא.
הגיע הזמן שתופעת החרמות תכחד מהחברה שלנו - חברת הילדים כמו גם המבוגרים. ככל שניקח אחריות על ההתנהגות וההתנהלות שלנו ושל ילדנו כך נצליח לקיים חברה בריאה ומכילה. 




מוקד 105
הוא מרכז לאומי ייחודי לקבלת פניות ודיווחים מהציבור ולמתן מענה מקצועי בנוגע לפגיעות, אלימות ופשיעה נגד ילדים ונוער במרחב המקוון. את המוקד מאיישים שוטרים שעברו הכשרה ייעודית בתחום עיסוקו של המטה הלאומי, ופועל בו דסק שותפויות בין-משרדי בו יושבים מומחים בתחום הפגיעה בילדים ברשת מהמשרד לביטחון לאומי, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד המשפטים. 

'חבורת אכפת לי' – ספר ומשחק לרכישה ישירה יש לפנות לכותבת הספר חיה ישפה 0523865257












ריקי ברוך




















יום ראשון, 26 באוקטובר 2025

אנטומיה של מגפה - כדורי קסם, תרופות פסיכיאטריות והעלייה הדרמטית בתחלואת הנפש בעולם המערבי - ספר



סוד גלוי הוא שבשנים האחרונות נרשמת עלייה עולמית בשיעור התחלואה הנפשית. יותר ויותר אנשים מדווחים על מצוקות נפשיות, כמו חרדה ודיכאון, לצד עלייה בשיעור הפניות לקבלת טיפול נפשי. 

מלחמת חרבות ברזל השפיעה באופן דרמטי על בריאות הנפש של אוכלוסיית מדינת ישראל, השפעה שעוד מוקדם מכדי להבין את מלוא היקפה. (מתוך זרקור)

בישראל ניתנים מדי שנה: 
מעל 2 מיליון מרשמים לתרופות אנטי-דיכאוניות
מעל 1 מיליון מרשמים לריטלין
מאות אלפי מרשמים לתרופות אנטי-פסיכוטיות.
ועדיין מספר מקבלי הקצבאות בגין נכות נפשית גדל בשני העשורים האחרונים ב-170% (פי 3 מקצב גידול האוכלוסייה!)

"...על אף מגפת התחלואה הפסיכיאטרית החמורה שאנחנו עדים לה כיום, יהיה זה הגיוני להניח שאלמלא ההתקדמות שהושגה בתחום, המצב היה גרוע הרבה יותר. ייתכן שהספרות המדעית אכן תוכיח שמיליוני ילדים ומבוגרים נעזרים בתרופות פסיכיאטריות ובזכותן, חייהם עשירים ומלאים יותר, בדיוק כפי שקרולין רבינוביץ, נשיאת האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה, הכריזה בנאום שנשאה ב-2008. אבל אם נגלה היסטוריה מסוג אחר - היסטוריה שמוכיחה כי הגורמים הביולוגיים של הפרעות נפשיות עדיין אינם ברורים לנו דיים וכי התרופות הפסיכיאטריות למעשה מזינות את מגפת מחלות הנפש - מה יקרה אז? במקרה כזה יהיו בידינו הוכחות לכך שהחברה שלנו הוטעתה בצורה איומה, ואולי אפילו נבגדה".


השיעור ההולך וגדל של אנשים הסובלים ממחלות פסיכיאטריות במאה ה-21 הביא את ארגוני הבריאות להגדיר אותן כ"מגפה" עולמית. תאגידי התרופות פיתחו שלל טיפולים תרופתיים ממוקדים לטיפול ב"מגפה" המכניסות להן מעל 40 מיליארד דולר בשנה.
ולמרות זאת, כיצד זה יתכן שדווקא אצל חולים שאינם נוטלים תרופות אחוזי ההחלמה ממחלות פסיכיאטריות גבוהים יותר?
ומדוע לפי ארגון הבריאות העולמי, חולים הסובלים מסכיזופרניה מבריאים יותר בארצות לא מפותחות - בהשוואה לארצות מפותחות?
וכיצד קרה שמספר הסובלים מהפרעה דו-קוטבית עלה פי 100 בחמישים השנים האחרונות בעולם המערבי, במקביל לעלייה בשימוש בתרופות אנטי דיכאוניות?

"אנטומיה של מגפה", ספרו של רוברט וויטאקר, עיתונאי וחוקר עטור פרסים, מביא לראשונה את סיפור גילוין והתפתחותן של התרופות הפסיכיאטריות הנפוצות - נוגדי חרדה, תרופות אנטי דיכאוניות, תרופות אנטי פסיכוטיות ותרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. הספר מביא ממצאי מחקרים עדכניים השופכים אור על "התעלומה" הרפואית הנוגעת למנגנוני פעולתן הגורמים תלות בטיפול התרופתי וקושי עצום להפסיק את השימוש בו.


בשפה פשוטה ומרתקת, המשלבת את סיפוריהם האישיים של מתמודדים ובני משפחותיהם שנפגעו מ"המגפה" בוחן וויטאקר שאלות יסוד המטרידות את עולם הפסיכיאטריה: האם התרופות הפסיכיאטריות אכן יעילות כפי שתעשיית התרופות מעוניינת שנאמין? האם הנזק בהן רב על התועלת? האם הן אפקטיביות בטווח הארוך?


להשלמת התמונה, מציג וויטאקר את מאבקי הכוח ושילוב האינטרסים של המנגנונים הכלכליים-חברתיים שמתדלקים את המשך התפשטות ה"מגפה" באמצעות שיתוף הפעולה האימתני שנוצר בין תאגידי התרופות בעולם, הממסד הפסיכיאטרי והגופים הרגולטורים.

וויטאקר מצביע על יוזמות חדשות ומוצלחות אחרות בטיפול במחלות פסיכיאטריות, הפועלות במסגרת המשפחה והקהילה. האלטרנטיבות הללו, כמו "בתי סוטריה" ו"דיאלוג פתוח", עושות את דרכן בימים אלה גם לישראל וכבר הראו בעולם תוצאות טובות בהרבה מהגישה התרופתית.
זהו ספר חובה לרופאים, מטפלים, בני משפחה ולכל מי שמטופל בתרופות פסיכיאטריות.
הספר זכה בפרס העיתונאות האמריקאית החוקרת (IRE) לשנת 2010

השאלה הבוערת כיום בכל הקשור לטיפול תרופתי פסיכיאטרי היא השפעתן, לטוב או לרע, כשהן ניתנות לטווח ארוך, כפי שקורה לעיתים קרובות. רוב רובם של המחקרים נמשכו שבועות או חודשים בלבד. הרבה יותר קשה לעקוב במשך שנים או אפילו עשרות שנים אחרי מקבלי תרופות כאלה. אבל לאור הסכנות, כולל האפשרות של נזקים בלתי הפיכים, פסיכיאטרים צריכים לנקוט משנה זהירות ולהימנע מלקבוע שהמטופל הצעיר יזדקק לתרופה שהוא נוטל ״לכל החיים״. להיפך – יש מקום למטפל לנסות להפחית את המינון למינימום ובתנאים הנכונים אף לבדוק אם אפשר להסתדר בלי התרופה, כחלוף הפסיכוזה או הדיכאון. כל אדם שונה, לכל אחד נדרש טיפול שונה. 

אין ספק שכל מי שהטיפול במתמודדי נפש חשוב לו ילמד הרבה מקריאת הספר כמו גם מי שנוטל ומקווה להיגמל.


רוברט וויטאקר הוא עיתונאי חוקר המכסה את תחום הבריאות ועולם התרופות מזה כ-30 שנה. וויטאקר ידוע כאחד ממובילי הדעה העולמיים בדרישה לחקור את השימוש הנרחב בתרופות פסיכיאטריות וההשפעות ארוכות הטווח שלהן על המתמודדים ועל החברה. הוא משתתף בדיוני מדיניות בריאות הנפש ברחבי העולם וספריו בתחום -Anatomy of Epidemic, Mad in America, Psychiatry under the influence - תורגמו לשפות רבות. וויטאקר הוא המייסד והעורך הראשי של האתר madinamerica.com המרכז את הדיון העדכני ביותר בחשיבה מחדש על עולם הטיפול הפסיכיאטרי

"אנטומיה של מגפה" מאת רוברט וויטאקר, תרגום ליאת פלן-לברטובסקי. הוצאת פוקוס. 
לרכישה לחצו כאן.




























ריקי ברוך

יום שבת, 25 באוקטובר 2025

חילוף חומרים מנצח ואיך לא למות - ספרי בריאות הממקדים את האחריות שלנו על בריאותינו


עצרו רגע בבקשה!!

אני סומכת על הרופאים והמרפאים שלי בדרכי אבל סומכת לא פחות על עצמי ועל הבחירות שלי בבריאות הגוף והנפש. למידה אישית והתנהלות נכונה בכל שקשור לאורח חיים מוטלים רק עלי. שני ספרים מומלצים במיוחד מתווים את דרכי ומאפשרים לי לבחור את השילובים המתאימים לי בשמירה על בריאות מיטבית. בחרתי לשתף גם אתכם.


חילוף חומרים מנצח - התוכנית הפשוטה להפחתת משקל אוטומטית

העירו את הקוד הגנטי לשריפת שומן החבוי ב-DNA שלכם

הגוף שלנו מתוכנת לשמור על משקלו בכל מחיר. זהו תנאי להישרדות. זהו תהליך הטבוע בגנים שלנו עוד מימי קדם. ב-10,000 השנים האחרונות השתנתה התזונה שלנו באופן דרמטי, אך במבנה הגנטי שלנו לא חל כל שינוי. כלומר, הגוף שלנו לא תוכנת לעבד את מרבית סוגי המזונות שאנחנו צורכים היום. תארו לעצמכם שאתם ממלאים דיזל במכונית שאמורה לנסוע על בנזין. זה פשוט לא יעבוד! מה שמחמיר את הבעיה היא העובדה שגם מרבית הדיאטות אינן עובדות: פחות מ-6% מהניסיונות להפחית משקל נוחלים הצלחה. נתונים סטטיסטיים מוכיחים, שמי שעושה דיאטה מוסיף בסופו של דבר למשקלו כ-2.5 ק"ג בממוצע.

מדפי הספרים, הרשת החברתית המדיות השונות ולא רק, מוצפים בתוכניות לירידה במשקל בכל מיני דרכים, שילובים ושיטות במטרה ללמד אותנו לאכול נכון ולשמור על משקל תקין למען בריאות הגוף והנפש.
התוכנית לחילוף חומרים מנצח מבוססת על המילה האחרונה בתחום המחקר המדעי אודות הפחתת משקל: הנוטריגנומיקה - המדע העוסק בדרך שבה המזון שאנו צורכים "מדבר" עם הגנים שלנו. תוכנית זו תסייע לכם לתכנת מחדש את גופכם ולהפחית משקל בצורה אוטומטית, באמצעות הפעלת המסרים המובילים להפחתת משקל ולבריאות טובה וכיבוי המסרים הגורמים להשמנה ולמחלות שונות.

לרדת במשקל ולהיות בריאים על ידי אכילת המזונות הנכונים וללא ספירת קלוריות.
ד"ר מארק היימן חושף לראשונה את התוכנית שלו – המהפכנית אך הפשוטה – להפחתת משקל אוטומטית. לראשונה, מצטרפים כל 7 הגורמים להפחתת משקל ארוכת טווח לידי תוכנית אחת.



יש 7 מיתוסים נפוצים אודות השמנה והרזיה שמבלבלים אותנו, מגבילים אותנו ומקשים על הירידה במשקל. רובנו מתפתים להאמין במיתוסים אלו והם שגורמים לנו לעלות במשקל ומקשים עלינו להיפטר מהקילוגרמים העודפים. הספר מנפץ את המיתוסים המופרכים האלה אחד לאחד.
1 מיתוס הרעב: אכילה מופחתת + פעילות גופנית מוגברת = ירידה במשקל. .
2 מיתוס הקלוריות: כל הקלוריות שוות. .
3 מיתוס השומן: אכילת שומנים משמינה אותנו. 
4 מיתוס הפחמימות: דיאטה דלת פחמימות או נטולת פחמימות מובילה להפחתת משקל. .
5 מיתוס מתאבקי הסומו: דילוג על ארוחות מסייע להרזיה. .
6 מיתוס הפרדוקס הצרפתי: הצרפתים רזים מכיוון שהם שותים יין ואוכלים חמאה. .
7 מיתוס השמירה וההגנה: ההנחיות התזונתיות של הממסד הרפואי והתקנות המקובלות בתחום תעשיית המזון שומרות עלינו ומגנות על בריאותנו. 

מיתוסים אלו מכניסים אתנו לצרות. אם נבין כיצד הם תורמים להשמנה גם נוכל להשתחרר מכל האמונות והדעות הקדומות. ניפוץ המיתוסים מעניק ידע וכלים חיוניים, שיאפשרו לנו לשנות את הרגלי האכילה ולהגיע לתוצאות.
בעזרת הספר תגלו: מדוע חובה לאכול פחמימות כדי לרזות. כמעט כל הדיאטות המודרניות טועות בעניין זה.
כיצד תוכלו להימנע בקלות משני החומרים המזיקים ביותר המצויים במזונותיכם, שעלולים לחבל במאמציכם להפחית משקל.

מדוע הגוף שלנו מתוכנת לצבור משקל וכיצד תוכלו לתכנת אותו מחדש לשרוף שומן.
אילו בדיקות רפואיות יכולות לאתר גורמים לכישלון מאמצי ההרזיה שלכם וכיצד תוכלו להתגבר עליהם.
מדוע אכילה מופחתת ופעילות גופנית מוגברת גורמות למעשה להשמנה!
כיצד תוכלו לשלוט בתיאבון שלכם וליהנות מתחושת שובע, בלי לספור פחמימות, שומנים או קלוריות.
כיצד להבעיר את האש המטבולית בגופכם, כלומר להמריץ את חילוף החומרים שלכם ולשרוף כמות גדולה יותר של שומן, גם כאשר אתם ישנים.
מדוע סוג אחד של מזון יכול להוות את המכשול היחיד שלכם בדרך להפחתת משקל יעילה ומדוע 95% מהאנשים אינם צורכים אותו בכמות מספקת.
לא פלא שקשה לנו כל כך לרדת במשקל...

הספר מציג בשורה חדשה המבוססת על המהפכה הרפואית המתרחשת בימים אלה ממש, מהפכה שמראה לנו בדיוק כיצד ניתן לתכנת מחדש את הכוחות רבי העוצמה הגורמים לגופנו לצבור משקל, כדי שיובילו אותנו לשריפת שומן אוטומטית, להפחתת משקל ולשמירה על המשקל החדש - לתמיד.

הרעיון הוא פשוט: אם נלמד כיצד לעבוד יחד עם הגוף שלנו במקום לפעול נגדו, נוכל להפעיל מחדש את תחנות הכוח שורפות השומן, שהיו עד כה חבויות בתוכנו.



הספר שזור שאלונים מנחים שמובילים את הקורא לקבל תמונה רחבה יותר על הדרך ליעד האישי. 
בניגוד לחלק מהדיאטות האופנתיות למיניהן, המטילות את אשמת ההשמנה רק על גורם אחד או שניים מהרשימה, גישתו של ד"ר היימן היא הראשונה שמשלבת את כל הגורמים האלה לכדי תוכנית פשוטה אחת להפחתת משקל אוטומטית – "התוכנית לחילוף חומרים מנצח".

זוהי תוכנית בת 8 שבועות, קלה ופשוטה לביצוע, שתסייע לכם להפחית משקל בהתאם לצרכים הגנטיים המיוחדים שלכם. התוכנית כוללת תפריטים, מתכונים ורשימות קניות, כמו גם המלצות לשימוש בתוספי תזונה, פעילות גופנית ושינויים בריאים באורח החיים. התוצאה תאפשר לכם ליהנות מחילוף חומרים מנצח, מהפחתת משקל לטווח ארוך ומבריאות טובה לאורך שנים.

שלושה חלקים לספר:
שבעה מסלולים להפחתת משקל – עובדות מדעיות חדשות
המרשם לחילוף חומרים מנצח - סקירה כללית: גישה מדעית ומעשית לאכילה המבוססת על מזונות מלאים

אז לסיכום אומר
ירידה במשקל אינה תוצאה של אכילה מופחתת ופעילות גופנית מוגברת.  
התנהגויות האכילה שלנו נשלטות על ידי המוח הלימבי שלכם. זהו מנגנון הישרדות המיועד להציל אתנו מרעב. אנו צריכים לאכול יותר מהכמות הקלורית הדרושה לגופכם בעת מנוחה. אחרת, גופנו יחשוב שהרעב בפתח. כאשר אנו אוכלים פחות מה-RMR שלנו (חילוף החומרים במנוחה, או כמות הקלוריות הדרושות לגוף במנוחה), אנו צפויים דווקא לעלות במשקל, ולא לרזות. 
אז... אל תעשו דיאטה. בטוח הארוך, אם תאכלו פחות מדי – תשמינו!

ד"ר מארק היימן הוא רופא אמריקאי, מומחה ברפואה מונעת והעורך הראשי של כתב העת היוקרתי ביותר בתחום הרפואה המונעת "Alternative Therapies in Health and Medicine". כיהן במשך 10 שנים כמנהל רפואי בחוות הבריאות קניון-ראנץ' בברקשייר והיום בעל קליניקה פרטית במסצ'וסטס. הוא היה שותף בכתיבת הספר בריא לתמיד (הוצאת פוקוס, 2005).

"חילוף חומרים מנצח - התוכנית הפשוטה להפחתת משקל אוטומטית" מאת ד"ר מארק היימן, עריכה מדעית: ד"ר רונית קרימר, הוצאת פוקוס לרכישה לחצו כאן







איך לא למות מאת מייקל גרגר, ג'ין סטון

במטרה להתקדם כל תחום בחיינו, אנחנו אמורים לשוב ולבחון את הדרך שלנו ולייעל אותה תוך כדי. 
כאשר זה נוגע לבריאות שלנו מוטב שנבחן איך פעלנו עד עכשיו, לאן זה הביא אותנו, ולאן אנחנו רוצים להגיע.

אם אנחנו רוצים להתקדם ולהשתפר, אנחנו צריכים לפעול בדרכים אחרות ממה שהכרנו ופעלנו עד עתה. 
למשל, אם עד היום, המלחנו את האוכל עוד לפני שטעמנו, מהיום נפעל אחרת. לדוגמא, נטעם את האוכל לפני שנוסיף לו מלח. אם נחליט להוסיף, נוסיף כמות קטנה יותר מבעבר.

קיימות שיטות רבות שיכולות לעזור ביישום השינוי תזונתי ולכן, השיטה הטובה ביותר לדעתי היא לבצע צעדים קטנים אשר יובילו בסופו של דבר לשינוי גדול.

האמת היא שהרפואה מצטיינת בטיפול באירועי חירום אקוטיים, אך חסרת אונים בטיפול וריפוי אמיתי של מחלות כרוניות. כתוצאה מכך, 15 גורמי התמותה המובילים בארה"ב גובים כל שנה את חייהם של 1.6 מיליון איש ולרפואה הממסדית אין פיתרון.

בספר שלפניכם - איך לא למות תגלו את המזונות שיכולים למנוע ולטפל בגורמי התמותה המובילים בעולם המערבי: מחלת לב / מחלות ריאה / ניוון המוח / סרטן במערכת העיכול / זיהומים / סוכרת / יתר לחץ דם / מחלות כבד / סרטן הדם / מחלת כליות / סרטן השד / דיכאון אובדני / סרטן הערמונית / פרקינסון.

ד"ר מייקל גרגר, רופא מומחה לתזונה קלינית, בוחן את 15 הגורמים העיקריים לתחלואה ותמותה מוקדמת ומגיע למסקנה מעוררת תקווה שניתן למנוע את כולם ואף לרפא את רובם באמצעות שינויים תזונתיים בלבד, שיהיו פשוטים, בטיחותיים ויעילים יותר מטיפולים תרופתיים וכירורגיים.



שני חלקים לספר החשוב הזה
דיון מפורט אודות כל אחד מגורמי התמותה המובילים בהם: מחלות לב, ריאה, כבד, סרטן ופרק לא פחות חשוב איך לא למות בגלל הרופאים שלנו בעמוד 211 בספר!
בחלקו השני של הספר זרקור של אור על 12 מזונות המועדפים לטובת הבריאות שלנו - מי מהם בתפריט שלך? ירקות, זרעים, קטניות, דגנים מלאים, פעילות גופנית ועוד
נספח חשוב לספר מפרט אודות תוספי התזונה.




עקרו של הספר מאפשר לקורא נטילת אחריות על בריאותו ובריאות בני המשפחה. מטרתו של ד"ר גרגר לספק לנו מיידע שיעצים ויעשיר אותנו ואף יעורר בנו את ההשראה לבצע את השינוי המתבקש שבסופו של דבר - תלוי רק בנו. 
הספר מנפץ מיתוסים רבים ומציג עובדות חדשות ומסקרנות. בהם
• סובלים מיתר לחץ דם? תה היביסקוס עשוי לעזור לכם אפילו יותר מתרופות מובילות להורדת לחץ דם וללא תופעות לוואי.
• חולות בסרטן השד? תשמחו בוודאי לשמוע שצריכת סויה אינה מזיקה כלל ואפילו קשורה להישרדות ארוכה יותר.
• סובלים ממחלת לב? כדאי לכם לעבור לתזונה המבוססת על מזון צמחי מלא, שהוכחה כיעילה לא רק במניעת מחלת לב, אלא גם בריפוייה.
• האם יש לכם סיפור משפחתי של סרטן בלוטת הערמונית? התרחקו מחלב ומוצריו ואכלו זרעי פשתה בכל הזדמנות.

בסגנונו הקליל והמרתק ד"ר גרגר מייחד פרק שלם לכל אחד מגורמי התחלואה והתמותה המובילים בעולם, כאשר כל פרק מציג את ממצאי המחקר העדכניים על הקשר בין התזונה המערבית ובין התפתחות המחלות ומתווה תוכנית יעילה למניעה ולטיפול.
הספר כולל המלצות תזונתיות מפורטות למניעה וטיפול בגורמי התמותה המובילים, רשימת שנים עשר המזונות המוכחים מדעית שעלינו לאכול מדי יום, עובדות מפתיעות וחדשניות על מדע התזונה ושפע של עצות מעשיות וקלות ליישום.


"איך לא למות" מאת מייקל גרגר, ג'ין סטון תרגום ליאת פלן-לברטובסקי\ הוצאת פוקוס, לרכישה לחצו כאן.












ריקי ברוך