כמעט שעברתי מהם, רומן רומנטי חדש לסופרת אורטל ביבאס

מאלין, אישה מהפנטת ביופייה בשנות העשרים לחייה, ללא מקצוע מוגדר, רדופה מקשר הרסני מהעבר, מתאהבת באביר, איש מסוקס ועוצמתי, בעל חברה להתקנת מעליות למחייתו בסיפור אהבה חד פעמי. רגע לפני שנוגעים בסוף הטוב מתרחש השבר הגדול שאחריו נולד סיפור חדש ומפתיע, שובר גבולות ומעבר לכל דמיון.

"אני לא מתחתנת . החתונה מבוטלת".

הסלון שהיה ריק ממבקרים רעם בשתיקתו לכבודי. יכולתי להבטיח ששמעתי את סגירת הפקק לבקבוק באופן צלול. גם את פקידת הקבלה, בולעת את הרוק ושולפת באיטיות את הטוש השחור מהמגירה. "אבל אימא שלך... רק לפני רגע..." מנהלת הסלון בלעה את המילים וניסתה להבין אם זה מבטה המטושטש או רק נקבי חולצתי העקומה.

"החתונה מבוטלת. מבוטלת וזהו".

ניסחתי את הפרידה הזאת בצורה הכי נקייה שיש. לא התלכלכתי. איך התיישב איתי לשיחה בהולה שברח ממנה ימים שלא אתעכב על חשבונם; בישר לי את הנורא מכל. "וואו." מנהלת הסלון השתנקה. "וואו! כזה עניין עוד לא היה לי החודש. דווקא רק החודש חזרנו לנשום. אני חייבת מים. את, את בסדר אלין?" כבר לא התייחסתי. גם לשיעול הטורדני שהתלווה ליללותיה. גם לא ליסמין שרצה לקראתה עם כוס מים גדולה מקנקנה ולא הותירה כל ספק." (עמ' 14-15 בספר)

עלילה שבלונית משנה צורתה והופכת ליצירה ארוטית מעודנת ומשובחת. העלילה משחקת עם הקורא באמצעות הבזקי זיכרון מהעבר שאת חלקם מציינת ואת חלקם משליכה בטבעיות על מחשבתו, כי ידע לעקוב את העלילה ולהתענג עד סופה. שאלות של חיפוש, מאבק בין תאוות להתמסרות, חרטות וכמיהה למיניות, סודות והקרבה, דינים ושוחד מצוות, התקלפות ובחירה, חומר וצורה ילוו את הסיפור הנפלא הזה בעולמן של הדמויות. כל קורא שעיניו יתנגשו בספר הזה לא יוכל להניח אותו אף לא לרגע.

ספר הביכורים "צפוף לרווחה", נמכר כרב מכר ברשת החברתית בלבד ואזל במהדורה אחת. בספרה השני, כמעט שעברתי מהם בחרה המחברת לפרוץ את תקרת הזכוכית של הסיפורים הקצרים המוכרים ולהעניק לאלפי קוראיה סיפור עלילה שלם, עשוי, נוטף מיניות מסקרנת שיסחף את הקורא לעולמות שספק אם הכיר כשטעם מפירות יצירותיה.


הספר ואני:
"כמעט שעברתי מהם" הוא masterpiece. 

אני מרבה לקרא ולסקר ספרים, אבל בקריאת הספר הזה נפל אצלי דבר. 

לספר הייחודי הזה פיתחתי רגשות של עצב ושמחה, אמפטיה, ביקורת והיו גם הרבה דמעות. 

עפתי על הכתיבה המעוררת השראה שלכדה אותי ל"מחויבות" קריאה מבלי שיכולתי להסביר לעצמי למה. גם כשהספר הוא סוג של רומן ארוטי רווי תיאורים, יכולתי לחוש בין המילים את תחושת הכאב ברגעי הזדהות מוחלטת עם הדמויות שנוגעו לי בנשמה ובבטן.

כל קורא מגיע אל ספר (באשר הוא) ממקום מסוים. ההגעה הרגשית והפיזית שלי אל "כמעט שעברתי מהם", הייתה מלב ההוויה שלי בתקופה האחרונה ולא אפרט. האמפטיה הרחבה העצימה בי כל תחושה, עד שהפכה אותי לחלק בלתי נפרד מהיצירה שסופה המפתיע הותיר אותי את שאלת השאלות -האם ההמשך יבוא?

שורשי ילדותי הם שהתחברו בקלות לחלקי ההיסטוריה והמורשת הישראלית שנשזרה בעלילה וקרבו אותי עוד יותר לחיבור שגם ככה היה בלתי ניתן לפרימה. 

בעונותיי זהו הספר הראשון שאני קוראת מאת אורטל ביבאס. סגנון הכתיבה שלה סוחף, מורם מכתיבה שפגשתי אצל יוצרים כותבים ישראלים מצוינים. 

השילוב המנצח של עלילה, כתיבה נוגעת, כישרון, חווית קריאה משמעותית והנאה צרופה מביאים את הסקירה הזו למקום של המלצה רותחת!

טוסו לקרא ותשובו לספר לי...

______________
"מוכשרת. כתיבה גאונית בפשטותה. שאפו."

"וואווו כולי מצומררת ממה שקראתי עכשיו. כותבת בחסד. בכישרון מיוחד ביותר. יודעת לגעת בלב ובנשמה ולבטא את המילים הנכונות שיכולות לצמרר את הבנאדם."

"קראתי בלי נשימה והרגשתי את כאב הכתיבה שלך. מכניסה את הקורא לעולמן של הדמויות. את סופרת בחסד עליון."

"אימאל'ה מדמיינת כל סיטואציה בכתיבה שלך. נשאבתי לתוך הסיפור. ממש חייתי אותו. בכיתי בסופו. מחכה לספר שלך."

אור טל ביבאס, סופרת בז'אנר סיפורת ועורכת דין. בשפה עברית יומיומית ומלוטשת, תוך שימוש בווירטואוזיות מבריקה, מצליחה לרתק את הקורא בין אלפי מילים ולשמור על שיאים בכתיבה ייחודית רק לה. לראשונה מעמידה בפני הקורא תהייה עמוקה בין שלל הסיפורים החורצים את העלילה, האם ומי מהם התרחש באמת.

"כמעט שעברתי מהם", מאת אורטל ביבאס, הוצאת אוריון, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך