עדן - רומן חדש לסופרת נגה אלבלך

 

שלוש נשים עומדות במרכז עדן, ספרה של נגה אלבלך. רוני היא עובדת בכירה במשרד ממשלתי, שחיפושיה אחר זוגיות חדשה ותהיותיה בדבר עמדת הניהול שאליה נקלעה מעוררים בה צורך להרהר, לצותת לשיחות של עוברי אורח ולצאת לטיול חסר מטרה, שבסופו היא מזמינה לביתה דייר מפתיע. דנה היא צעירה המחליטה לפתוח בית קפה שכונתי ללא כל ניסיון ומגייסת כשותף את רגב, חובב מוזיקה גמלוני שפגשה באקראי. נועה, אישה המתגוררת זה זמן מה לבדה, נעלמת פתאום, וכשבני משפחתה מנסים להתחקות על עקבותיה, הם מאירים את דמותה מזוויות חדשות.

"שנים הייתי גדי," אמר, "אבל בזמן האחרון אני חוזר לגדליה."
"גדליה יותר מיוחד."
"נכון."
"אני רוני, אבל פעם הייתי רונית."
"ואת מרוצה מהשינוי?"

זה היה צעד גדול בשבילה, חתיכת צעד, להחליף את השם. הוא גרם לה להזדקף איכשהו, הגדיר אותה מחדש. היום היא חושבת שלשמות אין באמת חשיבות. צריך לקלף הרבה קליפות, לא רק את השם, כדי להגיע לעיקר, והאמת היא שאף אחד לא יכול להכיר אף אדם באמת, היא חושבת, אף אחד לא יכול לחוש את תוך־תוכו של האדם האחר. היא מרחיקת־חֶשֶב בנושא זה עד כדי כך שהיא לא מאמינה שאפילו האדם עצמו יכול להכיר את עצמו. הרי אם לא הייתה מגיעה בתום הלימודים שלה למשרד הממשלתי המסוים הזה ולא הייתה מתקדמת בו, הייתה היום מישהי אחרת לגמרי. יש מיליון דרכים שהייתה יכולה ללכת בהן, אינסוף מסלולים לא ממומשים, ובין כל אלה — מי היא באמת? כלומר, טמונים בה פנים נוספות של עצמה והיא אפילו לא יודעת שהן קיימות בה. כן?  ( מתוך פרק ראשון בספר).

עדן הוא סיפור על יחסים נרקמים ונפרמים, סיפור שבו המושג "בית" נבנה ומתפרק שוב ושוב. רוני דנה ונועה, כל אחת בדרכה האמיצה ושובת הלב, מביאות את עצמן ואת הסובבים אותן – בני משפחה, עמיתים ומכרים מזדמנים, שלכולם נוכחות וקול משלהם בעולם – לבחון מושגים כמו אחריות, חברוּת, החמצה ותקווה. כל אחת מהן מנסה ליצור "אי" של חירות, עצמאות מחשבתית ונדיבות אנושית בלב המציאות הישראלית, עד שזו חודרת לתוכו במלוא עוצמתה.

סיפוריהן של רוני, דנה ונועה מוצגים בנפרד, אך שלובים זה בזה ומתלכדים לרומן בשלושה חלקים, שבו אמנות הסיפור של אלבלך וקולה הייחודי מציעים חזון ספרותי כובש; עדן הוא רומן שלכאורה לא קורה בו הרבה, ובכל זאת קורה בו הכול, בהיותו קרוב כל כך אל החיים הרגשיים של גיבורותיו. התבונה, ההומור, אהבת האדם והחריפות שבו, המבט המלוכסן שנותנת אלבלך בעולם, הופכים את אותו לספר מסעיר לב ומעורר מחשבה גם יחד.

הספר ואני:

אהבתי את שלושתן. כל אחת מהן הביאה אלי משהו שחיבר אותי מזדהה עם סיפור נוגע ללב, קולח, בכתיבה מהפנטת שלא אפשרה לי להניח את הספר מידי.

אני אוהבת סיפורי נשים על נשים. משהו בסיפורים מהסוג הזה מחזקים בי לגיטימציות ופותחים לי נתיבי מחשבה נוספים על התמודדויות נשיות, הצלחות, כישלונות, בחירות נכונות וכאלו שפחות.

עדן מביא רומן של כלים שלובים כשבמרכזו שלושה קולות דומיננטיים שמצליחים להתמזג ליצירה אחת.

זה נכון שאני רואה בו ספר נשים ולכן הוא ספר שמוטב להם הגברים לקרא אותו לא פחות מאיתנו הנשים.

רוצו לקרא! 

 עדן הוא ספרה השביעי של נגה אלבלך. בין ספריה הקודמים: האיש הזקן: פרידה (פרס ברנר, 2018) וסילנד (פרס ראש הממשלה, 2016).

"עדן" מאת נגה אלבלך, הוצאת הקיבוץ המאוחד, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך