בימים אלו רואה אור הספר/ האלבום המרהיב 'שבעים, שמונים, תשעים'- ספר ייחודי עם צילומים וסיפורים של נשים וגברים בעלי מכנה משותף אחד: כולם אחרי גיל הפרישה, מצאו עיסוק, שממלא את חייהם בתוכן ומשמעות.
האמת היא שגם אני בפורשים אבל מאז שפרשתי מעולם לא הפסקתי להיות בעשייה, בעבודה, בצמיחה ובהתפתחות. פנסיה אין פרושה מנוחה וטוב שכך.
בספר שני סוגים של אנשים: כאלה שהמשיכו בעיסוקם הקודם כמו קרול הספלד בן ה-93, מנהל עבודה באתרי בנייה רחבי היקף שממשיך בעיסוקו זה עד היום, מרים זוהר, שחקנית עסוקה מאוד גם בגיל 91 ופרופ' צבי בנטואיץ', הרופא המבוגר ביותר בארץ שעדיין מטפל בחולים.
דמות יוצאת דופן בספר הוא ד"ר אסעד עראידה מכפר מע'אר שקיבל בשנת 2019 את "אות הנשיא למתנדב" בעקבות פעילותו החינוכית הענפה ורבת השנים.
אישה נוספת מעניינת בספר היא לינה צ'פלין (87), הבמאית הוותיקה ביותר בארץ. היא ביימה 50 סרטי עלילה ודוקומנטריה והיא לא מפסיקה ליצור.
הסוג השני הם אלה שכשהגיעו לגיל הפרישה שינו לחלוטין את מסלול חייהם:
לדוגמה, שני שותפים מעניינים: מאיר עקל וזאב צינמון. מאיר היה מורה לנהיגה וזאב היה אב בית בפקולטה לחקלאות ברחובות. הם נפגשו באמצע החיים וגילו ששניהם חובבי יין. מהפגישה הזאת נולד בשנת 1997 יקב נטוף בכפר טרומן.
או רפיק חלבי, שהיה במשך שנים רבות עיתונאי ואיש תקשורת בכיר ובשמונה השנים האחרונות הוא ראש המועצה המקומית דלית אל-כרמל.
ישנה גם קבוצת נשים מיוחדת במינה: להקת הריקוד "כחולות" שייסדה הכוריאוגרפית גלית ליס ומורכבת כולה מנשים בנות 70+ שלא עסקו בריקוד מימיהן. הלהקה הופיעה בהצלחה רבה בפסטיבל ישראל.
נתן כספי (79) עבד ברשות השידור במשך 30 שנה כמפיק וכבמאי. בשנת 1979 היה אחד הכתבים בצוות שחידש את התוכנית המיתולוגית "כלבוטק" עם העורך רפי גינת. הוא יצר והפיק תוכניות דוקומנטריות חדשניות כמו "מפגשים" עם דן מרגלית ו"סיפורו של יום" שהנחה עודד קוטלר. בשנת 2000 התמנה למנהל המחלקה הדוקומנטרית בערוץ 1 - המחלקה הגדולה ביותר בחטיבת התוכניות של הערוץ. בגיל 59 פרש מרשות השידור שבינתיים נסגרה. עם פרישתו החל לעבוד בחברת הפקה גדולה בקנדה. לאחר מכן היה מעורב בהפקות שונות בארץ. בין השאר, יזם והפיק את הסרט "פעם הייתי", שביים אבי נשר על פי ספרו של אמיר גוטפרוינד ז"ל "בשבילה גיבורים עפים". השחקנים הראשיים אדיר מילר ומיה דגן זכו בפרס אופיר על משחקם בסרט. במשך כ-15 שנה לימד טלוויזיה בבתי הספר לתקשורת של המכללה למינהל והאוניברסיטה הפתוחה, וכן בבית הספר "כותרת" שהצמיח בוגרים שתפסו תפקידים בכירים בטלוויזיה.
נתן צילם את הפורטרטים האמנותיים של גיבורי הספר ואת הריאיונות והכתיבה ביצעו חבריו העיתונאים אתי ואוריאל ישיב - גמלאים פעילים בעצמם. את העיצוב לספר עיצב המעצב הגרפי המוכשר שמוליק כהן (נטו) ממושב שורש.
במשך שלוש שנים נסע נתן כספי מאילת בדרום ועד כפר גלעדי בצפון. כדי לחפש ולמצוא מקבץ של למעלה מ-30 נשים וגברים שלא נותנים לגילם או לעובדה שפרשו מקריירה מסודרת, להשפיע על עיסוקיהם הרבים. את חלקם מכיר כספי, עם חלקם יצר קשרי ידידות. הם מספרים לו על הווייתם וחייהם האישיים. על מחלות, על בני זוג דמנטיים, על בדידות, אבל גם על נכדים, טיולים בחו"ל, מסעדות טובות ובתי קפה. מבעד לעדשתו הם נראים חיוניים, שמחים ומאושרים. כולם בעלי מרץ ויוזמה וחיים עם עשייה משמעותית. הם צולמו בצילומי פורטרט אמנותיים, וכספי האזין לסיפוריהם הנפלאים בקשב. בבית מול המחשב, בעיבוד החומרים, ראה גם את הקמטים, צלקות החיים וכתמי הגיל. האם לטשטש אותם בפוטושופ? לא, זוהי המציאות, והיא נכונה גם לגביו ולכן אין טעם לשנות אותה.
כבת לאם בת 92 אני לומדת את הזקנה ממש מקרוב וגם אני כבר בגיל השלישי (64) ויצאתי לפנסיה אחרי שנים רבות במערכת החינוך היישר לקריירה שניה והיום כבר שלישית
מחקרים שעסקו בנושא הזקנה כבר הוכיחו בעבר שהסוד להזדקנות מיטבית היא דרך עשייה יצירתית, וחיים של משמעות. תוחלת החיים בתקופה הארוכה שאחרי גיל הפנסיה פותחת אופקים חדשים בפני האדם המבוגר ומאפשרת לו למצוא תעסוקה או פעילויות משמעותיות בימים שבשגרה.
מחקרים שעסקו בנושא הזקנה כבר הוכיחו בעבר שהסוד להזדקנות מיטבית היא דרך עשייה יצירתית, וחיים של משמעות. תוחלת החיים בתקופה הארוכה שאחרי גיל הפנסיה פותחת אופקים חדשים בפני האדם המבוגר ומאפשרת לו למצוא תעסוקה או פעילויות משמעותיות בימים שבשגרה.
אותם אנשים שאיתר כספי, הוא צלם וראיין. לעבודת הריאיון והכתיבה לצדו, נרתמו אתי ואוריאל ישיב, עיתונאים גמלאים קשישים ופעילים בעצמם. יחד, קיבצו בספר את סיפוריהם של גברים ונשים מכל קבוצות האוכלוסייה בארץ: תושבי מרכז ופריפריה, יהודים וערבים, דתיים, מסורתיים וחילונים. השותף לכולם חיים פעילים ויצירתיים, גם בגיל המבוגר. צילומים וסיפורים אלה יכולים, אולי, לעודד אנשים רבים לפעילות ולמעורבות.
דומה כי הפנסיונרים של היום, על אף הקשיים, הבדידות והדאגות שבאות באופן טבעי, רואים בפרישה הזדמנות להמציא את עצמם מחדש מה שירחיק את הזקנה הפיזית לסוף החיים ממש.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה