25 שנות חינוך והוראה בחטיבת הביניים, הפגישו אותי עם מגוון רחב של תלמידים על צרכיהם השונים. כל תלמיד נתפס בעיני כאדם בזכות עצמו ולכן גם הצלחתי לקדם קשר אישי ומיוחד עם מושאי החינוך הרגיל והמיוחד. הקושי שהוטבע על מצחם של בעלי לקויות הלמידה כשיצאו משעות המערכת הכיתתית, ללמידה ב"כיתות קטנות", היה מאתגר לכל הצדדים. אני הנושאת בערכים שלמדוני הורי עוד משחר ילדותי, השארתי להם פינה חמה בלב ומהר מאוד זכיתי לשמוע מהם את הדרישה "לא לצאת משעורי הגיאוגרפיה של ריקי, אלא משעורים אחרים". מודה זה החמיא לי ותרם להם ולי בשיעורים ומחוץ להם.
להיות ילד בחינוך מיוחד זה לצאת מנקודת מחשבה שגויה שאין להם סיכוי! שכן רבות ההצלחות שקצרו אותם תלמידים בשנים הבאות ובבגרותם שרק שמחה והתרגשות, סיפוק ועידוד יכולים להמחיש את התוצאה.
בימים אלו רואה אור אחד הספרים היותר חשובים שקראתי לאחרונה: "מסע אישי" מאת ליאת הדר עובדיה, ספר המאיר את חווית הקשר והדיאלוג בחינוך המיוחד. הספר שהקריאה בו "החזירה אותי" לכותלי בית הספר ולסיבה המדויקת לשמה בחרתי בהוראה - התלמידים שלי!!! התלמידים הם עם מאתגר, מורכב, כפוי הטובה לעיתים, והכי הכי ראוי לתשומת לב, הקשבה, תמיכה, הכוונה ואהבה.
הספר בנוי משבעה פרקים, כל פרק עוסק בערך אחר, כאשר האותיות הראשיות הן יוצרות את שמו-מס"ע איש"י: מנהיגות סבלנות, עוצמה, אכפתיות, יצירתיות, שייכות ויושרה. בכל אחד מהפרקים פגשתי סיפור מנקודת מבט של אותו ערך.
לאורך כל הספר שמה הכותבת את התלמידים במרכז. בחלקם אחד מול אחד ובחלק נוסף כולם ככיתה. מידת השייכות והקשר שיצרה הרשימו אותי מעל לכל. ניכר שהספר נכתב מהבטן, מהלב ומהרגש הפנימי השזורים לאורך הספר כולו. הדילמות והאתגרים שהציבו התלמידים למורה ומול עצמם לא היו קלים כלל ועיקר, ומכאן הצליחו המורה ותלמידיה לפרוץ את הגבלות ולהשיג.
"הוראה פורצת דרך, היא זו שמחפשת כל הזמן הזדמנויות למשוך את התלמידים למעלה, מפרקת מחסומים ומחשבות מעכבות אצל הלמידים, בעיקר תלמידים עם לקויות למידה שעבורה למידה היא שדה מוקשים, מרחב בו נשימתם נעתקת, מפחד, תסכול וייאוש. זה דורש מאתנו המורים להיות מנהיגים שמכוונים לצדדים הרגשיים המלווים את ההוראה, להבין מה הילד מרגיש ולא רק כמה הוא יודע ומבין:" לקיים שיחות אישיות: להיות עם התלמיד בדיאלוג מתמיד.(עמד 59 בספר)
במהלך הקריאה שבתי להתרשם ממסעה האישי של ליאת עובדיה. ההתלבטויות החוזרות במטרה להטיב עם התלמידים, לקדם בתחומים אישיים כמו גם במיומנויות הלימוד וקישורי החברה, העסיקו אותה והיוו פנס המאיר את הדרך מחד ומעורר התלבטויות בקרב הקוראים מאידך. לא תמיד קבלתי מענה ברור לכל סוגיה ולכן נדרשתי להמשיך לחשוב ולהתלבט מה הלאה.
הסיפורים האישים החזירו אותי אל מסעותיי שלי מול תלמידי מן העבר. סיפורו רב התהפוכות של רון, קשייו של שי והסוף העצוב. שיתופי הפעולה ההכרחיים בעבודת הצוות והתהליכים המפרכים אך מתגמלים שחצו התלמידים עד שהפליאו לתאר אותם בתהליך רפלקציה יצירתי (פרק הפרידה) בטרם סיימו את החטיבה.
הספר ריגש אותי והציב לי מראה לתהליך מקביל שחציתי אני בשנותי במערכת. זהו ספר חשוב המומלץ לכל אנשי החינוך. למורים, למחנכים, לצוות החינוכי ולא פחות מהם להורים שילדיהם מאותגרים על הקשת הרחבה של לקויות הלמידה. אכן המלצה חמה מהלב.
מסע אישי מאת ליאת הדר עובדיה. לפרטים ורכישה לחצו כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה