ארבעים גוונים של מורים, במקום שבו נגמרת האהבה, אוטוביוגרפיה, אישה שווה ואושוויץ גיהינום של מטה-ספרים בהמלצה.

 

ארבעים גוונים של מורים מאת שחר יהל.

בעשרים וחמש שנה במערכת החינוך ובחדר המורים למדתי להכיר את כל טיפוסי המורים שתפגשו בספר ארבעים גוונים של מורים מאת שחר יהל. את המורה הקשוח, את היוזמת, המאחרת, היורק, הנואמת, הדקדקן, היועצת, אחראית המערכת, הציני והעולם החדש שהם רק חלק מרשימה מפוארת של מורים מגוונים שהילדים שלי ושלכם פוגשים בכיתה במהלך 12 שנות הלימוד.

"המורה למתמטיקה
שיעור מתמטיקה עבור רבים מן התלמידים
הוא עיקר הקושי שלהם בלימודים.
כדי לענות על השאלות בצורה הטובה,
המורה דורש מהם להפעיל מחשבה.
זה מקצוע שמוגדר כראשון במעלה,
אבל עלול לגרום לתלמידים לוותר על השכלה.
ישנם תלמידים, שפתרון משוואה ממש גורם להם ריגוש,
אך מי שלא מצליח לפתור, עלול לחוש ייאוש.
משולשים, מרובעים, סינוסים ובעיות מילוליות
אצל המורה למתמטיקה, אין מקום לטעויות.
לפעמים הוא משלב בשיעור גם בדיחות
ואפילו מנסה לחוד להם חידות.
ליצור אצל התלמידים תשוקה למתמטיקה, זה הייעוד האמיתי
לפתח אצלם עניין ואתגר מחשבתי,
לגרום להם להאמין בעצמם ולחפש פתרונות,
הכול תלוי ביכולתו של המורה לתת לקשר עם התלמידים להיבנות."

מקצוע ההוראה הוא בראש ובראשונה שליחות חברתית. ספרים ומאמרים רבים נכתבו על אודות תפקיד המורים ועל האופן שבו הם צריכים להיראות ולהתנהג, אולם בפועל, מורים הם בני אדם, ואינם פועלים על פי תבנית אחידה. בכל חדר מורים קיים פסיפס של אנשים המייצגים את הרב-גוניות של החברה שבה אנו חיים, וזה כל היופי. על ידי שימוש בחרוזים, הומור, ולעיתים אירוניה, מעורר המחבר, שחר יהל, הזדהות עם מורים רבים, המרכיבים את מערכת החינוך. כל מי שעוסק בהוראה, היה תלמיד או שילדיו הם תלמידים כעת, יוכל לזהות את הטיפוסים השונים, ואף להזדהות עימם.

שחר יהל, מורה למתמטיקה בבית ספר זה 30 שנה שבהן פגש מורים רבים מסוגים שונים.

ארבעים גוונים של מורים מאת שחר יהל, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן

***

במקום שבו נגמרת האהבה מאת רונן דליהו
הספר "במקום שבו נגמרת האהבה" הוא אוסף סיפורים מרתקים שבהם טיפל עו"ד רונן דליהו במשך הקריירה הארוכה שלו כעורך דין לענייני משפחה ובעל משרד מוביל בת"א.
הסיפורים לקוחים כולם מעולמן של משפחות – מסוגים שונים – ועוסקים באימוץ, ממזרות, גירושים, חטיפת ילדים, חלוקת רכוש, זכויות הורים, ילדים ואפילו סבים, בגידות, הורות חדשה ועוד. חלק גדול מהם הופיעו בכותרות העיתונים ועוררו תשומת לב ציבורית רבה.

"כיוון שהתינוק שהה כבר תקופה ארוכה בבית הילדים, בית המשפט סירב לבקשתה של הדודה. שלושה ימים לאחר מכן, ב-9.2.2012, נמסר הילד, שהיה עתה בן שנה וחודשיים, לידי משפחת האומנה שהתכוונה לאמצו. אלא שהקרב המשפטי על עתידו לא תם והתנהל בשני מסלולים מקבילים: הכרזת התינוק כבר-אימוץ ובדיקת בקשתה של דודתו לאמץ אותו.
קצת יותר משנה לאחר מכן, ב-18.4.2013, הכריז בית המשפט לענייני משפחה על התינוק כבר-אימוץ ודחה את בקשתה של דודתו לאמצו. בית המשפט קבע כי משפחתו הביולוגית של הילד הציגה עמדה לא עקבית וכי הקשר שלה לילד רופף ביותר. הדודה ערערה על ההחלטה בטענה כי לא ניתן לנתק את הילד משורשיו העדתיים והתרבותיים. עוד חודשיים עברו, וביוני 2013 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה.
באוגוסט של אותה שנה ניחתה המכה על משפחת האומנה: בית המשפט העליון הפך את כל ההחלטות הקודמות, הן של בית המשפט לענייני משפחה והן של בית המשפט המחוזי, וקבע כי התינוק יאומץ על ידי דודתו." (עמוד 27 בספר)

בין הסיפורים שבספר: הקרב המשפטי סביב מסירתו של התינוק ממוצא אתיופי לאימוצם של הורים שאינם בני העדה, האם מניו זילנד שנלחמה על ילדיה שנחטפו לישראל, האם שהואשמה בהתעללות מינית בבנה התינוק, האישה שחיה בעוני גדול ולא ידעה שבעלה מסתיר מיליונים, הגבר העקשן שסירב לתת גט לאשתו גם לאחר שישב עשרים שנה בכלא, הסבים שנאבקו על זכותם לראות את נכדיהם שהורחקו מהם, הבנים שבחרו לתבוע את האם שגידלה אותם במסירות, החברים שהתאגדו כדי להציל את הזמרת שנפגעה קשות בתאונת דרכים מאביה שדווקא עתה בחר לחזור לחייה, המפקד הבכיר שניהל חיים כפולים, שלושת ההורים הגאים שחושפים את מורכבות המשפחות החדשות – וסיפורים רבים נוספים על משפחות שהתפרקו והורכבו מחדש.

בסופו של כל סיפור מצורף, בצורה תמציתית וברורה, מידע משפטי רלוונטי, החשוב לכל אחד: כתיבת צוואה, זכויות ידועים בציבור, זכויות העובר, דיני אימוץ, מעמדם של ממזרים, סוגיות סביב רכוש משותף, חוזי נישואים קצת אחרים, המרוץ בין הערכאות המשפטיות, זכויות להט"ב, תהליכי גישור, ייפוי כוח מתמשך ועוד.

ייחודו של הספר ברגישות ובחוכמה הרבה שבה הוא כתוב – רחוק מאוד מהפן הצהוב והרכילותי שאפיין בעבר את התחום – בזכות אישיותו של רונן דליהו, עורך דין שאינו מחפש רק את הניצחון בבית המשפט, אלא את עשיית הצדק והשבת השלווה והשלום למקום החשוב לנו ביותר – למשפחה.

במקום שבו נגמרת האהבה מאת רונן אליהו, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן.

***

תמונות ישנות מאת יורם נדר

"אני יושב מול צג המחשב הלבן לכתוב כמה מילים על עובדיה שול. רדיו הפיליפס המשומש  מבקליט חום שחור, פוקח עין ירוקה קטנה בחדר המאופל מטרטר בקולו המונוטוני חדשות מהחזית והוראות מוצפנות ליחידות השטח. הבחורים יושבים בגופיות ערב לבנות בדריכות קשובה. מסתירים סיגריה חפונה באגרוף, מנידים מידי פעם ראשם לאות הן או לאו ומנערים באצבעותיהם את האפר הנושר של מכנסי החאקי המגוהצים ועל הריצפה החשוכה" (מתוך תמונות ישנות עמוד 94 בספר)

בימים אלו רואה אור קובץ הסיפורים תמונות ישנות מאת יורם נדר. 

שלשה סיפורי ילדות, צמיחה ובגרות. המספר מצייר את דמויותיהן הביוגרפיות והבדויות של ג'סיקה, כרמלה, עוייבי, דובלה הויקר, שׂרוּל, הצייר, מחיה אותן ומשקף את אופי החיים והתקופה. הסיפורים כתובים באופן זורם ומרתק היוצר הרמוניה ומתאר מערכת סבוכה המשלבת מציאות ודמיון בסביבה דרומית, בישובים קטנים, עיירות פיתוח וותיקים, במקום ההזוי והמורכב ששמו ארץ ישראל.

תמונות ישנות מאת יורם נדר, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן

***

אוטוביוגרפיה-עשרת ספרי הראשונים מאת עמוס מוקדי

"עשרת ספריי הראשונים" הינו ספר-המשך לספרו האוטוביוגרפי הראשון של מוקדי, "עשרת בתיי הראשונים". המחבר חוזר אל הרגע המכונן בחייו של פטירת אמו, אשת התיאטרון והקולנוע מרגוט קלאוזנר, ואל שיבתו ארצה בגיל 50 לאחר קריירה מפוארת באנגליה ובארצות הברית — כשחקן, במאי ומנהל תיאטרון מוערך בווסט אנד בלונדון. אם בתחילה הוא דימה לעצמו שהות קצרה יחסית, וחזרה מהירה למשפחתו ולחיי התיאטרון באנגליה, הוא מוצא את עצמו חי בישראל וכותב את חיי נביא, שהוא אחד הרומנים ההיסטוריים הנשגבים ביותר שנכתבו בעברית בדורות האחרונים. תחילה היוו חייו כאן מאבק מתיש בעורך הדין התככן והערמומי שמואל תמיר שתבע לעצמו חזקה בירושת אמו אבל, כשהשתחרר ממלתעותיו, לאחר שלוש שנות מאבק, התפנה עמוס לכתיבה ספרותית נטו.

"יום אחד התרחש הבלתי-נמנע: תימניה צעירה, נאה כשחר וחטובה כאיילה, הסבירה לי בקולה המחוספס והמגרה, שמנהל תמיד שוכב עם המזכירה שלו. ומכיוון שאת בעלה, שהיה המזכיר שלי באולפנים, לא חמדתי, שכבתי עם אשתו. ואז, ברגע של חרטה, כשניסיתי להסביר ליפהפיה שאני מנסה להשלים עם אשתי (למרות השטיח המזמין בדירתי), הפסדתי אַתה לא מתאר לך איזה זיון! גם בת תימן זו מעולם לא סלחה לי — אם כי היה זה בעיקבות מה שהיה, במהותו, חטא הפוך: בראשון נאפתי ובשני — סירבתי לנאוף וכך חטאתי במה שזורבה היווני הגדיר כַּחטא הגרוע מכל, לא לתת לאשה החומדת אותך את חֶפצהּ, חטא שאין עליו כפרה." (עמוד 29 בספר)

בחלק זה כשהמחבר בן 50 עד 88 מביא תיאור של ישראלי בארצו תוך היתוך לשון כתיבה מהעשירות שידעה שפתנו. את ספרו האוטוביוגרפי עתיר האירועים מסיים מוקדי בעצה ידידותית לקורא הנבוך: לעולם לא לקנא באף אחד, ושתמיד כדאי, ממש כדאי, להמשיך לחפש ולקוות!
את הספר מכנה יהושע סובול בהקדמתו, "מרתק, כתוב ביד קלה וראוי לתת-כותרת: ילדות נעורים ובגרות של הישראלי הממולכד."

אוטוביוגרפיה-עשרת ספרי הראשונים מאת עמוס מוקדי הוצאת צמרת. לרכישה ישירה לחצו כאן

***

אישה שווה -האם אנחנו מאושרים? מאת דגנית בר קציר
אישה שווה - הספר שכל גבר ואישה חייבים לקרוא!
האם אנחנו מאושרים? האם אנחנו רוצים להיות מאושרים?
האם ביכולתנו לעשות שינוי?
האם ניתן להפוך משבר להזדמנות?

"אני אוהב אותך", "אני מאוהב בך" – אלו היו ההודעות שגיבורת הסיפור ראתה בנייד של בעלה, שלא היו מיועדות אליה.
משם הייתה לה בחירה: להישבר או לשבור את הכלים ולבנות מחדש.
מול הפחד שנעלם, פרץ אומץ שאִיפשר לה לקבל החלטה גורלית עבורה, עבורו ועבור המשפחה כולה. משם הדרך הייתה סלולה להגשמת חלומות, ומאישה מרצה היא הפכה במודע לאישה מרוצה.
אלא ששיחה אחת הבהירה לה שהיא גם אישה, עם תשוקות, מיניות ורצונות. היא לא ידעה אילו הפתעות מחכות לה בשנת הגירושים, ותוך כדי שנת ה"אבל" על נישואיה, ובנייתה מחדש – היא מגלה שתי אהבות ותשוקות, שחשבה שכבר לא יהיו מנת חלקה בגלגול הזה. היא בוחרת לאהוב ולהיות נאהבת, אך כמו בכל טלנובלה היא נתקלת בקשיים. כש"סוף העולם" מגיע, ימי הקורונה, היא חיה את האישה שבה באהבה ומתוך בחירה. עם סיום הסגר והחזרה לחיים האמיתיים היא בוחרת לבחון מה באמת המציאות זימנה לה. האם תבחר באחת מהאהבות ומהתשוקות שניתנו לה במתנה בשנה זו או האם תבחר להיות לבד ולא תפחד מכך?

הסתכלתי על הילד, ועליו מי שהיה הבעל שלי, מי שבחרתי בו מכל הגברים שהכרתי, ושהציעו לי גם נישואים קודם לכן.
ניגשתי אליו ונישקתי אותו בפה, לידם, ליד הילדים.
אמרתי לו, "אני מודה לך שהיית הבעל שלי, אני מודה לך על שני האוצרות שנתת לי", — והסתכלתי על שני הילדים, כדי שיבינו שמדובר בהם.
"אנחנו נמשיך לגדל את הילדים האלה יחד, נלך לחתונות שלהם יחד ונגדל את הנכדים בעזרת השם, אך כזוג סיימנו."
לא הרמתי את הקול, רק חייכתי.
הוא היה המום — מהסיטואציה שבה תפסתי אותו, מזה שלא החזרתי לו עדיין את הטלפון או מהנשיקה ליד הילדים.
ביקשתי ממנו שיעשה לי טובה, כי אני לא מצליחה להכיל את הדברים כעת, ושאני מבקשת שיעזוב. שיישן אצל ההורים שלו היום ולא בבית, עד שאבין מה קורה.
שאלתי אם הוא רוצה שאארוז לו או שאעזור לו.
הוא ענה שאין צורך."  (עמוד 21 בספר)

סיפור פרוזה מעורר השראה עם דגש על דרך – דרך שבה מסיימים נישואין. הסיפור עטוף בהשראה וחוזק ומעניק לקוראים טיפים, תובנות והשקפת עולם חדשה ושונה, אשר ביכולתה לעזור להסתכל על דברים בפרספקטיבה אחרת. בספר מוצג מסע, חלקו פיקציה וחלקו אמיתות, של המחברת, והדרך המיוחדת שבחרה. עוצמת הסיפור, מחזקת ומעצימה נשים רבות, אשר נשאבות לשגרה השוחקת, עד להגעת המשבר הבלתי נמנע.

אישה שווה הוא רומן העצמה סוחף, קצבי, מלא הומור, שכתבה דגנית בר קציר, על נשים שילדיהן כבר התבגרו או עזבו את הקן, ושמוצאות את עצמן שאובות לחיי היום-יום, תוך התרחקות מהאישה שבהן, שזקוקה לאהבה, לתשוקה ולעידוד מבן הזוג. הבחירה בידינו, להיות אישה או להיות אישה שווה, שחיה בעוצמה, בהגשמה ובהוקרה! - ספר מצויין

דגנית בר קציר, עורכת דין, עיתונאית, שדרנית רדיו בפינה משפטית, מגשרת מוסמכת ונוטריונית. בעלת משרדים בתל אביב ובנתניה.
אישה שווה -האם אנחנו מאושרים? מאת דגנית בר קציר. הוצאת צמרת לרכישה ישירה לחצו כאן.

***




 אושוויץ – גיהינום של מַּטָּה מאת עו"ד יורם פרי 
מחנה אושוויץ היה מחנה ההשמדה הגדול ביותר מששת מחנות ההשמדה בפולין. במשך ארבע שנים נכתב הספר אושוויץ - גיהינום של מַּטָּה והוא כולל בתוכו מפות, תרשימים בתלת-ממד ותמונות. הספר סוקר את הקמת מחנה אושוויץ ועד לנטישתו בינואר 1945, וכן סקירה כללית על המשפטים העיקריים של הפושעים הנאצים לאחר המלחמה. הקורא יוכל למצוא בספר תיאורים מהרגע שהיהודים נכנסו בשערי המחנה ועד לרגע שניספו בתאי הגזים. הזוועות שחוו היהודים באושוויץ אין שני להן בעולם. המחבר משקף דרך הסבר מקיף של שלבי ההשמדה, את אשר קרה בחמשת הקרמטוריומים שבהם הושמדו, באמצעות גז, למעלה מ-1.1 מיליון יהודים. אושוויץ – גיהינום של מַּטָּה הוא ספר חובה למי שרוצה לדעת מה קרה באותו מחנה השמדה הקשה מכולם.

"לאחר מלחמת העולם הראשונה, סערו הרוחות בגרמניה והשפיעו גם על יהודיהָ. עיקר האנטישמיות הגיע מהמעמד הבינוני, אלו שרצו בהשכלה אקדמית, ובהם לא מעט סטודנטים למשפטים או בוגרי הפקולטה למשפטים. הם אלה שרצו בשינוי טוטלי, במערכת שלטונית חדשה. הם חפצו לראות ביהודים המצליחים את השעיר לעזאזל. המהומות הקומוניסטיות בברלין וניסיון המהפכה הקומוניסטית של הספרטקיסטים הביאו להגברת השנאה לכלל הציבור היהודי. ייתכן, כי רוזה וקרל הביאו להתגברות הלאומנות" (פרק שני עמוד 34 בספר)

עו"ד יורם פרי הוא היסטוריון בעל תואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת תל-אביב. כתב עשרות ספרים בתחומים שונים, בעיקר ספרי לימוד בהיסטוריה. נולד בתל-אביב, שירת בתפקיד בכיר בצה"ל ועוסק גם בעריכת דין. ספרו הקודם "משפטי נירנברג – משפטי הזיקית", יצא לאור בשנת 2018.

 אושוויץ – גיהינום של מַּטָּה מאת עו"ד יורם פרי, הוצאת צמרת לרכישה ישירה לחצו כאן

ריקי ברוך