נולדתי בשנת 1958בבית שורשי-ערכי להורים שהגיעו ארצה בגיל צעיר מאד בגפם, וסללו את דרכם מן ההכשרה בקיבוץ, הגיוס לפלמ"ח, המעבר להתיישבות העובדת ועד היום אמא שהיתה נשואה לאבא ז"ל במשך 70 שנה!! חיה במושב. לאורך כל השנים האלו חייתי, נשמתי והתחנכתי על אהבת מולדת שהפכה אותי למי מחוברת לסכסוך היהודי-ערבי (או בשמו האחר ישראלי פלסטינאי) ומחזיקה בדעות ומיתוסים שהפכו לחלק ממי שאני.
כולנו גדלנו על כמה מיתוסים מכוננים הקשורים ל"סכסוך", העימות היהודי-ערבי הנמשך כבר למעלה ממאה שנה. מי לא יודע שעַם ישראל המפוזר בגולה, עַם ללא ארץ", חזר לארץ ישראל שהיתה כמעט ריקה מאדם, ממש "ארץ ללא עַם"?... שְאַל כל תלמיד בית-ספר ויַגֶּדְךָ: בכל המלחמות היינו תמיד "מעטים מול רבים". אבל... האם באמת "ככה בדיוק קרה"? האם באמת אין עם פלסטיני? האם באמת ההתיישבות היהודית קבעה את גבולות ישראל? האם באמת המופתי ומדינות ערב אמרו להם לברוח? והאם באמת היהודים רצו לעלות לארץ ישראל והבריטים מנעו זאת מהם?
בספרן ככה בדיוק קרה? בוחן אריאלי 12 מיתוסים ישראליים הקשורים לסכסוך. לא מדובר ב"ניפוץ" מיתוסים: "בכל מיתוס יש גרעין אמת שבגללו אי-אפשר להפריך אותו כשקר גמור", הוא אומר, "אבל את הגרעין הזה עוטפת הילה מעצימה של בדיה, שיוצרת מעטפת של טיעונים ופרשנויות מוּטוֹת". בפרקי הספר הוא "מקלף" באופן שיטתי, מוסמך והוגן את שכבות הבדיה מעל המיתוסים, ומראה לאיזו מטרה עשו ועושים בהם שימוש.
בהקדמה לספר כותב אריאלי:
"ביסודו של דבר, המיתוסים בחברה הישראלית נוצרו מתוך הסכסוך עם הפלסטינים על ארץ ישראל, הנמשך כבר למעלה ממאה שנה, והם מוסיפים למלא תפקיד בחברה כל עוד הסכסוך הזה לא בא על פתרונו – או לפחות כל עוד יש בהם כדי לשרת מדיניות כזאת או אחרת. כלומר, יצירת המיתוס על־ידי קריעת האמת לגזרים וטווייתה לתוך השקר היתה ועודנה אמצעי משכנע ביותר לגיוס ציבור לעמדות פוליטיות. מעֵבר לגרעין האמת שהזכרתי, הילת הבדיה במיתוסים הללו נועדה להדגיש את השוני בין היהודי־ישראלי לבין הפלסטיני־הערבי, ולהעמיק את התיוגים של טוב ורע, נכון ולא־נכון, צודק ולא־צודק, מוסרי ולא־מוסרי, רודף שלום ורודף מלחמה, בהתאמה. באופן הזה, המיתוסים מקבעים את העמדה השוללת הכרה בלגיטימיות של הפלסטיני ואת ההכרה באנושיותו ובזכויותיו. לפיכך, קבלה ללא ערעור של המיתוסים הללו משרתת את כל מי שמבקש לשמר את "גחלת" הסכסוך כדי לסכל תהליך של הסדר־קבע - תהליך שעשוי להוביל לשלום ולפיוס בין העמים. במילים אחרות, ההתעקשות להיצמד למיתוסים היא מתכון להנצחה של הסכסוך ולסיכול כל אפשרות לפתרונו."
כל פרק בספר נפתח בסיפור קצר, מעין "מיתוֹסיפּוּר", שעלילתו היא אומנם בדיונית אבל מבוססת על עובדות היסטוריות. הסיפור מאפשר להרגיש "איך מיתוס עובד", אבל המשכו ועיקרו של כל פרק הוא ניתוח היסטורי, מדעי, הנסמך אך ורק על עובדות מבוררות.
בכתיבה רהוטה, מבריקה עד מסקרנת משלב דר' אריאלי לאורך הספר נתונים, שמות, מספרים, מקומות ועובדות היסטוריות והופך אותם לעלילה המחזירה את הקוראים לימי פלשתין שבתחילת המאה שחלפה. במקביל משלב אלמנטים המהווים המעוררים את הקורא לקחת חלק בדיון הבלתי פטור בשאלת חיינו כאן - הסכסוך הישראלי-פלסטינאי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה